לדלג לתוכן

שלמה קרעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה קרעי
לידה 6 באפריל 1982 (בן 43)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
תארים דוקטור עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
שר התקשורת ה־35
בממשלה ה-37
29 בדצמבר 2022 – מכהן
(שנתיים ו־10 חודשים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהן
(6 שנים ו־6 חודשים)
כנסות 2125
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלמה קַרְעי (נולד ב-6 באפריל 1982, י"ג בניסן ה'תשמ"ב) הוא שר התקשורת וחבר הכנסת מטעם הליכוד. רואה חשבון ודוקטור להנדסת תעשייה וניהול בהכשרתו. שימש כמרצה באוניברסיטת בר-אילן.

קרעי נולד ברמת גן, בן בכור למזל והרב דוד קרעי, ילידי ישראל ממוצא ג'רבאי תוניסאי. הוא גדל לצד שלושה אחים, 13 אחיות[1] ושני ילדי אומנה.[2]

כשהיה בן ארבע עברה משפחתו למושב זִמרת הסמוך לנתיבות, בשל מינויו של אביו לרב המושב. מגיל 11 למד קרעי בישיבת כסא רחמים ופיתח קשר הדוק עם הרב מאיר מאזוז. לאחר מכן למד כמשך שנה בישיבת מרכז הרב, ובהמשך השלים לימודי בגרות ופסיכומטרי במרכז האקדמי לב.[1]

בין השנים 2001–2004 שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל החרדי ובהמשך במילואים בחטיבת הגפן.

לאחר שחרורו מצה"ל למד במרכז האקדמי לב לתואר ראשון בחשבונאות ניהולית ובמערכות מידע.[3] עם קבלת רישיון לראיית חשבון, החל לעבוד בחברה ציבורית בבאר שבע.[1] בשנת 2011 השלים תואר שני במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובשנת 2013 השלים שם את עבודתו לתואר דוקטור בהנחיית פרופסור דביר שבתאי, בנושא תזמון במכונות רב-תכליתיות.[4] מחקריו עוסקים במתמטיקה שימושית ובמדעי המחשבתזמון ואופטימיזציה. בשנים 2012–2021 פרסם 11 מאמרים מדעיים שצוטטו בכמאה ושבעים פרסומים אקדמיים.[5] בשנים 2006–2013 שימש מורה מן החוץ במחלקה לניהול תעשייתי במכללה האקדמית ספיר. בחלק מאותן שנים היה חבר הוועד האקדמי במוסד. בד בבד, בשנים 2009–2014 שימש מורה מן החוץ במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון.

בשנת 2014 מונה למרצה במחלקה לניהול באוניברסיטת בר-אילן.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010 התפקד למפלגת הליכוד וב-2016 החל לפקוד תומכים למפלגה. על הסיבות להצטרפותו לליכוד אמר קרעי כי "אחד כמוני בליכוד יכול לשנות את נתיב הספינה הרבה יותר מאשר מפלגה דתית שלמה. זה קל יותר כשזה לא בא ממפלגת נישה שנתפסת כסחטנית".[6] בין השאר, גייס מתפקדים בקרב תלמידיו של הרב מאיר מאזוז.[7][8][9] בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד ב-2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, נבחר קרעי לייצג את מחוז הנגב, והוצב במקום ה-25[10] ומונה לראש מטה החרדים בקמפיין הבחירות, תוך שהוא ממשיך להיתמך על ידי הרב מאיר מאזוז.[11]

לקראת הבחירות לכנסות העשרים ושתיים והעשרים ושלוש שובץ קרעי במקום ה-27 ברשימה[12] ובמקום וה-24 בבחירות לכנסת העשרים וארבע.[13] בנוסף מונה ליו"ר מטה טוהר הבחירות של הליכוד.[14] בבחירות המקדימות ב-2022, שנערכו לקראת הבחירות לכנסת ה-25, נבחר למקום ה-13 ברשימת הליכוד.[15][16]

