ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון134

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

תרומת ריאה

תגידו, אם אדם תורם ריאה, זה יכול לפגום רצינית בנשימתו לא?.

תודה למשיבים.

מאמאר בנושא [1] --פו-איי - שיחה 23:00, 5 במרץ 2011 (IST)

לא ברור שהמאמר מתייחס לשאלה. במידה והשאלה הייתה רצינית (ואני מפקפק בכך) אציין שלא נלקחות ריאות להשתלה מתורם שעדיין נושם, ולכן אין בהסרת הריאה כל פגיעה בנשימת התורם. קיפודנחש - שיחה 22:18, 6 במרץ 2011 (IST)

אני חושב שאפשר שאפשר לקחת אונת ריאה מתורם חי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:26, 6 במרץ 2011 (IST)

בעקבות דברי תומר חיפשתי קצת ולמדתי משהו חדש: הגם שכנראה לא טעיתי בדברי למעלה (אדם חי לא תורם ריאה), לא ידעתי על האפשרות שאדם חי יתרום אונה אחת מריאתו. לפי מה שגיליתי בחפירותי, כדי לבצע ניתוח כזה דרושים שני תורמים: אחד תורם את האונה התחתונה משלושת האונות בריאתו הימנית, והשני את האונה התחתונה משתי האונות בריאתו השמאלית. כל אחד מהתורמים מוותר (בערך) על חמישית מנפח הריאה שלו. הרחקת אונה היא פרוצדורה נפוצה למדי בטיפול בסרטן ריאה, אבל השימוש בה לצורך השתלה הוא נדיר. ארבעת האונות הנותרות ממלאות את החסר, כך שלמרות שמדובר בניתוח רציני עם החלמה ארוכה וכואבת, לא צריכה להיות פגיעה רצינית ביכולת הנשימה של התורם. כדאי גם לשים לב להבהרה. קיפודנחש - שיחה 22:56, 6 במרץ 2011 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

מהירות האור

למה מהירות האור היא דווקא (כמעט) 300,000 ק"מ בשניה? (השאלה היא לא למה המס' לא עגול, אלא - מה קבע את הערך של המהירות הזאת? למה מהירות האור היא לא חמש מאות אלף, למשל?)

נכון להיום זה אחד הקבועים הבסיסיים של הפיזיקה, ואין לו הסבר בסיסי יותר. מבחינת הפיזיקה כיום "ככה זה". ‏Setreset • שיחה 16:12, 3 במרץ 2011 (IST)

באופן כללי אין ממש משמעות לשאלה "למה העולם הוא ככה". כי אם מהירות האור היתה אחרת, אז פשוט היית שואל שאלה אחרת. זאת שאלה בסגנון "אם לסבתה היו גלגלים". אנחנו לא מסוגלים להגיד למה יש חוקי טבע, אבל מסוגלים בדיוק זה או אחר לקבוע איך חוקים אלא פועלים. אנחנו יודעים שמהירות האור היא בערך 300,000 ק"מ בשניה, כי זה מה שמדדנו וזה חוק הטבע שגילינו. אם היית קובע שמהירות האור היא 500,000 ק"מ בשניה, אז היית צריך לשנות את ההגדרה של "מטר" או של "שניה". 109.65.16.132 18:34, 3 במרץ 2011 (IST)

שמעון ישראלי נתן לזה תשובה מצוינת:

כי כך בראו את העולם איתן - שיחה - 19:35, 3 במרץ 2011 (IST)

אז אין סיבה בסיסית הנגזרת מנוסחאות שמראה שהיחס בין מהירות הקרינה האלקטרומגנטית לקול צריך להיות כך וכך, למשל?

ממה נגרמת המהירות הנ"ל של הפוטונים? איזה עיקרון פיזיקלי מכריח אותם לנוע במהירות גבוהה?

