ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

לפני העלאת שאלה אנא בדקו אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

הוספת שאלה חדשה

(שימו לב: שאלות חדשות נמצאות בסוף דף זה, ולא בתחילתו)

דפים שימושיים

דף לבקשת ערכים דף בקשת תמונות ואיורים דף להצגת ערך לביקורת עמיתים לחיפוש משתמשים בעלי עניין בנושא מסוים

ארכיונים

דפי ארכיון של הכה את המומחה - שאלות במדעים מדויקים ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20

הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים הוא המקום לפנות אליו עם שאלות ותרגילים הקשורים למדעים המדויקים – מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב וכו'. בכל נושא אחר יש לפנות להכה את המומחה.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

• בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטים.
• תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
• ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

• אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה, יש לשאול שאלה זו בהכה את המומחה.
• אם שאלתך קשורה למידע חסר או חלקי בערך מסוים, יש לשאול שאלה זו בדף השיחה של אותו הערך.
• פתרון בעיות טכניות ושאלות הנוגעות לעריכת דפי ויקיפדיה – מקומן בדלפק הייעוץ.
• שאלות לשוניות על עברית ועל שפות אחרות ניתן להפנות לדף ייעוץ לשוני.
• שאלות כלליות יותר לגבי מדיניות ויקיפדיה, נהלים, כיוונים וכדומה – מקומן במזנון.

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים.

קרינת גוף שחור

בקרינת גוף שחור הוצג ניסוי בו יש מהוד -קופסה חלולה עם חור קטן שבולעת את את כל הקרינה ולא נותנת לה לצאת. לא הבנתי איך הניסוי מסביר את התופעה,אם כל הגוף פולט קרינת גוף שחור אז מדוע יש צורך בחור? קרינה תיפלט מכל מקום בקופסה. כמו כן ,אני רוצה לוודא: הקרינה שנבלעת לא משנה את הטמפ' של הקופסה שכן היא באיזון תרמי לכן קרינה חייבת להיפלט והיא נפלטת במסגרת התופעה שנקראת קרינת גוף שחור? תודה Elmogo - שיחה 00:40, 20 באפריל 2014 (IDT)

דגירה

מבחינה פיזקלית- התהליך הוא שחום הופך לאנרגיה פוטנציאלית? איך הדבר יתכן? זה לא סותר את החוק השני של תרמו? 79.180.115.16 14:27, 21 באפריל 2014 (IDT)

אני מקווה שאני לא יוצא טמבל ושכוונתך לדגירה (נניח, של תרנגולת) ולא למשהו אחר. לעצם השאלה-

• קודם כל, הערך על החוק השני של התרמודינמיקה לא כתוב טוב, ובפרט לא הניסוח של קלווין. חום יכול בהחלט להפוך לאנרגיה פוטנציאלית. נניח- אם תיקח לבנה חמה מאוד של ברזל, ותזרוק אותה לתוך סיר של מים, המים ירתחו, ואתה יכול להשתמש באדים כדי להפעיל מנוע קיטור. מה שקלווין אמר זה רק שלא ניתן להפיק אנרגיה על ידי קירור של דברים. הניסוח שלו באנגלית הוא:

"It is impossible, by means of inanimate material agency, to derive mechanical effect from any portion of matter by cooling it below the temperature of the coldest of the surrounding objects"

• שנית, במקרה של דגירה, אפילו לא מדובר ב"מאגר חום יחיד". התרנגולת (למשל) היא יצור חי, שאוכל אוכל ומפיק ממנו אנרגיה נוספת.

• שלישית, למיטב הבנתי, המטרה בדגירה אינה להפוך את החום לאנרגיה פוטנציאלית. אפרוחים, כמו בני אדם, אינם מפיקים את האנרגיה שלהם מחום, אלא מ"מזון" שנמצא בתוך הביצה. מטרת הדגירה היא רק לשמור על טמפרטורה מסויימת עבור הביצים לאורך זמן. (בניגוד לזתי הפסקאות הקודמות- לגבי זאת אני לא בטוח). בלנק - שיחה 21:38, 21 באפריל 2014 (IDT)

מה הסמל של XNOR לוגי ?

מה הסמל של XNOR בתחשיב פסוקים? XOR זה פלוס בתוך עיגול, NOR חץ למטה, NAND חץ למעלה.. 79.178.161.231 15:01, 22 באפריל 2014 (IDT)

יבחוש

מהו יבחוש? (האם זה שם אחר לברחשים). --שיע • (שיחה) • כ"ג בניסן ה'תשע"ד • 16:58, 23 באפריל 2014 (IDT)

כפי שכתוב בערך שקישרת אליו- "חוץ להקשר הטקסונומי המדויק, "ברחש" (או יבחוש) משמש בלשון הדיבור מילה כללית לקבוצה גדולה יחסית של דו-כנפיים מציקים וקטנים המופיעים בנחילים מעופפים ונפוצים בכל העולם. רבים מביניהם נוטלים תפקיד אקולוגי חשוב בהיותם טרף עבור מיני אינסקטיבורים (כצפרדעים), ואינם מזיקים." בלנק - שיחה 18:55, 23 באפריל 2014 (IDT)

תודה. --שיע • (שיחה) • כ"ד בניסן ה'תשע"ד • 13:19, 24 באפריל 2014 (IDT)

מעבר מסימולציה דיסקרטית לרציפה

שלום

אני יודע שהשאלה מאוד כללית, אבל אשמח להתייחסות ברורה ככל האפשר. נניח שיש מודל דיסקרטי כלשהו, שרוצים לנתח את ההתנהגות שלו. איך יודעים עד כמה ניתוח המודל הרציף המקביל (Δt הופך ל-dt, סכומים הופכים לאינטגרלים וכו') מלמד על המודל הלא רציף? תודה, 212.179.21.193 15:05, 24 באפריל 2014 (IDT)

הנקודה העיקרית היא הערכת השגיאה במודל הדיסקרטי. השגיאה תהיה תלויה ב-Δt, ואמורה כמובן לרדת כאשר Δt שואף לאפס. אופן הדעיכה של השגיאה מלמד עד כמה המודל הדיסקרטי מוצלח. אם לא ניתן להעריך את השגיאה, יש לחקור את השינוי בהתנהגות המודל הדיסקרטי עם השינוי ב-Δt (חוסר יציבות מצביע על בעייתיות בקירוב). עוזי ו. - שיחה 15:40, 24 באפריל 2014 (IDT)

תודה רבה. 109.160.221.180 16:56, 24 באפריל 2014 (IDT)

דיאגרמות פינמן

שאלה יחסית פשוטה בפיזיקת חלקיקים: "ציירו דיאגרמות התורמות לתהליך $e^{+}e^{-}\to e^{-}e^{+}$, תוך שימוש באינטראקציה א"מ בלבד." אני מצליח לצייר רק אחת: כזאת. מה השנייה? Corvus,(שיחה) 14:33, 26 באפריל 2014 (IDT)

שהקו של הפוזיטרון הנכנס מתחבר לפוזיטרון היוצא במקום לאלקטרון הנכנס. ‏Setreset • שיחה 23:11, 27 באפריל 2014 (IDT)

נייטרינו נע במהירות האור?

לפי הסרטון הזה] (דקה 3:50) נייטרינו ופוטונים מגיעים אלינו בו זמנית. הם יצאו מאותה הנקודה באותו הרגע ולכן ניתן להסיק כי נעו באותה המהירות. כלומר נייטרינו נע במהירות האור? 79.176.37.249 16:30, 26 באפריל 2014 (IDT)

לנייטרינוים יש מסה לכן הם לא יכולים לנוע במהירות האור, עם זאת המסה שלהם קטנה מאוד והם נעים במהירויות קרובות מאוד למהירות האור. עד היום אף מדידה (למיטב ידיעתי) לא הצליחה למדוד להם מהירות מקסימלית (נמוכה ממהירות האור) או מסה מינימלית (גדולה מאפס) כלומר אם יצליחו להוכיח את אחד מהם יוכלו להסיק על השני אבל כל התוצאות עד כה כללו את מקרה הקצה (מהירות האור ומסה אפס) בתחומי שגיאת המדידה. עם זאת גילו שהמסה שונה מאפס, לכן המהירות בהכרח קטנה מאפס, בברכה, Nurick - שיחה 16:45, 26 באפריל 2014 (IDT)

מהירות קטנה מC אתה מתכוון. אבל לא התייחסת בכלל לסרטון אליו קישרתי ולמדידה הסימולטנית של שני המאורעות בכ"א. הסופרנובה נמצאת במרחק של 157,000 שנות אור ולכן אם נייטורנו היה נע ב99.999999% ממהירות האור אז לא היינו מצליחים לקלוט אותו באותו המילניום כמו את הפוטונים. זה שקטלנו אותם בו זמנית אומר שהפוטון לא הצליח לעקוף את הניירטנו במרוץ הזה. 79.176.37.249 16:55, 26 באפריל 2014 (IDT)

אז ככה, מדובר על סופרנובה 1987A. ראה שם הסבר על המדידות שנעשו (דיוק של שעה בזמן הגעת הפוטונים מהסופרנובה ושעות במדידת הנייטרינוים). וראה ב(Measurements of neutrino speed#Supernova 1987A) הסבר על המשמעות שלהן בגילוי מהירות הנייטרינוים. יש בעיה שלא באמת יודעים מתי נפלטו הנייטרונים מהסופרנובה ומתי הפוטונים... Nurick - שיחה 17:17, 26 באפריל 2014 (IDT)

כמו כן הניוטרינו יצאו לדרך לפני הפוטונים, משום שהאחרונים היו לכודים בפלסמה בתחילת הדרך. משה פרידמן - שיחה 13:13, 29 באפריל 2014 (IDT)

Spline

אני רוצה למצוא פונקציה מתמטית אשר תתאים לגרף שהתקבל ממדידות במעבדה. הופניתי למושג spline, אך כאשר קראתי את הערך באנגלית, לא הבנתי את המושג.

אפשר הסבר פשטני למושג ואופן השימוש בו? תודה Elmogo - שיחה 19:33, 27 באפריל 2014 (IDT)

תקרא את אינטרפולציה כדי להבין את הרעיון הכללי. spline הוא סוג של אינטרפולציה. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 20:10, 27 באפריל 2014 (IDT)

ערך מתאים יותר הוא Curve fitting (התאמת עקומה ?). אין ערך בעברית. מישהו מרים את הכפפה? ‏Setreset • שיחה 23:03, 27 באפריל 2014 (IDT)

זה לא מה שאתה מחפש. ה spline איננו פונקציה שמתארת מדידות. מן הסתם אתה אמור למצוא קשר מתמטי בין גדלים מדידים, והוא צריך להיות מתואר על ידי פונקציה אנליטית. אני מניח שהכוונה שתשתמש בעיניים שלך, בידע מוקדם, ובהגיון פשוט, על מנת למצוא איזו פונקציה תתאים. (למשל: קו ישר, פרבולה, סינוס, שורש וכדו'). מבלי לראות את הגרף לא אוכל לעזור יותר. משה פרידמן - שיחה 13:17, 29 באפריל 2014 (IDT)

אוקיי,תודה רבה לכולם Elmogo - שיחה 14:05, 3 במאי 2014 (IDT)

מהירות של כוכב לכת

בהינתן מיקום (וקטור) מהכוכב לכוכב לכת, מהי מהירותו (וקטור)? 213.57.108.84 13:57, 30 באפריל 2014 (IDT)

הנגזרת של ויטוק המיקום לפי הזמן. משה פרידמן - שיחה 17:42, 30 באפריל 2014 (IDT)

לא הבנתי. יש לי 3 קואורדינטות ביחס לשמש. נניח X=5, Y=0, Z=0.5 (סתם זרקתי מספרים). ואני יודע שהפלנטה קשורה: האם מזה אני יכול לקבוע את המהירות? (אין בעיה לדעת מסות של הגופים). 79.183.172.98 19:23, 30 באפריל 2014 (IDT)

זו שאלה אחרת. אם אתה יודע את מסת הכוכב ואת מרחקו של כוכב הלכת (ובהנחה שהקורדינאטות שציינת הן ביחס למרכז הכוכב, זהו פשוט גודל הווקטור), ניתן למצוא את גודל מהירותו בעזרת הקשר הרגיל. כיוון התנועה הוא במאונך לווקטור המיקום. שים לב שיש יותר מכיוון אחד המאונך לווקטור המיקום, אולם כל הכיוונים הללו אפשריים בהיעדר מידע נוסף על מה שציינת. משה פרידמן - שיחה 22:53, 30 באפריל 2014 (IDT)

זמן טיסה

מה הסיבה שטיסה ישירה לבייג׳ינג באל על באותו המטוס אורכת 8:30 שעות בהלוך ו-12 שעות בחזור? ידוע לי שתמיד קיים פעם בין טיסת ההלוך לחזור, אולם פעם של כ-40% הוא משמעותי. אשמח להסבר בנושא. תודה מראש

האם 'אותו מטוס' הכוונה לאותו דגם? בכל מקרה, הנה תשובה של מומחה בנושא: קישור.