פעילות פרלמנטרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת ה-23 כיהן כיושב ראש השדולה למען ישראל דמוקרטית והשדולה למען הנגב, ומונה ליו"ר ועדת המשנה לענייני הנגב.[17] קרעי, שעסק בנושאים כלכליים עוד בטרם נבחר לכנסת, התמקד בתחומים כלכליים כמו המאבק נגד עמלת פרעון מוקדם של משכנתאות.[18][19][20] חוק שהציע למתן ארכה לפטור ממס למשפרי דיור שטרם מכרו את הדירה הישנה שלהם מוזג בחוק ממשלתי.[21] קרעי הוביל, עם שר האוצר ישראל כ"ץ, אישור בוועדת הכספים לתוספת של 20% בדמי אבטלה למי שגילו מתחת לגיל 28 עם ילד אחד לפחות.[22][23]

בשנת 2021 פעל לביטול המגבלה במשכנתה על ריבית פריים, שהייתה נמוכה מאוד באותה תקופה, בניגוד לדעת בנק ישראל שטען כי ההגבלה נועדה להגן על הציבור מעליית הריבית. לאחר שאיים להעביר את הביטול בחקיקה, הגיע להבנות עם בנק ישראל, שהמגבלה תרוכך והחוק לא יקודם.[24] בשנת 2023 החל בנק ישראל להעלות את הריבית כדי להתמודד עם נתונים אינפלציוניים. עליית הריבית גרמה לזינוק חד של ההחזרים החודשיים אצל ציבור לוקחי המשכנתא שניצלו את הסרת מגבלת הפריים והעבירה 1 מכל 10 משקי בית לאוברדראפט.[25][26]

שר התקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2022 מונה קרעי לשר התקשורת. בפברואר 2024 חתם על רישיון להפעלת שירות האינטרנט הלווייני "סטארלינק".

שינויים בתחום הרדיו והטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסתו לתפקיד שר התקשורת הצהיר כי לדעתו אין מקום לשידור ציבורי הנהנה מתקציב ציבורי, ולטענתו הדבר הפוגע בתחרות.[27][28] כמה חודשים לאחר כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושבע הציג קרעי הצעה לביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, שינוי שיטת המדרוג והפחתה של רגולציה.[29] הרפורמה שהציג לא כללה את ביטול תאגיד השידור הישראלי מכיוון ששותפיו לקואליציה טענו שיש להתרכז ברפורמה במערכת המשפט.[30] אולם, במהלך כהונתו ניסה קרעי לשנות את הרכב מועצת התאגיד. תחילה מינה את נחמה נצר ליו"ר ועדת האיתור, אשר התפטרה מנסיבות אישיות.[31] לאחר מכן מינה את משה דרורי, אך גם הוא התפטר. בהיעדר ועדת איתור, הסתיימה כהונתם של רוב חברי מועצת תאגיד השידור ללא שמונו להם מחליפים, והדבר הוביל לשיתוק פעולתה של המועצה. קרעי סירב להאריך את כהונתם של שניים מחברי המועצה, אותם הוא כינה "אנשי שמאל קיצוני", בטענה שאין לו סמכות לכך, בהיעדר ועדת איתור.[32] הציע במקום זאת להעביר את התאגיד לפיקוח מועצת הרשות השנייה.[33] בעקבות עתירה לבג"ץ הוציא בג"ץ צו ביניים המאריך את כהונתם של שני חברי המועצה, על מנת שהמועצה תהיה בהרכב המינימלי הנדרש בחוק השידור הציבורי הישראלי.[34] קרעי הגיב שהצו "ניתן בחוסר סמכות ובניגוד לחוק".[35] בנובמבר 2024 אישרה הממשלה את הצעת החוק של טלי גוטליב, שזכתה לתמיכתו, להפריט את תאגיד השידור הישראלי, אל מול התנגדות של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.[36]