אין כל קשר בין מהירות האור לבין מהירות הקול - אדרבה, מהירות האור היא בריק ומהירות הקול היא בחומר. הסיבה שפוטונים נעים במהירות האור היא מכיוון שאין להם מסה. המסה היא זו שמאפשרת לחלקיקים לעבור "מרווחים" במרחב-זמן, ואילו חלקיקים חסרי מסה חייבים להתקדם בממד המרחב במקביל להתקדמותם בממד הזמן. הגודל שנקרא "מהירות האור" הוא למעשה צורת המרה בין יחידות המידה של ממד המרחב ליחידות המידה של ממד הזמן: 300,000 ק"מ "שווים" לשנייה אחת. אני-ואתה • שיחה 20:41, 3 במרץ 2011 (IST)

אני לא בטוח שהבנתי את הצורך והאופי של ההמרה. גם לא למה המספר הוא דווקא כזה. מה גורם לחלקיקים חסרי מסה להיות כפופים בצורה שונה לחוקי התנועה במרחב-זמן?

מכיוון שעל פי תורת היחסות הזמן והמקום הם ממדים שונים באותו מרחב, חייב להיות קשר בין מערכות היחידות שלהן. אופי הקשר הזה הוא כאמור קבוע יסודי של הטבע, ולא ידוע על הסבר בסיסי יותר. חוקי התנועה נובעים מהדרך בה 4-וקטורים מתנהגים תחת טרנספורמציית לורנץ. אני לא לגמרי יודע להראות בצורה מפורשת כיצד המסה משפיעה על חוקי התנועה, אבל תוכל לראות שגם חוקי התנועה של ניוטון מבוססים על קיום מסה (F=ma), וללא מסה הם מאבדים את משמעותם. אני-ואתה • שיחה 15:19, 4 במרץ 2011 (IST)

תודה רבה, אני חושב שהבנתי :)

מה לגבי הגדרה של מהירות האור כשורש ההופכי של מכפלת הפרמביליות והקבוע הדיאלקטרי של הוואקום? האם אחד מהם 'יסודי פחות' מהאור?

זה נובע מכך שהתיאור של משוואות מקסוול לכוח האלקטרומגנטי מתאים באופן טבעי לתורת היחסות הפרטית. למעשה איינשטיין הסיק את תורת היחסות הפרטית מתוך התבוננות בכוח האלקטרומגנטי. אני-ואתה • שיחה 22:01, 5 במרץ 2011 (IST)

בפירוש מהירות האור היא הגודל הבסיסי, מכיוון שהיא תקפה עבור כל הכוחות ולא רק עבור הכח האלקטרומגנטי. ממהירות האור נובע היחס בין הפרמביליות והקבוע הדיאלקטרי. ‏Setreset • שיחה 08:24, 7 במרץ 2011 (IST)

איזה ציטוט נכון?

נתקלתי בעבר בשני ציטוטים דומים של אלברט איינשטיין:

רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח בקשר ליקום.

רק שלושה דברים בעולם הם אינסופיים: אלוהים, היקום והטמטום האנושי. לגבי הדבר הראשון – אני לא בטוח בקיומו, לגבי השני – באין סופיותו, לגבי השלישי אני בטוח בשניהם.

איזה מהם הוא המקורי? או שאיינשטיין אמר את שניהם? תודה רבה, נו, טוב - שיחה 15:57, 3 במרץ 2011 (IST)

Zwei Dinge sind unendlich: Das Universum und die menschliche Dummheit. ....

www.janko.at זה צטוט של המשפט הראשון בגרמנית. Nachum - שיחה 16:37, 3 במרץ 2011 (IST)

האתר הזה לא נראה לי אמין יותר משאר האתרים שבהם נתקלתי בביטויים. אני גם לא חושב שהחלק עם אלוהים היה יכול להתווסף בגלל טעות תרגום, כך שציטוט בגרמנית לא בהכרח יעזור. אולי אם נדע איך איינשטיין הביע את הביטוי (במכתב, בראיון לעיתון, לטלוויזיה וכו') יהיה אפשר לבדוק זאת. תודה, נו, טוב - שיחה 14:59, 5 במרץ 2011 (IST)

