Assassin's Creed: Lineage

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמונת המתנקש: שושלת יוחסין
Assassin's Creed: Lineage
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על Assassin's Creed
בימוי איב סימונו
הופק בידי פייר ריימונד
תסריט איב סימונו, ויליאם ריימונד
עריכה איזבל מלנפאנט
שחקנים ראשיים רומאנו אורזרי
מוזיקה ג'ורג' ס. קלינטון
צילום Guy Dufaux עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדהקנדה קנדה
חברת הפקה יוביסופט מונטריאול
Hybride Technologies
חברה מפיצה New Video Group
הקרנת בכורה 26 באוקטובר 2009
משך הקרנה 36 דקות (סה"כ)
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פעולה, סרט הרפתקאות עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Assassin's Creed: Lineage (בתרגום לעברית: "אמונת המתנקש: שושלת יוחסין") היא מיני-סדרה קנדית בלייב אקשן של שלושה סרטים קצרים המבוססים על סדרת משחקי Assassin's Creed. הסרטים הקצרים הופקו בידי חברת יוביסופט מונטריאול בשיתוף עם חברת Hybride Technologies ובבימויו של איב סימונו, והיו ניסיונה הראשון של חברת יוביסופט בתעשיית הקולנוע. שלושה סרטונים אלה יצאו ליוטיוב מתוך מטרת קידום מכירות למשחק הווידאו "Assassin's Creed II", ומשמשים לו כפריקוול, כאשר הם מתארים את ההיסטוריה של אציו אודיטורה דה פירנצה ובני משפחתו לפני אירועי המשחק. הסרטים מתמקדים בדמותו של האב ג'ובאני, מתנקש מפירנצה של המאה ה-15, וחקירתו על ההתנקשות המסתורית בדוכס מילאנו, גלאצו מריה ספורצה.

הפרק הראשון יצא ב-29 באוקטובר 2009, כאשר השניים הבאים אחריו יצאו ב-12 בנובמבר. הסרט השלם יצא ב-14 בנובמבר 2009.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הקצר מתחיל בקריינות של ג'ובאני אודיטורה על שחיתות, בגידות ומקרי רצח שמתרחשים מאחורי הקלעים בתקופת הרנסאנס האיטלקי בפירנצה של שנת 1476, ועל מאבקו לשמור על הצדק, הכבוד ושלום משפחתו. מהצללים, ג'ובאני צופה בבני משפחתו נהנים בזמן ארוחת ערב משפחתית, לפני שהוא יוצא לרחובות פירנצה, המוארת באור הירח. בחוץ הוא אורב לקבוצת שכירי חרב בהנהגתו של רודריגו בורג'ה שמנסים להימלט מהעיר. ג'ובאני הורג שניים משכירי החרב ומנטרל את השלישי, אך בורג'ה נמלט במהלך המהומה. ג'ובאני מביא את שכיר החרב השלישי אל לורנצו דה מדיצ'י, שם הוא עובר עינויים לגילוי המידע שברשותו. הוא חושף מזימה להתנקשות בדוכס מילאנו גלצו מריה ספורצה ביום סטפנוס הקדוש. ג'ובאני עושה את דרכו במהרה למילאנו, אך מגיע מאוחר מכדי למנוע את ההתנקשות בספורצה. אחרי שהוא הורג את המתנקשים, ג'ובאני מחפש באחת מהגופות ומוצא מטבע שנושא חותם שלט אצולה של ונציה. הוא חוזר לביתו, ומונולוג הסיום שלו מציין שמותו של ספורצה גזל ממדיצ'י בן ברית חזק, אולם הוא יודע היכן למצוא את האשמים לכך.

חלק שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ובאני מגיע לוונציה בניסיון לחפש אחר מי שהורה להתנקש בחייו של ספורצה. חקירתו מובילה אותו לארמון הדוג'ה, שם הוא צופה בשני אנשים - סילביו ומרקו בארבאריגו - שולחים שליח למסור מסר לאדוניהם ברומא. ג'ובאני מיירט את משלוח ההודעה ומתגבר על השליח, שמתאבד כדי למנוע את חקירתו. ג'ובאני חוזר לפירנצה ומציג את המכתב ללורנצו ולאוברטו אלברטי, הגונפלוניירה (ראש המערכת החוקית והפוליטית בעיר), אך המכתב מוצפן. אלברטי מביא את האב אנטוניו מאפיי דה וולטרה כדי לפענח את המכתב, אך אומר לו בחשאי שלא לפרסם את תוכן המכתב לאף אחד.