ב-21 באוקטובר 2025 הוגשה לכנסת הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, שיזם קרעי, ובה הצעה לרפורמה בשוק התקשורת. על פי הצעת חוק זו תבוטל הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין ותקום במקומן מועצה חדשה פוליטית שנשלטת על ידי שר התקשורת, שכן 5 מתוך 7 מחבריה ימונו על ידו. ספקי החדשות יחויבו להציג תכנים שוועדה זו תגדיר כמדויקים ומהימנים. ערוצי התקשורת יחויבו לאמץ תקנון אתיקה אותו תקבע מועצת מנהלים שתמנה הממשלה.[37] על פי הצעת החוק, למדינה תהיה שליטה בנתוני הרייטינג הכוללת סמכות לדרוש ולקבל את כל נתוני הצפייה מספקי התכנים, לעבד את הנתונים בהתאם לשיקוליה ולפרסמם. שינוי זה יאפשר לממשלה לנתב את כספי הפרסום לערוצים שהיא חפצה ביקרם. למועצה החדשה תהיה סמכות להטיל קנסות בסכומי עתק על גופי שידור, קנסות המהווים איום אמיתי על הישרדותם הכלכלית של הערוצים. היא תוכל גם לבטל רישום ולהגביל גופי שידור. השר יוכל גם לשנות את רשימת ההפרות שבגינן ניתנים הקנסות הגבוהים. החוק יסמיך עובדי מדינה לפקח על החדשות והוא כולל מתן סמכויות חסרות תקדים למועצה החדשה לפיקוח על מרחבים אינטרנטיים.[38] בנוסף תתבטל ההפרדה המבנית בין בעלי המניות לבין העיתונאים ועורכי החדשות, כך שפוליטיקאים יוכלו להפעיל לחץ על בעלי ההון ולהשפיע על התוכן המשודר. תתבטל גם חובת ההשקעה המינימלית של בעלי חברות החדשות בהן, דבר שעלול להחלישן.[37] בשלב הכנת הצעת החוק קבע הייעוץ המשפטי כי נפלו בה פגמים מהותיים ותהליכיים חמורים וכי היא ועלולה ליצור "פגיעה בלתי מידתית בזכויות חוקתיות" ו"פגיעה חמורה בחופש הביטוי והעיתונות". ב-21 בספטמבר 2025 הדגישה המשנה ליועמ"שית, עו"ד אביטל סומפולינסקי, כי החוק טומן בחובו סיכונים לפגיעה ממשית בחופש הביטוי והעיתונות בשל החשש "למעורבות פוליטית", וכי קידמו למרות שנקבע שנפל בו פגם מהותי הוא חסר תקדים. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, התנגדה להצעת החוק וציינה שהיא "מאפשרת התערבות פוליטית בעבודת גופי השידורים ומסכנת את התקשורת החופשית בישראל".[39]ב-26 באוקטובר 2025 עתרה עמותת "הצלחה" לבית המשפט העליון בבקשה לצו ביניים שימנע את המשך קידום החוק עד להכרעה בעתירה.[40] ב-28 באוקטובר פורסם כי קרעי סיכם עם המפלגות החרדיות כי יקדם עבורם את החוק שמרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים לבוררות בסכסוכים אזרחיים וכלכליים והם מצידם יאפשרו לו לקדם את הרפורמה.[41] ב-3 לנובמבר עבר החוק בקריאה ראשונה בתמיכתן של הסיעות החרדיות.[42] וב-18 לנובמבר עבר בקריאה שלישית החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים.[43]

שירות עידן פלוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת כהונתו הציע קרעי לבטל את שירות "עידן פלוס" שהיה חסום בפני הערוצים הזעירים ולהחליף אותו ביישומון שיהיה זול יותר ויספק גם את הערוצים הזעירים.[44] לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הורה קרעי להעלות למערכת עידן פלוס, ללא תשלום, את הערוצים הזעירים הכוללים את עכשיו 14, ערוץ 9 והלא TV. בינואר 2024 התנגד קרעי לסגירת עידן פלוס.[45][44] ב-6 באוגוסט 2024 אישרה הכנסת הוראת שעה שהסדיר את הפטור ואת המימון שהתחלק בין אוצר המדינה, תאגיד השידור הציבורי וערוץ הכנסת. מטרת החוק לפי קרעי הייתה להרחיב את הכיסוי של התרעות המלחמה לכלל הציבור.[46][47]

