1945 בגרמניה
| ««« 1944 1943 1942 |
.svg) |
1945
בגרמניה |
»»» 1946 1947 1948 |
| כל ערכי השנים בגרמניה • אירועים בולטים בעולם ב-1945 פורטל גרמניה • לוח שנה של שנת 1945 | |||
1945 בגרמניה הייתה השנה בה ציינה 74 שנות לאום.
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנת 1945 התאפיינה במחיקה של האידאולוגיה מהתודעה של הגרמני הפשוט, כיוון שהוטל עליו להישרד. המוסדות החברתיים קרסו. בתי ספר ואוניברסיטאות נסגרו או נהרסו פיזית. רשויות השלטון חדלו מלהתקיים. המשטרה התפוררה והפשיעה גאתה.[1] הגרמני הפשוט לא חשב על אידאולוגיה בשנה זו, אלא רק כיצד להגן על קורת הגג, כיצד להשיג את מנת הלחם הבאה ומה עלה בגורל יקיריו. ערים רבות חרבו והמאבק על מזון ועל אמצעי חימום גרם לגרמני הממוצע להתבצר ביחידה המשפחתית שלו – או במה שנשאר ממנה – ולהתנכר לזולת, עד כדי איבה.
כל גרמני רביעי איבד בן משפחה. גרמנים רבים איבדו את כל משפחתם. רבע מהילדים הגרמנים לאחר המלחמה היו ללא אבות.[2] כ-12 מיליון גרמנים איבדו את כל רכושם או נעקרו לנצח מבתיהם במזרח (פרוסיה, שלזיה, חבל הסודטים) שסופחו לפולין ולצ'כיה.
1.6 מיליון חיילים גרמנים נפלו בשבי הסובייטי. לפחות 700,000 מהם נספו בשבי.[3] רבים מהשבויים היו צעירים שגויסו כצעד של יאוש ל"פולקס-שטורם" (Volks-Sturm), יחידות של נערים שגויסו בחודשים האחרונים של המלחמה. אלו ששרדו בלחימה שהו בשבי הסובייטי פרק זמן ארוך בהרבה מאשר החודשים המעטים שבהם היו בשורות ההיטלריוגנד או ה"פולקסשטורם" - חיילים מבוגרים ששירתו במשמר המולדת הגרמני (ראו הקרב על ברלין). הם שבו לגרמניה מרירים ומוכים. חוויית ההתבגרות הדומיננטית שלהם לא הייתה הפאר, העוצמה והגאווה הנאציים - אלא תקופת השבי.
במקרים רבים, אותם המנהיגים הנאציים שקראו ללחימה ללא פשרות ולהחזקת מעמד בערים הגרמניות עד המוות, הם אלה שנטשו ראשונים את שדה המערכה ונמלטו. עקב כך, האמון של העם בהנהגה צנח לרמה אפסית. כל הסמלים הנאציים סולקו, כל בכירי המפלגה ופקידיה המחוזיים נעלמו. חששותיהן של בעלות הברית מארגון מחתרת נאצית עממית שבה יפעלו עשרות מיליוני גרמנים - התבדו. כל מחשבה אידאולוגית נדחקה מפני הצורך למצוא פחם להסקה, בגדים ומזון. 1945 הייתה "שעת האפס" (Stunde Null) (אנ') של התודעה הקולקטיבית בגרמניה, של התודעה הפוליטית וההומניסטית וכן של הספרות, האמנות והתרבות. הטראומה שידע העם הגרמני, תחושת הבגידה של ההנהגה והתחושה של אוזלת היד - כל אלה הובילו למחיקה מוחלטת של הנאציזם משדרות העם.
