המערכה בין המלחמות
מטוס קרב רב-משימתי חמקן F-35I אדיר רשם תקיפות בכורה עולמיות במב"ם | ||||||||||
סוג העימות | מערכה צבאית | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מלחמה לפני | מלחמת לבנון השנייה | |||||||||
מלחמה אחרי | מלחמת חרבות ברזל | |||||||||
מקום | המזרח התיכון | |||||||||
|
המערכה בין המלחמות או מב"ם היא שמה של המערכה שניהלה מדינת ישראל במאה ה-21[1] באמצעות צה"ל וקהילת המודיעין נגד התעצמות מדינות אויב ובהן איראן וסוריה, וארגוני טרור דוגמת חזבאללה[2] וחמאס וכדי לסכל פעילות התקפית שלהם[3], הכוללת מכלול פעולות חשאיות בחתימה נמוכה[4] ובהן סיכולים ממוקדים, תקיפות אוויריות של חיל האוויר הישראלי[5], לוחמת סייבר ופעולות של יחידות מיוחדות ולוחמי "המוסד"[6]. שמה של מדיניות זו נגזר מכך שהיא מתנהלת בין המבצעים הצבאיים הגלויים והמלחמות שמנהלת ישראל כנגד אויביה[7]. במערכה זו מקפידה ישראל על עמימות ועל יכולת הכחשה.
באוקטובר 2023, עם הצטרפות חזבאללה למלחמת חרבות ברזל הפכה המערכה, שבהמשך הצטרפה אליה איראן, למלחמה גלויה.
הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, אמר על פעולות המב"ם כי:
"אנחנו עוקבים אחרי תהליכי העברות האמל"ח בכל גזרות הלחימה. זה דבר שהוא מאוד לא טוב, זה דבר שהוא מאוד מאוד רגיש, ומעת לעת כשיש צורך דברים יכולים להתרחש."[8]
א', מפקד מערך המבצעים המיוחדים לשעבר, סיפר:
במערכה שבין המלחמות, שמתקיימת כל הזמן, אתה בעצם מנסה לדחות ככל האפשר את המלחמה עצמה[9]
בין הפעולות המיוחסות לישראל נמנות: הריגתם של הגנרל הסורי מוחמד סלימאן[10], עימאד מורנייה[11], סמיר קונטאר המפקד הצבאי של חזבאללה ובנו[12], ומחמוד אל-מבחוח[13], בכיר בחמאס; תקיפת הכור הגרעיני בסוריה[14], התקיפה הישראלית בסודאן (2009) במהלך מבצע עופרת יצוקה[15], תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק, תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק שבסוריה, תקיפת שיירת הנשק הסורית לחזבאללה בבעלבכ[16], תקיפות מתקני נשק כימי בסוריה והפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית[17]. חלק בולט בפעילות זו הוא סכסוך ישראל-איראן-חזבאללה בסוריה, במסגרתו תוקפת ישראל כוחות ותשתיות של משמרות המהפכה האסלאמית וחזבאללה בסוריה על מנת למנוע התבססות איראנית בסוריה וחימוש חזבאללה בטילים מדויקים ונשק שובר שוויון.
באוגוסט 2017 סיפר מפקד חיל האוויר, אמיר אשל, שבמהלך מלחמת האזרחים בסוריה ערך החיל תקיפות רבות של מטרות בשטח סוריה ושיירות נשק לחזבאללה[18]. במרץ 2018 סיפר הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, שבתקופת כהונתו ערך צה"ל יותר מאלף פעולות מעבר לגבולות ישראל.
ישראל נמנעה מליטול אחריות למרבית הפעולות הללו, אף שלא היה ספק באשר לחלקה בהן. אישור של ישראל ניתן במקרים שמעורבותה נחשפה, למשל עקב הפלת מטוס ישראלי בעימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן ב-10 בפברואר 2018 ומבצע בית הקלפים ב-10 במאי 2018, שבא בתגובה לירי רקטות קרקע-קרקע של משמרות המהפכה האסלאמית מסוריה לשטח ישראל. החל מ-2019 מנהלות ישראל ואיראן מערכה בים.