פעילות נגד ערוצי תקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 במאי 2024 בעקבות החלטת הממשלה לסגור את ערוץ אל-ג'זירה חתם השר קרעי על צווים מתאימים, ומשטרת ישראל פעלה למימושם.[48][49] ב-21 במאי 2024 הורה להחרים ציוד מסוכנות הידיעות האמריקאית Associated Press, שבין לקוחותיה נמצא גם ערוץ אל-ג'זירה, כחלק מיישום "חוק אל-ג'זירה"[50] – ולאחר מספר שעות ביטל את הפעולה, בעקבות ביקורת של ארצות הברית, והחזיר את הציוד.[51]

בנובמבר 2023 הציע קרעי להפסיק כל פרסום או מנוי ממשלתי על העיתון "הארץ",[52] וכעבור שנה אישרה הממשלה הצעה חוזרת שלו והחליטה שלא להתקשר עם "הארץ" בכל דרך שהיא ולא לפרסם בו פרסומים כלשהם.[53]

מינויים והדחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2023 החליט, יחד עם השר דודי אמסלם, להדיח את יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, מישאל וקנין. זאת למרות השתפרות משמעותית בתוצאות הכספיות של החברה. בג"ץ עצר את מימוש ההחלטה, ובמרץ 2024 פסק שהיא בטלה, תוך שמתח ביקורת על התנהלות השרים.[54]

בשנת 2024 מינה את אודליה מינס לממלאת מקום יו"ר הרשות השנייה. הוגשה עתירה נגד המינוי, בטענה שלמינס אין הכישורים ומינויה כממלאת מקום מהווה "מסלול עוקף" למינוי תקין, אולם בג"ץ הכשיר את המינוי.[55]

באוגוסט 2025, בעקבות החלטת הממשלה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הנחה קרעי את עובדי משרדו שלא לציית לפסיקת בג"ץ על פיה תהליך ההדחה מוקפא וסמכויותיה של בהרב-מיארה תקפות.[56] בתגובה לכך היועצת המשפטית של משרד התקשורת, ברוריה מנדלסון, הודיעה לעובדי משרד התקשורת שאין שינוי בסמכויותיה של בהרב-מיארה[57] והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג מתח ביקורת חריפה על קרעי עקב הנחייתו.[58]

ב-2022, נשאל קרעי בכנסת על עמדתו בנושא גיוס לצה"ל ואמר כי ישמח אם בניו יתגייסו, אך הוסיף שישמח מאוד אם בנו יעדיף להיות תלמיד חכם וטען כי "אסור לגייס בכפייה". הוא מתנגד למצעדי גאווה[59] ותומך בביטול "סעיף הנכד" בחוק השבות.[60][61]

קרעי התנגד לחתימת ישראל על אמנת איסטנבול בנושא אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה, שלטענתו, מחייבת את ישראל להעניק מעמד פליט לכל פלסטינית שתגיע לישראל.[62] במסגרת זו, יזם עצומה של חברי כנסת המתנגדים לחתימת ישראל על האמנה.[63]