הטיסה מישראל לניו-יורק יכולה להתארך עד כדי שעה יותר מהטיסה חזרה- כך המומחה. השואל ציין הפרש של 50 אחוז. Nachum - שיחה 15:23, 19 במאי 2014 (IDT)

פוטונים זהים

האם מכשיר מסוגל לייצר שני פוטונים זהים מבחינת אורך גל וכיוון? בטח הדבר הראשון שתגידו זה לייזר, אבל אני אקדים רפואה למכה: לייזר מייצר פוטונים ברוחב פס צר וסופי. ההרחבה סביב תדר מרכזי באה בגלל אפקטים של "הרחבת דופלר" ו"הרחבת לחץ". ולפני שעונים "פילטר"- גם פילטר צר סרט, ולא פונקציית דלטה. 79.182.63.64 11:10, 4 במאי 2014 (IDT)

לא. ראה עקרון אי הוודאות. בהקשר זה מדובר בצמד של אנרגית הפוטון וזמן יצירתו. משה פרידמן - שיחה 11:44, 4 במאי 2014 (IDT).

השקר בין אנרגיה לשאלה ברור מאוד. לא ברור הקשר לזמן. איך זה שיש יחסי פורייה בין הזמן לאנרגיה משפיע על הניסוי? 79.182.63.64 11:57, 4 במאי 2014 (IDT)

אולי זה יעזור: נניח שאתה מסוגל להפיק תדר ספציפי f בפרק זמן מוגבל. אמנם, אתה (ואני) חושב על זה כאילו יש לך זמן שאין כלום, ואז זמן שיש גל בעל תדר f, ואז שוב כלום. אבל מבחינה מתמטית טהורה, יש פונקצית גל אחת שכוללת גם את הזמנים שבהם אין כלום וגם את הזמנים שבהם יש גל, לפי ההבנה האינטואיטיבית של רובנו. הגל הזה, מבחינה מתמטית, מהווה צירוף לינארי של אינסוף גלים בתדירויות שונות. ולכן, לגל המוגבל בזמן אין תדירות מוגדרת אחת, ולכן גם אין לו אנרגיה מוגדרת. אני מקווה שזה עזר. משה פרידמן - שיחה 12:24, 4 במאי 2014 (IDT)

ראה גם http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/uncer.html#c2 משה פרידמן - שיחה 12:28, 4 במאי 2014 (IDT)

הוכחת אקראיות

שלום, אומרים שתופעות קוונטיות הן אקראיות. שאלתי היא: האם וכיצד ניתן להוכיח בעזרת ניסויים שתופעה היא אקראית? הרי לכאורה כל תופעה אקראית ניתן לעשות בצורה לא-אקראית (=מכוונת)?

נ.ב אני יודע קצת סטטיסטיקה והסתברות, אבל לא קוונטים, כך שאשמח אם בתשובה לא תשתמשו במושגים מקוונטים, אלא בדוגמאות פשוטות שאבין.

תודה רבה :) 46.19.85.69 08:36, 6 במאי 2014 (IDT)

קודם כל, בפיזיקה לא מוכיחים דברים ב100%, רק מאוששים אותם. שנית, יש הטוענים שהתופעות אינן אקראיות, ראה תאוריות משתנים חבויים. שלישית, בוא נגיד שאני רוצה להראות שקוביית שש-בש היא אקראית (כלומר- שהיא לא מושפעת מגורמים כמו הרוח וכד'). כל מה שאני צריך לעשות הוא להטיל אותה המון פעמים בתנאים שונים, ולראות שהתפלגות התוצאות שלה נשארת אותו הדבר. (כלומר- בערך שישית מהזריקות עבור כל פאה, בהנחה שהקובייה מאוזנת). אותו דבר עשו לגבי תורת הקוונטים. אינטגרלי המסלול של פיינמן, למשל, מנבאים בדיוק רב את ההסתברות שחלקיק יעבור מנקודה אחת לנקודה אחרת. כאמור, לא מדובר בהוכחה של ממש, כי ייתכן שהם מושפעים מגורמים שעוד לא חשבנו עליהם,. אבל כל תיאוריה אחרת שגובשה מפירה את עקרון המקומיות- על פיו רק גורמים בסביבה המיידית של החלקיק עשויים להשפיע עליו. במשל- הראנו שקוביית השש בש אינה מושפעת מהרוח, מהטמפרטורה, או מהשעה, ייתכן שהיא מושפעת ממשק הכנפיים של איזה פרפר בסין, שרפרוף כנפיו מתפלג באופן שנראה אקראי, אבל זה לא נראה לנו סביר כי הפרפר מאוד רחוק. בלנק - שיחה 22:06, 6 במאי 2014 (IDT)

פיזיקת התה הקר

אם שמים שקית תא במים קרים, אז החומרים משקיק לא מחלחלים לתוך המים בגלל הטמפרטורה הנמוכה. נניח תהליך שבו אני רוצה תא חזק כמה שיותר, אבל מעדיף אותו קר. האם הגיוני למלא כוס חצי מים חמים וחצי מים קרים? האם כאשר אני מוסיף מים אני מעלה את כמות החומר שעוזב את השקיק לתוך המים( כי ככה אני מדלל את הריכוז והשקיק ישאף להגיע לשיווי משקל ויפלוט עוד חומר)? מצד שני, אני מקקר ובכך פוגע בדיפוזיה. איזה תהליך משפיע יותר? 79.182.63.64 15:00, 6 במאי 2014 (IDT)

שים חצי כוס מים חמים על האש ובו שקית (או כמה) ותשאיר על האש עוד קצת כך שהמים יתאדו מעט. מה שייצור סוג של תרכיז/תמצית. לאחר מכן אתה יכול להוסיף מים קרים או חמים לשיקולך. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 18:40, 6 במאי 2014 (IDT)

פונקציה מתמטית המסומלת ב-1

מה הפירוש ה"סטנדרטי" שמוצמד בד"כ לפונקציה שסימונה 1 ב-mathbb?
כמו [1]. בתודה, DoronWise - שיחה 17:11, 8 במאי 2014 (IDT)

אני מניח שזה איבר היחידה. כלומר איבר בקבוצה שמקיים $1\cdot a=a$ לכל a בקבוצה. במקרה של פונקציות זה פשוט $f(x)=x$. 109.64.161.203 19:09, 8 במאי 2014 (IDT)

תודה רבה, מסתבר שהכוונה היתה לפונקציית המציין. DoronWise - שיחה 19:40, 8 במאי 2014 (IDT)

זו עשויה להיות גם פונקציית הזהות. עוזי ו. - שיחה 20:27, 8 במאי 2014 (IDT)

תודה עוזי. געגועי לבורבקי - ספר שעוד יכתוב מתישהו סטודנט כלשהו למדעים.
DoronWise - שיחה 13:14, 10 במאי 2014 (IDT)

נייטרונים

אם נייטרון במצבו החופשי הוא חלקיק לא יציב, איך זה ש:

1. קיימים כוכבי נייטרונים
2. קיימים גרעינים יציבים עם מספר נייטרונים 109.64.161.203 22:13, 8 במאי 2014 (IDT)

אני מומחה קטן בפיסיקה גרעינית אבל די בעיון בערכים כוכב נייטרונים, נייטרון וגרעין האטום להבין ש:

1. כוכב נייטרונים דחוס למידה כזו שהנייטרונים אינם יכולים להתפרק לפרוטונים ולכן נשארים במצבם
2. אין גרעין שכולו נייטרונים, הכוח הגרעיני החזק קושר את הנייטרונים לפרוטונים והם אינם חופשיים.

שנילי - שיחה 10:20, 9 במאי 2014 (IDT)

ֳֳֳֳֳִִִֵֵ פספסת את השאלה המרכזית: למה נייטרון חופשי לא יציב ונייטרון בתוך גרעין כן יציב? 109.64.161.203 11:20, 9 במאי 2014 (IDT)

עוררת את סקרנותי האינטלקטואלית. בערך נייטרונים מופיע המשפט ”חלקיקים בתוך הגרעין מהדהדים בין נייטרונים ופרוטונים, המותמרים מאחד לשני על ידי פליטה וקליטה של פאיונים.” ובערך האנגלי ישנה פיסקה הדנה בכך שמסקנתה ”When bound inside of a nucleus, the energetic instability of a single neutron to beta decay is balanced against the instability that would be acquired by the nucleus as a whole if an additional proton were to appear by beta decay, and thus participate in repulsive interactions with the other protons that are already present in the nucleus. As such, although free neutrons are unstable, bound neutrons in a nucleus are not necessarily so.”. כלומר כנראה שחלה התפרקות/התמרה לפרוטון וחוזר חלילה. אני מניח שכאן מתערבת תורת הקוונטים והכל הסתברותי. אבל אפסיק לשער - הגיע הזמן שפיסיקאי יתערב. שנילי - שיחה 11:44, 9 במאי 2014 (IDT)

אני לא משוכנע שברור לי מהי השאלה בשלב זה (לאחר הבאת הציטוטים). אני מקווה שזה יעזור: על פי תורת הקוונטים, חלקיק נחשב לבלתי יציב במידה ויש לו אפשרות להפוך לחלקיק אחר (או כמה) מבלי להוסיף אנרגיה, ובפרט כאשר הוא מרוויח אנרגיה מתהליך כזה. חלקיק נחשב ליציב אם הוא נמצא במצב בעל מינימום האנרגיה האפשרי במערכת. אפשר, לשם ההמחשה, לחשוב על זה כמו מיקום של כדור על פני שטח. במידה ויש לכדור לאן להתגלגל, מיקומו יהיה בלתי יציב. כאשר נויטרון חופשי, יש לו לאן "לרדת" (שזה פרוטון+אלקטרון+אנטי ניטרינו). כאשר הוא בתוך מערכת יותר מורכבת, לפעמים התפרקות של הנויטרון תדרוש יותר אנרגיה מהמערכת ולכן היא בלתי אפשרית. לדוגמא, דויטרון (שזה פרוטון+נויטרון) היא מערכת בעלת פחות אנרגיה מאשר פרוטון+פרוטון, ולכן אין לנויטרון אפשרות להתפרק (כי מאיפה המערכת תביא את האנרגיה החסרה?). הסיבה לכך קשורה בכוח החזק, הקושר נויטרון ופרוטון, ויוצר מעין "בור" בהמחשה שנתתי קודם. הכוח החשמלי לא מאפשר לשני פרוטונים להישאר יחד ב"בור" הזה, ולכן על מנת שהנויטרון יהפוך לפרוטון יש צורך בתוספת אנרגיה ש"תוציא אותם מהבור". משה פרידמן - שיחה 23:15, 10 במאי 2014 (IDT)

שאלה בביטים (מדעי המחשב נראה לי)

השאלה: "מהו גודל מרחב הפונקציות על שלושה ביטים (3 ביטים גם בקלט וגם בפלט)?"

