כדורגל ברוסיה
כדורגל נחשב לאחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר ברוסיה, מאז התפרקות ברית המועצות. ליגת הכדורגל העליונה במדינה היא ליגת העל הרוסית. מתחתיה פועלות מספר ליגות נמוכות יותר כדוגמת הליגה הלאומית והליגה הלאומית השנייה המהוות יחד עם ליגת העל לליגות מקצועניות כשבמקביל אליהן מתנהל הגביע הרוסי בכדורגל. על כל התחרויות אחראית התאחדות הכדורגל הרוסית, כמו גם על נבחרת רוסיה בכדורגל.
נכון לשנת 2022 פועלים ברוסיה 106 מועדוני כדורגל מקצועניים: 16 בליגת העל, 18 בליגה הראשונה, 72 בליגה השנייה.[1]
קבוצות הכדורגל הפופולריות ביותר במדינה הם זניט סנקט פטרבורג (שזכתה בגביע אופ"א 2007 ובסופרקאפ האירופי ב-2008), צסק"א מוסקבה (שזכתה בגביע אופ"א 2005 והעפילה עד לשלב רבע גמר ליגת האלופות בעונת 2010) וספרטק מוסקבה שזכתה במירב תוארי האליפות (והישג השיא שלה באירופה הוא שלב חצי גמר ליגת האלופות בעונת 1991).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לידת הכדורגל הרוסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]משחק הכדורגל הובא לרוסיה באמצע המאה ה-18, על ידי עסקנים אנגלים שהגיעו לעיר הבירה סנקט פטרבורג והקימו בה קבוצות כדורגל שונות. משחק הכדורגל הראשון ברוסיה נערך ב-12 באוקטובר 1879, אף שיש דעות הטוענות כי משחק ראשון נערך דווקא ב-1873, הטענות מתנגשות בין העובדה כי ב-1879 הוקמה קבוצת הכדורגל סנקט פטרבורג (Saint Petersburg Football Club) שנוסדה על ידי מהגרים מאנגליה לבין העובדה כי משחק ראשון בין כדורגלנים רוסיים נערך ב-12 (24) בספטמבר 1893, משחק שסוקר בעיתונות הפטרבורגית.
ב-12 באוקטובר 1879 נערך משחק כדורגל רשמי בין שתי קבוצות כדורגל - מועדון הכדורגל של האי ואסילי (VKF) מול חוג הספורט החובבני של סנקט פטרבורג (KLS), המשחק הסתיים בניצחונם של כדורגלני האי ואסילי (בתוצאה 6:0). ב-1898 העיתונות החלה לסקר בהרחבה את משחק הכדורגל באופן סדיר. ב-1896 חוג הספורט החובבני שינה את שמו לקבוצת "ספורט סנקט פטרבורג" וב-1901 הוקמה ליגת הכדורגל הפטרבורגית (Петербургская футбольная лига), שהיוותה את הבסיס לליגת המקצוענית העתידית.
בתחילתו הורכב הכדורגל הרוסי מכדורגלנים אנגלים וסקוטים שהיגרו למדינה והקימו בה קבוצות כדורגל משלהם. בתחילת המאה ה-20 נוסדו גם ליגת הכדורגל המוסקבאית, ליגת הכדורגל של אודסה, ליגת הכדורגל של קייב כאשר כל הליגות העירוניות הרכיבו בשנת 1912 את אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל (שנערכה במשך שנתיים בלבד; ב-1912 וב-1913) שהייתה טורניר פלייאוף בין כל הנבחרות העירוניות, שכולן הורכבו מקבוצות העיר שזכו באליפות העיר.
אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל, נערכה במתכונת שונה מזו המוכרת כיום - היא נערכה במתכונת גביע ולא הייתה כל תחרות ארצית בין מועדוני כדורגל. כאשר לליגת הכדורגל המקצוענית הראשונה ברוסיה שנערכה בין קבוצות, נחשבת ליגת העל הסובייטית, שהוקמה ב-1936.
הכדורגל הסובייטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר ברית המועצות התפרקה ופוצלה ל-15 מדינות שונות ב-1991, רמת הספורט במדינות השונות ירדה. בעוד שהנבחרות הלאומיות והמועדונים היו חזקים ופעלו תחת המפלגה הקומוניסטית, ב-1991 הם הפכו לארגונים פרטיים. ליגת העל הסובייטית, שנחשבה לאחת מהליגות החזקות באירופה ולכזאת שמסוגלת להתמודד עם אלו של אנגליה ואיטליה, איבדה קבוצות רבות החברות בה, כדוגמת דינמו קייב ושחטיור דונצק. מועדונים רבים איבדו את התמיכה הכלכלית שלהם מהשלטונות, ונאלצו לחפש מימון מנותני חסות שונים. עם זאת, הכדורגל החל להתפתח ברוסיה מאוחר יותר.
