בית הכנסת העתיק בעין קשתות
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
רמת הגולן  |
| קואורדינטות | 32°50′59″N 35°44′21″E / 32.84981241°N 35.73921204°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   בית הכנסת העתיק בעין קשתות  | |
  | |
.JPG)
בית הכנסת העתיק בעין קשתות הוא בית כנסת עתיק מתקופת המשנה והתלמוד שנחשף בדרום רמת הגולן באתר עין קשתות סמוך למושב נטור. בית הכנסת העתיק הוא מהמפוארים והחשובים מתקופה זו שנמצאו בארץ ישראל. האתר היה נקרא גם "קשתות רחבעם" על שם רחבעם זאבי שכיהן כשר התיירות כשאישר את תקציב החפירות בבית הכנסת ונרצח ימים ספורים לאחר מכן.[1]
שמו המקורי של היישוב שבו היה בית הכנסת אינו ידוע בוודאות. יש סברה שכאן היה מקומה של העיירה 'קמטריא', הנזכרת בתלמוד. אך צבי אילן מעלה את ההשערה שזו אחת מתשע עיירות היהודית שבתחום סוסיתא שלא זוהו, אולי "עין השער" - בשל קשתות המעיין הנדמות כשער.
דופן בית הכנסת השתמרה היטב ויתר בית הכנסת שוחזר על ידי יהושע (ישו) דריי מ"המרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה". בחפירות שנערכו במקום התגלו בריכות ששימשו ככל הנראה ל"מתקן תעשייתי" של הלבנת פשתן. סבורים כי הייצור התעשייתי, עליו הייתה פרנסת תושבי המקום, הוא זה שאפשר להם את הקמת בית הכנסת המפואר יחסית.
דגם של בית הכנסת, הכולל אבנים מקוריות, מוצב באגף הארכאולוגיה של מוזיאון ישראל.
בדצמבר 2010 אישרה ממשלת ישראל מיזם לשיקום בית הכנסת במקום ושחזורו, הסדרת כביש הגישה לאתר ופיתוח סביבתי בסך 14.2 מיליון ש"ח. המיזם נעשה במסגרת "פרויקט שיקום אתרי מורשת" של ממשלת ישראל.[2]
החפירות באתר בית הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
את שרידי בית הכנסת גילו חוקרי הגולן לורנס אוליפנט וגוטליב שומאכר בשנת 1885. שייח' מקומי תיאר בפניהם את מבנה הקשתות מעל המעיין ואת חורבת המבנה הגדול שאותו הוא הגדיר כמבנה יהודי עתיק, הדומה לבית הכנסת העתיק שהתגלה מקודם בח'ירבת א-דיכה, בצפון בקעת בית צידה.[3] מרישומי לורנס אוליפנט עולה כי מתוך עיי המפולות הזדקרו שישה עמודים, שגובהם 10 עד 12 רגל (כ-3 מטר). אוליפנט סיפר שבראש הקשתות הייתה אבן ועליה כתובת קשה לפענוח.[4]
בשנת 1905 נחפר בית הכנסת על ידי חוקרי בתי הכנסת הגליליים היינריך קוהל וקרל וטצינגר. החפירה הניבה תוכנית משורטטת של בית הכנסת. בשנת 1928 סקר את האתר אלעזר ליפא סוקניק. בחפירות שערכה המשלחת הגרמנית נחשפו חלקי בניין בגודל 13.80 מטר על 18.80 מטר. לפני הכניסה היה מבוא, הנשען על שני עמודים, לאורך האולם היו שני טורי עמודים. הסברה היא כי מדובר בבית בן שתי קומות, בעל כניסה יחידה ומשני עבריה חלונות. במרכז חזית הקומה השנייה היה חלון מפואר. לפי השרידים שנמצאו בסביבה, הגג היה גמלוני, מחופה ברעפי חרס.
מיד לאחר מלחמת ששת הימים נסקר האתר בסקר חירום מטעם מדינת ישראל, בידי החוקרים קלר אפשטיין ושמריהו גוטמן. בין השנים 1991–1995 עסקו דני אורמן, צבי אילן וצבי מעוז במחקר בתי כנסת עתיקים וביניהם גם באתר זה. בקיץ 2003 החל פרויקט החפירה ושחזור בית הכנסת בניהולו של יהושע דריי והארכאולוגים אילנה גונן וחיים בן דוד.
כיום ניתן להבחין בקירות הדרומי והמערבי של בית הכנסת, שהיו בנויים אבני גזית. משני צדי השער המרכזי היו מזוזות גלופות מאבן. בקיר של בית בכפר, דרומה לבית הכנסת, שובצו אבנים מבית הכנסת. בין התיאורים שנמצאו בשרידי בית הכנסת: נשר, אריה, רוזטות, שער, ציפור וגפן. מבנה בית הכנסת הוא במתווה של בזיליקה בדומה לזה שבבית הכנסת שבברעם.