אני חושב שהכוונה בשאלה היא "כמה פונקציות המקבלות 3 מספרים ופולטות 3 מספרים יש, כאשר יש רק 2 מספרים בעולם". ספור אותם אחת-אחת זה משהו שאני לא מסוגל (נראה לי זה כמה מאות). איך מחשבים את זה? 109.64.161.203 20:55, 9 במאי 2014 (IDT)

מספר הפונקציות מקבוצה בגודל a לקבוצה בגודל b הוא $b^{a}$ (כי כל אחד מ-a האיברים יכול לעבור לכל אחד מ-b האפשרויות). אם תשתמש בכלל הזה פעמיים, תמצא את מבוקשך. דניאל • תרמו ערך 10:47, 10 במאי 2014 (IDT)

מה הגדול של a וb במקרה שלנו? 3 ו3? איפה כנכנס העניין של "ביטים" ולא סתם פונקציות רגילות? ולא ברור מה זה להשתמש פעמיים. אני יודע שיש כאלה שלמודים את זה בשנה א', אבל אני צריך להבין דברים כאלה בלי ללמוד בצורה מסודרת (טכניון). 109.64.161.203 11:23, 10 במאי 2014 (IDT)

לא יודע מה זה פונקציה רגילה. למונח פונקציה יש משמעות ברורה והוא כולל בתוכו את הפונקציות שאתה מדבר עליהן. אם $a$ הוא מספר כל השלשות של ביטים, אז מספר הפונקציות המבוקש הוא $a^{a}$. ומה הוא a? שלשה של ביטים היא פונקציה מהקבוצה $\{0,1,2\}$ לקבוצה $\{0,1\}$. ולכן $a=2^{3}$. דניאל • תרמו ערך 14:21, 10 במאי 2014 (IDT)

טיהור של מצב קוונטי

מהויקידפיה האנגלית (Purification of quantum state):
Let ρ be a density matrix acting on a Hilbert space $H_{A}$ of finite dimension n. Then there exist a Hilbert space $H_{B}$ and a pure state $|\psi \rangle \in H_{A}\otimes H_{B}$ such that the partial trace of $|\psi \rangle \langle \psi |$ with respect to $H_{B}$

$\operatorname {tr_{B}} \left(|\psi \rangle \langle \psi |\right)=\rho .$

We say that $|\psi \rangle$ is the purification of $\rho$.

אני רוצה להבין מה השיטה למצוא את $\langle \psi |$. נתון לי $\rho ={\frac {1}{2}}\left(\left|0\right\rangle \left\langle 0\right|+\left|1\right\rangle \left\langle 1\right|\right)$. קל לראות שמימד שלה הוא 2. איך מכאן אני מצוא את פסי? Corvus,(שיחה) 12:35, 10 במאי 2014 (IDT)

פסי בהכרח קיים, אך איננו יחיד. בהוכחה בערך ניתנת שיטה למצוא אחד מהם: ללכסן את המטריצה (שלך כבר מלוכסנת), ולהוסיף מערכת שני מצבים השזורה במערכת שלך, כך ששתיהן תהינה באותו מצב:

$|\psi >={\frac {1}{\sqrt {2}}}(|0>_{A}\otimes |0>_{B}+|1>_{A}\otimes |1>_{B})$

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הקשר בין משרעת הגל לתדירותו

שלום ותודה על העזרה:) יש קשר בין משרעת הגל לתדירותו?

לא. משה פרידמן - שיחה 11:49, 12 במאי 2014 (IDT)

התקדמות ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא קשור. יש משרעת ותדר מרחבי גם לגל עומד. Corvus,(שיחה) 12:01, 17 במאי 2014 (IDT)

מרכז המסה, בעיה רב גופית

אני בינתן N גופים בעלי כוחות גרוויטציה בינהם, האם אני יכול לחשב את הכוח על כל אחד מהגופים לפי:

1. מציאת את מרכז המסה של N-1 גופים אחרים
2. הצבה לנוסחה של כוח בעיה דו-גופית שקולה, כשהגוף השני הוא במסה של N-1 גופים האחרים ובמיקום של מרכז המסה.

תודה מראש!

לא; ולא רק מפני שהחישוב לא מסתדר: לשדה הוקטורי שמפעילים כמה גופים יש קטבים בכמה מקומות, ואי אפשר להמיר אותו בשדה שיש לו קוטב במקום אחד. עוזי ו. - שיחה 14:07, 14 במאי 2014 (IDT)

במידה ואותם N-1 גופים מקיימים סימטריה ספציפית, הדבר עשוי להיות אפשרי. משה פרידמן - שיחה 21:55, 14 במאי 2014 (IDT)

בתנאי שהגוף ה-N נמצא על משטח מוגבל. זה לא יעבוד במקרה הכללי. עוזי ו. - שיחה 22:04, 14 במאי 2014 (IDT)

אלומיניום- תכונות

אני מחפש שתי תכונות של אלומיניום:

1. מהי אנרגיית העירור הראשונה שלו
2. מהי צפיפות החלקיקים שלו

תודה לעונים (אם יצוין מקור יהיה עוד יותר טוב). 109.64.161.203 13:18, 17 במאי 2014 (IDT)

לתכונות חומרים אני בדרך כלל הולך ל-MatWeb הנה החיפוש של אלומיניום. לא הצלחתי למצוא מהי אנרגיית העירור הראשונה אבל הצפיפות היא $2698.9[kg/m^{3}]$ ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 19:20, 17 במאי 2014 (IDT)

גאומטריה, פיזיקה

המערכת שלי נקודה המקיפה את הראשית במעגל. הנקודה נתונה לפי X,Y,Z. אני רוצה למצוא את כיוון המהירות שלה (גאומטרית זה המשיק למעגל בנקודה X,Y,Z). איך עושים את זה? 109.64.161.203 14:30, 19 במאי 2014 (IDT)

עכשיו הבנתי שצריך להוריד דרגות חופש כי יש ספירה שלמה ולא מעגל יחיד שעונה על ההגדרה. אני רוצה שאם Z=0 אז התנועה תהיה לאורך מעגל במישור XY נניח נגד כיוון השעון. זה עוזר? 109.64.161.203 15:16, 19 במאי 2014 (IDT)

מה זה mod?

הייתי בטוח ש a mod b זה "שארית החלוקה של a בb". אבל בערך המשפט הקטן של פרמה אומר $\ a^{p}\equiv a{\pmod {p}}$. אני מציב דוגמה הכי קלה. 2 בחזקת 3 שווה 8. שארית החלוקה של 2 ב3 היא 2 ולא 8. סתירה. אז איך מוגדר מוד? 109.65.100.45 22:22, 20 במאי 2014 (IDT)

הכוונה ב-$\ a^{p}\equiv a{\pmod {p}}$ הוא שהם שקולים מודולו p. כלומר, שקיים $n\in \mathbb {Z}$ שלם כך ש-$a^{p}-a=np$, כלומר: הם נבדלים בכפולה של p. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 22:36, 20 במאי 2014 (IDT)

אתה חושב על mod בתור פעולה אונרית. בהקשר שציטטת הוא מופיע כיחס שקילות. משמעות הסימון $\ a\equiv b{\pmod {n}}$ היא ש-$a-b$ מתחלק ב-n. זה שקול לטענה ש-a ו-b משאירים שארית זהה בחלוקה ב-n. דניאל • תרמו ערך 22:41, 20 במאי 2014 (IDT)

נקודת פיתול ותחומי עליה

כאשר מנתחים תחומי עליה וירידה של פונקציה, האם נקודת פיתול נופלת תחת אחת האפשרויות הללו? נניח, כאשר הפונקציה עולה לפני ואחרי נקודת הפיתול, האם תחום העליה כולל את נקודת הפיתול? משה פרידמן - שיחה 23:41, 22 במאי 2014 (IDT)

כן. גם אם הנגזרת מתאפסת, עדיין הפונקציה עולה בנקודה זו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר הסבר?משה פרידמן - שיחה 11:32, 23 במאי 2014 (IDT)

ראה פונקציה עולה. הפונקציה עולה בקטע אם לכל x<y מתקיים f(x)<f(y), ונקודת פיתול אינה מפריעה לתכונה הזו. עוזי ו. - שיחה 13:21, 23 במאי 2014 (IDT)

על פי הגדרת הנגזרת, התכונה הזאת לא מתקיימת בסביבת אפסילון של נקודה בה הנגזרת מתאפסת. ובכל מקרה, היא עולה פחות מנקודת מינימום (היא עולה כמו אפסילון בשלישית, ולא בריבוע). האם גם נקודת מינימום מוגדרת בתוך תחום העליה של הפונקציה? משה פרידמן - שיחה 14:54, 23 במאי 2014 (IDT)

אומרים שהפונקציה עולה בנקודה אם יש סביבה של הנקודה שבה הפונקציה עולה. לנקודה שבה הנגזרת חיובית יש סביבה שבה הפונקציה עולה. לנקודה שבה הנגזרת מתאפסת יכולה להיות סביבה כזו, ויכולה לא להיות. לנקודת מינימום, בהגדרה, אין סביבה כזו, ולכן הפונקציה אינה עולה שם. עוזי ו. - שיחה 15:05, 23 במאי 2014 (IDT)

תודה על ההסבר. ואם יורשה לי, באופן יותר מוחשי, רכב שמתקדם, נעצר, ומתקדם שוב (באופן רציף וגזיר) יחשב, על פי הגדרה זו, כמתקדם כל הזמן, גם ברגע העצירה? משה פרידמן - שיחה 15:15, 25 במאי 2014 (IDT)

בדיוק - הרכב "מתקדם" אפילו ברגע שבו המהירות שלו היא אפס. עוזי ו. - שיחה 20:37, 25 במאי 2014 (IDT)

העובדה שהמהירות הנקודתית שלו היתה אפס לא אומר שהוא נעצר. דניאל • תרמו ערך 20:55, 25 במאי 2014 (IDT)

הבנתי את דברי עוזי, נראה לי, וכנראה שמדובר בעניין של הגדרה. אבל את דברי דניאל לא זכיתי להבין. איזו משמעות אחרת יכולה להיות לכך שמהירותו הרגעית היא 0? משה פרידמן - שיחה 21:30, 25 במאי 2014 (IDT)

מן הסתם זה עניין של הגדרה (של עלייה), זו ההגדרה היחידה שהיא הגיונית ומסתדרת עם תפיסת המציאות שלנו. גוף עוצר אם יש פרק זמן כלשהו בו הוא לא זז (כלומר קטע $(t_{1},t_{2})$ שמיקום הגוף בו קבוע). כפי שמדגימה נקודת פיתול, זה לא בהכרח קורה גם אם המהירות הרגעית היא אפס. למשל מכונית שהמיקום שלה בזמן t הוא $t^{3}$. המהירות שלה היתה 0 (בזמן 0), אבל לכל $t_{1}<t_{2}$ המכונית נמצאת בזמן $t_{2}$ ימינה יותר משהיתה ב-$t_{1}$. דניאל • תרמו ערך 21:44, 25 במאי 2014 (IDT)

יש כאן שני דברים נפרדים. לגבי המושג "פונקציה עולה" הבנתי שמדובר בעניין של הגדרה, אם כי היא לא נתפסת בעיני כעקבית עם ההגדרות האינפינטיסמליות שאני רגיל אליהם. שים לב שגם אתה וגם עוזי למעלה, לפני שהוא דייק את דבריו, דיברתם על הגדרת "התקדמות" שיכולה להכיל גם נקודת מינימום. כמובן, מדובר בחוסר תשומת לב, וההגדרה הנכונה איננה מכילה נקודת מינימום, אבל חוסר תשומת הלב הזו ממחישה שאתם תופסים הגדרה של "התקדמות" כרלוונטית רק למה שקורה בזמנים "עתידיים", ולא ב"סביבה" המכילה גם זמנים קודמים. מבחינת תפיסת המציאות, אני מבין שאפשר לתפוס כך, אבל אני דווקא נוטה לתפוס התקדמות כמתייחסת רק לעתיד האינפיניטסמלי. מבחינה זו, "התקדמות" בנקודת מינימום היא מהירה יותר מ"התקדמות" בנקודת פיתול. אבל הגדרה זו הגדרה ואין טעם להתווכח עליה. מה שאני לא מוכן לקבל, זה להשליך את ההגדרה השרירותית הנ"ל על מושג העצירה. עצירה זה מושג שיש לו השלכות פיסיקליות ברורות. כאשר הנגזרת של פונקצית המקום היא 0, הגוף נמצא בעצירה מוחלטת מבחינת כל הגדלים הפיסיקליים הרלוונטיים לגביו. כמו כן, מבחינת כל הגדלים הפיסיקליים שאני חושב עליהם נקודת מינימום היא פחות "עוצרת" מנקודת פיתול. אז אין לי בעיה שתגדיר "עצירה" כחלק מהתקדמות כאשר לפניה ולאחריה הגוף מתקדם. אבל להגיד על גוף שנעצר שהוא לא נעצר? את זה אני לא מבין כלל. משה פרידמן - שיחה 09:00, 26 במאי 2014 (IDT)