טראומת התבוסה שינתה את גרמניה באופן קיצוני. אם את התבוסה במלחמת העולם הראשונה ראו הגרמנים כבגידה של כוחות חיצוניים ופנימיים, מכיוון שעם כניעת גרמניה לא עמד ולו חייל זר אחד מבעלות הברית על אדמתה, הרי שהחלטת בעלות הברית בוועידת קזבלנקה לפיה גרמניה תיכנע ללא תנאי הובילה לכיבוש כל שטחה של גרמניה, ולכך שכל גרמני ראה על סף ביתו חייל זר - סובייטי, אמריקאי, בריטי, צרפתי או כל חייל אחר מבעלות הברית. עקב כך בשנת 1945 הפנימו הגרמנים את תבוסתם כפי שלא קרה במלחמת העולם הראשונה. עוד הפנימו הגרמנים את העובדה ששנות שלטונו הכוחני של היטלר וחייהם כעם אדונים משעבד, תוצאתם הייתה שהאלימות שעד עכשיו שירתה אותם, הופנתה בסופו של דבר כלפיהם. ההתפכחות של שנת 1945 הובילה לשינוי ערכים בחינוך, בפוליטיקה ובתודעה הלאומית הגרמנית. לימים כינו פוליטיקאים והיסטוריונים את 1945 כ"שעת האפס" של גרמניה - המועד שבו "אותחלה" ההיסטוריה הגרמנית ונמחק הנאציזם. על מונח זה נמתחה ביקורת עקב העובדה שבניגוד למה שמשתמע מהמונח, הנאציזם לא נמחק לחלוטין מכלל שדרות החברה, הפוליטיקה והתרבות הגרמניות גם לאחר התבוסה.
הנהגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש המדינה:
- אדולף היטלר (הפיהרר) עד 30 באפריל, קרל דניץ (נשיא גרמניה) עד 8 במאי
קאנצלר גרמניה:
- אדולף היטלר עד 30 באפריל, יוזף גבלס עד 1 במאי, לוץ שוורין פון קרוזיק עד 23 במאי
אירועים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 3 בינואר – מלחמת העולם השנייה - מתחילה מתקפת הנגד של האמריקאים בקרב הארדנים
- 12 בינואר – מלחמת העולם השנייה: הסובייטים פותחים בהתקפה הסופית על הרייך השלישי
- 15 בינואר – מלחמת העולם השנייה: מסתיים קרב הארדנים
- 16 בינואר – אדולף היטלר נכנס לפיהררבונקר, ממנו לא יצא עד סיום המלחמה
- 17 בינואר – מלחמת העולם השנייה: ברית המועצות כובשת את ורשה
- 18 בינואר – תחילת פינוי מחנה ריכוז אושוויץ - 58,000 אסירים נשלחים לצעדת מוות
- 19 בינואר – מלחמת העולם השנייה: הצבא האדום משחרר את לודז' ואת קרקוב שבפולין ואת קושיצה שבצ'כוסלובקיה
- 25 בינואר – השואה: מתחילה צעדת המוות ממחנה הריכוז שטוטהוף
- 27 בינואר – השואה: הצבא האדום משחרר את מחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו שבפולין מידי הנאצים (במחנות אלה נרצחו בין 1.1 ל-1.5 מיליון איש, רובם יהודים)
- 30 בינואר – אוניית הנוסעים "וילהלם גוסטלוף" יצאה להפלגה וטובעה מירי של צוללת רוסית, כשעליה למעלה מ-6,000 פליטים גרמנים
- 2 בפברואר – ראשי קשר העשרים ביולי, הקולונל גראף קלאוס שנק פון שטאופנברג וקרל פרידריך גרדלר מוצאים להורג
- 13-15 בפברואר - מלחמת העולם השנייה: הפצצת דרזדן