אחרי זמן קצר עם משפחתו, ג'ובאני מוזמן בידי מאפיי בחזרה לארמונו של לורנצו. בנו אציו מבולבל ואינו יודע מדוע אביו צריך לצאת בשעת לילה מאוחרת. הוא מבקש לצאת וללוות אותו, אך ג'ובאני מסרב. בארמון, אוברטו טוען שאין אפשרות לפענח את המכתב והדרך היחידה לגלות למי המכתב מיועד תהיה למסור אותו ליעדו באופן אישי. ג'ובאני מתנדב למשימה ועוזב לרומא. בחזרה בוונציה, בורג'ה ובני בריתו מתאספים כדי לתכנן את צעדיהם הבאים, ומסכמים את הפגישה ביניהם בתפילת "מי ייתן ואב הבינה יהיה עמנו" בעוד הם מצליבים את חרבם בצלב פאטה - מעשה שמגלה שהם טמפלרים.

חלק שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ובאני מגיע לרומא ומוסר את המכתב, שעובר דרך קהל העוברים ושבים עד שמגיע לבורג'ה. בורג'ה הולך אל הכס הקדוש ומוסר את המכתב לאפיפיור סיקסטוס הרביעי. השניים משוחחים בדבר העובדה שלורנצו אינו סר למרותו של האפיפיור. כשבורג'ה מייעץ לו להשתמש בכוח, האפיפיור מסכים לתמוך בתאוריית הקשר של בית פאצי כדי להשליט סדר בפירנצה. ג'ובאני עוקב אחריו לבזיליקת פטרוס הקדוש רק כדי לגלות שמדובר במארב. בורג'ה מגלה לו שהוא יודע ששמו ג'ובאני ומזמין אותו להצטרף לטמפלרים ולחיות מספיק זמן כדי לראות את "העולם החדש", אך ג'ובאני מסרב. ג'ובאני מצליח להדוף את אנשיו של בורג'ה, אך הלהב המוסתרת השמאלית שבזרועו נשברת והוא נדקר בחזהו עם סכין הטלה בידי בורג'ה, שמנצל את ההזדמנות כדי להימלט.

בחזרה בביתו, כשמריה מטפלת בפצעיו, הוא מתוודה בפניה על חששו שההתנקשות בספורצה הייתה רק תחילתה של תאוריית קשר רחבה יותר, ושהמהלומה הבאה תכה בפירנצה. לפתע, מאפיי ומספר שומרים מגיעים לבית אודיטורה ומבקשים את ג'ובאני. בנו בכורו פדריקו משקר להם באומרו שאביו עזב, בעוד ג'ובאני נמלט דרך מחבוא סודי. ברומא, בורג'ה ושאר הטמפלרים מסכימים שהאיום המיידי על תוכניתם הוא ג'ובאני. בורג'ה אומר שיש לו תוכנית לטפל במתנקש, וכאשר הוא יטופל אז שום דבר לא יעמוד בדרכם. בחזרה בפירנצה, ג'ובאני מפטרל ברחובות ועוצר רק כדי לצפות באציו מפלרטט עם חברתו. במונולוג הסיום שלו, הוא מציין שימים אפלים עומדים בפני פירנצה והזמן אוזל. הוא מוסיף ואומר שלא משנה מה יקרה, הוא ובניו הם "בני אודיטורה של פירנצה, ואנחנו מתנקשים!". הסרט הקצר מסתיים עם הכיתוב "סוף הסיפור... נמצא בידיים שלכם" ומכין את הרקע למשחק "Assassin's Creed II".