אגב, כעת שמתי לב שגם ההגדרה בערך פונקציה עולה כוללת נקודת מינימום. למשל, הפונקציה $f(x)=x^{2}$ בקטע $x>=0$ מקיימת שלכל $x_{2}>x_{1}$, $f(x_{2})>f(x_{1})$. משה פרידמן - שיחה 09:07, 26 במאי 2014 (IDT)

הפונקציה f(x)=x^2 באמת עולה בקטע $\ [0,1)$. היא גם יורדת בקטע $\ (-1,0]$, כך שהנקודה אפס "שייכת לקטע שבו הפונקציה עולה" וגם "שייכת לקטע שבו הפונקציה יורדת". זה מראה שגם אם ההגדרה חוקית לגמרי, אין הרבה טעם בשאלות של עליה וירידה בקבוצות שאינן פתוחות; וההגדרה שהבאתי קודם לעליה בנקודה משקפת זאת היטב. הפונקציה f(x)=x^2 אינה עולה בנקודה x=0, ואילו f(x)=x^3 כן עולה שם. מכונית שהמיקום שלה בזמן x הוא x^2 (או x^2-) אינה מתקדמת בזמן 0, ואילו כאשר המיקום הוא x^3 היא כן מתקדמת בזמן 0. כל זה מראה שהקשר בין עליה וירידה לבין הנגזרת הוא טיפה יותר מסובך משהיינו רוצים. עוזי ו. - שיחה 11:11, 26 במאי 2014 (IDT)

1. אני מתקשה לחשוב על הגדרה יותר טבעית לפונקציה עולה בקטע מאשר התנאי שאם a גדול מ-b כך גם ערך הפונקציה ב-a גדול מערך הפונקציה ב-b. אבל אם אתה חושב שיש לך הגדרה יותר מוצלחת תן אותה.
2. הגדרת העלייה בנקודה, גם היא טבעית לחלוטין, ובניגוד לדבריך היא אינפיניטסימלית לחלוטין. היא אומרת שפונקציה עולה בנקודה אם היא עולה בסביבה שלה. נגזר מזה למשל שלכל אפסילון חיובי קטן מספיק מתקיים: $f(x-\epsilon )<f(x)<f(x+\epsilon )$
3. הכוונה כמובן לסביבה בישר הממשי (ולא בקטע סגור כלשהו). מהגדרת העליה בישר הממשי נובע שפונקציה לעולם לא עולה בנקודת המינימום.
4. חזרת כמה פעמים על הטענה המוזרה שהעלייה בנקודת מינימום חזקה יותר מנקודת פיתול. נראה שזה נובע מכך שאתה מזהה נקודת מינימום עם x^2 ונקודת פיתול עם x^3. זה זיהוי שגוי. קיום נקודת פיתול או נקודת מינימום לא גורר כלום על קצב עליית הפונקציה בסביבתם. זה יצא ככה לגמרי במקרה בדוגמה שבחרת.
5. "עצירה" הוא מושג שמציין חוסר שינוי במקום בזמן מסוים. אם אתה מכיר הגדרה אחרת לעצירה תן אותה. אשמח אם תדגים השלכה פיזיקלית שנפגמת כאשר משתמשים בהגדרה שנתתי לעצירה. דניאל • תרמו ערך 21:42, 27 במאי 2014 (IDT)

עוזי כבר הבהיר לי, שהקשר בין הנגזרת ותחומי העליה הוא מורכב יותר משחשבתי, ואכן שמתי לב שהנקודה שנפלתי בה היא שזיהיתי בין שני דברים שונים: פונקציה שאיננה משתנה בנקודה, ופוקנציה שקצב השינוי שלה בנקודה הוא אפס. לגבי קצב העליה, טענתי, ואני עדיין טוען, שהיא גדולה יותר בנקודת מינימום מאשר בנקדות פיתול. הסיבה לאמירה שלי פשוטה ביותר. נקדות מינימום היא נקודה בה הנגזרת הראשונה מתאפסת והשניה לא. נקודת פיתול היא נקודה בה גם הנגזרת הראשונה וגם השניה מתאפסות (אני יודע שיש אפשרות נוספת לנקודת פיתול, אבל לא עליה הדיון). תבצע פיתוח טיילור ותראה שנקודת מינימום עולה מהר יותר מנקודת פיתול. בקירובים מהעולם הממשי, גודל פיסיקלי שתלוי חזק בערך הפונקציה (או בנגזרתה) בסביבה קרובה מאוד לנקודת מינימום או פיתול, ישתנה חזק יותר בסביבת נקודת מינימום מאשר בסביבת נקודת פיתול.

5. כן, הגדרה פשוטה מאוד: גוף ייקרא "בעצירה" כאשר מהירותו מתאפסת. ואם הגדרת מהירות איננה ברורה לך, אומר זאת כך: גוף ייקרא "בעצירה" בנקודה מסויימת, כאשר הגבול של השינוי במיקומו ליחידת זמן בפרק זמן השואף לאפס הינו אפס. מבחינת דוגמאות, מטען השרוי במנוחה איננו משרה שדה מגנטי, וכך יהיה גם בנקודת פיתול, למשל. שני גופים הנמצאים בתנועה יחסית זה לזה, המוגדרת על פי פונקציה בעלת נקודת פיתול, יחלקו את אותה מערכת המנוחה בנקודה זו על כל ההשלכות הפיסקליות הנלוות לכך. כאמור, כאשר סקאלת הזמנים הרלוונטית לבעיה קטנה מאוד ביחס לפרמטר הקובע את השינוי בפונקציה, (שזה, בסופו של דבר, מה שרלוונטי לעולם הפיסיקלי), הפונקציה בנקודת פיתול תהיה פונקציה קבועה, ובוודאי קבועה יותר מפונקציה בעלת נקודת מינימום. אני מבין שאתה יכול לטעון שאינך מגדיר את כל הדוגמאות הנ"ל כ"עצירה", אלא כהתאפסות המהירות גרידא, אבל אז אנו שוב נופלים לשאלה של ניסוח, שלדעתי הוא בלתי סביר בעיני האדם (והמדען) הפשוט. אבל, כמו שאומרים, על טעם וריח אין מה להתווכח. משה פרידמן - שיחה 10:22, 28 במאי 2014 (IDT)

אתה טועה בעניין הגידול. לפונקציה $x^{3}+x$ יש נקודת פיתול ב-0, למרות שהיא גדלה שם די מהר (קירוב טיילור מסדר ראשון הוא x), לעומת זאת ל-$x^{4}$ יש מינימום ב-0 והיא גדלה מאוד לאט. שים לב שכל מה שאתה יודע על נקודת פיתול זה שהנגזרת השנייה מתאפסת. זה לא אומר כלום על הנגזרת הראשונה. וכל מה שאתה יודע על נקודת מינימום זה שהנגזרת הראשונה מתאפסת. זה לא אומר כלום על נגזרות גבוהות יותר, שיכולות להתאפס גם כן. דניאל • תרמו ערך 21:49, 29 במאי 2014 (IDT)

כפי שכתבתי קודם, אני יודע שיכולה להיות נקודת פיתול בה הנגזרת הראשונה לא מתאפסת, אבל לא על זה הדיון. זה ברור לחלוטין שבנקודה כזו הפונקציה עולה. זה גם נכון שפונקציה ששלושת הנגזרות הראשונות שלה מתאפסות יכולה להיות נקודת מינימום, והיא עולה יותר מהר מנקודת פיתול (אלא אם כן זו פונקציה שארבעת הנגזרות הראשונות שלה מתאפסות). אז מה? אם אתה מקבל שנקודת מינימום מבטאת עצירה, זה כולל גם נקודת מינימום כזו שהנגזרת השניה שלה לא מתאפסת - והיא פחות "עוצרת" מנקודת פיתול שבה הנגזרת הראשונה מתאפסת, והשניה לא. משה פרידמן - שיחה 22:43, 29 במאי 2014 (IDT)

טוב, כפי שמשתמע מדברי, לדעתי גם בנקודת מינימום הגוף לא עוצר (אלא אם כן הפונקציה קבועה ממש בסביבה שלו). אבל אכן על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. דניאל • תרמו ערך 15:16, 30 במאי 2014 (IDT)

התפלגות גיאומטרית

שלום

מגדירים משתנה מקרי Z ששווה למספר הטלות מטבע עד שמקבלים גם עץ וגם פלי, ושואלים לגבי התוחלת שלו. ברור לי שתוצאה Z=k כלשהי יכולה לנבוע מ-k-1 הטלות עץ ואז פלי, או מ-k-1 הטלות פלי ואז עץ. האם אפשר אם כן להגדיר משתנים מקריים X ו-Y שמציינים מספר הטלות עד שמתקבל עץ לאחר סדרת פלי ועד שמתקבל פלי אחרי סדרת עץ - בהתאמה, ולומר ש-Z=X+Y ולכן התוחלת שווה לסכום התוחלת של שני המשתנים הגאומטריים הנ"ל?

תודה 94.159.143.144 10:39, 23 במאי 2014 (IDT)

כפי שתארת במשפט השני, תוצאה של עץ ופלי מתקבלת מיד בתום הרצף הראשון. הסכום X+Y מתאר כמה זמן לוקח לסיים גם את הרצף השני, כלומר לקבל שלושה רצפים שונים ולא שניים. עוזי ו. - שיחה 13:54, 23 במאי 2014 (IDT)

למה הכוונה במשפט "תוצאה של עץ ופלי מתקבלת מיד בתום הרצף הראשון"? 94.159.143.144 14:11, 23 במאי 2014 (IDT)

מחכים עד שיתקבל גם 0 וגם 1. הנה דוגמא שבה זה קורה: 000000001. ברגע שנגמר רצף האפסים, זכינו מיד לראות גם 0 וגם 1. לעומת זאת המשתנה X+Y מודד את ארכה של סדרה מהצורה 00000011110, שבה יש שלושה רצפים. עוזי ו. - שיחה 15:10, 23 במאי 2014 (IDT)

הבנתי, אז איך אני יכול למצוא את התוחלת של Z? האם לא נכון לומר שההסתברות לתוצאה Z=k כלשהי כפולה מההסתברות לתוצאה X=k או לתוצאה Y=k? תודה, 109.160.133.153 17:22, 23 במאי 2014 (IDT)

השאלה המקורית חוקרת כמה זמן יקח עד להופעת אחד משני רצפים: 01 או 10. נראה כאילו זה מזמין הכללה - כמה זמן יקח עד שיופיע אחד מהרצפים 001 או 101, וכדומה. אבל הכללה כזו דורשת תהליך מרקוב, והיא יותר מסובכת משילוב התפלגויות. במקרה שלנו אין צורך בזה משום שקורה נס: Z-1 מתפלג גאומטרית. עוזי ו. - שיחה 17:35, 23 במאי 2014 (IDT)

מעניין. השאלה מופיעה בתרגול בקורס מבוא להסתברות לתלמידי מדעים באונ' הפתוחה, ולא צוין שם ש-Z מתפלג גאומטרית, שלא לדבר על כך שהקורס לא מתקרב לתהליכי מרקוב. האם ייתכן שיש דרך פשוטה יותר לפתור את השאלה? בסעיפים הקודמים לסעיף של מציאת התוחלת שואלים מה ההסתברות ש-Z=3 ומה ההסתברות ש-Z=5. 94.159.167.131 18:59, 23 במאי 2014 (IDT)

Z לא מתפלג גאומטרית, אבל Z-1 כן. נניח שבהטלה הראשונה יוצא עץ, אז החל מההטלה השנייה אתה מחכה שייצא פלי. דניאל • תרמו ערך 19:28, 23 במאי 2014 (IDT)