לפי ההערכות, בין ינואר 2013 לאוקטובר 2021 נהרגו כ-631 חיילים, פעילים צבאיים ופעילי טרור של סוריה, איראן, חזבאללה ותומכיהם בפעילות צבאית המיוחסת לישראל[19].
בלילה שבין 13 ל-14 במאי 2022 תקפו מטוסי חיל האוויר יעדים בעיר מציאף שבמערב סוריה. במהלך התקיפה הופעלה נגד מטוסי ה-F16 באופן תקדימי סוללת טילי S-300 על ידי צבא רוסיה, על רקע המתיחות בין ישראל לרוסיה עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה, והביקורת שספגה רוסיה מישראל אודותיה[20].
בין השנים 2018–2022 בוצעו סה"כ כ-145 תקיפות אוויריות בסוריה, המיוחסות לישראל. ממוצע של כ-3 תקיפות אוויריות בחודש. לפי ניתוח המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשנת 2022 נצפתה עלייה בתעוזה הישראלית בסוריה עם התעצמות תקיפות יעדי המשטר הסורי, בדגש על תקיפת שדות התעופה הבינלאומיים בדמשק ובחלב[21].
חרף מערכה זו הצליח חזבאללה להצטייד בטילי נ"מ, בטילי נ"ט ובכטב"מים, ואלה שימשו אותו בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל לגרימת אבדות ונזק לישראל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יועז הנדל ויעקב כץ, ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים, בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2011.
- יוסי מלמן ודן רביב, מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, הוצאת ידיעות ספרים, 2012.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Itamar Lifshitz & Erez Seri-Levy. (2022). Israel’s inter-war campaigns doctrine: From opportunism to principle. Journal of Strategic Studies. DOI: 10.1080/01402390.2022.2104254
- גיליון 15: ביטחון שוטף חלק א', באתר צה"ל, 1 במרץ 2018
- גיליון 19 : בטחון שוטף חלק ב', באתר צה"ל, 1 בפברואר 2019
- גיליון 22-23: מב"ם וביטחון שוטף חלק ג', באתר צה"ל, 31 בינואר 2022
- עמוס ידלין, אתגר ההתמודדות עם התעצמות ובניין הכוח של האויב: המקרה של נשק מתקדם לחזבאללה, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 401, 6 בפברואר 2013.
- עמיר רפפורט, תקופת בין המלחמות, באתר nrg, 1 בפברואר 2013.
- עמוס ידלין, עשר נקודות למחשבה לאחר התקיפה בדמשק, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 424, 9 במאי 2013.
- אלון בן דוד, "ניקובים בכרטיסייה": פעולות המודיעין של צה"ל במערכה בין המלחמות, באתר nana10, 7 במרץ 2014.
- שי לוי, הזרוע הארוכה החדשה של צה"ל: הכירו את מפקדת העומק, באתר מאקו, 20 בדצמבר 2011.
- גל פרל, אתגר המלחמה החשאית, מעריב, 11 מרץ 2014, כפי שהועלה באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.
- שי שבתאי, תפיסת המערכה שבין המלחמות, מערכות 445 (אוקטובר 2011), עמ' 24-27
- רון בן ישי, למב"מ חוקים משלה, באתר ynet, 19 במרץ 2014.