הכדורגל הרוסי במרחב הפוסט-סובייטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליגת העל הרוסית הוקמה בשנת 1992, כמו גם תחרויות חשובות פחות כמו הגביע הרוסי שהוקם באותה שנה. גם נבחרת רוסיה הוקמה לאחר פירוק ברית המועצות. העיר מוסקבה הייתה הראשונה להתאושש מהריסת המערכת הישנה, וכיום משחקים ארבע קבוצות המגיעות ממנה בליגה הרוסית. רבים החלו להתעניין באזרחות רוסית על מנת להתחרות עבור הנבחרת הלאומית בתחרויות בינלאומיות ובליגה הרוסית, ומועדונים מערים שונות שאפו לזכות באליפות רוסיה.
הליגה הרוסית נקראה בתחילה "הליגה הרוסית העליונה". ב-1998 שונה שמה ל"החטיבה הרוסית העליונה", וב-2002 שינתה את שמה לשמה הנוכחי, "ליגת העל הרוסית". לאורך רוב שנות קיומה של הליגה היא נשלטה בלעדית בידי המועדונים ממוסקבה, ועד 2006 רק מועדון אחד שאינו מהעיר זכה באליפות. שליטה זו נפסקה לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21, כאשר זניט סנקט פטרבורג זכתה באליפות ב-2007, ורובין קאזאן זכתה בה ב-2008.
הכדורגל הרוסי התקדם רבות במאה ה-21, כאשר קבוצה רוסית זכתה פעמיים בארבע שנים בגביע אופ"א, תחרות הכדורגל השנייה בגודלה באירופה: צסק"א מוסקבה ב-2005 וזניט סנקט פטרבורג ב-2008. כמו כן, נבחרת רוסיה העפילה ב-2008 לראשונה בתולדותיה לחצי גמר אליפות אירופה. במהלך שנים אלו התגלו מספר שחקנים רוסים כישרוניים, כדוגמת דמיטרי סיצ'ב, רומן פבליוצ'נקו ופאבל פוגרבניאק, כאשר המפורסם מביניהם הוא אנדריי ארשאבין, שהפך לאחד מהשחקנים המובילים באירופה.
כיום, הכדורגל נחשב לאחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר ברוסיה, לצד הוקי קרח וכדורסל. המשחק גורר עניין רב במדינה ומושקעים בו סכומי עתק.
בקיץ 2017 רוסיה אירחה את גביע הקונפדרציות 2017 ושנה לאחר מכן, בקיץ 2018 אירחה את גביע העולם בכדורגל, שבו הנבחרת הלאומית הפתיעה רבים והעפילה לרבע גמר המונדיאל, בטורניר שבמהלכו התפרסמו שחקנים כמו פיודור סמולוב, אלכסנדר גולובין, דניס צ'רישב, איגור אקינפייב וארטיום דזיובה.
מבנה הליגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבנה ליגות הכדורגל ברוסיה
תחרויות גביע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תחרות הגביע הראשית ברוסיה היא הגביע הרוסי בכדורגל, בו רק מועדונים מקצוענים יכולים לקחת חלק.
- במהלך פגרות החורף והקיץ, ליגת הכדורגל הלאומית של רוסיה עורכת את טורניר גביע ליגת הכדורגל הלאומית בו משתתפות קבוצות מהליגה הלאומית, 2 קבוצות מליגת העל ו-2 קבוצות אורחות מליגות אחרות.
- ישנו גם את "גביע ליגת הכדורגל לחובבים", תחרות המיועדת למועדונים המשחקים בליגת הכדורגל לחובבים. הזוכות של גביע זה יכולות להעפיל לליגה הרוסית השנייה, ללא קשר למיקומן בליגת החובבים בסיום העונה. בנוסף, משוחקים גביעים של הסובייקטים הפדרליים.