זרם חשמלי

אני מחפש זרם באלומיניום. הזרם מוגדר כ j=nev כאשר v זה מהירות (יש לי מחישוב אחר) e זה מטען אלקטרון בודד וn לפי היחידות צריך להיות צפיפות אלקטרונים אורכית. זה הנתון שחסר לי. אני יודע שזה אלומיניום ואין בעיה להשתמש בנתונים מוכרים. מישהו יודע? 79.183.133.108 11:30, 24 במאי 2014 (IDT)

קודם כל J הוא צפיפות הזרם החשמלי כלומר זרם ליחידת שטח. n הוא צפיפות נושאי המטען ליחידת נפח, כלומר מספר האלקטרונים ליחידת נפח או במילים אחרות מספר האטומים ליחידת נפח. כדי לחשב אותו ניקח את המסה המולרית של אלומיניום נחלק בצפיפות ונקבל נפח של מול אלומיניום. נחלק את מספר אבוגדרו בנפח של המול ונקבל צפיפות חלקיקים ליחידת נפח. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:25, 24 במאי 2014 (IDT)

לא צריך לכפול ב13? המספר שקיבלת הוא מספר הגרעינים. 79.183.133.108 18:35, 24 במאי 2014 (IDT)

המספר שקיבלנו הוא מספר האטומים, לא צריך לכפול ב-13 אבל גם החישוב הוא לא בדיוק מה שאמרתי. צפיפות נושאי המטען הם בעצם מספר המטענים החופשיים לנוע, כלומר מספר אלקטרוני הערכיות. במקרה של אלומיניום יש 3 אלקטורני ערכיות באטום, לכן צריך להכפיל את המספר שקיבלנו ב-3 (החישוב שזכרתי הוא ממקרה של נחושת לה אלקטרון ערכיות יחיד). ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 15:08, 25 במאי 2014 (IDT)

מי צריך לשחק בכלל?

מי צריך חמש מערכות? - מתברר ש-94% מהשחקנים שהובילו 2:0, ניצחו בסוף המשחק של חמש מערכות. אם השחקנים היו בוחרים (בהתפלגות אחידה) מטבע מוטה, ומטילים אותו חמש פעמים, אז הסיכוי של השחקן המוביל 2:0 לנצח בסוף משחק של חמש מערכות היה 95%. עוזי ו. - שיחה 21:18, 25 במאי 2014 (IDT)

עוזי, מה השאלה? . בלנק - שיחה 18:29, 26 במאי 2014 (IDT)

השאלה היא למה משחקים טניס, אם הנצחון ממילא (מתנהג כאילו הוא) מוכרע בהטלת מטבע. עוזי ו. - שיחה 18:59, 26 במאי 2014 (IDT)

מדובר על מקרה אחד בו מובילים 2:0 שאז ההסתברות זהה. וסביר להניח שגם ב-0:0 ההסתברות זהה (50%) אבל האם ההסתברות זהה גם כאשר מובילים 1:0 או בשיוויון 1:1? בלי קשר, הנתון הנ"ל מעניין. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 20:09, 26 במאי 2014 (IDT)

ללא קשר לטניס, אודה לך אם תוכל להסביר את החישוב. משה פרידמן - שיחה 22:12, 26 במאי 2014 (IDT)

לפי ההנחות, יש משתנה מקרי P בעל הסתברות אחידה, ואז מגרילים חמישה משתני ברנולי בלתי תלויים עם הסתברות P לשוויון X=1. ההתפלגות המקורית של P היא כאמור אחידה; ההתפלגות של P *בהנתן* תוצאה חלקית מסויימת תלויה באותה תוצאה, באופן שאפשר לחשב אותו לפי יחס הצפיפויות. מתברר שאם השחקן ניצח ב-k מערכות מתוך n, אז הצפיפות של P אינה אחידה, אלא שווה ל-$(n+1){\binom {n}{k}}p^{k}(1-p)^{n-k}$. מכאן אפשר לחשב את הסיכויים לנצח בשאר המשחק. ראה כאן, תרגיל 2.5.23. עוזי ו. - שיחה 00:26, 27 במאי 2014 (IDT)

אילמלי לא לא הייתי מכיר פורום זה, אלא על מנת לקבל את המסמך שקישרת - דייני. תודה רבה! משה פרידמן - שיחה 14:00, 27 במאי 2014 (IDT)

יותר מזה- מה כוונתך ב"מטבע מוטה"? הרי אם המטבע מאוזן, אז הסיכוי למוביל לנצח הוא 87.5 אחוז, ולא 95. בלנק - שיחה 00:01, 27 במאי 2014 (IDT)

אם היו משחקים במטבע הוגן זה היה ממש משעמם. המודל שלי אומר שהמערכות בלתי תלויות, אבל הסיכוי לנצח בכל מערכה (המטבע המוטה), למרות שהוא קבוע במשך המשחק, אינו קבוע לגמרי - הוא בעצמו משתנה מקרי בעל התפלגות אחידה. עוזי ו. - שיחה 00:28, 27 במאי 2014 (IDT)

אה, הבנתי. יפה. אבל אז בעצם אין הרבה משמעות להשוואה הזאת. כל מה שהיא אומרת היא ששתי מערכות בטניס (שבשתיהן מישהו אחד ניצח) מעידות היטב על הבדלי היכולת בין שני השחקנים, בדיוק כמו שהטלת מטבע מוטה פעמיים (שבשתיהן הוא נחת על אותו צד) מעידה היטב על "מידת ההטיה" שלו. בנוסף, על פי המאמר, מדובר על השבוע הראשון של אותם גראנד-סלאמים - כאשר השחקנים המדורגים במקומות הגבוהים משובצים נגד המדורגים במקומות הנמוכים"- כלומר, הבדלי היכולת ממילא גדולים יחסית. בלנק - שיחה 15:47, 27 במאי 2014 (IDT)

איתור סדרה מספרית

נתונים המספרים 1 עד 30 שמתוכם מרכיבים 2,035,800 סדרות של 7 מספרים וכל סדרה ממויינת מהמספר הקטן לגדול. את הסדרות ממיינים מהנמוכה (1,2,3,4,5,6,7) לגבוהה (24,25,26,27,28,29,30). כיצד ניתן למצוא את הסדרה ה- 748,929 ? מאור ש. - שיחה 15:49, 27 במאי 2014 (IDT)

כמה סדרות מתחילות ב-1? וב-2? וב-3? עוזי ו. - שיחה 16:05, 27 במאי 2014 (IDT)

475,020 ב-1 , 376,740 ב-2 , 296,010 ב-3 ... זה אומר שהסדרה מתחילה ב-2 ... מאור ש. - שיחה 18:33, 27 במאי 2014 (IDT)

ומבין הסדרות שמתחילות ב-2, היא נמצאת במקום ה-748929-475020. עוזי ו. - שיחה 19:39, 27 במאי 2014 (IDT)

אנליטית

הבגרות. הצלחתי, אבל נתקעתי בתרגיל ,2 בסעיף ד, ותת סעיף 2 הסתכלתי בפתרון כאן: פתרון] אבל אני חושב שהם עשו טעות בפתרון, אומנם התשובה נכונה, אבל הדרך לפתרון הינה טעות. המשולש אינו ישר זווית, והם עשו פתרון של משולש ישר זווית בעוד שהמשולש קהה זווית. אני עשיתי ככה: תמונה מי צדק אני או הם ? או שמציאת שטח של משולש קהה זווית ושל משולש ישר זווית זה בעצם אותה השיטה ואני סתם עשיתי פתרון ארוך? חשבון פשוט - שיחה

השטח של כל משולש שווה למחצית המכפלה של הגובה באורך הבסיס; הפתרון שלהם נכון, ושלך (מלבד זה שהוא כולל את הנקודה F שאינה מוגדרת) נכון אבל ארוך שלא לצורך. עוזי ו. - שיחה 17:28, 27 במאי 2014 (IDT)

אז מה באמת מוסיף החוק הראשון של ניוטון על השני?

אני תמיד חשבתי שהחוק הראשון הוא בעצם מקרה פרטי השני. עם זאת, נטען (וכנראה בצדק) שאם זה היה מקרה פרטי, לא היה צריך את החוק הראשון. אז מה יש בחוק הראשון שאין בשני? תודה. ‏אופקאלף • שיחה‏ • 18:37, 28 במאי 2014 (IDT)

(ראו גם דיונים קודמים: ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון134#החוק השני של ניוטון- מהו?, ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים/ארכיון1#החוק הראשון של ניוטון, ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון195#שתי שאלות בפיזיקה). 109.160.184.6 19:12, 28 במאי 2014 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: השאלה כבר נשאלה פה פעם, ולמעשה הוא כן מקרה פרטי. ניוטון ציין אותו כי הוא היה חשוב מספיק בפני עצמו. . . לדעתי עיקר המהפכנות של החוק השני- המקום שבו הוא סותר את הפיזיקה של אריסטו בצורה מהפכנית כל כך, מגולמת בחוק הראשון. בסך הכל זה די טריוולי להגיד שאם תפעיל כוח על עצם, הוא יאיץ. גם די טריוויאלי להגיד שככל שתפעיל יותר כוח, כך הוא יאיץ יותר. מה שכל כך מהפכני ונוגד את השכל הישר הוא ההבנה שכאשר לא מפעילים כוח, העצם ימשיך לנוע, ולא יאט באופן טבעי. בלנק - שיחה 20:00, 28 במאי 2014 (IDT)

הוא מקרה פרטי רק אם מסתכלים על חוקי ניוטון בצורה (השטחית משהו) בה מלמדים אותה בבתי הספר התיכונים. למעשה במקור החוק הראשון הוא ההנחה הבסיסית והוא קובע כי "קיימת מערכת ייחוס, אשר ביחס אליה מהירותו של כל גוף חופשי אינה משתנה" ובלעדיו החוק השני (שהוא בעצם הגדרת – מה הוא כוח) לא מתקיים. במילים אחרות החוק הראשון הוא אקסיומה לקיום תנאים בהם התורה מתקיימת.
ניוטון היה מתמטיקאי והוא ממש לא היה מביא דוגמה (לא משנה כמה היא מעירה, מפתיעה או מהפכנית) בתור חוק בסיסי. -- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 12:37, 30 במאי 2014 (IDT)

אתה יכול להביא ציטוט מכתבי ניוטון שתומך בטענה שלך שזה מה שהחוק הראשון אומר? שהוא משתמש בניסוח שלו בכלל במילים "מערכת ייחוס"? 109.65.13.238

האמת היא שגם אני חשבתי בעבר, שהחוק הראשון צריך להיות מנוסח כ "קיימת מערכת ייחוס אינרציאלית", ולכן הוא תנאי לקיומו של החוק השני. דא עקא, פתחתי את ספרו של ניוטון, מתורגם לאנגלית, והניסוח שם הוא פחות או יותר הצורה "השטחית משהו" בה מלמדים בבתי הספר התיכוניים. לפי מה שטיפה חקרתי בנושא (לא ההיתה לי הסבלנות לקרוא את כל הספר המקורי) מסתבר שכל הסיפור של מערכות ייחוס לא אינרציאלות לא טופל על ידו, אבל ייתכן שאני טועה. משה פרידמן - שיחה 14:16, 30 במאי 2014 (IDT)

זה בדיוק למה שאלתי את השאלה. במקום בו החוקים מופיעים (בהקדמה לפרינקיפיה) אין זכר לסיפור של מערכת הייחוס. השאלה היא האם הוא כן מתייחס לזה בהמשך הספר. אם לא נמצא התייחסות כזו, כדאי להסיר את הפסקה שטוענת כך מחוקי התנועה של ניוטון. 109.65.13.238

זה לפחות מה שמלמדים את הסטודנטים לפיזיקה בטכניון -- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 18:47, 30 במאי 2014 (IDT)

ולדעתי מלמדים אותם נכון. עברו כמה שנים מאז ניוטון, ואנחנו יודעים עוד כמה דברים. בפרספקטיבה שלנו, כך נכון יותר (לדעתי) ללמד. משה פרידמן - שיחה 12:34, 1 ביוני 2014 (IDT)

