יחסי אריתריאה – ארצות הברית
יחסי אריתריאה – ארצות הברית | |
---|---|
אריתריאה | ארצות הברית |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
117,600 | 9,833,517 |
אוכלוסייה | |
3,559,505 | 346,048,636 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
2,065 | 27,360,935 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
580 | 79,067 |
משטר | |
רפובליקה נשיאותית | רפובליקה נשיאותית |
יחסי אריתריאה–ארצות הברית הם היחסים ההדדיים בין אריתריאה וארצות הברית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1942 הוקמה הקונסוליה האמריקנית בעיר אסמרה, ובשנת 1953, חתמה ממשלת ארצות הברית על ברית הגנה הדדית עם אתיופיה. ההסכם העניק לארצות הברית שליטה על הבסיס הצבאי הבריטי ליד אסמרה, ובשנות ה-60, כ-1,700 אנשי צבא אמריקנים הוצבו בבסיס ההוא. בשנת 1970, התקדמות טכנולוגית בתחום התקשורת והלווין והתקשורת גרמה לתחנת התקשורת בקאגניו להיות מיושנת יותר ויותר.
בשנת 1974, צומצם כוח האדם בבסיס באופן דרסטי, ובתחילת 1977 הודיעה ארצות הברית לאתיופיה כי בכוונתה לסגור את הבסיס ב-30 בספטמבר אותה שנה. בינתיים החמירו היחסים של ארצות הברית עם מנגיסטו, ובאפריל 1977 ביטל מנגיסטו את ברית ההגנה ההדדית משנת 1953 והורה על צמצום כוח האדם של ארצות הברית באתיופיה, כולל סגירת מרכז קאגניו לתקשורת והקונסוליה באסמרה. באוגוסט 1992 פתחה ארצות הברית מחדש את הקונסוליה באסמרה. ב-27 באפריל 1993 הכירה ארצות הברית באריתריאה כמדינה עצמאית, וב-11 ביוני אותה שנה כוננו קשרים דיפלומטיים בין המדינות.
האינטרסים של ארצות הברית באריתריאה כוללים את תהליך השלום עם אתיופיה, עידוד ההתקדמות לכינון תרבות פוליטית דמוקרטית, ותמיכה במאמצי אריתריאה בפתרון הבעיות האזוריות, וקידום הרפורמה הכלכלית.
יחסים דיפלומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית מחזיקה באריתריאה שגרירות באסמרה בלבד, ואילו אריתריאה מחזיקה בארצות הברית רק שגרירות בוושינגטון די. סי.[1].