נבחרות לאומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – נבחרת רוסיה בכדורגל
לפני הקמת ברית המועצות, ייצגה את רוסיה יוצגה על ידי "נבחרת האימפריה הרוסית". כיום הנבחרת הלאומית של רוסיה מייצגת את רוסיה מאז התפרקות ברית המועצות, ובמשחקה הבינלאומי הראשון ניצחה 0-2 את מקסיקו. היא דורגה בשיאה במקום השישי בדירוג העולמי של פיפ"א, בשנת 2009. הטורניר הגדול הראשון שלה היה מונדיאל 1994, והיא הודחה בו בשלב הבתים. עד למונדיאל 2018 הנבחרת לא הצליחה לעבור את שלב הבתים בגביע העולם, אך בטורניר זה העפילה לרבע גמר. היא העפילה חמש פעמים לאליפות אירופה. עד ליורו 2008 הנבחרת לא הצליחה לעבור את שלב הבתים בטורניר גדול ולא הגיעה להישג משמעותי, אך בטורניר זה היא העפילה לראשונה בתולדותיה לחצי הגמר, תחת המאמן המצליח חוס הידינק, ושחקנים עולים כאנדריי ארשאבין, רומן פבליוצ'נקו, קונסטנטין זיריאנוב ויורי ז'ירקוב. בעקבות הצלחתה זו וריבוי השחקנים הכישרוניים שבה, היא נחשבת כמפתח לקידומו של הכדורגל הרוסי.[2]
מלבד הנבחרת הלאומית, לרוסיה יש גם נבחרת עד גיל 21. היא השתתפה פעמיים בתולדותיה באליפות אירופה עד גיל 21: ב-1994 היא העפילה עד לרבע הגמר, וב-1998 סיימה במקום השביעי בטורניר. ב-2007 היא סיימה במקום הראשון בביתה במוקדמות אליפות אירופה, אך הפסידה במשחק הפלייאוף על ההעפלה לטורניר.
תחרויות אירופיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קבוצות הכדורגל הרוסיות במפעלים האירופיים
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכדורגל הרוסי נהנה מתקציבים גבוהים מאוד, כאשר המועדונים נתמכים על ידי בעלים עשירים, וקונים שחקנים במחירים גבוהים מאוד.
למדינה יש חלק משמעותי בניהול או באחזקת קבוצות כדורגל, כך למשל חברת הגז והנפט גזפרום, השלישית בגודלה בעולם, אשר נמצאת בבעלות הממשל הרוסי, היא הבעלים של קבוצת זניט סנקט פטרבורג. הדבר נובע מכך שראש ממשלת רוסיה, דמיטרי מדבדב, בעבר יו"ר חברת גזפרום, הוא אוהד הקבוצה. בעקבות התמיכה זניט היא אחת מהקבוצות העשירות באירופה עם תקציב ממוצע של 180 מיליון יורו בשנה. גזפרום רכשה את הבעלות גם על המועדון הגרמני המכובד שאלקה 04, על מנת להפוך אותו בעתיד לקבוצת המילואים של זניט.[2] גם קבוצות רוסיות נוספות, כדוגמת צסק"א מוסקבה, ספרטק מוסקבה ורובין קאזאן, בעלות יכולת כלכלית גבוהה. כך למשל, ספרטק שהייתה בבעלות האיגודים המקצועיים נמצאת בבעלות חברת לוקאויל שבבעלות האוליגרך לאוניד פדון, בעוד צסק"א נמצאת בבעלות בנק VEB ואיש העסקים יבגני גינר, שרכש מידי משרד ההגנה הרוסי את כל המניות שהיו בידיו ודינמו מוסקבה שהייתה בבעלות המשטרה נמצאת בידי בנק VTB. גם קבוצת הכדורגל לוקומוטיב מוסקבה זוכה לתמיכה ממשלתית, כשהיא ממומנת על ידי חברת הרכבות הרוסית.
לרוסיה יש קשר בלתי נפרד עם ליגת הפרמייר ליג האנגלית. המיליארדר הרוסי-יהודי רומן אברמוביץ' הוא הבעלים של צ'לסי מאז 2003 והוא הפך אותו לאחד מהמועדונים הגדולים בעולם. הוא היה בעבר הספונסר של צסק"א מוסקבה. איש העסקים הרוסי-צרפתי, אלכסנדר גאידמק (בנו של ארקדי גאידמק), הוא הבעלים לשעבר של קבוצת פורטסמות'. אלישר אוסמנוב מחזיק בחלק מהמניות על קבוצת ארסנל.[2] בנוסף, איש העסקים היווני-רוסי דמיטריס מליסנידיס מחזיק בבעלות עלא.א.ק. אתונה היוונית ודמיטרי ריבולובלב מחזיק בבעלות על קבוצת הפאר מונקו.
