AH-64 אפאצ'י

AH-64A אפאצ'י
מאפיינים כלליים
סוג	מסוק קרב
ארץ ייצור	ארצות הברית  ארצות הברית
יצרן	בואינג (משנת 1997 ועד היום) אגוסטה-ווסטלאנד (1998-2004) מקדונל דאגלס (עד 1997) יוז מסוקים (עד 1984)
טיסת בכורה	30 בספטמבר 1975
צוות	2 אנשי צוות
יחידות שיוצרו	1,174 (פברואר 2010)
מחיר	בין 18 ל-20 מיליון דולר
ממדים אורך 17.7 מטר גובה 3.86 מטר קוטר מדחף ראשי 14.63 מטר משקל ריק 5,165 ק"ג (11,387 ליברות) משקל טעון 8,006 ק"ג (17,640 ליברות) משקל המראה מרבי 9,525 ק"ג (21,000 ליברות)
ביצועים מהירות מרבית 365 קמ"ש (197 קשר) AH-64A\D 402 קמ"ש WAH-64D קצב נסיקה 762 מטר לדקה (2,500 רגל לדקה) טווח טיסה מרבי 482 ק"מ (260 מייל ימי) סייג רום 6,400 מטר (21,000 רגל)
חימוש תותחים תותח אוטומטי M-230 בקליבר 30 מ"מ, 1,200 פגזים טילים טילי נ"ט הלפייר I ו II, עד 16 טילים. טילי אוויר-אוויר, סיידווינדר AIM-9, סטינגר. רקטות רקטות הידרה 70, FARR, עד ארבע כוורות.
הנעה שניים, "ג'נרל אלקטריק" T700-GE-701 בעלי הספק של 1,536 כ"ס כל-אחד
תרשים

AH-64 אפאצ'י (Apache) - מסוק קרב מתוצרת חברת בואינג האמריקנית, ואחד ממסוקי הקרב המתקדמים בעולם. כינוייו בחיל האוויר הישראלי הם "פתן" (דגם A) ו"שרף" (דגם D, לונגבו).

המסוק נקרא על שם שבט האפאצ'י האינדיאני, כחלק ממסורת צבא ארצות הברית בכינויי מסוקים. ^{[דרוש מקור]}

תכנון ותכונות

המסוק תוכנן על ידי חברת יוז מסוקים בעקבות לקחי מלחמת וייטנאם, במטרה לשמש כמחסל טנקים יעיל. אב הטיפוס טס לראשונה בשנת 1975, אך המסוק נכנס לשירות מבצעי רק ב-1984.

חברת יוז נרכשה מאוחר יותר על ידי מקדונל דאגלס, שהמשיכה לפתח את המסוק והחלה לייצר אותו. בשנת 1997 אוחדה החברה אל תוך בואינג.

הקוקפיט תוכנן כך שהנווט יושב בחרטום המסוק ואילו הטייס יושב מאחוריו ומעליו (בדומה למסוק הקוברה), זאת מתוך הבנה שמי שצריך את מירב טווח הראייה הוא הנווט/מפעיל הנשק ולא הטייס, על אף שכל תא בקוקפיט מצויד במערכות השליטה של שני התפקידים, למקרה הצורך.

כני הנסע של המסוק הם גלגלים בתצורת גלגל זנב.

בגלל ממדיו הגדולים יחסית ומערכותיו המתקדמות, האפאצ'י הוא מסוק יקר: מחירו הבסיסי נע בין 18 ל-20 מיליון דולר.

חימוש

המסוק חמוש בתותח אוטומטי קדמי בקליבר 30 מ"מ, וב-16 טילי הלפייר נגד טנקים. הטילים מונחי לייזר בדגם המקורי, ומונחי מכ"ם בדגם החדש. צבא ארצות הברית נוהג לחמש את המסוק בכוורות רקטות, ובתצורה זאת הוא נושא שמונה טילי הלפייר בלבד.

מערכות האוויוניקה שלו כוללות מכ"ם ומערכת ראיית לילה, ומאפשרות לו לפעול בכל תנאי מזג האוויר.