בעקבות המחאה נגד "הרפורמה המשפטית" ופרסום מכתב המילואימניקים אשר הכריזו כי יפסיקו להתנדב לשרת אם החקיקה תעבור, כינה אותם קרעי "סרבנים מחוצפים" והכריז ש"עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל. הסרבנות מסריחה ואומללה, נוע תנוע הרפורמה". אמירות אלו ספגו גינויים רבים.[64][65][66][67]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרעי נשוי לאפרת, מורה בבית ספר יסודי במושב בית הגדי, ולהם שמונה ילדים. המשפחה מתגוררת במושב זמרת הסמוך לנתיבות.[68][69]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 שילה פריד, עניין אישי והפעם עם שלמה קרעי, באתר ערוץ 7
  2. ^ שרי מקובר-בליקוב, ‏שלמה קרעי מדבר על האבל בעקבות מות אחיינו: "הגבתי בכאב נוראי", באתר מעריב אונליין, 8 בספטמבר 2021
  3. ^ אריק בנדר, ‏הכר את המועמד: ד"ר שלמה קרעי רוצה להיות הקול של תושבי הפריפריה, באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2019
  4. ^ Shlomo Karhi , Scheduling on Multipurpose Machines, Ben-Gurion University of the Negev
  5. ^ ציטוטים ביבליוגרפיים של שלמה קרעי, באתר Google Scholar
  6. ^ ניסים פרץ, ‏אמירות קיצוניות וכוח פוליטי: זה הרב החזק של גוש הימין, באתר "סרוגים", 26 באוקטובר 2022
  7. ^ שרי רוט, מסתער על ‘השקופים’: תלמיד ‘כסא רחמים’ • במזנון עם שלמה קרעי, באתר חרדים10, 26 ביולי 2017
  8. ^ דף התמיכה של הרב מאזוז בקרעי, פייסבוק, 7 ביוני 2016
  9. ^ יניר יגנה ויקי אדמקר‏, כך פקד מרצה מאוניברסיטת בר-אילן מאה מתלמידי הרב מאזוז לליכוד, באתר וואלה, 20 בינואר 2016
  10. ^ חברי הכנסת ה-21 מטעם הליכוד, באתר מאקו, 10 באפריל 2019
  11. ^ משה ויסטוך, ‏מתמודד מול נסיכי הליכוד וזוכה לתמיכתו של הרב מאזוז, באתר כיפה, 8 בינואר 2019
  12. ^ רשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-22, באתר ועדת הבחירות
    רשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-23, באתר ועדת הבחירות
  13. ^ רשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-24, באתר ועדת הבחירות
  14. ^ אבישי גרינצייג, ‏מטה טוהר הבחירות של הליכוד גבה תשלום בניגוד לחוק מחברי ועדת הקלפיות מטעמו, באתר גלובס, 25 בפברואר 2021
  15. ^ בתום ספירת הקולות בפריימריז הליכוד: לוין ראשון, 6 ח"כים מכהנים בחוץ, באתר עכשיו 14, 11 באוגוסט 2022
  16. ^ הרב מאזוז תומך בתלמידו שלמה קרעי בפריימריז בליכוד, באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2022
  17. ^ תפקידים בכנסת - שלמה קרעי, באתר הכנסת
  18. ^ אביחי דלאל, שלמה קרעי: "מי שיתמודד מול נתניהו, ינחל תבוסה מהדהדת", באתר אייס, 15 באוקטובר 2021
  19. ^ אתר למנויים בלבד ביני אשכנזי, אם לא בבית משפט, בכנסת: האדם שנחוש להיפטר מהעמלה המיותרת של הבנקים, באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2019
  20. ^ אושר לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה: עמלת הבנקים בגין פתיחת תיק משכנתא תוגבל לסכום של 360 שקלים, 23 במאי 2022, באתר הכנסת
  21. ^ אורי חודי, ‏אושר סופית: הפטור ממס למשפרי דיור יוארך ב-7 חודשים, באתר גלובס, 20 ביולי 2020
  22. ^ ציוץ של שלמה קרעי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 ביולי 2020
