אל-כוניסה
 | |
| שרידי מסגד הכפר | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה |
| שפה רשמית | ערבית |
| שטח | 3,872 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מבצע דני |
| תאריך נטישה | 10 ביולי 1948 |
| יישובים יורשים | מודיעין-מכבים-רעות |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 40[1] (1945) |
| קואורדינטות | 31°53′18″N 34°57′27″E / 31.88833333°N 34.9575°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
אל-כונייסה (בערבית: الكنيّسة) היה כפר ערבי זעיר באזור גבעות יהודה כ-9 קילומטרים דרומית מזרחית לרמלה בגובה 170 מטר מעל פני הים. הכפר היה שייך לנפת רמלה במחוז לוד. במלחמת העצמאות במהלך מבצע דני ב-10 באוקטובר 1948 הכפר נכבש על ידי לוחמי חטיבת יפתח והתרוקן מתושביו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר הכפר קרוי בעברית חורבת נכס. במקום ישנן עדויות ארכאולוגיות שהמקום היה מיושב עוד מתקופות קדומות: הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית. בין הממצאים מתקני סחיטת זיתים, טרסות חקלאיות, קירות שדה, משטחי דריכה, בורות, ומערות קבורה[2]. שמו של הכפר נגזר כנראה מכנסייה ביזנטית שהייתה במקום.[3]
הכפר היה מיושב במאה ה-16. בשנת 1552 הוקדשו הכנסות המיסים של הכפר למוסד העימארה אל-עאמרה, מוסד הצדקה הגדול שהקימה הורם סולטאן, אשתו המועדפת של סולימאן הראשון בירושלים בתקופה העות'מאנית. מבחינה מנהלית, אל-כוניסה השתייך לנפת רמלה.[4] בכתב ההקדש תוארו גבולותיו כך: "הכפר אל־כניסה מיישובי אל־רמלה הגובל בדרום בדרך המלך (כביש יפו- ירושלים) ומאגר תת־קרקעי ומזרחה עראק ואדמת כפרטא (חורבת כפר טוב) ואל־ג'עאריה (חלקת אדמה) וצפונה הוואדי בין אדמות ענאבה ואל־כניסה עד באר הכפר ענאבה ומערבה הכביש וואדי אל־סכה והדרך שבה משלמים מס דרכים."[5]
בסוף המאה ה-19 הכפר היה יישוב עונתי לגידול חיטה ושעורה וכאזור מרעה, שהיה כפר בת של הכפר א-טירה[6] הנמצא היום כקילומטר דרומית למבוא חורון וכ-16 קילומטרים ממזרח לאל-כוניסה.
במאה ה-20 הכפר התקבע והפך ליישוב קבע ובו כ-20 בתים. במפות מנדטוריות בקנה מידה 1:250,000 הכפר מופיע בשני כיתובים שונים במפה משנת 1934, Al-Kunnisa ואילו במפה משנת 1946, Kunaiyisa. במלחמת העצמאות, במהלך מבצע דני השתלטו לוחמי חטיבת יפתח על הכפר, עקב מיקומו האסטרטגי בין הכפרים הערביים עינאבה לסלבית (קיבוץ שעלבים של היום) ופינו את תושביו.
היום אזור הכפר נקרא "חורבת נכס" המשתרע על שלוש גבעות, כשבאחת מהם ישנם ממצאים מתקופות קדומות והשנייה שימשה כבית קברות קדום ליישובי האזור. שרידי הכפר נמצאים כיום ליד אזור המלאכה של מודיעין-מכבים-רעות, ומכנים אותו גם "גבעת נכס". ניתן להבחין במקום בסמטה הראשית של הכפר, במסגד הקטן ובבורות מים. המקום משמש כאתר טבע למטיילים וכן כאתר היסטורי קדום המשובץ במסלולים לרוכבי אופניים.
בשנת 2007 נערכו במקום חפירות הצלה, לקראת סלילת כביש 431. בשנת 2008 נערך במקום מבצע לסגירת בורות מים פתוחים בשיתוף עם התושבים. המקום הוכרז על ידי עיריית מודיעין כאתר המיועד לשימור, כאתר עתיקות המשולב בפארק ציבורי. ההצעות לשימור המקום כוללות הקמת "כפר אמנים" בבתי-הכפר המשוקמים, שחזור תעשיות קדומות במקום, פתיחת מסעדות בבתים המשוקמים בכפר וסדנת אמני פיסול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חורבת נכס - חדשות ארכאולוגיות, אתר רשות העתיקות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970 דפים סרוקים מסקר אוכלוסין באתר פלסטין רממברד
- ^ לטיציה ברדה וישראל קורנפלד, מודיעין, סקר פיתוח אזור מלאכה, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", 119 (2007)
- ^ גיליון 121 לשנת 2009חורבת נכס, באתר www.hadashot-esi.org.il
- ^ רועי מרום, גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1948-1459, לוד-דיוספוליס 7, 2021, עמ' 19-16
- ^ רועי מרום, כתבי הֶ קדש מהתקופה הממלוכית־עות'מאנית כמקור למחקר גאוגרפי־היסטורי: וקפית ח'אצכי סולטאן (1552 לסה"נ), אופקים לגאוגרפיה 103-104, 2023, עמ' 8
- ^ דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, הוצאת יד יצחק בן־צבי ירושלים, 1994 עמ' 197
