יחסי אורוגוואי – ארצות הברית
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| יחסי אורוגוואי – ארצות הברית | |
|---|---|
|
|
| |
| אורוגוואי | ארצות הברית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 176,215 | 9,833,517 |
| אוכלוסייה | |
| 3,423,265 | 341,362,543 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 71,177 | 25,462,700 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 20,792 | 74,591 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה נשיאותית פדרלית |
| שגרירים | |
| קרלוס פיטה | קלי קידרלינג |
יחסי אורוגוואי–ארצות הברית הם היחסים הדיפלומטיים שבין הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי לבין ארצות הברית של אמריקה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנות ה-90 של המאה ה-18 ניסתה אורוגוואי לרקום קשרים עם ארצות הברית על מנת להתמודד עם הנוכחות הבריטית המשמעותית במדינה. ארצות הברית הגיבה בצורה ידידותית.
בשנת 2002 הקימו שתי המדינות ועדה משותפת לענייני סחר והשקעות (JCTI), על מנת לשתף רעיונות בנושאים שונים. עד לחתימה על הסכם אזור הסחר החופשי של אמריקה הוועדה המשותפת לשתי המדינות סיכמה על שישה נושאים שונים: הגנה על קניין רוחני, השקעות, עבודה, סביבה ומסחר. בסוף 2004 חתמו שתי המדינות על הסכם שמיים פתוחים שאושר במאי 2006. בחודש נובמבר 2005 נחתם הסכם השקעה דו-צדדי (BIT) שנכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2006. יותר מ-80 חברות בבעלות אמריקאית פועלות באורוגוואי.
אורוגוואי משתפת פעולה עם ארצות הברית בענייני אכיפת החוק, כגון מאמצים אזוריים למאבק בסחר בסמים ובטרור, והיא גם פעילה מאוד בתחום זכויות האדם.
מאז 1999 ועד תחילת 2003, אזרחי אורוגוואי היו פטורים מחובה לוויזה בעת כניסתם לארצות הברית במסגרת תוכנית פטור מוויזה שהובילו שתי המדינות. פטור זה בוטל ב-16 באפריל 2003.[דרוש מקור]
תחת שלטון טבארה ואסקז, נשיא אורוגוואי מאז 2005, לאורוגוואי יש עמדות שונות מאוד במספר נושאים מאלה של ארצות הברית.[דרוש מקור]
