ליאור שליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליאור שליין (נובמבר 2007)

ליאור מרדכי שְלַיין (נולד ב-1 ביולי 1978) הוא סאטיריקן, בדרן, עיתונאי ומנחה טלוויזיה ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו המקצועית התחיל שליין במהלך שירותו הצבאי, שבו שימש ככתב בביטאון חיל האוויר. לאחר סיום שירותו, בשנת 2001, החל לכתוב את המדור הסאטירי "סוף הדרך" בעיתון "מעריב" יחד עם ארז בן-ארי ועמרי מרכוס. המדור פורסם בעיתון במשך 5 שנים.

שליין הופיע בתוכנית האירוח של יאיר לפיד בין השנים 2002 - 2003 כמגיש פינת ההומור, ולאחר מכן כתב לעונתה הראשונה של תוכנית הבידור "ארץ נהדרת". בשנת 2004 יצר את תוכנית הסאטירה "משחק מכור", ששודרה במשך 4 עונות בערוץ 2 במסגרת שידורי הזכיינית רשת. שליין גם השתתף בתוכנית, לצד המנחה עינב גלילי וגורי אלפי.

ב-2006 יצר והנחה את תוכנית הבידור "גריל", אשר שודרה גם היא בזכיינית "רשת".

בדצמבר 2006 החל שליין להנחות את תוכנית הלייט נייט "הלילה עם ליאור שליין" בערוץ 10. בסוף 2008, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, החל להנחות במקביל תוכנית בשם "עד הבחירות זה יעבור" בערוץ 10. ב-2009 גרם שליין לתקרית בינלאומית כאשר הזכיר במערכון בתוכניתו את מריה הבתולה באופן שלטענת נוצרים רבים ביזה אותה‏‏[1]. שליין התנצל על מערכון זה. לאחר תום החוזה של שליין בערוץ 10, תוכניתו "הלילה עם ליאור שליין" ירדה מהמסך בספטמבר 2009.

לאחר מכן שב שליין לזכיינית ערוץ 2 "רשת" ומונה למנהל מחלקת הבידור של הזכיינית. החל מינואר 2010 מגיש ועורך בה את תוכנית הסאטירה "מצב האומה" לצד גורי אלפי, עינב גלילי ואורנה בנאי.

בשנת 2011 השתתף בתפקיד אורח בעונה השנייה של סדרת הטלוויזיה הקומית "פולישוק".

בשנת 2013 נבחר על ידי עיתון "הארץ" למקום הרביעי ברשימת המשפיעים ביותר על הטלוויזיה הישראלית.‏[2]

שליין נודע בין השאר, בזכות רעמת תלתליו האדמונית. ב-2007 צימצם את גודלה.

שליין הוא בן זוגה של חברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה מרב מיכאלי[3]. אחותו היא אמנית כלי ההקשה נויה שליין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה ב-ynet
  2. ^ המשפיעים בטלוויזיה הישראלית, באתר הארץ, 31 ביולי 2013‬
  3. ^ כבוד למגדר, ידיעות אחרונות 14 בדצמבר 2012