הנעה

המסוק מונע על ידי צמד מנועי "ג'נרל אלקטריק" T700-GE-701 בעלי הספק של 1,536 כ"ס כל-אחד, דבר המקנה למסוק מהירות מרבית של 365 קמ"ש (197 קשר), טווח פעולה של כ-482 ק"מ (260 מייל ימי) וסייג רום של 6.4 ק"מ (21,000 רגל).

שרידות

בפיתוח המסוק הושם דגש על שרידות גבוהה:

• מיגון ושריון: האפאצ'י מצופה בלוחות שריון ובנוי מרכיבים חיצוניים העמידים בפני קליעי 12.7 מ"מ, בנוסף מערכות רגישות וחיוניות כדוגמת המנוע מצופות במיגון נוסף העמיד בפני קליעי 23 מ"מ הנמצאים בשימוש תותחי נ"מ מזרחיים. החופה עשויה מזכוכית משוריינת ומתוכננת לעמוד בהתרסקות. כיסאות הטייס מצופים בקוולר למתן הגנה נוספת.
• כל אחד ממנועי המסוק יכול להטיס את המסוק במקרה שהמנוע השני נפגע.
• להבי הרוטור הראשי עשויים מחומר מרוכב (גרפיט), ושפת ההתקפה שלהם עשויה מטיטניום, על מנת לעמוד בפגיעות קלות של צמרות עצים וכדומה.
• לוחמה אלקטרונית: האפאצ'י מצויד במערכות אלקטרוניות המסוגלות לשבש מכ"ם אויב ולהטעות טילים מונחי-חום.

דגמים

אפאצ'י A

אפאצ'י AH-64A "פתן" של חיל האוויר הישראלי.

דגם ה-AH-64A הוא דגם הייצור הסדרתי המקורי של האפאצ'י. הוא מונע על ידי שני מנועי מסדרת T700-GE תוצרת ג'נרל אלקטריק, בהתחלה מדגם GE-701 ואחר כך (בשנות ה-90 של המאה ה-20) הוחלפו המנועים לדגם GE-701C החזק יותר.

אחרי הצגת דגם ה-AH-64D אפאצ'י לונגבו החל צבא ארצות הברית בשדרוג כל מסוקי ה-AH-64A לדגמי AH-64D ומאוחר יותר ל-AH-64D בלוק II.

אפאצ'י B

ב-1991, אחרי מלחמת המפרץ, הציעה יצרנית המסוק שדרוג ל-254 מסוקי AH-64A של צבא ארצות הברית. חבילת השדרוג נקראה AH-64B וכללה להבי רוטור חדשים, מערכות ניווט מתקדמות הכוללות מערכת ניווט לוויינית (GPS) ומערכות קשר משופרות. הקונגרס האמריקאי אישר 82 מיליון דולר לביצוע השדרוג לדגם AH-64B, אך תוכנית זו בוטלה ב-1992.

אפאצ'י C

אחרי ביטול השדרוג לדגם AH-64B החליט הצבא על שדרוג נוסף שנקרא AH-64C. שדרוג זה למעשה כלל את כל השדרוגים של דגם ה-AH-64D למעט התקנת מכ"ם גל-מילימטרי מעל הרוטור ושדרוג המנוע. בשנות ה-90 של המאה ה-20 שודרגו המנועים בכל דגמי האפאצ'י לדגם ה-GE-700C החזק יותר, וכך יצא שההבדל היחידי בין ה-AH-64C ל-AH-64D הוא מכ"ם הגל-מילימטרי, ושעם האפשרות להתקין את המכ"ם גם בדגמי ה-AH-64D, הוחלט שדגמי ה-AH-64C וה-AH-64D הם למעשה אותו דגם, ועל כן ציון ה-AH-64C בוטל ושניהם נקראו AH-64D.