  23. ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תוספת דמי אבטלה למי שמתחת לגיל 28 עם ילד אחד לפחות), התש"ף-2020, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  24. ^ צבי זרחיה, בלעדיהדיל (שהופר) עם בנק ישראל, והתגובה של ח"כ שלמה קרעי, באתר כלכליסט, 17 באוגוסט 2021
  25. ^ אריק מירובסקי, ‏הזינוק בהחזרי המשכנתאות: "אנשים משנים הרגלי צריכה כדי לעמוד בעוד 1,000 שקל שנוספו לתשלום", באתר גלובס, 8 במאי 2023
  26. ^ עירית אבישר, ניתוח: התייקרות של 20% במשכנתא העבירה 1 מכל 10 משקי בית לאוברדראפט, באתר כלכליסט, 3 באוגוסט 2023
  27. ^ איצלה כץ, ‏שר התקשורת שלמה קרעי: "אין מקום לתאגיד, צריך להפריט גם את גלי צה"ל", באתר כיכר השבת, 9 בינואר 2023
  28. ^ קרעי מכריז מלחמה נגד התאגיד: "אין גיוון, זה נכשל", באתר אייס, 9 בינואר 2023
  29. ^ ישי שנרב, ‏הרפורמה בשוק התקשורת: חובת ההוכחה על שלמה קרעי, בעיתון מקור ראשון, 28 במרץ 2023
  30. ^ חני אדרי, ‏השר קרעי חושף מדוע הוא לא סוגר את התאגיד הציבורי, באתר "סרוגים", 23 בפברואר 2024
  31. ^ דוד ורטהיים‏, למה התפטרה יו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד, ואיך גדי טאוב מייצג את הפריפריה?, באתר וואלה, 4 בינואר 2024
  32. ^ ציוץ של שלמה קרעי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 6 בינואר 2025
  33. ^ דוד ורטהיים‏, עם רוח גבית מנתניהו, גם קרעי מצפצף על הייעוץ המשפטי בנוגע לתאגיד השידור, באתר וואלה, 5 בינואר 2025
  34. ^ שוקי טאוסיג, בית המשפט הורה לשר התקשורת להפסיק את שיתוק התאגיד, באתר העין השביעית, 6 בינואר 2025
  35. ^ יעל יפה, קרעי במתקפה בוטה על העליון, שמביאה את המשבר לשיא: "הצו של בג"ץ לא חוקי", באתר מאקו, 7 בינואר 2025
  36. ^ עמית אטיאס, ועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם את הצעת החוק לסגירת התאגיד, היועמ"שית התנגדה, באתר מאקו, 24 בנובמבר 2024
  37. ^ 1 2 עמליה דואק, בניגוד לטענות השר קרעי – אלה המשמעויות של אישור החוק להשתלטות על התקשורת, באתר מאקו, 4 בנובמבר 2025
  38. ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  39. ^ אושרה בוועדת השרים הרפורמה של קרעי שתציל את ערוץ 14, באתר מעריב אונליין, 8 ביוני 2025
  40. ^ אלינור שירקני-קופמן, "פגיעה חמורה בתקשורת החופשית": עתירה לבג"ץ נגד חוק השידורים של קרעי, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2025
  41. ^ דפנה ליאל, הסיבה האמיתית לתמיכה של קרעי בהפגנת הענק של החרדים, באתר מאקו, 28 באוקטובר 2025
  42. ^ אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, הסיעות החרדיות תמכו - חוק השידורים של קרעי עבר בקריאה ראשונה, באתר TheMarker‏, 3 בנובמבר 2025
  43. ^ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, הכנסת אישרה: בתי דין רבניים יוכלו לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני ההורים, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2025
  44. ^ 1 2 דוד ורטהיים‏, קרעי טוען שהוא דואג לשכבות החלשות, אבל מי (באמת) מרוויח מעידן פלוס?, באתר וואלה, 14 בינואר 2024
  45. ^ עדיאל איתן מוסטקי, קרעי נגד סגירת את עידן פלוס: "האוצר מנסה שוב לפגוע באוכלוסיות המוחלשות", באתר כלכליסט, 10 בינואר 2024