- 7 במרץ – מלחמת העולם השנייה - הארמייה האמריקאית הראשונה חוצה את נהר הריין
- 12 במרץ – היינריך הימלר מורה, שלא על דעתו של היטלר, להפסיק את השמדת היהודים
- 18 במרץ – מלחמת העולם השנייה - 1,250 מפציצים מטילים פצצות על ברלין
- 19 במרץ – אדולף היטלר מוציא צו המורה להרוס את כל התעשיות, התשתיות הצבאיות, חנויות, תשתיות תחבורה ומתקני תקשורת בגרמניה
- 30 במרץ – מלחמת העולם השנייה - הצבא האדום כובש את דנציג
- 4 באפריל – מתחילה ההתקוממות הגאורגית בטסל כנגד הנאצים
- 11 באפריל – צבא ארצות הברית משחרר את מחנה הריכוז בוכנוואלד
- 13 באפריל – מלחמת העולם השנייה - הצבא האדום משחרר את וינה
- 15 באפריל – מלחמת העולם השנייה: מחנה ברגן-בלזן משוחרר על ידי בעלות הברית
- 16 באפריל – מלחמת העולם השנייה - עת הגיעם לעיר מתחילים כוחות הצבא האדום בקרב על ברלין
- 22 באפריל – השואה: כוחות הצבא האדום משחררים את מחנה הריכוז זקסנהאוזן
- 23 באפריל – מלחמת העולם השנייה - הצבא האדום מגיע לפאתי ברלין
- 24 באפריל – היינריך הימלר נפגש עם הדיפלומט השוודי פולקה ברנדוט ומציע את כניעת גרמניה הנאצית לארצות הברית ולבריטניה אך לא לברית המועצות. הצעתו נדחתה על ידי מנהיגי בעלות הברית
- 25 באפריל – מלחמת העולם השנייה: כוחות ברית המועצות וארצות הברית נפגשים על נהר האלבה, ובכך חוצים את גרמניה לשניים
- 26 באפריל – מלחמת העולם השנייה: קרב באוצן, מתקפת הטנקים האחרונה של גרמניה הנאצית שהצליחה
- 27 בינואר – השואה: צבא ארצות הברית משחרר את מחנה ההשמדה בוכנוואלד
- 29 באפריל – מלחמת העולם השנייה: האוגדה ה-45 של הגייס השביעי של צבא ארצות הברית משחררת את מחנה הריכוז דכאו
- 29 באפריל – אדולף היטלר נושא לאישה את אווה בראון בבונקר בברלין, וממנה כיורשו את האדמירל קארל דניץ
- 29 באפריל – הצבא הגרמני באיטליה נכנע לכוחות בעלות הברית
- 30 באפריל – מליטון כנתריה מניף את דגל הניצחון הרוסי מעל בניין הרייכסטאג
- 30 באפריל – אדולף היטלר ואשתו אווה בראון מתאבדים בבונקר בברלין
- 1 במאי – מלחמת העולם השנייה - שרידי הוורמאכט באיטליה נכנעים לבעלות הברית
- 2 במאי – כוחות הצבא האדום כובשים את ברלין
- 3 במאי – השואה - גרמניה הנאצית מעבירה את השליטה על גטו טרזיינשטט לידי הצלב האדום
- 5 במאי – מלחמת העולם השנייה: כוחות גרמניה בהולנד ובדנמרק נכנעים
- 6 במאי – מלחמת העולם השנייה - מתחיל הקרב על פראג
- 7 במאי – מלחמת העולם השנייה: הצבא הגרמני נכנע ללא תנאי לצבאות בעלות הברית בריימס
- 8 במאי – כניעת גרמניה הנאצית מעט לפני חצות (לפי זמן מרכז אירופה) מלחמת העולם השנייה: יום הניצחון באירופה - גרמניה הנאצית נכנעת ללא תנאי לבעלות הברית.
