הדס שטייף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדס שטייף
הדס שטייף, 2015
הדס שטייף, 2015
לידה 4 בדצמבר 1956 (בת 67)
חוקוק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק גלי צה"ל
תחקירים בולטים חשיפת הטרדות מיניות על ידי אנשי ציבור ואנשי תקשורת
סוג כתב כתבת משטרה
תחום סיקור משטרה, פלילים, הטרדות מיניות
קישורים חיצוניים
פייסבוק hadas.shtaif.9
טוויטר hadasshtaif
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדס שטייף (נולדה ב-4 בדצמבר 1956) היא עיתונאית, תחקירנית ושדרנית רדיו ישראלית. משמשת כתבת לענייני משטרה בגלי צה"ל. נודעה בחשיפותיה על הטרדות מיניות מצד בכירים בעולם התקשורת והבידור, אנשי ציבור וקצינים בכירים בצבא ובמשטרה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם הדס פורת, בקיבוץ חוקוק, ומשם עברה עם משפחתה לדימונה. אביה יליד שווייץ ואימה ילידת קזבלנקה שבמרוקו. לאחר שירותה הצבאי, עבדה כדיילת באל על.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטייף החלה את דרכה העיתונאית ככתבת ספורט במקומון נשים. היא עיתונאית בגלי צה"ל משנת 1989. שידרה כתבות בנושאים מדיניים-ביטחוניים רבים, ובהן סיקור פיגועים רבים, תוכנית ההתנתקות, מבצע עופרת יצוקה ועוד.

שטייף משמשת כראש תא הכתבים לענייני משטרה ועולם הפשע בגלי צה"ל. לאורך השנים חשפה מספר פרשיות שחיתות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר. בין השאר, שידרה מדי יום "פינת פלילים" בת מספר דקות בתוכנית הבוקר של גלי צה"ל; בפינה, שהפכה למזוהה עימה, תיארה שטייף מספר אירועים פליליים שאירעו בימים שלפני השידור, בנימה הומוריסטית.

שטייף שימשה גם ככתבת בענייני משטרה של העיתון "ישראל היום".

ב-2001 הורשעה בסיוע להאזנות סתר לקציני משטרה ונגזרו עליה 100 שעות עבודות שירות[1].

ב-2010 הופיעה שטייף בתפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה "נבלות", בה גילמה כתבת בגלי צה"ל.

ב-2012 הייתה ממקימי ארגון "תא העיתונאיות". ב-14 במרץ 2017 נעצרה שטייף על ידי המשטרה לאחר שהגיעה לסקר זירת פיצוץ במפעל בשרון, זאת בטענה שהיא "מפריעה לפעילות כוחות ההצלה במקום"[2].

מדצמבר 2017 מגישה את הפודקסט "רשת הקשר" בגלי צה"ל, הכולל חשיפה של הקלטות שיחות למוקדי החירום של המשטרה.

בנובמבר 2022 הושעתה מדיווח על הפיגוע הכפול בירושלים לאחר שקישרה בשידור בין הפיגוע לח"כ איתמר בן גביר[3]. שטייף מתכננת לפרוש מעבודתה בסוף 2023[4].

תחקירים וחשיפות בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2013 פרסמה בדף הפייסבוק שלה ובגלי צה"ל, כי מפקחת על הגנים במודיעין עילית התלוננה במשטרה כי טיפלה בילדה בת חמש, שנאנסה. המשטרה חקרה, וגילתה כי המפקחת בדתה את הסיפור מליבה[5][6].

באפריל 2013 החלה במהלך לחשיפת החשדות להטרדה מינית נרחבת על ידי איש התקשורת עמנואל רוזן[7], מהלך שהביא ליציאתו לחופשה מכל משרותיו באמצעי התקשורת, עד לבירור החשדות. בסיומה של פרשה זו לא הועמד רוזן לדין, אולם גם לא הוחזר לעבודתו העיתונאית.

ביוני 2013 חשפה שטייף בגלי צה"ל כי שופט מחוזי בדימוס, ניסים ישעיה, ביושבו כיו"ר ועדת עררים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, השמיע הערה סקסיסטית קשה. בעקבות חשיפתה נאלץ השופט לפרוש מכל תפקידיו השיפוטיים[8].