אפאצ'י D לונגבו

מסוק "שרף" אפאצ'י לונגבו של חיל האוויר הישראלי

ב-1992 נכנס לשירות בצבא ארצות הברית דגם חדש של המסוק, דגם D, המכונה "לונגבו". האפאצ'י לונגבו מצויד במערכות אלקטרוניות מתקדמות ביותר, המאפשרות פעולה בכל מזג אוויר, ובמנועים חדשים מדגם T700-GE-701C של "ג'נרל אלקטריק", בעלי הספק מרבי של 1,857 כוחות סוס (כ"ס) כל אחד.

השיפור העיקרי הוא הוספת מכ"ם בקרת ירי גל-מילימטר מתקדם, המותקן מעל הרוטור של המסוק. המכ"ם מאפשר לאכן מטרות עבור המסוק עצמו וכן (באמצעות מערכות תקשורת) עבור מסוקי לונגבו אחרים באזור, דבר שמאפשר למספר מסוקי לונגבו לירות על מטרות שזוהו על ידי מסוק אחד. בנוסף, המכ"ם יכול להנחות טילי הלפייר-II באופן מדויק ביותר אל עבר המטרה, ללא צורך בציין לייזר. העובדה שהמכ"ם נמצא מעל הרוטור של המסוק מאפשרת רכישת מטרות והכוונת טילים תוך כדי הסתתרות מאחורי מחסות, כגון דיונות.

בישראל נקרא דגם זה בשם שרף.

• 

  מסוקי אפאצ'י לונגבו AH-64D

• 

  מסוק אפאצ'י לונגבו WAH-64D של צבא בריטניה משגר טילים בלחימה באפגניסטן

• 

  אפאצ'י לונגבו AH-64D של צבא פולין בתצוגה

• 

  אפאצ'י לונגבו AH-64D חמוש בטילי הלפייר וכוורת רקטות הידרה 70.

• 

  אפאצ'י לונגבו AH-64D חמוש במתלים לטילי הלפייר וכוורת רקטות הידרה 70.

• 

  אפאצ'י לונגבו AH-64D של חיל האוויר הישראלי בתצוגה במוזיאון חיל האוויר ביום העצמאות.

אפאצ'י E גארדיאן

אפאצ'י AH-64E גארדיאן של צבא ארצות הברית.

אפאצ'י AH-64E של צבא ארצות הברית.

אפאצ'י AH-64E של צבא ארצות הברית.

ה-AH-64E Apache Guardian (אפאצ'י גארדיאן) הוא הדגם החדש והמתקדם ביותר של האפאצ'י. הוא הוכרז רשמית ב-2012 אף על פי שנכנס לשירות כבר ב-2011 תחת השם ה-AH-64D בלוק III. כאמור, ב-2012 שונה שמו רשמית ל-AH-64E.‏ השיפורים שדגם זה כולל הם:‏

• מערכת ניהול קרב דיגיטלית מתקדמת עם קישוריות טובה יותר למערכות וכלים אחרים.
• מערכת רדיו טקטית משותפת.
• מנועי ג'נרל אלקטריק T700-GE-701D חזקים יותר.
• תמסורת משופרת עם הילוכי מפצלי מומנט למצבים שדרושה יותר עוצמה.
• יכולת לשלוט בכלי טיס בלתי מאוישים.
• להבי רוטור חדשים מחומרים מרוכבים.
• יכולת אינפרא-אדום מלאה.
• כני נחיתה משופרים.

שיפורים אלה, שצלחו מבחן טיסה ב-2004, מעניקים ל-AH-64E מהירות שיוט, קצב נסיקה ויכולת העמסה גדולים יותר.

• 
• 
• 
• 
• 
• 

פעילות מבצעית

בכוחות המזוינים של ארצות הברית ונאט"ו האפאצ'י תוכנן להחליף את ה-AH-1 קוברה. האפאצ'י הרבה יותר גדול ומתקדם מהקוברה, אך הרבה יותר יקר ממנו. כתוצאה מכך, הקוברה לא הוצא משירות והאפאצ'י פעל לצדו ולא במקומו.