חיפשתי בעבר על מקור הביטוי הראשון (על השני לא שמעתי), ולא מצאתי מקור בשבילו, אלא רק את ההשערה שיחוס הציטוט לאיינשטיין הוא אגדה אורבנית. יואלפ - שיחה 08:53, 6 במרץ 2011 (IST)

מוות מנפילת פסנטר

מאיפה נולד הרעיון של המוות המוזר מנפילת פסנתר כנף על אדם מחלון של בניין? היה מקרה אמיתי כזה, או שזה משהוא שהמציאו באיזה סרט או קומיקס? 109.66.3.30 23:42, 3 במרץ 2011 (IST)

מאותו המקום בו נולד הסדן הנופל על הראש (לאחר השתהות קלה)...

את הרומז על וולט דיסני? הוא המציא את זה? 109.66.3.30 10:21, 4 במרץ 2011 (IST)

זה כדברי החידה הידועה, פסנתר אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר לפסנתר. אם כבר מדברים על מקרים מוזרים, הרבה יותר מוזר שפיל נופל על אדם. או שמטוס קל נוחת נחיתת חירום על מישהו שעושה ג'וגינג להנאתו (וזה באמת התרחש במציאות). --אפי ב. • התחברו ל♥ • 17:31, 4 במרץ 2011 (IST)

אם לקלפטר היו תלתלים

סליחה על הבורות, אבל מי זה הג'ינג'י על הגיטרה בקליפ של הקליק? תודה ושבת שלום, ליאור ޖޭ • כ"ח באדר א' ה'תשע"א • 00:53, 4 במרץ 2011 (IST)

כאן [2] תקבל תשובה מהירה יותר-נסה גם הקליק הוא בטוח מופיע שם -פו-איי - שיחה 12:58, 4 במרץ 2011 (IST)

הוא בהחלט לא אחד מחברי הלהקה, אבל תודה. שבת שלום, ליאור ޖޭ • כ"ט באדר א' ה'תשע"א • 16:39, 4 במרץ 2011 (IST)

למה שלא? --פו-איי - שיחה 22:51, 5 במרץ 2011 (IST)

הסתמכתי על הכתוב בערך הקליק ועל דמויות המופיעים על אלבומי הלהקה. אבל כשפניתי סוף סוף לפורום כפי שהצעת קיבלתי תשובה תוך שתים עשרה דקות. והתשובה היא ... עוזי בינדר! לפי הקבוצה של הקליק בפייסבוק השתתף בינדר בתקליט השדרים הראשון של הלהקה, אך פרש מההרכב לפני שיצא אלבומה הראשון תחת אותו שם. לא הצלחתי להבין מהתיאור אם הוא השתתף בסיבוב ההופעות של הלהקה, אך לאור השתתפותו בתקליט השדרים ובקליפ האמור, הוספתי אותו לערך בתת הפרק הקליק#חברים לשעבר. תודה רבה וסליחה על הספקנות! ליאור ޖޭ • א' באדר ב' ה'תשע"א • 19:40, 6 במרץ 2011 (IST)

לימוד בארץ, עבודה בחול (ראיית חשבון)

אני לקראת סיום תואר בראיית חשבון בארץ אני מועניין לעבור לאירופה או לארה"ב

כמה שנים עליי ללמוד בשביל להמיר את התואר בארץ שיתאים לחול?

עזרה דחוף בעברית

חייב פרשנות של מילה או כמה מילים (קולע ככל הניתן), למילה אסוציאציה...

תודה רבה לעוזרים!