ביולי 2013 פרסמה שטייף פרוטוקול מדיון בפרשת אונס קבוצתי בנערה בת 15 בבית המשפט המחוזי בירושלים משנת 2007, בו ישב השופט צבי סגל בראש הרכב השופטים. לדברי הנערה, היא נאלצה לכרוע על ארבע באולם בית המשפט, ולהדגים בפני השופטים כיצד נאנסה[9][10]. שרת המשפטים ציפי לבני הגישה תלונה לנציב תלונות השופטים וסגל הסיר את מועמדותו לתפקיד פרקליט המדינה. בדיקת נציב תלונות הציבור, השופט אליעזר גולדברג, העלתה שהמתלוננת לא התבקשה לכרוע ולהדגים את מעשה האונס, וכי לטענה זו אין כל יסוד.

כעבור כחצי שנה, בפברואר 2014, חשפה שטייף אירוע בו שופט שלום בבאר שבע השמיע הערות סקסיסטיות קשות כנגד אחת העדות שהעידו בפניו במסגרת משפט דיבה. כתוצאה מהחשיפה שקלה הנהלת בתי המשפט להדיח את השופט אם לא יפרוש מתפקידו פרישה מוקדמת[11].

במרץ 2014 פרסמה שטייף בגלי צה"ל כי שר בכיר נחשד כי הטריד מינית עובדת שעבדה תחתיו לפני כ-15 שנה, מאוחר יותר פורסם כי מדובר על השר סילבן שלום. בעקבות כך נטען על ידי מקורבי השר, כי מדובר בעלילת שווא שנועדה לפגוע בו במרוץ הקרוב לנשיאות המדינה[12]. במאי 2014 סגר היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את התיק לאחר בדיקת והמלצת המשטרה כי המידע "בחלקו הוכחש, ובחלקו אינו מאפשר את איתור הנשים המתוארות בו"[13]. בדצמבר 2015 התפרסמו עדויות נוספות נגד שלום שהובילו לפרישתו מהפוליטיקה.

בסתיו 2017, כחלק מקמפיין Me Too, פרסמה סדרה של האשמות על הטרדה מינית מצד בכירים בתחומי התקשורת והבידור. ב-18 בנובמבר טענה שאהוד אולמרט הטריד אותה מינית[14].

בתחילת 2019, הזמינה שטייף פריצה לטלפון של ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, אשר נמסר לה על ידי גרושתו. שטייף חילצה התכתבויות ומסרה אותן למשטרה. כתוצאה מכך החלה חקירה משטרתית, שהתפתחה לפרשת מין תמורת מינוי במסגרתה נחשד נוה כי סייע במינוי וקידום שופטות תמורת שוחד מיני[15]. בעקבות חשיפת הפרשה התפטר נוה מתפקידו כראש לשכת עורכי הדין[16], והשופטת אתי כרייף פרשה מכס השיפוט. במרץ 2021 נגנז התיק נגד נוה, בין השאר בשל האופן הלא חוקי בו השיגה את ההתכתבויות[17].

תלונות ותביעות דיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטייף פרסמה שמספר נשים התלוננו בפניה שהן הוטרדו מינית בידי נתן זהבי. זהבי הכחיש את ההאשמות והגיש נגד שטייף תביעת דיבה בסך 1.8 מיליון ש"ח[18]. במהלך המשפט התברר כי שטייף כלל לא נפגשה עם המתלוננת א.ק. לפני הפרסום, לא הצליבה פרטים עם גורמים אחרים שנכחו במקום לטענת המתלוננת ואף לא ניתנה לזהבי אפשרות סבירה להגיב לדברים לפני הפרסום[19]. ב-7 באפריל 2019 קיבל בית המשפט את תביעתו של זהבי וחייב את שטייף לשלם לזהבי 390 אלף ש"ח כפיצויים, בתוספת הוצאות משפט[20][19]. פרקליטות המדינה ערערה על פסק דין זה, ובערעור הופחת הפיצוי לזהבי ל-130 אלף ש"ח, תוך שבית המשפט ייחס הגנת "אמת בפרסום" לאחדות מהטענות שפרסמה שטייף[21].

ב-23 בנובמבר 2022 השעתה מפקדת גלי צה"ל את שטייף מסיקור הפיגוע הכפול בירושלים, לאחר שאמרה כי "אי אפשר להפריד בין האירוע לבין המשא ומתן הקואליציוני והרצון למנות מישהו מסוים לתפקיד ניהול משרד מסוים"[22].