האפאצ'י הוא מסוק הקרב המוביל בצבאות ישראל, ארצות הברית, בריטניה וערב הסעודית. מסוקי אפאצ'י נטלו חלק הן במלחמת המפרץ 1991 והן במלחמת אפגניסטן ומלחמת עיראק 2003 והצליחו מאוד כציידי טנקים ומשמידי כוחות שריון. מאידך, מסוקים לא מעטים נפגעו מאש קרקע והמערכות המורכבות שלו נטו להתקלקל בתנאי המדבר הקשים. באפגניסטן, דו"ח של צבא ארצות הברית מציין ש-80% ממסוקי האפאצ'י שפעלו ניזוקו קשות מאש קרקעית, אך מעט מאוד הופלו.

האפאצ'י בחיל האוויר הישראלי

אפאצ'י AH-64A "פתן" של חיל האוויר הישראלי

מסוק אפאצ'י AH-64D לונגבו "שרף" של חיל האוויר הישראלי

האפאצ'י טס לראשונה בשמי ישראל עוד בשנת 1983, עוד לפני כניסתו לשירות סדיר בצבא ארצות הברית, בעקבות בקשתה של חברת יוז איירקראפט לבדוק את האפאצ'י בתנאי שטח. האפאצ'ים נכנסו לשירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 1990 תחת השם "פתן" והוצבו בטייסת 113 ("טייסת הצרעה"). בעשור הראשון לשירותם התפרסמו המסוקים בתקיפות קיני מחבלים של חזבאללה ואמל בדרום לבנון והשיגו פגיעות מדויקות בהצלחה מרובה. אחת המשימות המפורסמות הייתה חיסולו של מנהיג החזבאללה עבאס מוסאווי בשנת 1992.

בשנת 1993 הוענקו לישראל במתנה 24 מסוקי אפאצ'י AH-64A מטעם ארצות הברית. במהלך שירותם בחיל האוויר זכו מסוקי האפאצ'י לשדרוג מערכות האוויוניקה שלהם למערכות ישראליות מתקדמות תוצרת התעשייה האווירית ורפאל. בשנת 1995 הוקמה בחיל האוויר טייסת פתן נוספת - טייסת 190.

בשנת 2000 החליטה ישראל על רכישת מסוקי אפאצ'י לונגבו וחתמה על עסקה עם בואינג ולוקהיד מרטין ששוויה 400 מיליון דולר. בנוסף, החליטו בחיל האוויר הישראלי לשדרג את המסוק במערכות ישראליות מתקדמות בתחום האוויוניקה והאלקטרואופטיקה. בשנת 2005 נכנס המסוק לשירות בחיל האוויר הישראלי תחת הכינוי "שרף" ונקלט על ידי טייסת 113, ואילו טייסת 190 קיבלה את מסוקי ה"פתן" מטייסת 113.

בשנות ה-2000, בעקבות פריצתה של האינתיפאדה השנייה, הפך חיל האוויר את מסוקי האפאצ'י לפלטפורמה העיקרית שממנה שוגר חימוש מונחה מדויק כנגד מחבלים במסגרת מדיניות הסיכולים הממוקדים. מסוקי האפאצ'י חיסלו מאות מחבלים, כולל מנהיגי טרור בכירים כגון מחמוד אבו הנוד, אבו עלי מוסטפא, אחמד יאסין, מחמוד אבו ח'ליפה ועדנאן אל רול.

בשנת 2001 יירט מסוק אפאצ'י מטוס מסוג ססנה של בית הספר הלבנוני לטיסה, לאחר שהמטוס חדר בטעות לישראל. זו הייתה ההפלה הראשונה, לאחר אימונים רבים, של מטוס על ידי מסוק בהיסטוריה של חיל-האוויר הישראלי, וההפלה הראשונה של מטוס על ידי מסוק אפאצ'י מאז ומעולם.

ב-20 ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, התנגשו שני מסוקי אפאצ'י של חיל האוויר באזור רמות נפתלי. אחד מהטייסים נהרג ושלושה נפצעו קשה. התאונה ארעה ככל הנראה בשל טעות אנוש.