החוזק הכלכלי אחראי במידה ניכרת על התפתחותו של הכדורגל הרוסי. ב-2006 התאחדות הכדורגל הרוסית מינתה את חוס הידינק, מטובי המאמנים בעולם, למאמנה של נבחרת רוסיה, תמורת סכום גבוה. המינוי התברר כהצלחה. בשנים 2008-2018 הוחתמו בקבוצות רוסיות מאמנים בעלי שם גדול בתור שחקנים: מיכאל לאודרופ בספרטק מוסקבה, זיקו בצסק"א מוסקבה ולוצ'יאנו ספאלטי ורוברטו מנצ'יני בזניט סנקט פטרבורג.
אלופות רוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצות כדורגל הוקמו ברוסיה כבר באמצע המאה ה-19, בתקופת האימפריה הרוסית, אך עד שנת 1936 לא התקיימה אליפות לאומית למועדונים. נערכו ליגות עירוניות, שהחשובות שבהן היו ליגת הכדורגל של פטרבורג וליגת הכדורגל המוסקבאית.
אליפות האימפריה הרוסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל
| עונה | אלופה | סגנית | מקום 3 | מלך השערים (כמות שערים) |
|---|---|---|---|---|
| 1912 | סנקט פטרבורג | מוסקבה | חרקוב / קייב | |
| 1913 | אודסה | סנקט פטרבורג | חרקוב / מוסקבה | |
| 1914 | בוטלה עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה | |||
אליפות רוסיה הסובייטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אליפות רוסיה הסובייטית בכדורגל
אליפות בין נבחרות מחוזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | אלופה | סגנית | מקום 3 | מלך השערים (כמות שערים) | |
|---|---|---|---|---|---|
| 1920 | מוסקבה | MKS טבר | סמרה/ מארס יארוסלבל | ||
| 1921 | לא נערכה אליפות | ||||
| 1922 | מוסקבה | חרקוב | פרם / קאזאן | ||
| 1923 | לא נערכה אליפות | ||||
| 1924 | לנינגרד | מוסקבה | ויאטקה / קאזאן | ||
| לא נערכה אליפות בשנים 1925-1926 | |||||
| 1927 | מוסקבה | מחוז מערב | מחוז צפון הקווקז | ||
| 1928 | מוסקבה | לנינגרד | רפובליקות אוטונומיות | ||
| לא נערכה אליפות בשנים 1929-1930 | |||||
| 1931 | מוסקבה | לנינגרד | מחוז צפון הקווקז / מחוז ניז'ני נובגורוד | ||
| 1932 | לנינגרד | מוסקבה | זמרה / סברדלובסק | ||
| 1933 | לא נערכה אליפות | ||||
| 1934 | וורונז' | איוואנובו | סברדלובסק | ||
| 1935 | לא נערכה אליפות | ||||
אליפות בין מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליפות הפדרציה הרוסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ליגת העל הרוסית בכדורגל
כתב מודגש מתייחס לקבוצה שזכתה בדאבל (הן אליפות והן גביע). כתב נטוי מתייחס לקבוצות שזכו בגביע וסיימו במקום השני והשלישי
הליגה הבכירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | אלופה | סגנית | מקום 3 | מלך השערים (כמות שערים) |
|---|---|---|---|---|
| 1992 | ספרטק מוסקבה | אלניה ולדיקווקז | דינמו מוסקבה |  יורי מאטבייב (20)
|
| 1993 | ספרטק מוסקבה | רוטור וולגוגרד | דינמו מוסקבה | ויקטור פנצ'נקו (21)
|
| 1994 | ספרטק מוסקבה | דינמו מוסקבה | לוקומוטיב מוסקבה | איגור סימוטנקוב (21)
|
| 1995 | אלניה ולדיקווקז | לוקומוטיב מוסקבה | ספרטק מוסקבה | אולג ורטניקוב (25)
|
| 1996 | ספרטק מוסקבה | אלניה ולדיקווקז | רוטור וולגוגרד | אלכסנדר מסלוב (23)
|
| 1997 | ספרטק מוסקבה | רוטור וולגוגרד | דינמו מוסקבה | אולג ורטניקוב (22)
|
הדיוויזיה העליונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | אלופה | סגנית | מקום 3 | מלך השערים (כמות שערים) |
|---|---|---|---|---|
| 1998 | ספרטק מוסקבה | צסק"א מוסקבה | לוקומוטיב מוסקבה | אולג ורטניקוב (22)
|
| 1999 | ספרטק מוסקבה | לוקומוטיב מוסקבה | צסק"א מוסקבה |  גאורגי דמטראדזה (21)
|