עבירות לכאורה על החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהחלטת הגניזה של התיק שנפתח נגד אפי נוה בעקבות פעולותיה של שטייף, כתב שלמה למברגר, המשנה לפרקליט המדינה, כי שטייף יזמה פריצה למכשיר טלפון סלולרי[23] באופן לא חוקי[24] תוך ביצוע עבירה לכאורה[25].

ב-20 בינואר 2019 הגיש נוה תלונה במשטרה נגד שטייף על גניבת הטלפון הנייד שלו, פריצה ושימוש בו תוך פגיעה קשה בפרטיותו[26]. בנוסף תבע נוה מגלי צה"ל ושטייף פיצוי של 7 מיליון שקלים והשבת כל ההעתקים של כל החומרים שהיו במכשיר[27]. במאי 2019 הגדיל נוה את סכום התביעה ב־141,000 ש"ח, בעקבות פרסומים של שטייף נגדו שבהם כינתה אותו – בין היתר – "תולעת אשפה"[28]. ביוני 2021 הסכימו הצדדים להליך גישור לפי הצעת בית המשפט[29].

ביולי 2022 הגישה השופטת לשעבר אתי כרייף תביעת פיצויים בסך 4 מיליון ש"ח כנגד שטייף ושותפיה לפריצה לטלפון ופרסום התוכן ממנו[30]. ב-27 בדצמבר 2023 נדחתה התביעה ונפסק כי כרייף תשלם לשטייף ולחוקר יוליוס רוזנברג הוצאות בסך 10,000 ש"ח לכל אחד, וכן 10,000 ש" למדינה [31].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטייף נשואה בשנית ואם לשניים, ומתגוררת בבאר טוביה.