ב-24 ביולי 2006 במהלך אותו מבצע, התרסק מסוק אפאצ'י מדגם "שרף" ליד כרם בן זמרה בגליל. שני טייסיו נהרגו. במקרה זה, תקלה טכנית גרמה להנתקות הרוטור הראשי מגוף המסוק ולהתרסקותו. צוות מיוחד של חברת בואינג הגיע לארץ והחליף את החלקים הפגומים.

בעשור השני של המאה ה-21 שודרגו מסוקי ה-AH-64A "פתן" לתצורת AH-64Ai בה מערכות האוויוניקה שופרו לרמה הקרובה לזו של ה-AH-64D "שרף".

לאחר סגירת טייסות ה-AH-1 קוברה בשנת 2013, האפאצ'י הוא מסוק הקרב היחיד בשירות חיל האוויר הישראלי.

מפעילות

מסוק WAH-64D אגוסטה וסטלנד בשירות חיל האוויר של צבא בריטניה

• ארצות הברית  ארצות הברית (חיל האוויר האמריקני וחיל האוויר של צבא ארצות הברית) - 698 מסוקי אפאצ'י נמצאים בשירות החיל (241 מהדגם הרגיל, ו-457 מדגם הלונגבו המשודרג).
• ישראל  ישראל (חיל האוויר הישראלי) - 36 מסוקים מהדגם הרגיל, 18 מסוקים מדגם הלונגבו.
• בריטניה  בריטניה (חיל האוויר המלכותי) - הזמינה דגמים מיוחדים עבור החיל שלה, הנקראים: Westland WAH-64 Apache.
• מצרים  מצרים (חיל האוויר המצרי) - ב-1995 הזמינה 35 מסוקים מהדגם הרגיל. בשנת 2005 היו תכנונים לשיפור המסוקים לדגם לונגבו, ומשנת 2008, 35 מסוקים מכלל מסוקיה הם מדגם משופר.
• יפן  יפן (חיל ההגנה העצמית האווירי היפני) - בשנת 1995, הזמינה כ-50 מסוקי לונגבו.
• יוון  יוון (חיל האוויר היווני) - 20 מסוקים מהדגם הרגיל. ב-2005, הזמינה עוד כ-12 מסוקים מדגם הלונגבו. שמונה מתוך המסוקים שהזמינה נמצאים בשירות החיל.
• כווית  כווית - כ-16 מסוקי לונגבו נמצאים בהזמנה משנת 2004, ששמונה מהם כבר נמצאים בשירות החל משנת 2008.
• הולנד  הולנד - קיבלה כ-30 מסוקי לונגבו בשנת 2005, כש-29 מתוכם כבר נמצאים בשימוש.
• ערב הסעודית  ערב הסעודית (חיל האוויר המלכותי הסעודי) - 12 מסוקי אפאצ'י מהדגם הרגיל. המסוקים אמורים לעבור שדרוג לדגם הלונגבו בשנת 2010.
• סינגפור  סינגפור - בשנת 2008 נכנסו לשירות 18 מסוקי לונגבו.
• איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות . בשנת 2005, קיבלה 30 מסוקי אפאצ'י מהדגם הרגיל.

קישורים חיצוניים

• האפאצ'י "פתן", באתר חיל האוויר הישראלי
• כתבות על ה"שרף" (אפאצ'י לונגבו), באתר חיל האוויר הישראלי
• כיצד עובד מסוק אפאצ'י לונגבו, באתר HowStuffWorks
• אפאצ'י לונגבו, באתר FAS המוקדש למערכות הנשק של הצבא האמריקני
• סקירה על האפאצ'י, במגזין הצבאי Jane's
• סקירה על ה"שרף", פורום צבא וביטחון, אתר פרש
• ‫שי לוי, ‏מסוק הקרב הטוב בעולם: אפאצ'י, מבט מבפנים, באתר ‏mako‏‏, ‏16 במאי 2013‏‬.