לא הצלחתי להבין. אז החוק הראשון הוא בעצם הנחה שרק על פיה תקפים החוקים השני והשלישי? קראתי את ההערה בחוקי התנועה של ניוטון והתבלבלתי אפילו יותר. ‏אופקאלף • שיחה‏ • 10:14, 3 ביוני 2014 (IDT)

כוח צנטריפטלי

שלום

מגזירה מתמטית של הכח הצנטריפטלי בתנועה מעגלית נובע שגודלו שווה לריבוע המהירות חלקי רדיוס הסיבוב. איך מתארים את מסלול העצם החל מהרגע בו הכוח הצנטריפטלי קטן או גדל מריבוע המהירות חלקי הרדיוס? ואם אני מסובב, לדוגמה, אבן שקשורה לחוט - מה גורם לכך שהכוח שיפעיל החוט יהיה שווה בדיוק לריבוע המהירות חלקי הרדיוס, והאבן תמשיך דווקא במסלול מעגלי? תודה, 212.179.61.124 09:38, 29 במאי 2014 (IDT)

התשובה תלויה במקרה הספציפי, ובגורמים הקובעים את גודל הכוח. בדוגמה של האבן, מה שקובע את המסלול זהו החוט, והוא יפעיל בדיוק את הכוח הדרוש על מנת לשמר את התנועה המעגלית כל עוד הוא יכול (הוא פשוט ימתח יותר ככל שמהירות הסיבוב תגדל). אם מדובר במסלול של לווין מסביב לכדור הארץ, למשל, אז הכוח תלוי אך ורק במיקום הלווין, ומהירות גדולה יותר תגרום ללווין לנוע בתנועה אליפטית (או פרבולית, או היפרבולית - תלוי במהירות). מהירות קטנה יותר תגרום גם היא למסלולים שונים כנ"ל ואף להתרסקות. משה פרידמן - שיחה 12:16, 29 במאי 2014 (IDT)

תודה על המענה. אשמח אם תוכל לפרט יותר - מה גורם לכך שהחבל יימתח באופן כזה שהוא יפעיל בדיוק את הכוח הדרוש לתנועה מעגלית? ולגבי מה שכתבת על לווינים: אם נסתכל על מערכת השמש ונתעלם מההשפעה הכבידתית של כל העצמים מלבד השמש, האם כל כוכבי הלכת נוצרו במקרה עם מהירות ומיקום התחלתיים כאלה כך שהם לא יקרסו בסופו של דבר אל השמש או יתרחקו ממנה, אלא ישארו במסלול אליפטי קבוע? 2.55.117.140 14:14, 29 במאי 2014 (IDT)

לגבי החבל, זה פשוט משום שהוא לא גמיש מספיק כדי להיות ארוך יותר. חשוב על חבל המחובר לקיר. ככל שתמשוך אותו חזק יותר, הוא הכוח שהוא יפעיל על הקיר יהיה חזק יותר, כי הוא לא יכול להתארך משמעותית. בתנועה מעגלית, אם לאבן מהירות גדולה יותר, הוא מנסה "לברוח", אבל הוא מחובר לחבל, וזה מאוד דומה לנסיון למשוך את הקיר. לגבי מערכת השמש, בגדול, בתחילת היווצרותה היו המון גופים שנעו בהמון כיוונים ובהמון מהירויות. חלק ברחו, חלק נפלו לשמש, חלק הפכו לאסטרואידים וכוכבי שביט, ואלו שהיו להם נתוני הפתיחה המתאימים הפכו לכוכבי לכת. משה פרידמן - שיחה 19:12, 29 במאי 2014 (IDT)

מבחן סטיסטי

אני רוצה לבדוק עם ניסוי X1 וניסוי X2 מתארים את אותו התהליך (במטאלב). אני כותב:

x1=[2, 4];
x2=[4, 8];

[h,p] = ttest2(x1,x2)

ומקבל תשובה לא הגיונית (במקום P=1 אני מקבל P=0.31). אם לא ככה עושים את זה, איך כן? 79.183.181.202 17:22, 30 במאי 2014 (IDT)

התשובה P=1 היא זו שאינה הגיונית במבחן סטטיסטי. מדוע זה הערך שאתה מצפה לקבל? עוזי ו. - שיחה 22:03, 31 במאי 2014 (IDT)

אולי אני לא משתמש נכון במבחן. הרעיון שלי הוא שאם וקטור התוצאות השני הוא רק הכפלה של הראשון בקבוע אז שני התוצאות מתארות את אותו הניסוי. ואז ההסתברות שהם מתארים את אותה ההתפלגות היא 1. אולי אני צריך להסביר מה אני עושה: אני רוצה למצוא האם יש קשר בין יחסי כמות הבנים והבנות(סתם דוגמה) לבין כל מיני פרמטרים. נניח X1 נמדד בגן חובה וX2 נמדד בתיכון ואני רוצה לבדוק עד כמה זה הגיוני שאני מודד בשני המקרים את אותה האוכלוסייה. 79.183.181.202 22:15, 31 במאי 2014 (IDT)

(1) מטלאב אינו קורא מחשבות. (2) לבעיה שלך מתאים מבחן להשוואת פרופורציות ולא מבחן t. עוזי ו. - שיחה 11:09, 1 ביוני 2014 (IDT)

אתה יכול לפרט מה זה מבחן השוואת פרופורציות? אני לא רוצה לכתוב "יחס של 0.25 ל0.75 דומה ליחס של 0.2 ל 0.8". אני רוצה משהו יותר מקצועי:אולי יש גם חשיבות לגודל המדגם. נניח שם עישתי 100 מדידות בX1 וקיבלתי יחס של 0.45 ל 0.55 ואז בX2 עשיתי 1000 מדידות וקיבלתי 0.38 ל0.62 אז זה פחות סביר שזה אותה ההפלגות מאפשר אם עשיתי 10 מדידות וקיבלתי X1 ביחסים של 0.5 ל0.5 וX2 ביחסים של 0.6 ל0.4. טיפה קשה לי לנסח את זה מדוייק, אבל אני מרגיש שצריכה להיות תלות בין "עד כמה סביר שX1 וX2 באים מאותה ההתגלות" לבין כמות המדידות שעשיתי.

אמרו לי בכלל להשתמש במבחן KS כי הוא זה משווה בין התפלגויות, אבל במקרה של התפלגויות מסוג זה הוא נכשל נראה לי. 79.183.181.202 11:21, 1 ביוני 2014 (IDT)

המבחן הסטנדרטי להשוואת פרופורציות לוקח בחשבון את גדלי המדגמים. המבחן אינו מופיע כאן במפורש, אבל אתה יכול להתאים את המבחן שבדוגמא 3.1.27 לפי תת-הסעיף "רווח סמך לפרופורציה" שבעמ' 103. עוזי ו. - שיחה 15:47, 2 ביוני 2014 (IDT)

צילום כוכבים עם זמן חשיפה ארוך

להלן תמונה שצולמה בזמן חשיפה של 30 שניות במשך 70 פריימים (לא יודע כמה זמן עבר בין הפריימים). מה שאני לא מבין זה למה יש נקודות שחורות מחזוריות בקווים. זה אפקט של מצלמה? 79.183.181.202 20:15, 30 במאי 2014 (IDT)

אין לי הסבר מלא, אבל:

1. שים לב שסידור הקווים/נקודות אינו מחזורי.
2. שים לב שהתבנית של הקווים זהה עבור כל הכוכבים.
3. "הנקודות השחורות" האלה הן ככל הנראה זמנים שבהם המצלמה לא צילמה (או שמשהו כיסה אותה). כדי להבין מדוע הם מסודרים כך, עליך להסביר כיצד הפעלת את המצלמה. האם ידנית בזמנים לא קצובים, או לפי תוכנה של המצלמה (האם זו מצלמה של טלפון נייד?) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסבת מונחים פיזיקאליים מאנגלית לעברית

שלום. אני רוצה ליצור את הקובץ הזה ובו יופיעו המושגים בעברית ליד או מתחת למושגים באנגלית. אני צריך עזרה ממישהו שיודע איך לתרגם את כל המושגים בתרשים הנ"ל לעברית. ירונש • שיחה 20:35, 1 ביוני 2014 (IDT)

הסדר: קודם שורה (מעלה מטה), ובתוך השורה משמאל לימין:

חלקיקים אלמנטריים.

חלקיקי חומר. נושאי כוח.

קוורקים, לפטונים, גלואונים, בוזוני W,Z, פוטונים גרביטונים.

הדרונים. כוח גרעיני חזק, כוח גרעיני חלש, כוח אלקטרומגנטי, כוח כבידה.

מזונים, בריונים. כרומודינמיקה קוונטית, אלקטרודינמיקה קוונטית, כבידה קוונטית.

גרעינים. תאוריה אלקטרוחלשה.

אטומים. תאוריה מאוחדת גדולה.

מולקולות. התאוריה של הכל.

חלקיקים מורכבים. כוחות. משה פרידמן - שיחה 21:07, 1 ביוני 2014 (IDT)

וזה שמתחת לסימן השאלה, למעלה בצד שמאל: Quarks-Leptons complementarity ? , ירונש • שיחה 21:39, 1 ביוני 2014 (IDT)

לא יודע מה זה. משה פרידמן - שיחה 13:14, 2 ביוני 2014 (IDT)

תודה משה. ירונש • שיחה 19:18, 2 ביוני 2014 (IDT)

שבירת כוס

מה ההיגיון המדעי שעומד אחרי הקסם של שבירת כוס שהקוסם ללא מגע יד בכוס שובר אותה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש שולחנות מיוחדים שאפשר לקנות, ששוברים את הכוס לאחר זמן מוגדר. ראו למשל כאן. בלנק - שיחה 22:04, 1 ביוני 2014 (IDT)

2 זהויות לגבי טורי פורייה

שלום, (אני אסמן ב-adj את הצמוד המרוכב, כי לא מצאתי את הסימון שלו). איך מוכיחים ש:

$<f,adj(e^{n})>=adj(<f,e^{n}>)$

ואיך מוכיחים ש:

$adj(e^{n})=e^{-n}$

את שתי הזהויות למדתי בהקשר של טורי פורייה. לגבי הראשונה, אני מנחש שהיא בטח נכונה בכל מרחב מכפלה פנימית. השאלה איך מוכיחים זאת? 46.19.85.195 09:31, 2 ביוני 2014 (IDT)

???46.19.85.18 11:07, 25 ביוני 2014 (IDT)

מהו המספר המדויק של רברציה כפולה?

מהו המספר המדויק של רברציה כפולה לא מתמטית? ואם יש לה דיוורציה או לא?

תאוריה אלקטרו-חלשה

מה יותר מדוייק ומקובל להגיד – תאוריה אלקטרו-חלשה או תאורית הכוח האלקטרו-חלש ? , ירונש • שיחה 15:14, 6 ביוני 2014 (IDT)

נראה לי שהשני, בברכה, Nurick - שיחה 15:36, 6 ביוני 2014 (IDT)

היי Nurick. יש בעיה. משה פרידמן תירגם לי את זה כתאוריה אלקטרו-חלשה, אבל גם למונח זה וגם למונח המועדף עליך, אין יותר מידי איזכורים בגוגל בעברית. לראשון – 0 איזכורים, לשני – איזכור אחד. אתמול העלתי קובץ מעוברת לויקישיתוף בעניין, ביקשתי ממשה לעבור עליו אבל הוא לעיתים רחוקות יחסית נכנס לויקי, אז מה עושים כדי לוודא שהמונחים בקובץ מדוייקים לחלוטין? , ירונש • שיחה 00:12, 7 ביוני 2014 (IDT)

@Yar: יש על זה ערך הכוח האלקטרו-חלש, בברכה, Nurick - שיחה 15:13, 7 ביוני 2014 (IDT)

עודכן בהתאם. תודה. ירונש • שיחה 00:07, 8 ביוני 2014 (IDT)

אני מעריך שלא מצאת הרבה משום שלא נפוץ לשמוע את המושגים הללו בעברית. אני עדיין סבור שהתאוריה האלקטרוחלשה היא תרגום נכון יותר, אבל אין לי התנגדות לתרגום השני. שים לב שבוויקי-אנגלית המושג electroweak theory מפנה למושג electroweak interaction. משה פרידמן - שיחה 13:28, 8 ביוני 2014 (IDT)

אני הייתי מתגם כ"תורה אלקטרו-חלשה" על בסיס "תורה אלקטרומגנטית". Corvus,(שיחה) 13:37, 8 ביוני 2014 (IDT)

@Yar: מה שCorvus אמר סביר, אני מקבל את זה, בברכה, Nurick - שיחה 16:10, 8 ביוני 2014 (IDT)

גמני. משה פרידמן - שיחה 16:25, 8 ביוני 2014 (IDT)

אם כך, סגרנו על "תורה אלקטרו-חלשה". אעדכן בהתאם. תודה. ירונש • שיחה 19:49, 8 ביוני 2014 (IDT)

מי יוכל לעבור על ערך שאני כותבת בתחום ברה"נ

אני כותבת ערך על שיטת הדיאלוג הפתוח שפותחה בצפון מערב פינלנד. אשמח לאדם שיהיה מוכן לעבור על הערך ולהעיר הערות. זה לא יהיה מיידי - כנראה תוך שבועות עד חודש. בתודה וברכה. אפרת רייטר.