  46. ^ עמיר קורץ, בעיצומה של המלחמה: קרעי מעניק עוד הטבות לערוץ 14, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2023
  47. ^ אושר סופית: הוראת שעה שתאפשר לערוצים הייעודיים לעלות למערך עידן פלוס, חדשות הכנסת, 6 באוגוסט 2024
  48. ^ אליהו לוקסנברג, לירן וינשטיין, ‏הממשלה החליטה פה אחד: ערוץ אל ג'זירה ייסגר, באתר "סרוגים", 5 במאי 2024
  49. ^ עמית סגל, אחרי החלטת הממשלה נגד אל-ג'זירה: המשטרה פשטה על משרדיה, באתר מאקו, 5 במאי 2024
  50. ^ איתמר אייכנר, דניאל אדלסון, עקב חוק אל-ג'זירה: הוחרם ציוד מסוכנות הידיעות הגדולה בעולם - והשידור מגבול עזה ירד, באתר ynet, 21 במאי 2024
  51. ^ רן בוקר, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, הזיגזג של קרעי, לאחר הזעם האמריקני: "הוריתי להשיב את הציוד לסוכנות AP", באתר ynet, 22 במאי 2024
  52. ^ תהילה שוורץ-אלטשולר ואלעד מן, קרעי שוב לא מתאפק, באתר העין השביעית, 23 בנובמבר 2023
  53. ^ יסמין גואטה, יהונתן ליס, הממשלה אישרה פה אחד: ינותקו הקשרים הפרסומיים עם העיתון "הארץ", באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2024
  54. ^ בג"ץ 5474/23 חברת דואר ישראל בע"מ ואחרים נ' שר התקשורת ואחרים, ניתן ב־7 במרץ 2024
  55. ^ נטעאל בנדל, בג"ץ הכשיר את החלטת קרעי למינוי יו"ר הרשות השנייה - ומתח ביקורת על היועמ"שית, באתר ynet, 15 באוקטובר 2024
  56. ^ מורן אזולאי, נטעאל בנדל, טובה צימוקי, למרות צו בג"ץ: השר קרעי הנחה את עובדי משרדו לא להכיר ביועמ"שית, באתר ynet, 5 באוגוסט 2025
  57. ^ יעל יפה, היועצת המשפטית של משרד התקשורת מסרבת להנחיית קרעי: "יש צו של בג"ץ", באתר מאקו, 6 באוגוסט 2025
  58. ^ אלינור שירקני-קופמן, השופט סולברג הוציא צו ביניים שאוסר על הדחת היועמ"שית - ותקף את קרעי: "התנהלות חמורה", באתר ישראל היום, 10 באוגוסט 2025;
    בג"ץ 18225-06-25 כרמי גילון ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־10 באוגוסט 2025
  59. ^ מורן אזולאי, הנציג החדש בליכוד נגד מצעדי גאווה: "פסול לגמרי", באתר ynet, 10 בפברואר 2019
  60. ^ ד"ר שלמה קרעי, ח"כ שלמה קרעי תומך בביטול סעיף הנכד בחוק השבות: סכנה קיומית לעתיד העם היהודי, באתר ערוץ 7, 6 בדצמבר 2022
  61. ^ ציוץ של שלמה קרעי על תיקון חוק השבות, באתר טוויטר, 6 בדצמבר 2022
  62. ^ ח"כ שלמה קרעי: "אמנת איסטנבול מחייבת את ישראל להעניק מעמד פליט לכל פלסטינית שתגיע לישראל", באתר יוטיוב, ‏11 למאי 2022 (ארכיון)
  63. ^ חזקי ברוך, לפיד לארגוני הנשים: אשלים הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול, באתר ערוץ 7, 5 בספטמבר 2022
  64. ^ אתר למנויים בלבד איתי רום, המחויבות של שלמה קרעי היא לרב מאזוז. אתם תלכו לעזאזל, באתר הארץ, 9 במרץ 2023
  65. ^ איתמר אייכנר, השר קרעי נגד המוחים: "סרבנים, לכו לעזאזל, נסתדר בלעדיכם", באתר ynet, 7 במרץ 2023
  66. ^ חזקי ברוך, השר שלמה קרעי לסרבנים: תלכו לעזאזל, נסתדר בלעדיכם, באתר ערוץ 7, 6 במרץ 2023
  67. ^ שוקי טאוסיג, השר קרעי לחיילי המילואים: לכו לעזאזל, באתר העין השביעית, 7 במרץ 2023
  68. ^ יהודה שרוני, ‏ח"כ קרעי: "כבן למשפחה עם 17 אחים לא ילמדו אותי על יוקר מחיה", באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2022
  69. ^ בחירות 2021: אלה חברי הכנסת ה-24 מטעם הליכוד, באתר מאקו, 17 בפברואר 2021