| 2000 | ספרטק מוסקבה | לוקומוטיב מוסקבה | טורפדו מוסקבה | דמיטרי לוסקוב (18)
|
| 2001 | ספרטק מוסקבה | לוקומוטיב מוסקבה | זניט סנקט פטרבורג | דמיטרי ויאזמיקין (18)
|
הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרמייר ליג הרוסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | אלופה | סגנית | מקום 3 | מלך השערים (כמות שערים) |
|---|---|---|---|---|
| 2018/2019 | זניט סנקט פטרבורג | לוקומוטיב מוסקבה | קרסנודאר | פיודור צ'אלוב (15)
|
| 2019/2020 | זניט סנקט פטרבורג | לוקומוטיב מוסקבה | צסק"א | ארטיום דזיובה (17)
|
| 2020/2021 | זניט סנקט פטרבורג | ספרטק מוסקבה | לוקומוטיב מוסקבה | ארטיום דזיובה (20)
|
| 2021/2022 | זניט סנקט פטרבורג | סוצ'י | דינמו מוסקבה | גמיד אגלארוב (19)
|
| 2022/2023 | זניט סנקט פטרבורג | צסק"א מוסקבה | ספרטק מוסקבה |  מלקום (23)
|
| 2023/2024 | זניט סנקט פטרבורג | קרסנודאר | דינמו מוסקבה |  מתיאו קאסיירה (21)
|
| 2024/2025 |
המועדונים המעוטרים ביותר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר אליפויות כולל
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מועדון | אליפויות ברית המועצות ורוסיה |
|---|---|
| ספרטק מוסקבה | 22 |
| צסק"א מוסקבה | 13 |
| זניט סנקט פטרבורג | 11 |
| דינמו מוסקבה | 11 |
| לוקומוטיב מוסקבה | 3 |
| טורפדו מוסקבה | 3 |
| רובין קאזאן | 2 |
| אלניה ולדיקווקז | 1 |
מספר תארים כולל
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מועדון | רוסיה | ברית המועצות | אירופה | סך הכל | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פרמייר ליג |
הגביע הרוסי |
גביע הליגה |
סופר קאפ |
סך הכל | ליגת העל |
הגביע הסובייטי |
גביע הפדרציה |
סופר קאפ |
סך הכל | ליגת האלופות | גביע מחזיקות הגביע | הליגה האירופית | הסופר קאפ האירופי | סך הכל | |||||
| ספרטק מוסקבה | 10 | 4 | - | 1 | 15 | 12 | 10 | 1 | - | 23 | - | - | - | - | - | 38 | |||
| צסק"א מוסקבה | 6 | 8 | - | 7 | 21 | 7 | 5 | 1 | - | 13 | - | - | 1 | - | 1 | 35 | |||
| זניט סנקט פטרבורג | 10 | 5 | 1 | 9 | 25 | 1 | 1 | - | 1 | 3 | - | - | 1 | 1 | 2 | 30 | |||
| דינמו מוסקבה | - | 1 | - | - | 1 | 11 | 6 | - | 1 | 18 | - | - | - | - | - | 19 | |||
| לוקומוטיב מוסקבה | 3 | 8 | - | 3 | 14 | - | 2 | - | - | 2 | - | - | - | - | - | 16 | |||
| טורפדו מוסקבה | - | 1 | - | - | 1 | 3 | 6 | - | - | 9 | - | - | - | - | - | 10 | |||
| רובין קאזאן | 2 | 1 | - | 2 | 5 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 5 | |||
| אלניה ולדיקווקז | 1 | - | - | - | 1 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 1 | |||
| אחמט גרוזני | - | 1 | - | - | 1 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 1 | |||
| רוסטוב | - | 1 | - | - | 1 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 1 | |||
| טוסנו | - | 1 | - | - | 1 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 1 | |||
| סק"א רוסטוב | - | - | - | - | - | - | 1 | - | - | 1 | - | - | - | - | - | 1 | |||
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל כדורגל | ||
- אתר התאחדות הכדורגל הרוסית
- Sport-Express, העיתון המסקר את הכדורגל הרוסי
- תולדות הכדורגל הרוסי - 70 שנותיו הראשונות (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Россия заняла 5-е место в мире по числу профессиональных футбольных клубов
- ^ 1 2 3 "מחכים לכוכבים", עיתון מקור ראשון, 13.03.2009