ליאור שליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליאור שליין
שליין באולפן "גב האומה" ב-2015
שליין באולפן "גב האומה" ב-2015
לידה 1 ביולי 1978 (בן 39)
ישראלישראל תל אביב, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות 2001 - הווה
עיסוק קומיקאי, סאטיריקן ומנחה טלוויזיה
קישורים חיצוניים
פייסבוק lior.schleien
טוויטר liorschleien
www.10.tv/gavuma
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שליין (במרכז) מארח את בת זוגו ח"כ מרב מיכאלי (משמאלו), בתוכנית הסאטירה בהנחייתו "גב האומה", 2015

ליאור מרדכי שְלַיין (נולד ב-1 ביולי 1978) הוא קומיקאי, סאטיריקן ומנחה טלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליין נולד בתל אביב להורים צברים ממוצא יקי, אוסטרי ופולני. אחותו היא אמנית כלי ההקשה נויה שליין. את שנות התיכון עשה בעירוני ד' בעיר. בשירותו הצבאי שימש כתב צבאי בביטאון חיל האוויר. שליין הוא בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2000 השתתף בשעשועון "הכספת".[1]

בשנת 2001 החל לכתוב את המדור הסאטירי "סוף הדרך" בעיתון "מעריב" יחד עם ארז בן-ארי ועמרי מרכוס. המדור פורסם בעיתון מדי שבוע, במשך 5 שנים.

בשנים 20022003 הופיע שליין בתוכנית האירוח של יאיר לפיד בה הגיש פינה סאטירית, ולאחר מכן כתב לפיילוט של תוכנית הבידור "ארץ נהדרת" והיה חבר בצוות הכותבים בעונתה הראשונה.

בשנת 2004 יצר את תוכנית הסאטירה "משחק מכור", ששודרה במשך 4 עונות בערוץ 2 במסגרת שידורי הזכיינית רשת. שליין גם שימש כעורך הראשי של התוכנית לצדו של אבי כהן והיה אחד משלושת המשתתפים הקבועים בה, לצד עינב גלילי וגורי אלפי.

באפריל 2006 יצר והנחה את תוכנית הבידור "גריל", אשר שודרה גם היא בזכיינית "רשת". ביולי אותה שנה, ערך והגיש את "רצועת הביטחון", סדרת תוכניות מיוחדת שליוותה את מלחמת לבנון השנייה. בין המשתתפים הקבועים בתוכנית היו שלמה בר-אבא, ספי ריבלין, גורי אלפי ושי אביבי. בשלהי 2006, החל שליין להנחות את תוכנית הלייט נייט "הלילה עם ליאור שליין" בערוץ 10. התוכנית שודרה למעלה מ-600 פעם, שיא ישראלי, וזכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לתוכנית האירוח הטובה ביותר. התוכנית ירדה משידור בספטמבר 2009.

באפריל 2007 שודרה בערוץ 10 סדרה דוקומנטרית בשם "על החיים ועל המוות", שיצר אייל דורון ושליין השתתף בה. בסדרה, חקרו מספר ידוענים את נושא המוות מזוויות שונות, כשהפרק שהוביל שליין צולם ברחבי ארצות הברית[1].

בשנת 2008 יצא עם גורי אלפי למסע עם שבט אינואיטים בקוטב הצפוני, במסגרת העונה השלישית של התוכנית "פעם בחיים", ששודרה ב-YES ובשידורי קשת. בסוף אותה שנה, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, יצר והנחה את "עד הבחירות זה יעבור" בערוץ 10. גם בתוכנית זו שימש כעורך ראשי לצד אבי כהן.

ב-2010 שב שליין לזכיינית ערוץ 2 "רשת", ויצר את תוכנית הסאטירה "מצב האומה", אותה ערך (יחד עם אבי כהן). לצדו של שליין, הפאנליסטים הקבועים בתוכנית הם אורנה בנאי וגורי אלפי, ומאז העונה הרביעית גם עינב גלילי. התוכנית זכתה פעמיים בפרס האקדמיה לטלוויזיה לתוכנית הבידור הטובה ביותר, בשנים 2012 ו-2013. שליין המשיך לערוך ולהגיש את התוכנית גם כשעברה לערוץ 10 בשנת 2015 בשם "גב האומה" שזכתה גם כן בפרס האקדמיה לטלוויזיה לתואר "תוכנית הסאטירה והמערכונים הטובה ביותר".

בשנת 2013 נבחר על ידי עיתון "הארץ" למקום הרביעי ברשימת המשפיעים ביותר על הטלוויזיה הישראלית[2]. בשנת 2015 נבחר למקום השביעי ברשימת המשפיעים בתרבות של המגזין "ליברל"[3].

בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, ערך והגיש סדרת קטעים סאטיריים-אקטואליים באתר וואלה! בשם "שיהיה לנו בהצלחה"[4].

בשנת 2016 הוכר כאביר איכות השלטון מטעם התנועה למען איכות השלטון בתחום תרבות וחינוך[5].

ב-2017 ייצג את ישראל בכנס הראשון של קרן אובמה של המנהיגים הצעירים המשפיעים בעולם [2].

בנובמבר 2017 פרסמה הכתבת יאנה פבזנר בשן כתבת תחקיר באתר מאקו על שליין ובה נטען כי שליין מתעמר בעובדיו[6]. שליין הכחיש את הטענות והאשים את חברת קשת, אשר בבעלותה אתר מאקו, בנקמנות כלפיו בשל הביקורת הקומית שהציג בתוכניתו, גב האומה, על אלכס גלעדי, נשיא החברה שחשוד בהטרדות מיניות[7]. לאחר ההאשמות מאקו פרסמה כתבה עם ראיות המוכיחות כי על אף שהכתבה פורסמה לאחר הביקורת בגב האומה, ההתכתבות עליה קדמה לה[8]. בעקבות הכתבה נטען ששליין ומפיקי התוכנית החלו להחתים עובדים שנפרדים מהם על טופס שבו אישרו שאין להם טענות נגדו[9].

שליין, המתגורר בתל אביב, הוא בן זוגה של חברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה, מרב מיכאלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליאור שליין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רתם קלינה, אל המוות הישרנו מבט, באתר nrg‏, 1 במרץ 2007
    מירב קריסטל, מיקי חיימוביץ' וליאור שליין בסדרה על המוות, באתר ynet, 1 במרץ 2007
  2. ^ המשפיעים בטלוויזיה הישראלית, באתר הארץ, 31 ביולי 2013‬
  3. ^ פיני אסקל, משפיעים 2015: ליאור שליין, באתר המגזין ליברל, 8 ספטמבר 2015
  4. ^ המבצע נערך במהלך פגרת "מצב האומה" אך הקטעים נערכו בשיתוף מערכת התוכנית הקבועה.
  5. ^ אבירי איכות השלטון אגודת העיתונאים בתל אביב, 25 באוקטובר 2016
  6. ^ הכתבה במאקו 30 בנובמבר 2017
  7. ^ שליין נגד מאקו: "ביקשו מעשרות אנשים שעבדו לצדי לטנף עלי" 30 בנובמבר 2017 באתר מעריב
  8. ^ מילה של שליין מאקו ה-7 בדצמבר 2017
  9. ^ ערן סויסה, ‏שליין מכסתח: נוהל חדש ב"גב האומה" | ישראל היום, באתר ישראל היום, 21 בינואר 2018 07:55