אל-בוקיעה
.jpg) | |
| פלאחים מעבדים את אדמות עמק אל-בוקיעה בשנת 1969 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | טובאס |
| גובה | 75 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 404[1] (2016) |
| קואורדינטות | 32°15′53″N 35°26′13″E / 32.264827777778°N 35.436938888889°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
.jpg)
אל-בוקיעה (בערבית: البقيعة) הוא אשכול של כפרים פלסטינים, הממוקם בנפת טובאס, בצפון בקעת הירדן לאורך עמק אל בקויעה שלמרגלות רכס טמון, בין העיירה טמון במערב להתנחלות בקעות במזרח. אשכול הכפרים כולל את ח'רבת עטוף במרכז העמק, חומסה אל בקיעה וחומסה אל פוקא בדרום מזרח העמק, אל-חדידייה הממוקמת ממזרח להתנחלות רועי וח'אלת מכחול וח׳רבת סמרה שמצפון לה[2].
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ח'רבת עטוף מנתה 227 תושבים בשנת 2016 ואוכלוסיית חומסה 127[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפרים הוא קהילות של פלאחים ורועי צאן המעבדים אדמות בעמק אל-בוקיעה, השייכות לבעלי אדמות מטובאס ומטמון, בהם מגדלים בעיקר חיטה ושעורה מאז שלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל[3]. רובם נהגו לגור באוהלים ולנדוד בשטח עם עונות השנה, למעט קהילות ח'רבת עטוף וח'אלת מכחול בהם הוקמו בתי קבע, ואחרים שהיו גרים במערות למרגלות ההרים באזור.
בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר האזור לשליטה ישראלית. ב–1 באוגוסט 1967, חתם מפקד פיקוד המרכז עוזי נרקיס על צווי סגירה לתשעה שטחים לצורך אימונים, לאורך הרצועה המזרחית של גב ההר. ביניהם "שטח אש 901" שמצפון לעמק אל-בוקיעה, ו"שטח אש 903" שמדרום לו[4]. מאז נאלצים התושבים לפנות את השטח כל פעם שצה"ל עורך אימונים, לעיתים מכריזים על האזור שטח צבאי סגור ומפנים את התושבים[5].
בשנת 1972, הופקעו אדמות בפתח עמק אל-בוקיעה לצרוך הקמת ההתנחלות בקעות[6]. בשנת 1976, הוקמה גם התנחלות רועי בסמוך[7]. בנוסף נסלל במרכז העמק הקצה הצפוני של ציר אלון (או "כביש אלון" שבקטע זה ממוספר ככביש 578).
בשנת 1997 הכפר אל-חדידייה, הסמוך להתנחלות רועי, נעקר ממקומו ועבר מערבה, בשל הכרזת שטחו כ"שטח צבאי סגור". גם במקומו החדש סבל מצווי הריסה של המנהל האזרחי. בפברואר ומרץ 2008 נהרסו בתיהם של 60 איש באל-חדידייה. במקביל, צה"ל הטיל קנסות על רועי צאן מן הכפר, החרים ראשי צאן. בנוסף חסם הצבא את כל דרכי העפר המובילות אליו[8]. בתי אל-חדידייה, שהם אוהלים ופחונים, שחלקם סיפק הצלב האדום הבינלאומי, נהרסו שוב ב-2011, 2015 ו-2016[3].
ב-16 בספטמבר 2013, נכנס צה"ל לכפר ח'אלת מכחול בו גרו 120 תושבים, ובעזרת 3 דחפורים הרסו אותו עד היסוד. ב-1967 צה"ל כבר הרס את כל הכפר על בתי האבן שלו, ומאז תושבי הכפר התגוררו במבנים ארעיים, פחונים ואוהלים. לאחר ההריסה סירבו התושבים לעזוב ונשארו במקום ישנים תחת כיפת השמיים[9].
באפריל 2014 נהרסו בתיהם של ארבע משפחות בהם חיים כ-30 איש בכפר חומסה[10]. ב-2 בנובמבר 2020 הרס צה"ל 18 מבנים בחומסה שבהם גרו 74 תושבים[11]. לאחר ההריסה הגיעה משלחת של דיפלומטים מהאיחוד האירופי לבקר במקום, והודיעה שההרס מנוגד למשפט ההומניטרי הבינלאומי[12].
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאחר שהאזור מוגדר כשטח C, משטר התכנון אינו מאפשר לבנות באזור זה בתי ספר, ילדי הכפרים של אל-בוקיעה לומדים בבתי ספר בעיירות טובאס וטמון. כדי להגיע אליהם הם נאלצים לנסוע בין 27 ל־45 ק״מ ולעבור באחד משני המחסומים אל תוך האזור (מחסום חמרה בדרום ומחסום תיאסיר בצפון). רוב הילדים לומדים רק בבתי ספר יסודיים ואינם ממשיכים לתיכון[13].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- - המכון למחקר יישומי - ירושלים Al-Bikai'a Villages Profile . February 2006
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^
עמירה הס, ישראל הכפילה את מספר הריסות הבתים הפלסטיניים בבקעה ב–2013, באתר הארץ, 5 בפברואר 2014
- ^ 1 2 גדעון לויו אלכס ליבק, כשדחפורים באו להרוס את הכפר חדידייה, גם היונים בכו, באתר הארץ, 8 באפריל 2016
- ^ מפת שטחי אש באתר צה"ל
- ^ המנהל האזרחי פינה בפעם ה-11 השנה משפחות מח'ירבת חומסה בשל אימוני הצבא, באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 15 בנובמבר 2015
- ^ עמוס לבב, הדיון בבג"ץ על ההתנחלויות ייערך בפני חמישה שופטים, מעריב, 14 בנובמבר 1978
בניה מזורזת בבקעות,, דבר, 28 ביולי 1972 - ^ עמוס לבב, הישובים שהוקמו באיזור טובאס - "חלק ממערכת ההגנה של המדינה", מעריב, 23 בנובמבר 1978
- ^ גדעון לוי,תצלום: מיקי קרצמן, תמרור, תנועה, באתר הארץ, 2 ביולי 2009
- ^ גדעון לוי, אלכס ליבק, גירוש ממוקד: הכוחות פשטו עם שחר, והרסו עוד כפר, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2013
ח'אלת מכחול, באתר הטלוויזיה החברתית באינטרנט, 9 באוקטובר 2013 - ^ גדעון לוי, אלכס ליבק, ישראל ממשיכה להרוס בבקעת הירדן, באתר הארץ, 11 באפריל 2014
- ^ הגר שיזף, המינהל האזרחי הרס 18 מבנים בבקעת הירדן שבהם גרו 74 פלסטינים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2020
- ^ אורן זיו, האיחוד האירופי: ההריסה בחומסה אל-פוקא מנוגדת לחוק הבינ"ל, באתר "שיחה מקומית", 7 בנובמבר 2020
- ^ אורלי נוי, בתי ספר הרוסים: ישראל מונעת חינוך מילדים פלסטינים בשטחים, באתר "שיחה מקומית", 23 בינואר 2018
 | ||
|---|---|---|
| ערים | טובאס | 
|
| מועצות מקומיות | טמון • עקאבה | |
| כפרים | אבזיק • אל-עקבה • אל-בוקיעה • ברדלה • ואדי אל-פארעה • כרדלה • סלחב • עין אל-בידה • ראס אל עמר • ראס אל פארעה • תיאסיר | |
| מחנות פליטים | פארעה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||