אפרת, זה לא המקום המתאים לשאלה כזאת. ראשית, אני מניח שלא מדובר בשיטה מתחום המדעים המדוייקים. שנית, דף הכה את המומחה לא נועד לשאלות כאלה, אלא לשאלות תוכן. את מוזמנת לשאול את השאלה בויקיפדיה:דלפק ייעוץ, או בויקיפדיה:לוח מודעות. בלנק - שיחה 15:59, 10 ביוני 2014 (IDT)

האם יש אסטרטגיה להגדלת הסיכויים במשחק הזה?

חזרתי • ∞ • שיחה 01:39, 11 ביוני 2014 (IDT)

סרב לכל ההצעות; הבנקאי מציע לך באופן עקבי 70% מהתוחלת. עוזי ו. - שיחה 04:23, 11 ביוני 2014 (IDT)

זה בהנחה שהמטרה שלך היא להרוויח כמה שיותר כסף. אם המטרה שלך היא רק "לנצח את הבנקאי", כלומר שאם תדחה את ההצעה בתיק שלך יהיה יותר כסף, אבל אם תקבל אותה יהיה בו פחות כסף, אז האסטרטגיה שלך צריכה להיות אחרת- לספור כמה מזוודות נשארו עם סכום גבוה מההצעה, כמה עם סכום נמוך מההצעה, וללכת לפי זה. אם תשחק ככה מספר רב של משחקים תצא מופסד מבחינת הכסף, אבל תנצח ביותר משחקים. יש לציין שבמקרה כזה לרוב יצא לך שעדיף לקבל את ההצעה, כי רוב המזוודות במשחק הזה הן עם סכום נמוך מהממוצע. בלנק - שיחה 16:35, 11 ביוני 2014 (IDT)

פרוק רגליים לא ידוע

פרוק הרגליים הלא ידוע

שלום!
ראינו אתמול פרוק רגליים (נראה לי שמדובר בחרק) שאנחנו לא יודעים לזהות ורוצים להעלות תמונה שלו לוויקישיתוף, אם אין עדיין תמונה שלו. תוכלו לעזור בזיהויו? נטע 10:44, 11 ביוני 2014 (IDT)

מעין חיפוש בינרי, שנון-פאנו

נתונים מספרים $p_{1},...,p_{n}$ שסכומם 1, מסודרים בשורה בסדר יורד חלש. מחלקים אותם לשני חלקים כך שסכום החלק הימני יהיה קרוב ככל האפשר לשמאלי. עושים את אותו דבר לכל אחד מהחלקים האלה, כך שמקבלים 4 חלקים. (שמים 3 'מחיצות'.)

יש להוכיח שכל ${\frac {1}{4}}\leq p_{i}\leq {\frac {1}{2}}$, מופיע בסוף שני השלבים במחיצה משלו. (ואת ההכללה המתבקשת לשאר החזקות של 2). הספר ציין את זה בלי לנמק, אבל לא הצלחתי להוכיח.--132.70.5.112 18:24, 11 ביוני 2014 (IDT)

צירוף קמור

השאלה פה. אני לא מבין מה הטענה אומרת. מה זה צירוף קמור? 79.180.184.161 21:17, 11 ביוני 2014 (IDT)

כתוב בשאלה מהו צירוף קמור. וקטור x הוא צירוף קמור של הוקטורים v_1,...,v_n אם אפשר להציג אותו כצירוף לינארי שלהם, עם מקדמים חיוביים שסכומם 1. עוזי ו. - שיחה 00:39, 12 ביוני 2014 (IDT)

רמקול

שלום,

איך ממברנה בגודל סופי יכולה לעשות תדרים (כמעט) רציפים ולא סט קבוע מראש של תדרים עצמיים של גלים היכולים להתפתח ביריאה סופית? 192.114.105.254 16:33, 17 ביוני 2014 (IDT)

שאלה בהסתברות(פיזיקה)

יש לי אנרגיית קשר שתלויה בטמפרטורה כמו: $E_{p}=const1*{\frac {(1-T^{2})^{2}}{1-T^{2}}}$

ואנרגיה תרמית תלויה לינארית בטמפרטורה: $E_{T}=const2*T$

החלקיק עוזב את החומר ברגע שאנרגיה תרמית עולה על אנרגיית הקשר. אני רוצה לצייר את ההסברות לעזיבה כפונקציה של טמפרטורה. איך עושים זאת? 192.114.105.254 12:51, 18 ביוני 2014 (IDT)

עד כדי שינוי הקבועים, ראה [2]. עוזי ו. - שיחה 21:50, 18 ביוני 2014 (IDT)

ניסוח שגוי של השאלה הטעה, לדעתי, את עוזי. אני חושש שהיבטוי "אנרגיה תרמית" בביטוי המתמטי ובהגדרת התנאי אינם זהים. משה פרידמן - שיחה 15:01, 19 ביוני 2014 (IDT)

יכול להיות שזאת שאלה טיפשית הנובעת מחוסר ידע או חוסר הבנה של השאלה, אבל- מה זאת אומרת "ההסתברות לעזיבה". איפה יש כאן אפקט אקראי? האם const1 וconst2 נבחרים באופן אקראי? כי "ההסתברות לעזיבה" כפונקצייה של t היא פשוט או 1 או או 0, ע"פ השוואה בין המשוואות. בלנק - שיחה 16:45, 19 ביוני 2014 (IDT)

כאשר מערכת נמצאת בשיווי משקל תרמי (וזהו תנאי לכך שהמושג "טמפרטורה" יהיה מוגדר), לכל הפחות באופן לוקאלי, האנרגיה של החלקיקים הבודדים איננה קבועה, ונקבעת לפי התפלגות בולצמן, שהיא עצמה פונקציה של הטמפרטורה. המשוואה השניה של השואל מתארת, להבנתי, משוואת מצב של חומר. משוואת מצב עוסקת באנרגיה של המערכת כולה, ולא של חלקיק בודד. אם השאלה היא אכן כפי שהוצגה, מדובר במערכת לא פיסיקלית, ובשאלה מאוד מוזרה. מכיוון שהדרישה בשאלה (קבלת ההסתברות לעזיבה כפונקציה של הטמפרטורה) היא בעיה סטנדרטית ונמצאת בשימוש נרחב בפועל, יש להניח שהשאלה לא מובנת כהלכה. משה פרידמן - שיחה 21:02, 19 ביוני 2014 (IDT)

הוצאתי את השאלה מההקשר כי לדעתי מטע מאוד אנשים מבינים פה בעל-מוליכות. השאלה המקורית פה. בסעיף א' קיבלתי אנרגיה שתלויה בT שנראית כמו הפונקציה הראשונה שכתבתי בשרשור הזה. 79.178.101.208 11:29, 20 ביוני 2014 (IDT)

אני אכן לא מבין בעל-מוליכות, אבל כפי שעוזי כתב, בשאלה כפי שהבאת אותה אין ממש עניין של הסתברות. יש לך כאן "פונקציית מדרגה" שקופצת ישר מהסתברות 0 להסתברות 1. בלנק - שיחה 17:39, 21 ביוני 2014 (IDT)

אני לא מכיר את התאוריה של השאלה הספציפית, ובכל זאת אני מניח שהתרגום שלך לוקה בחסר. אולי תוכל להסביר יותר את מה שעומד מאחורי השאלה, ונוכל לנסות לנבין יחד מה לעשות. אפשר להתחיל מזה שתסביר איך הגעת לתרגום של השאלה לשפה חלקיקית כפי שהבאת אותו. משה פרידמן - שיחה 21:51, 21 ביוני 2014 (IDT)

קוי שטף הם דיסקרטיים. וניסיתי לתרגם את השאלה לשפה שאני מבין- חלקיקים קשורים לאתרים. 79.178.101.208 22:23, 21 ביוני 2014 (IDT)

אם התרגום נכון, תצטרך להשתמש עבור האנרגיה של קווי השטף בפונקצית צפיפות הסתברות מתאימה לבעיה, קוונטית או קלאסית. כשתבין מהי הפונקציה הרלוונטית, תצטרך לסכום על כל רמות האנרגיה האפשריות (או לבצע אינטגרל, בהתאם לקירוב), מאנרגית הקשר לאינסוף. משה פרידמן - שיחה 23:09, 21 ביוני 2014 (IDT)

J2 של פלנטה - מה זה?

נתקלתי במונח הזה כבר כמה פעמים במסגרת קורס, ואין לי מושג מה זה אומר, אין כמעט מופעים בגוגל, אף לא באנגלית. יש למישהו מושג? תודה, אביעד‏ • שיחה 14:36, 18 ביוני 2014 (IDT)

ניחוש פרוע שזה תנע זוויתי. אתה יכול לתת מקום ספציפי שבו נתקלת בסימון זה? משפט או פסקה יעזרו. Corvus,(שיחה) 15:09, 18 ביוני 2014 (IDT)

נגיד כאן. אביעד‏ • שיחה 16:26, 18 ביוני 2014 (IDT)

הסתכלתי בספר הזה וזה באמת לא מוגדר בצורה ברורה. בעמוד 521 הסימון מופיע ולפי ההשק זה נראה כמו תיקון מסדר שני בתורת ההפרעות. לפי השרטוט זה נראה כמו משהו קליפות על פני ספירה... עם תואר ראשון בפיזיקה אני לא מצליח להבין את הסימון. Corvus,(שיחה) 20:09, 18 ביוני 2014 (IDT)

ולפי מה שזה נראה במבט שני בעמוד 521 זה שורש מפולינום לג'נדר השני. פונקציה מתמטית, שמתארת הפרעה במקרה זה. Corvus,(שיחה) 20:16, 18 ביוני 2014 (IDT)

התשובות מטעות. מדובר בביטוי שמדבר על פרטובציות המסלול מכיוון שהפלנטה אינה כדורית אלא פחוסה. פחיסות המסלול מוסיפה הפרעות לאלמנטי המסלול שצריך להתייחס אליהם. בפועל מדובר במטריצה כאשר J2 הוא המקדם של ההפרעה החזקה ביותר. בצורה פשוטה, לדוגמא, בהנתן מסלול "מעגלי", הרי שהחצי ציר גדול של המסלול היה צריך להיות קבוע, ובאופן ממוצע הוא קבוע. אולם באופן רגעי, הרי שהגובה של הלווין עולה ויורד סביב הערך הממוצע, הודות לפרטוברציות המסלול ובעיקר לJ2. באיזה קורס מדובר? הייתי ממליצה להסתכל בספרייה בספר של battin, של wertz או satellite orbits. והנה קישור לשיעור רלוונטי של MIT בברכה אמא של גולן - שיחה 10:46, 27 ביוני 2014 (IDT)

מקדם מתאם בהתפלגות פואסונית - עזרה

מכוניות נכנסות לצומת לפי תהליך פואסון עם תוחלת gamma=3 מכוניות לדקה.