הממצאים העיקריים שהתגלו באתר הם כותרת מעוטרת בנשר, שני עמודים מעוטרים ששימשו לעיטור בימת בית הכנסת שהשתמרה היטב יחד עם המדרגות העולות אליה (להלן שחזור). בסמוך לחג החנוכה תשס"ז נתגלה תבליט בצורת מנורה.
התיארוך המשוער של בית הכנסת הוא התקופה הביזנטית. המבנה נחרב ככל הנראה בעקבות רעידת אדמה או כשל הנדסי כלשהו. אבניו נותרו במקומן ולא נלקחו לשימושים אחרים, כנראה משום שהאתר היה נידח. במתחם נמצאו גם שרידי בתים מהכפר היהודי שננטש.
בבית הכנסת נוסתה בפעם הראשונה שיטת שחזור חדשנית, שתוכננה על ידי יהושע דריי (ישו). את האבנים ממספרים ומרימים בעזרת עֲגּוּרַן גדול, את המספרים והשבב שמכניסים לאבן מזינים לתוכנת מחשב המציגה היכן הונחה במקור כל אבן במבנה קודם לקריסתו. לאחר הוצאת האבנים, והזנת הנתונים למחשב, משיבים את האבן למקומה המקורי. בשנת 2016 הסתיים פרויקט השחזור.
ארון הקודש
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולת הכותרת של ממצאי החפירה הייתה "היכלית" - ארון הקודש מפואר, בצמוד לקיר החזית הדרומית הפונה לירושלים. ההיכלית בנויה כיחידה בפני עצמה, בגובה 5.25 מטר והשתמרה כמעט בשלמותה. היא כוללת במה בעלת גרם מדרגות, מעוצבת בתבליטים עשירים של גפן הצומחת מתוך אמפורה, קשתות ועיטורים גאומטריים וכרכובים מעוטרים. בראש כל עמוד תבליט מנורת שבעת הקנים המלווה בסמלים יהודיים מובהקים כמחתה, כשופר וכארבעת המינים. על ראשי העמודים הונחו כותרות, שעל אחת מהן תבליט נשר. מעליהן התנוסס גמלון סורי. זהו בית הכנסת הקדום היחידי בו נמצאה היכלית.[5]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
בית הכנסת בעין קשתות. בצדה השמאלי של התמונה - המנוף שבו נעזרים החוקרים בשחזור האתר -
שער הכניסה לבית הכנסת -
עמוד אבן מעוטר משרידי בית הכנסת, 10/07 -
ההיסטוריה של תולדות המחקר -
מבט על - במרכז רואים את עיגול האבנים שאמצעו מהווה את המרכז המדויק של בית הכנסת -
במת בית הכנסת (ספטמבר 2012) -
פנים בית הכנסת, יוני 2018 -
במת בית הכנסת, יוני 2018
.JPG)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה] |
- צבי אילן, ארץ הגולן – מדריך למסייר ולמטייל, הוצאת עם עובד, 1968, הוצאה מורחבת 1977
- צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991.
- יהושע דריי, היהלום שבכתר - במת ארון הקודש בבית הכנסת אם אל-קנאטר, מתוך הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007, בעריכת יעקב אשל, מרכז סיור ולימוד סוסיא, סוסיא, תשס"ח
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הכנסת העתיק בעין קשתות- איתמר מור, הכי גדול, הכי עתיק, הכי חדש, אתר חדר החדשות
- תפילה בבית כנסת העתיק לקראת 50 שנה התיישבות הגולן, Israel National News
- אתר מנהל הפרויקט. לכניסה לחלק על אום אל קנאטר, נא ללחוץ על "פרויקט נוכחי" בסרגל העליון.
- סיור של ועדת החינוך של הכנסת באתר, עם הסברים
- משה גלעד, עשרות מיליונים, טכנולוגיה חדשנית ואתר ארכיאולוגי חדש שמעורר מחלוקת עזה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2018
- סקירת האתר באנגלית כולל תצלומים ותרשימים
- תמונת השפעת רעידת האדמה על בית הכנסת באתר המדעים המדויקים של אוניברסיטת תל אביב.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאום אל קנטיר ל"קשתות רחבעם", 29 במאי 2008
- ^ תוכנית מורשת: אושרו 16 פרויקטים ואתרים נוספים לשיקום, באתר פורטל חקלאות טבע וסביבה
- ^ בית הכנסת מהראשונים שנתגלו ונחקרו בישראל.
- ^ מקור: צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, עמ' 63
- ^ מקור: יהושע דריי