- אלכס פישמן, סוגר את המחברת האדומה, באתר ynet, 3 בינואר 2019
- ניצן אלון ודנה פרייזלר־סווירי, "ריצת מרתון ותקיעת מקלות בגלגלי האויב": המערכות שבין המלחמות בצה"ל (המב"ם), בין הקטבים 22, אוקטובר 2019, עמ' 13–31
- סא"ל רועי, ממב"ם למערכה רב־זירתית רציפה, מערכות 489-ינואר-2021, 2021
- ניר דבורי, חמש שנים למב"ם – המערכה שבין המערכות: ישראל פוגעת ביכולות האויב מבלי להצית מלחמה. בינתיים מדובר בהצלחה, באתר מאקו, 10 בפברואר 2022
- בן כספית, מפקד חיל האוויר לשעבר: "הטענה שמערכת הביטחון מנעה תקיפה באיראן היא מופרכת", באתר מעריב אונליין, 23 בספטמבר 2022
- דנה פרייזלר – סווירי היא חוקרת במרכז דדו., המב"ם כביטוי לתחרות האסטרטגית האזורית בין ישראל לאיראן - פרייזלר–סווירי, באתר צה"ל, 5 באוקטובר 2021
- סא"ל (מיל') רווה גלילי הוא רע"ן פיתוח ידע מערכתי במרכז דדו לשעבר., אנחנו במלחמה?! - המב"ם כמלחמת מנע נגד איראן ו"צבאות הטרור"- סא"ל (מיל') גלילי, באתר צה"ל, 4 באוקטובר 2021
- דודי סימן טוב ודוד שטרנברג, המב"ם והשתנות "דרך המלחמה" של צה"ל, בין הקטבים, גיליון 37, אפריל 2022.
- ספיר ליפקין, "האיראנים ממשיכים לנסות ותמיד יש טעויות": הסודות של המלחמה החשאית שמנהלת ישראל עם טילים מדויקים ומודיעין טקטי, באתר מאקו, 11 באפריל 2023
- דנה פרייזלר־סווירי, חוקרת במרכז דדו., המעבר מהמב"ם למלחמת "חרבות ברזל" – דנה פרייזלר־סווירי, באתר צה"ל, 1 במאי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אבי בניהו, קולם של הנשיא והרמטכ"ל חייב להישמע בדיון הציבורי על השוויון בנטל, סופהשבוע, 18.02.2014.
- ^ עמוס הראל, הערכה בישראל: חיזבאללה ינסה לפגוע בבכירים, באתר הארץ, 26 בפברואר 2014.
- ^ עזרי עמרם, גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע", באתר מאקו, 3 במאי 2011.
- ^ גילי כהן, גנץ לתלמידים: הצבא מבצע עשרות פעולות חשאיות, גם בשבוע האחרון, באתר הארץ, 19 במרץ 2014.
- ^ יואב לימור, ישראל השבוע – מוסף פוליטי, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2014.
- ^ יואב לימור, השנה הרביעית של בני גנץ, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014.
- ^ עמוס הראל, גנץ מתחיל את שנתו האחרונה בתפקיד בראש שקט, באתר הארץ, 16 בפברואר 2014.
- ^ עמוס הראל, גילי כהן, ג'קי חורי, דיווח בלבנון: חיל האוויר תקף באזור הגבול עם סוריה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2014.
- ^ בן כספית, סודי ביותר: מפקד מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל בראיון ראשון, באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2017.
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 472–473.
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 438–441.
- ^ גורמים בלבנון: בנו של עימאד מורנייה חוסל בתקיפת צה"ל בסוריה, מעריב אונליין, 18 בינואר 2015,
דיווח בלבנון: בנו של עימאד מורנייה נהרג בסוריה, באתר ynet, 18 בינואר 2015. - ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 441–450.
- ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת "ידיעות אחרונות", 2008, עמודים 499–502.
- ^ עמוס הראל, ברק רביד, יוסי מלמן, מטוסי חיל האוויר תקפו בסודאן עשרות משאיות שהובילו אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה, באתר הארץ, 26 במרץ 2009.
- ^ גל פרל, אתגר המלחמה החשאית, מעריב, 11 מרץ 2014, כפי שהועלה באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.
- ^ אמיר אורן, מלחמת הצללים בין ירושלים וטהראן, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2011.
- ^ עמוס הראל, מפקד חיל האוויר היוצא: ישראל תקפה כמאה פעם שיירות נשק לחיזבאללה בחמש שנים, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2017
- ^ Israel's war-between-wars campaign in Syria most precise operation - report, כתבה מאת הג'רוזלם פוסט דרך msn, נבדק ב-28 בדצמבר 2021.
- ^ דיווח: רוסיה ירתה על מטוסי חיל האוויר בסוריה, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2022
- ^ עדן כדורי, המב"ם בסוריה: תמונת מצב ומגמות עיקריות, באתר www.inss.org.il, פרסום מיוחד, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 26 בפברואר 2023