באחד מפרקי התוכנית "המתחזים" ששודר ביולי 2018 חשפה שטייף כי נפלה בעברה קורבן להתחזות מצד אישה שהציגה עצמה כנערה חירשת-אילמת בת 15 ושאותה אימצה במשך חודשים אחדים עד לגילוי התרמית[32][33].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדס שטייף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בי"ד יקבע אם הרשעתה של הדס שטייף נושאת עמה קלון, באתר וואלה!‏, 14 באוגוסט 2001
  2. ^ משה נוסבאום, ‏הדס שטייף נעצרה בזירת הפיצוץ במפעל בשרון, באתר ‏מאקו‏, 14 במרץ 2017
  3. ^ קיץ ברבנר, ‏הדס שטייף קשרה בין מינוי בן גביר לפיגוע בירושלים - כך הגיבו בגלי צה"ל, באתר מעריב אונליין, 23 בנובמבר 2022
  4. ^ רן בוקר, אחרי 34 שנה: הדס שטייף תפרוש מגלי צה"ל, באתר ynet, 20 באפריל 2023
  5. ^ אילן קפרוב, ‏איומים על חייה של הדס שטייף: "אחשוף סיפורים נוספים", באתר ‏מאקו‏, 7 בפברואר 2013
  6. ^ אבי אשכנזי, המשטרה החליטה לסגור את תיק אונס הילדה ממודיעין עילית, באתר nrg‏, 17 בפברואר 2013
    גל מור, האונס במודיעין עלית: הפרשה שהסעירה את המדינה לא הייתה, באתר "חורים ברשת", 6 בפברואר 2013
  7. ^ הדס שטייף, ‏תא העיתונאיות נגד איש התקשורת המטריד מינית, באתר onlife,‏ 24 באפריל 2013
    רועי גולדנברג, ‏הדס שטייף חושפת את העדות המרכזית נגד רוזן: "מפיקה ברדיו 102 התחננה שלא יפרסם כתבה על אביה - והוא הסכים בתנאי שתשכב איתו מתי שירצה", באתר גלובס, 6 במאי 2013
  8. ^ "השופט שהעיר ש"יש נאנסות שנהנות" - פרש", 5 ביוני 2013, ישראל היום
  9. ^ הדס שטייף, ‏תקיפה מינית בבית המשפט: אל תעשה, באתר onlife,‏ 16 ביולי 2013
  10. ^ גיא פלג, ‏קורבן האונס שעוררה סערה מדברת: "התבקשתי להדגים את המעשה בבית המשפט, כמו אונס שני", באתר ‏מאקו‏, 6 בספטמבר 2013
  11. ^ שופט בית משפט השלום שאל עדה: "תגידי לי - את זונה?", 16 בפברואר 2014, גלי צה"ל
  12. ^ איציק סבן, מתי טוכפלד, עדנה אדטו, בעיתוי לא מקרי, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2014
  13. ^ אלי סניור ואביאל מגנזי, וינשטיין הודיע על סגירת תיק סילבן שלום, באתר ynet, 7 במאי 2014
  14. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, העיתונאית הדס שטייף ואישה נוספת טוענות: אולמרט הטריד אותנו מינית, באתר וואלה!‏, 18 בנובמבר 2017
  15. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏הדס שטייף, שחשפה את פרשת אפי נוה: "זה רק קצה הקרחון", באתר גלובס, 17 בינואר 2019
  16. ^ גלעד מורג, אפי נוה התפטר מראשות לשכת עורכי הדין, באתר ynet, 17 בינואר 2019
  17. ^ משלחת של אנשי עסקים ישראלים תבקר בטוניסיה, באתר וואלה!‏, 28 בינואר 2000
  18. ^ אלכסנדר כץ, "ביצעה רצח אופי, רמסה שמי": זהבי תובע 1.8 מ' משטייף, באתר אייס, 20 בנובמבר 2017
  19. ^ 1 2 ת"א (שלום ת"א) 43552-11-17 נתן זהבי נ' הדס שטייף, ניתן ב-7 באפריל 2019), פסקאות 26, 31 - 38 לפסק הדין
  20. ^ דניאל דולב ודנה ירקצי‏, 390 אלף ש"ח בגלל טענה על הטרדה מינית: הדס שטייף תפצה את נתן זהבי, באתר וואלה!‏, 7 באפריל 2019
  21. ^ גלעד מורג, הערעור התקבל חלקית: הדס שטייף תשלם לנתן זהבי 130 אלף שקל, באתר ynet, 30 ביוני 2020
    עא (ת"א) 69724-05-19 הדס שטייף נ' נתן זהבי, ניתן ב-30 ביוני 2020
  22. ^ גיל משעלי, ‏סערה בעקבות דיווח של הדס שטייף בגל"צ: "הושעיתי מלשדר את הפיגוע", באתר ‏מאקו‏, 23 בנובמבר 2022
  23. ^ סעיף 4
  24. ^ סעיף 10
  25. ^ סעיף 11
  26. ^ אלה לוי-וינריב, ‏אפי נוה הגיש תלונה למשטרה על גניבה, פריצה ושימוש במכשיר הטלפון הנייד שלו, באתר גלובס, 20 בינואר 2019
  27. ^ אלה לוי-וינריב, ‏בעקבות הפריצה לטלפון הנייד: אפי נוה דורש מגלי צה"ל ומהדס שטייף פיצוי של 5 מיליון שקל, באתר גלובס, 21 בינואר 2019
  28. ^ אבישי גרינצייג, ‏נוה העיד במשטרה נגד שטייף והגדיל את סכום התביעה, באתר מעריב אונליין, 29 במאי 2019
  29. ^ https://mobile.twitter.com/avishaigrinzaig/status/1406622086219681792, Twitter
  30. ^ אבישי גרינצייג, ‏הפריצה לטלפון של אפי נוה: אתי כרייף תובעת את הדס שטייף, באתר גלובס, 27 ביולי 2022
  31. ^ ת"א (ת"א) 56857-07-22 כרייף נ' שטייף ואח', ניתן ב-27 בדצמבר 2023;
    יואב איתיאל‏, נדחתה תביעת "כרייף נגד שטייף"; "מנועה מלתבוע על רקע ההסדר בגינו נסגר התיק שלה", באתר וואלה!‏, 27 בדצמבר 2023
  32. ^ מערכת תכניות קשת, ‏הדס שטייף: "לא רציתי את הסיפור, רציתי שהיא תהיה בסדר", באתר ‏מאקו‏, 29 ביולי 2018
  33. ^ מערכת חדשות הבוקר, ‏הדס שטייף: "המתחזה יצרה איתי קשר וניסתה לאיים עליי", באתר ‏מאקו‏, 30 ביולי 2018