בעברית תסמיך ערך ויקיפדיה אסוציאציה , לא מזממן שמעתי פרוש רחוב, מה שגוגל נותן בתוצאות חיפוש שלו --פו-איי - שיחה 12:55, 4 במרץ 2011 (IST)

סטנלי כהן

האם יש שני מדענים בשם סטנלי כהן? הראשון (סטנלי כהן) - ביוכימאי שזכה בפרס נובל על גילוי גורם הגדילה העצבי, והשני גנטיקאי שעסק בחקר הפלסמיד בסטנפורד, ועשה ביחד עם הרברט בויר שעתוק של גנים בחיידקים? --אפי ב. • התחברו ל♥ • 14:54, 4 במרץ 2011 (IST)

השני, לפי תיאורך, הוא Stanley Norman Cohen. אמנון שביט • שיחה 15:45, 4 במרץ 2011 (IST)

תודה. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 17:24, 4 במרץ 2011 (IST)

הטענה נכונה ולכן היא נכונה( שאלה בלוגיקה)

האם ניתן להוכיח טענה הטאוטולוגית "A מתקיים אם ורק אם A מתקיים"? או שאולי זה נחשב לסוג של אקסיומה מבחינה לוגית? ומי קבע שהטענה "A מתקיים ולכן A לא מתקיים" היא סתירה?

לא בדיוק אקסיומה (למרות שיש הקוראים לזה כך). קרא את הערך כלל היסק. קיפודנחש - שיחה 16:30, 4 במרץ 2011 (IST)

כלומר כל הנחת יסוד היא למעשה טאוטולוגית? כלומר ההנחה "אני צודק" היא פסוק שהוא תמיד אמת בהגדרתו? ו"אני טועה" זאת סתירה לפי ההגדרה? לא כתוב שם "לא אמת=שקר". זה לא אחת האקסיומות? האם הטענה "A היא שקר" גוררת אוטומטית "לא A"? אף פעם לא למדתי את זה באופן מסודר, ככה שזה רק ההשארות שלי. 79.181.20.219 16:55, 4 במרץ 2011 (IST)

יש דוגמה נגדית - " אני משקר " . אולי מתקיים ו ..

בתורת ההוכחות הפורמליות מפרידים בין הנחות ("אקסיומות") לבין הטאוטולוגיות של הלוגיקה הפסוקית. הנכונות של "A אם ורק אם A" אינה אקסיומה, אלא *הגדרה* של הקשר אם ורק אם. עוזי ו. - שיחה 19:17, 5 במרץ 2011 (IST)

מבחן השוואה גבולי לטורים

יש לכם איזה טיפ לזכור את מבחן ההשוואה הגבולי להתכנסות טורים חיוביים? נסמן $lima_{n}/b_{n}=L$. אני זוכר רק שאם L=1 אז הטורים מתכנסים ומתבדרים ביחד. איך לזכור את המקרים שL הוא אינסופי או שL הוא אפס? מה גורר מה?

אפשר לזכור ש-$\lim {\frac {a_{n}}{b_{n}}}\in \mathbb {R} \implies \left(\sum b_{n}\in \mathbb {R} \implies \sum a_{n}\in \mathbb {R} \right)$ ולהסיק את השאר לגבי המקרים 0, $\infty$. נו, טוב - שיחה 14:53, 5 במרץ 2011 (IST)

לא מובן... אני יכול לזכור את מה שרשמת ( אני מניח ששיך לR פירושו מתכנס לגבול, נכון?). אבל לא מובן לי איך מסיקים לגבי מקרי קיצון( אפס ואינסוף).

אם $\,lim{\frac {a_{n}}{b_{n}}}=0$, בפרט זה אומר ש $\,{\frac {a_{n}}{b_{n}}}<1$ ממקום מסויים, ולכן $\,a_{n}<b_{n}$. לכן, אם $\,b_{n}$ מתכנס אז גם $\,a_{n}$ מתכנס. בדומה, אם $\lim {\frac {a_{n}}{b_{n}}}=\infty$, בפרט, ממקום מסויים, $\,{\frac {a_{n}}{b_{n}}}>1$ ולכן $\,a_{n}>b_{n}$ ולכן אם $\,a_{n}$ מתכנס אז $\,b_{n}$ מתכנס. לירן (שיחה,תרומות) 15:13, 5 במרץ 2011 (IST)

אז למה מבחינים במקרה של אינסוף ו"לא כל דבר שגדול מ1"?