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם הסרט הקצר וגם המשחק משותפים בקאסט השחקנים. כל השחקנים, למעט דבון בוסטיק, עברו תהליך לכידת תנועה לצורכי נרטיב הסיפור, כאשר פניהם נסרקו וקולותיהם הוקלטו לתוך משחק הווידאו.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפתחי הסרט ומפתחי המשחק עבדו יחדיו כדי לקשר את שני הפרויקטים אחד לשני. שחקנים חיים צולמו מול מסך ירוק (בדיוק כשם שחברת Hybride Technologies עשתה בסרטים "300", "עיר החטאים" ו"אווטאר"), שהוחלף לאחר מכן ברקעי המשחק ממנוע Anvil של חברת יוביסופט באמצעו תוכנת Softimage התלת-ממדית.

כמעט 50 אחוזים מהתלבושות שבסרט הקצר היו יצירות אותנטיות שהושכרו מאיטליה, בעוד שאר התלבושות עוצבו ונוצרו בידי חברת צד שלישי לבקשת יוביסופט, והורכבו בידי מומחים מקוויבק ומונטריאול.

כותב המשחק קורי מיי עבד במשותף עם תסריטאי הסרט ויליאם ריימונד כדי לוודא ששני הסיפורים מקושרים לסיפור הראשי.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגינת הסרט הולחנה בידי ג'ורג' ס. קלינטון, וזאת בניגוד למנגינת המשחק, שהולחנה בידי ג'ספר קיד.

קידום והפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 ביולי 2008, חברת יוביסופט רכשה את Hybride Technologies, סטודיו לפוסט-פרודקשן של אפקטים חזותיים הממוקם בפיימונטה, איטליה. החברה עשתה זאת כחלק מאסטרטגיה שיווקית להרחיב את זיכיונות המשחקים שלה למדיות אחרות בכדי לשלב בין תעשיית הגיימינג ותעשיית הקולנוע.[1]

כשנה לאחר מכן, במסיבת עיתונאים של כנס E3‏ 2009, יוביסופט חשפה את עשיית הסרטים הקצרים בהתבסס על היקום הבדיוני של Assassin's Creed II, תוך שימוש במנוע המשחק של החברה ובשיתוף Hybride Technologies ומחלקת האמנות הדיגיטלית של יוביסופט.[2] בהמשך, יוביסופט שחרר פרטים נוספים על הפרויקט במהלך כנס החובבים קומיק-קון 2009 וחשפה מספר תמונות של מאחורי הקלעים מאותה תקופת זמן של המשחק.[3]

ב-19 באוקטובר 2009, יוביסופט ערכה הקרנה פומבית של החלק הראשון בתיאטראות בשאנז אליזה, וקדימון שוחרר עוד באותו יום.

החלק הראשון שוחרר ליוטיוב ב-26 באוקטובר 2009, והוא הוצג בעמוד הבית של האתר בשמונה מדינות שונות. כמו כן, הוא שוחרר באתר EuroGamerTV ב-2 בנובמבר 2009.[4] החלקים השני והשלישי שוחררו ליוטיוב ב-12 בנובמבר 2009, כשהסרט השלם שוחרר כיומיים לאחר מכן.

Assassin's Creed: Lineage יצא ל-DVD במרץ 2010 בתור תוכן בונוס במהדורה מיוחדת של המשחק השני (שידוע גם כ-"Special Film Edition"). ה-DVD יצא גם ב"מהדורת אודיטורה" המיוחדת למשחק Assassin's Creed: Brotherhood (שהייתה בלעדית לאוסטרליה, אירופה וניו זילנד) וכן "מהדורת הקודקס המוגבלת".

ב-15 בנובמבר 2016 יצא "האוסף של אציו" לקונסולות המשחקים פלייסטיישן 4 ו-Xbox One, אשר כלל את Assassin's Creed: Lineage בנוסף למשחקים Assassin's Creed II, ‏Assassin's Creed: Brotherhood, ‏Assassin's Creed: Revelations וסרט התלת-ממד Assassin's Creed: Embers.[5]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטופר מונפטי מאתר הביקורות IGN מציין בביקורת משנת 2009 כי "'Lineage' מרגיש כמו תוספת מצוינת למהדורה מיוחדת ויקרה מכל דבר אחר עליו צריך לשלם כדי לראות".[6] בביקורת משנת 2011, מבקר בשם ר.ל שייפר מציין שהסרט הקצר הוא טוב מאוד, אך אינו כובש מספיק כדי לסחוף אחריו מעריצים חדשים".[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]