נסמן ב-X את מספר המכוניות הנכנס לצומת בין 12:00 ל-12:02 וב-Y את מספר המכוניות הנכנס לצומת בין 12:00 ל-12:05. חשבו את מקדם המתאם בין X ל-Y. אני מתקשה עם זה בעיקר לאור העובדה שכדי לחשב את מקדם המתאם, יש לחשב את השונות המשותפת שדורשת $E(XY)$ - אותה אני לא מבין כיצד לחשב. תודה, אביעד‏ • שיחה 17:52, 21 ביוני 2014 (IDT)

ממה שאני זוכר במקרים כאלו יש להציג את Y כסכום של שני משתנים מקריים פואסוניים בלתי תלויים כדלקמן: מספר המכוניות בין 12:00 ל-12:02 ומספר המכוניות בין 12:02 ל-12:05. על פי תכונות מ"מ המוגדרים על מופעים של תהליך פואסון הם בלתי תלויים, השונות המשותפת מקיימת:

$Cov(X,Y)=Cov(X,X+Z)=Cov(X,X)+Cov(X,Z)=Var(X)+0=Var(X)$

ואת זה כבר אפשר לחשב. מקווה שעזרתי, ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ד בסיוון ה'תשע"ד • 22:28, 21 ביוני 2014 (IDT)

סימולטור אבולוציה, מתאים לערך?

יש מאות סימולטורים שנועדו לדמות אבולוצייה. חלקם נועדו למחשב האישי וחלקם פועלים על מחשבי על. לפני שאני יוצר ערך בנושא, רציתי לדעת עם זה נושא שמתאים לערך בויקיפדיה. תודה

מתאים ביותר. אני בעצמי חיפשתי מידע בנושא בוויקיפדיה ולצערי לא מצאתי. 212.179.46.22 13:08, 24 ביוני 2014 (IDT)

שאלה בהתפלגות פואסונית ובינומית - אין לי מושג

מכוניות נכנסות לצומת לפי תהליך פואסון בקצב ממוצע של 5 מכוניות לדקה. כל מכונית שנכנסת לצומת, באופן ב"ת במכוניות האחרות, פונה בסיכוי p ימינה (המשלים עבור שמאלה).

א. אם ידוע ש-n מכוניות נכנסו לצומת בדקה מסוימת, מהי התפלגות מספר המכוניות שפנה ימינה במשך הדקה הזו.

ב. היעזרו בסעיף א' והראו כי Y - מספר המכוניות הנכנס לצומת ופונה ימינה בדקה מתפלכ התפלגאות פואסונית עם פרמטר 5p.

את א' הצלחתי בקלות - מדובר פשוט בהתפלגות בינומית. את ב' פשוט לא הצלחתי לפצח. התחלתי כך:

$P(cars-that-come-in\cap cars-that-turn-right)=...=P(cars-that-turn-right|cars-that-come-in)\cdot P(cars-that-come-in)={\binom {n}{k}}p^{k}(1-p)^{n-k}]\cdot {\frac {e^{-5}\cdot 5^{k}}{k!}}$

אבל אין לי ממש מושג, מה להציב בתוך ה-n, ברור לי שזה איכשהו קשור בהתפלגות הפואסונית. אשמח לתשובה ברורה ומהירה.

תודה, 132.66.84.121 14:06, 23 ביוני 2014 (IDT)

יש תכונה של התפלגות פואסונית, והיא שאם מספר המופעים שמתרחשים במרווח-זמן נתון הוא משתנה מקרי פואסוני עם הפרמטר $\ \lambda$ (שקול לטענה שהמופעים מתרחשים בהתאם להנחות תהליך פואסון), ואם תכונה מסוימת מתקיימת בכל אחד מהמופעים המתרחשים בהסתברות, אז מספר המופעים שמתקיימת בהם התכונה במרווח-הזמן הנתון הוא משתנה מקרי פואסוני עם הפרמטר $\ \lambda p$, ובדומה עבור מספר המופעים שלא מתקיימת בהם התכונה. בקורס שלי (הפתוחה) זה היה "משפט" ואפשר היה להסתמך עליו בלי הוכחה, אפילו שהוא לא הוכח בחומר הלימוד. אני מתאר לעצמי שבוויקיפדיה האנגלית יש הוכחה לטענה הזו, לא בדקתי. אם לא בטוח אפשר למצוא באינטרנט (באנגלית). ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ה בסיוון ה'תשע"ד • 17:58, 23 ביוני 2014 (IDT)

רזולוציית מכ"ם

בנוגע לרזולוציית מכ"ם המתקבלת על ידי שידור בתדירות משתנה, איך מסבירים באופן אינטואיטיבי שהרזולוצייה (אבחנה בין מטרות קרובות) המתקבלת בצורת שידור זו טובה יותר מאשר שידור בתדירות קבועה (שם הרזולוציה נקבעת לפי אורך הפולס)? האם אפשר לקבל הסבר אינטואיטיבי ללא שימוש במונחים טכניים?94.159.134.67 21:08, 24 ביוני 2014 (IDT)

קיים יחס הפוך בין הרזולוציה לרוחב הסרט, כלומר ככל שטווח התדרים גדול יותר כך הרזולוציה טובה (קטנה) יותר. מה שקראת לו פולס בתדר קבוע הוא לא בדיוק תדר קבוע אלא טווח צר יותר של תדרים. ככל שהפולס קצר יותר, טווח התדרים שהוא מכיל רחב יותר, והרזולוציה טובה יותר. מכ"מ שסורק תדרים טווח התדרים שלו גדול יותר והרזולוציה טובה יותר. ‏Setreset • שיחה 10:34, 27 ביוני 2014 (IDT)

שאלה בהסתברות

שלום

במבחן בקורס מבוא להסתברות באונ הפתוחה (לא כלל תהליכי מרקוב או נושאים מתקדמים כאלה) נשאלה השאלה הבאה, אשמח לכיוון לתשובה שמשתמשת בכלים המתאימים לרמת הקורס. נמלה יוצאת מראשית הצירים ובכל צעד הולכת 3 צעדים ימינה בהסתברות 0.6 או 4 צעדים שמאלה בהסתברות 0.4. מה ההסתברות שהנמלה תהיה 9 צעדים מימין לראשית כעבור 10 צעדים? מה תוחלת ושונות מיקום הנמלה כעבור 10 צעדים? תודה מראש ! 31.186.228.30 20:41, 26 ביוני 2014 (IDT)

נסה/י להגדיר כ-$X$ את מספר הצעדים ימינה שהיא עשתה. בדוק מהי פונקציית ההסתברות שלו, ומכאן תוכל להמשיך. ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ט בסיוון ה'תשע"ד • 20:57, 26 ביוני 2014 (IDT)

תודה! 94.159.133.85 00:47, 27 ביוני 2014 (IDT)

בשמחה. אם זה עדיין לא הולך, אשמח להמשיך את ההסבר. ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ט בסיוון ה'תשע"ד • 09:57, 27 ביוני 2014 (IDT)

עיבוי בוז אינשטיין

מה אני רואה בתמונה? אין הסבר

שתי שאלות:

1. מה אני רואה בתמונה המצורפת שמופיעה בערך?
2. האם התופעה לא סותרת את עיקרון אי הוודאות? נניח הצלחנו לאכלס כמות גדולה מאוד של גז מונו-אטומי ללא אינטראקציות (דליל) לרמה אנרגטית נמוכה ביותר. האנרגיה היחידה שלהם היא קינטית והיא שווה 0 (הנמוכה ביותר שאפשרית). כלומר ישנו אזור סופי שבו יש חלקיקים עם תנע אפס. לא סתירה? Corvus,(שיחה) 22:02, 26 ביוני 2014 (IDT)

בערך האנגלי יש הסבר לתמונה. מדובר בהצגת ניסוי הרובידיום, שבוצע ב1995 על ידי קורנל ווימן. השלב הראשון הוא בצד שמאל, לפני הופעת העיבוי, השלב השני והשלישי הם בזמן העיבוי. הצבעים מייצגים את המהירות של החלקיקים. (כאשר לבן שואף ל-0 למיטב הבנתי). לגבי שאלתך השנייה, על פי תורת הקוונטים לא ניתן להגיע לאפס המוחלט, בדיוק בגלל שזה סותר את עיקרון אי הוודאות. ראה בערך- האפס המוחלט. בלנק - שיחה 23:37, 26 ביוני 2014 (IDT)

אולי לא הבנת את השאלה או את התופעה. עיבוי בוז-אישטיין הוא קריסה של כמות מאקרוסקופית של חלקיקים בעלי ספין שלם (בוזונים) לרמה אנרגטית נמוכה ביותר האפשרית לאותם חלקיקים (מכונה "אנרגיית מצב היסוד"). במקרה של בוזונים חסרי אינטראקציה (מהלך חופשי ממוצע גדול בהרבה מאורך גל פרמי) וללא דרגות חופש פנימיות (שאנרגיה תרמית קטנה בהרבה מאנרגיית עירור ראשונה) נקבל שאנרגיית מצב היסוד שקולה לאפס המוחלט (כי האנרגיה היחידה שנשארת זה קינטית). כלומר עיבוי בו-אינשטיין אמור להוביל לסתירה לעיקרון אי-הוודאות וליצור כמות מדידה של חלקיקים בעלי תנע 0 ממש ומיקום מוגדר עד כדי שגיאה. Corvus,(שיחה) 11:10, 27 ביוני 2014 (IDT)

ייתכן שבאמת לא הבנתי. איך שאני מבין את זה, התנע אינו 0, כי לא ניתן להגיע ממש לאפס המוחלט (כלומר למצב שלחלקיקים אין אנרגיה קינטית). ראה גם כאן שאלה דומה נשאלת. בלנק - שיחה 17:16, 27 ביוני 2014 (IDT)

ואז זה סותר את הרעיון של עיבוי. כי הרעיון הוא שכמות גדולה של חלקיקים יגיעו לרמה הכי נמוכה שהם יכולים להגיע אליה (רמת היסוד). אם יש רמה אנרגטית סופית מעל ה-0, אז מה היא? אנרגיה קינטית מינימלית שגדולה מ-0 לא תיתכן. אנרגיה קינטית אינה דיסקרטית ככה שתמיד אפשר לרדת לרמה נמוכה עוד יותר. לכן עיבוי כביכול אמור להיות בלתי אפשרי, אבל אנחנו יודעים שהוא כן מתרחש. Corvus,(שיחה) 18:32, 27 ביוני 2014 (IDT)

קצת סדר: ראשית, מהי רמת היסוד? ככה"ן זוהי רמת היסוד של הפוטנציאל אשר יוצרת המלכודת שמחזיקה את החלקיקים באזור מוגבל. שנית, חלקיק אחד ברמת היסוד של פוטנציאל כלשהו (למשל הרמוני) לא מפר את עיקרון האי ודאות. אי הוודאות בתנע ובמקום סופיות. שלישית, N בוזונים ברמה זו לא מפרים את עיקרון האי-וודאות. רביעית, להבנתי אין קשר בין עקרון האי-ודאות ובין החוק השלישי של התרמודינמיקה, אשר קובע כי לא ניתן להגיע אל האפס המוחלט. באפס המוחלט, כל החלקיקים יהיו ברמת היסוד, שבה כאמור האי-ודאויות סופיות. לא תהיה בכך סתירה לעקרון האי וודאות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לקח לי קצת זמן להבין שהאלמוני שינה את הערך האפס המוחלט שעליו (בין השאר) התבססתי בתשובתי. אני מקווה שאתה עושה זאת על סמך ידע מספק. מעבר לזה אין לי הרבה מה להוסיף בלנק - שיחה 23:13, 27 ביוני 2014 (IDT)

בועות בנוזל

ניקח כוס עם מים קרים ונשים בחדר ממש חם (המגע עם החדר רק דרך השכבה העליונה של הכוס. היתר מבודד). פני השטח של הנוזל הופכים מייד ליותר חמים מהבפנים של הנוזל. האם במצב כזה הנוזל החם ירד למטה ויווצרו בועות שיורדות במקום לעלות? 79.177.174.156 12:19, 28 ביוני 2014 (IDT)

לא הבנתי בדיוק את ההתחלה , אבל הבועות הן גז ולכן עולות למעלה . בכבוד מים