כי אם $\,\lim {\frac {a_{n}}{b_{n}}}=L$ כאשר L הוא מספר ממשי חיובי - אפשר להסיק יותר. קח $\,\epsilon >0$ מספיק קטן כך ש $\,L-\epsilon >0$, ואז, תוכל להסיק שממקום מסויים מתקיים $\,L-\epsilon <{\frac {a_{n}}{b_{n}}}<L+\epsilon$ ומכאן תוכל להסיק ש$\,\Sigma a_{n}$ מתכנס אם ורק אם $\,\Sigma b_{n}$ מתכנס. בעוד שבמקרים של אפס ואינסוף אתה יכול להסיק רק צד אחד. לירן (שיחה,תרומות) 15:24, 5 במרץ 2011 (IST)

אני חושב שהדרך למסקנה יכולה להיות יותר קצרה: אם $\lim {\frac {a_{n}}{b_{n}}}\in \mathbb {R} \setminus \{0\}$ אזי $\lim {\frac {b_{n}}{a_{n}}}={\frac {1}{\lim a_{n}/b_{n}}}\in \mathbb {R}$ ולכן $\sum b_{n}\in \mathbb {R} \iff \sum a_{n}\in \mathbb {R}$. לעומת זאת, אם הגבול הוא 0 אז עדיין $\lim {\frac {a_{n}}{b_{n}}}\in \mathbb {R}$, אבל ${\frac {b_{n}}{a_{n}}}\to \infty \not \in \mathbb {R}$ ולכן לא ניתן להשתמש במשפט שצריך לזכור כדי להסיק $\sum a_{n}\in \mathbb {R} \implies \sum b_{n}\in \mathbb {R}$ (וההפך עבור אינסוף - אם ${\frac {a_{n}}{b_{n}}}\to \infty$ אז ${\frac {b_{n}}{a_{n}}}\to 0$). נו, טוב - שיחה 20:49, 5 במרץ 2011 (IST)

מחפש מאמר או מראה מקום

שעוסקים בנושא הבא: "המדינה יכולה באמצעות נציגיה המורשים, קרי, המורים, לעצב את התודעה והשקפת עולמו של הילד הקטן. ומכאן שלמערכת החינוך יש תפקיד אסטרטגי בבניית לאום. " ידוע לכם על כאלה? בתודה. 84.109.146.108 22:46, 4 במרץ 2011 (IST)

מזה גירוי מבחין?

שלום, מישהו יוכל לעזור לי ולהסביר לי מזה גירוי מבחין ומה בדיוק הוא מבחין (הרי אם אינו אורגניזם, אז במה יבחין?).

שאלה בסטטיסטיקה/פיזיקה-משהו עם שגיאות

נראה לי זה בסטטיסטיקה. בטוח משהו שקשרו לפיזיקה. אני לא מצליח להבין את המשפט: "נניח שההפרש בין המדידות הוא בגלל שגיאות אקראיות בלבד. אזי, לפי התפלגות נורמלית, ב68% של מדידות נמצא ש $\eta \leq 1$, ב95% של מדידות נמצא כי $\eta \leq 2$, וב99.7% של מדידות נמצא ש$\eta \leq 3$". כלפני זה כתוב "נוח להגדיר גדול $\eta$ שמטא את המרחק בין שני הגדלים המושווים ביחידות של סטיית תקן".