- 11 במאי – מלחמת העולם השנייה - מסתיים הקרב על פראג, הקרב הגדול האחרון באירופה במהלך המלחמה
- 20 ביוני – ארצות הברית מאשרת העברת צוות מדעני הטילים שעבדו עבור גרמניה הנאצית בראשות ורנר פון בראון לצבאה
- 26 ביולי – הצהרת פוטסדאם נחתמת בתום ועידת פוטסדאם בפוטסדאם, גרמניה
- 16 בנובמבר – המלחמה הקרה: במהלך שנוי במחלוקת מגייסת ארצות הברית 88 מדענים גרמניים כדי לסייע בפיתוח טכנולוגיית טילים
- 20 בנובמבר – משפטי נירנברג נפתחים
-
-
11 באפריל: צבא ארצות הברית משחרר את מחנה ההשמדה בוכנוואלד -
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 31 במאי – ריינר ורנר פאסבינדר, במאי קולנוע ושחקן קולנוע גרמני (נפטר ב-1982)
- 11 בספטמבר – פרנץ בקנבאואר, כדורגלן גרמני
- 3 בנובמבר – גרד מילר, כדורגלן גרמני (נפטר ב-2021)
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 22 בינואר – אלזה לסקר-שילר, משוררת יהודייה גרמנייה (נולדה ב-1869)
- 3 בפברואר – רולנד פרייזלר, משפטן נאצי (נולדה ב-1893)
- מרץ – אנה פרנק, נערה יהודיה ילידת גרמניה שנספתה בשואה (נולדה ב-1929)
- 31 במרץ – הנס פישר, כימאי אורגני גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1930 (נולד ב-1881)
- 8 באפריל – הנס פון דוהנאני, חסיד אומות העולם גרמני, מקושרי קשר העשרים ביולי (נולד ב-1902)
- 9 באפריל – דיטריך בונהופר, תאולוג גרמני, מראשי המתנגדים למשטר המפלגה הנאצית בגרמניה (נתלה) (נולד ב-1906)
- 9 באפריל – וילהלם קנריס, ראש האבווהר ומראשי הפעילים במסגרת ההתנגדות הגרמנית לנאציזם. (נתלה) (נולד ב-1887)
- 22 באפריל – קתה קולוויץ, אמנית הדפסים, ציירת ופסלת גרמנייה (נולדה ב-1867)
- 24 באפריל – ארנסט רוברט גרוויץ, ראש שירותי הבריאות של האס אס (נולד ב-1899)
- 30 באפריל – אדולף היטלר, מנהיג גרמניה הנאצית (התאבד) (נולד ב-1889)
- 30 באפריל – אווה בראון, אשתו של אדולף היטלר (התאבדה) (נולדה ב-1912)
- 1 במאי – יוזף גבלס, מראשי המשטר הנאצי (התאבד) (נולד ב-1897)
- 1 במאי – מגדה גבלס, אשתו של יוזף גבלס (התאבדה) (נולדה ב-1901)
- 2 במאי – מרטין בורמן, פושע מלחמה גרמני נאצי, מזכירו האישי של אדולף היטלר (נולד ב-1900)
- 8 במאי – ברנהרד רוסט, שר החינוך של גרמניה הנאצית (התאבד) (נולד ב-1883)
- 23 במאי – היינריך הימלר, ראש האס אס (התאבד) (נולד ב-1900)
- 4 בספטמבר – אדוארד וירטס, הרופא הראשי של האס אס במחנה הריכוז אושוויץ (התאבד) (נולד ב-1909)
- 24 בספטמבר – הנס גייגר, פיזיקאי גרמני (נולד ב-1882)
- 25 באוקטובר – רוברט ליי, מראשי המשטר הנאצי בגרמניה (התאבד) (נולד ב-1890)
- 8 בנובמבר – אוגוסט פון מקנזן, פילדמרשל גרמני בזמן מלחמת העולם הראשונה (נולד ב-1849)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Richard Bessel, Germany 1945: From War to Peace (Simon and Schuster, 2009), p. 336
- ^ Richard Bessel, Germany 1945: From War to Peace (Simon and Schuster, 2009), p. 327
- ^ Richard Bessel, Germany 1945: From War to Peace (Simon and Schuster, 2009), p. 327
