רועי (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רועי
IMG 0154.JPG
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית ערבות הירדן
גובה ממוצע ‎26‏ מטר
תאריך ייסוד 1976
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 165 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.9%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 32°14′54″N 35°29′00″E / 32.2483065271949°N 35.4832031728408°E / 32.2483065271949; 35.4832031728408

רוֹעִי הוא התנחלות ומושב עובדים בבקעת הירדן, בקצה המזרחי של בקעת טמון. היישוב משתייך לארגון יישובי האיחוד החקלאי ונמצא בתחומי מועצה אזורית בקעת הירדן.

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום נקרא רעי, ראשי תיבות (רמת עוזי יאירי), לזכר עוזי יאירי, מפקד חטיבת הצנחנים, שנהרג בשנת 1975 במהלך מבצע לחילוץ בני הערובה במלון סבוי. עם זאת, על פי פרסום של ועדת השמות הממשלתית[2], השם הוא סמלי, ונלקח מהפסוק "דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי"[3], גרסה נוספת ויותר מקובלת מקור השם "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר" הן מילות הפתיחה של מזמור כג בספר תהלים.

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלטה על הקמת היאחזות נח"ל במקום נתקבלה בממשלה בדצמבר 1975, תחת השם הזמני בקעות ב'. על פי התוכנית העלייה לקרקע הייתה אמורה להיות ב-6 בינואר 1976, כאשר בשלב ראשון יתגוררו חיילי ההיאחזות באוהלים. אולם העלייה על הקרקע נדחתה בגלל העדר גרעין נח"ל זמין ותשתיות לא מוכנות. בתחילת מרץ 1976 עלה למקום גרעין אקליפטוס של הנח"ל שהועבר למקום ממאחז מסורה בפתחת רפיח וב-11 במרץ 1976 התקיים טקס העלייה על הקרקע. בשלב ראשון אוישה ההיאחזות כמפקדת בט"ש של הנח"ל משום שהעדר תשתיות לא אפשר התנהלות רגילה של היאחזות. כן הוקמו 30 דונם של גן ירק בו טיפלו בנות הגרעין. בתאריך 20 באפריל 1976 ביקר בהיאחזות נח"ל רועי ראש הממשלה מר יצחק רבין ושוחח עם חיילי הנח"ל. בינואר 1977 עברה ההיאחזות לתפקד כהיאחזות רגילה. בגלל העדר תעסוקה מספקת במקום שובצו 15 מבנות הגרעין לעבודה התנדבותית בבית שאן. ביולי 1977 החלה הסוכנות בהקמת אשקוביות עבור חיילי הנח"ל במקום והאזרחים שיאיישו אותו בעתיד. ב-4 ביולי 1978 אוזרח המקום[4].

הקרקע ליישוב הופקעה מפלסטינים נפקדים תושבי טובאס, יחד עם קרקעות שהופקעו לצורך הקמת בקעות[5]. בעקבות עתירה לבג"ץ כנגד ההפקעה מסר האלוף אברהם אורלי תצהיר לגבי החשיבות הביטחונית של המושב[6]:

"מדובר בגיא המתחבר לנהר הירדן, בלב האזור שבו עוברות דרכי הגישה מהירדן והבקעה אל האזורים המאוכלסים ביהודה ושומרון. ... זהו ציר החדירה הנוח ביותר מירדן לישראל, ובאזור בוצעו מאות חדירות של חוליות מחבלים. כן נערכו בו עשרות מרדפים וסריקות והעקבות הוליכו לכפרים שבאזור טובאס."

בהמשך התצהיר מציין האלוף אורלי את הקמת היישוב כחלק מהאמצעים למניעת חדירות ופיגועים, "בהתאם לתפיסה המקובלת על הממשלה לפיה מהווים היישובים מרכיב במדיניות הביטחון."

רועי כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברועי מתגורים 45 בתי אב שמורכב ממגרעין מיסד חברי אגודה חקלאים לצד תושבים קהילתיים. כמחצית מהתושבים עוסקים בחקלאות מגידולים שונים כגון עשבי תיבול, פרחים ודגי נוי בעיקר לייצוא, כרמי ענבי מאכל, פרדס וכבשים. תושבים שאינם חקלאים עוסקים במקצועות חופשיים אחרים באזור.

במקום פועל פעוטון וגן-ילדים אזורי. ילדים בוגרים יותר לומדים בבי"ס יסודי "גפנים" שליד משואה ובבי"ס "ירדן" (תיכון וחטיבת ביניים) במעלה אפרים. מדריך נוער מלווה את הילדים בשעות אחר הצהריים בפעילויות שונות.

בשנת 2013 הוקם בית כנסת במבנה הקבע ובסיוע עמותת איילת השחר רוהט. לבית הכנסת הוענק השם "שבת אחים" לעילוי נשמת גיל-עד מיכאל שער, יעקב נפתלי פרנקל ואייל יפרח אשר נחטפו ונרצחו בידי מחבלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רועי באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
  • רועי, באתר מועצת יש"ע

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמ' 1827
  3. ^ ספר ישעיהו, פרק ל"ח, פסוק י"ב
  4. ^ יאיר דואר, לנו המגל הוא החרב, כרך 2, 1992, עמ' 284
  5. ^ עמוס לבב, הדיון בבג"ץ על ההתנחלויות ייערך בפני חמישה שופטים, מעריב, 14 בנובמבר 1978
  6. ^ עמוס לבב, חלק ממערכת ההגנה של המדינה, מעריב, 23 בנובמבר 1978
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.