זה לא הבנתי מה ה$\eta$ הזה ומאיפה נפלו האחוזים. 109.67.41.62 14:53, 5 במרץ 2011 (IST)

ההנחה היא שהשגיאות במדידה מתפלגות סטטיסטית לפי עקומה נורמלית. האחוזים "נופלים" מצורת התפלגות זו - במרחק סטית תקן מהממוצע נמצאת 68% מהאכלוסיה, שתי סטיות תקן מכסות 95% וכן הלאה. שנילי - שיחה 15:19, 5 במרץ 2011 (IST)

ובשביל להבין את התשובה שלמעלה יותר לעומק קראו את הערכים התפלגות נורמלית וסטיית תקן. ‏Setreset • שיחה 17:03, 5 במרץ 2011 (IST)

"...גודל $\eta$ שמבטא את (הערך המוחלט של) המרחק..." עוזי ו. - שיחה 22:11, 5 במרץ 2011 (IST)

יהדות רבנית

מהי מעמד האישה ביהדות הרבנית?

קראת כבר את מעמד האישה ביהדות? שפם אדום - שיחה‏ 16:40, 5 במרץ 2011 (IST)

הסופר דניאל שליט כתב ספר אור שבעת הימים בנושא ששאלת --פו-איי - שיחה 22:50, 5 במרץ 2011 (IST)

איך עובדים עם אופיס 2003?

יש לי משימה ממש קשה. אני צריך לכתוב את השורה:"* L הוא אורך העגלה A " ואחריה שורה ריקה, במיקרוסופט וורד. התוצאה מכתיבת התווים בסדר ההגיוני שאני רוצה שהם יופיעו במשפט גרום לוורד לכתוב "A הוא אורך העגלה L *". כצפוי. אני משנה את האותיות A וL, אבל הבעיה שאני לא מצליח להעביר את הכוכבית מסוף השורה לתחילתה. יש לכם איזה טיפ איך מסתדרים עם וורד?

המסמך שלך כנראה מוגדר כמסמך שנכתב משמאל לימין. לחץ על כפתור הקונטרול הימני וכפתור השיפט הימני ביחד; זה אמור לסדר לך את זה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 16:46, 5 במרץ 2011 (IST)

שאלה במכניקה של גוף קשיח

למה אם דוחפים קדימה גוף כמו סרגל מאחד מצדדיו (ולא ממרכזו), תיווצר תנועה סיבובית?

כי סכום המומנטים סביב מרכז המסה שונה מ-0. ע"פ הנוסחה (חוק שני לגוף קשיח): $\sum M_{G}=I_{G}\cdot \alpha$ Poo - שיחה 21:15, 5 במרץ 2011 (IST)

כן, אבל השאלה שלי היא: למה במקרה כזה נוצרת דווקא תנועה סיבובית ולא תנועה ישרה?

אם נסמן דיאגרמת גוף חופשי (דג"ח, FBD) על הגוף נקבל:

אם אתה מתכוון לשאול: איך בעצם הנוסחה עובדת? איך פיתחו אותה? התשובה תיקח קצת זמן, אבל אנסה לעזור. Poo - שיחה 21:38, 5 במרץ 2011 (IST)

תודה על התשובה והאיור. אני אכן מתכוון לאיך הנוסחה עובדת, כלומר מדוע נוצרת דווקא תנועה מעגלית ומדוע דווקא סביב מרכז המסה. אבל מדובר בעניין ממש לא דחוף, אין מה למהר ואשמח לקבל תגובה גם בעוד מספר ימים או יותר. תודה

מרכז המסה חייב לנוע בקו ישר לפי החוק השני של ניוטון. לכן כל תנועה של גוף קשיח ניתנת לפירוק כתנועה קווית של מרכז המסה וסיבוב סביבו. הסיבה שלא נוצרת תנועה קווית בלבד היא שהפעלת כוח בצד אחד יוצרת תאוצה של הצד הזה ואפס תאוצה בצד השני, כך שנוצר מומנט סיבוב. ‏Setreset • שיחה 22:40, 5 במרץ 2011 (IST)

אני אעלה את זה בשלבים,

נתחיל בחוק שני עבור חלקיק בודד: $\sum {\vec {F}}=m{\vec {a}}\$

עבור מערכת חלקיקים נקבל: $\sum {\vec {F}}_{ext}=(\sum m){\vec {a}}_{G}\$ , ולכן עבור גוף קשיח נקבל: $\sum {\vec {F}}_{ext}=\sum m_{body}{\vec {a}}_{G}\$ . נשים לב שבמשוואה זו אין ביטוי לתנועה סיבובית של הגוף, אלא לתנועה קווית בלבד. על מנת לפתח משוואה הכוללת ביטוי עבור תנועה סיבובית, נתחיל בהגדרות:

הגדרות “בסיסיות”:

1. מומנט של כוח ביחס לנק' O: $M_{o}={\vec {OA}}\times {\vec {F}}$

2.מומנט אינרציה של חלקיק ביחס למע' צירים: $I_{acis}=m\cdot d^{2}$

3.תנע זוויתי חלקיק ביחס לנק' O: ${\vec {H}}_{o}={\vec {OA}}\times m{\vec {v}}$ נגזרת של תנע זוויתי עבור חלקיק בודד תהיה: ${\dot {\vec {H}}}_{o}={\dot {\vec {OA}}}\times m{\vec {v}}+{\vec {OA}}\times m{\dot {\vec {v}}}={\vec {OA}}\times m{\vec {a}}$

נחזור לחוק II עבור חלקיק, כעת נציב בנוסחה של נגזרת תנע זויתי, במקום $m{\vec {a}}\$ את $\sum {\vec {F}}=m{\vec {a}}\$ , נקבל: ${\dot {\vec {H}}}_{o}={\vec {OA}}\times m{\vec {a}}={\vec {OA}}\times \sum {\vec {F}}=\sum {\vec {OA}}\times {\vec {F}}$

באגף ימין קיבלנו, למעשה, את $\sum M_{o}$ , כלומר, לחלקיק בודד קיבלנו צורה נוספת של חוק II הרגיל: $\sum M_{o}={\dot {\vec {H}}}_{o}$ עד לכאן זהו הפיתוח עבור חלקיק בודד, יש להמשיך ולפתח עבור גוף קשיח (בהמשך). Poo - שיחה 23:56, 5 במרץ 2011 (IST)

נמשיך: גוף קשיח הינו אוסף של חלקיקים, נכתוב לכל חלקיק שלו את משוואת המומנטים, ונחבר: $\sum {\vec {M}}_{ext}=\sum {\dot {\vec {H}}}_{o}=\sum {\vec {R}}\times m{\vec {a}}$ המשוואה תהפוך למשוואת מומנטים עבור גוף קשיח כאשר נפתח את “סכום נגזרות של תנעים זוויתיים” של החלקיקים. ניקח חלקיק שמספרו i , יש לו מסה m_i מיקומו ביחס לצופה נייח הוא ${\vec {R}}_{i}$ וביחס למרכז המסה: ${\vec {R}}_{i/G}$

לכן (נשתמש בנוסחת “תאוצה פולארית”): ${\vec {R}}_{i}\times m_{i}{\vec {a}}_{i}=({\vec {R}}_{G}+{\vec {R}}_{i/G})\times m_{i}({\vec {a}}_{G}+{\vec {\alpha }}\times {\vec {R}}_{i/G}+{\vec {\omega }}\times ({\vec {\omega }}\times {\vec {R}}_{i/G}))$

אם פותחים סוגריים ומציבים את התוצאה בתוך $\sum M_{o}$, נראה (זה שלב שלא עשיתי, אני סומך על מי שפיתח את הביטוי קודם): ${\dot {\vec {H}}}_{o}=\sum {\dot {\vec {H}}}_{o}={\vec {R}}_{G}\times m{\vec {a}}_{G}+{\dot {\vec {H}}}_{G}$ כאשר: ${\dot {\vec {H}}}_{G}$ היא נגזרת של תנע זויתי מרכזי של הגוף. כעת ננסה להגדיר ביטוי זה במדוייק.

כדי להבין מהו ביטוי זה, ננסה קודם להבין מהו הביטוי: ${\vec {H}}_{G}$ :

${\vec {H}}_{G}=\sum {\vec {R}}_{i/G}\times m_{i}{\vec {v}}_{i/G}=\sum {\vec {R}}_{i/G}\times m_{i}({\vec {\omega }}\times {\vec {R}}_{i/G})=\sum m_{i}{\vec {(}}\omega (R_{i/G})^{2}-{\vec {R}}_{i/G}({\vec {\omega }}\cdot {\vec {R}}_{i/G}))$ נגדיר מערכת צירים ראשית מרכזית (כלומר, ראשיתה במרכז המסה G), נסמן ב: (x,y,z) את מיקומו של חלקיק מסויים במע' צירים מרכזית. נקבל כי: ${\vec {\omega }}=(\omega _{x},\omega _{y},\omega _{z})$

$R_{i/G}^{2}=x^{2}+y^{2}+z^{2}$

${\vec {\omega }}\cdot {\vec {R}}_{i/G}=\omega _{x}x+\omega _{y}y+\omega _{z}z$

לכן, נקבל מהמשוואה לעיל (אני לא כותב את כל מה שיש בוקטור, אלא רק את השורה העליונה):

$m_{i}{\vec {(}}\omega (R_{i/G})^{2}-{\vec {R}}_{i/G}({\vec {\omega }}\cdot {\vec {R}}_{i/G}))=m_{i}(\omega _{x}(x^{2}+y^{2}+z^{2})-x(\omega _{x}x+\omega _{y}y+\omega _{z}z))=m_{i}((y^{2}+z^{2})\omega _{x}-\omega _{y}xy-\omega _{z}xz)=(I_{xx}\omega _{x}-I_{xy}\omega _{y}-I_{xz}\omega _{z})$

ולבסוף נקבל: ${\vec {H}}_{G}=[I_{G}]\omega$ כאשר, I_G הינו טנזור אינרציה מרכזי.

סיכום ביניים: ${\vec {H}}_{o}={\vec {OG}}\times m{\vec {v}}_{G}+{\vec {H}}_{G}$ ${\vec {\dot {H}}}_{o}={\vec {OG}}\times m{\vec {a}}_{G}+{\vec {\dot {H}}}_{G}$

משואות מומנטים עבור גוף קשיח: $\sum {\vec {M}}_{o}={\vec {\dot {H}}}_{o},\sum {\vec {M}}_{G}={\vec {\dot {H}}}_{G}$

עבור תנועה במישור XY נקבל: ${\vec {H}}_{G}=I_{zz}{\vec {\omega }},{\vec {\omega }}=(0,0,\omega )$ => ${\vec {\dot {H}}}_{G}=I_{zz}{\vec {\alpha }}$

לכן את מש' המומנטים עבור תנועה במישור נרשום ביחס ל-G: $\sum {\vec {M}}_{G}=I_{zz}{\vec {\alpha }}$

מכיוון שמדובר בתנועה במישור, אז המהירות הזוויתית היא סביב ציר Z, ולכן, רק רכיב Z יישאר: $z:\sum M_{G}=I_{G}{\vec {\alpha }},I_{G}{\vec {\alpha }}=^{def}I_{zz}$

מש"ל. ייתכן שתעניין אותך גם נוסחה פולרית למהירויות ותאוצות. אם יש שאלות - אנסה לעזור. Poo - שיחה 23:09, 6 במרץ 2011 (IST)

מה ההבדל בין אופרטור לאיזומורפיזם?

באלגברה לינארית ( סמסטר ראשון- לא צריך מעבר. בלי חוגים, חבורות וזה) מה מבדיל בין אופרטור לאיזומורפיזם? שיתם זה העתקה ממרחב כלשהו למרחב זהה לו. לא כך? האם אתם יכולים לתת דוגמה לאופרטור שהוא לא איזומורפיזם או לאיזומורפיזם שהוא לא אופרטור? 109.65.10.147 21:15, 5 במרץ 2011 (IST)

איזומורפיזם הוא אופרטור שהוא חד חד ערכי ועל, כלומר יש לו הופכי. לירן (שיחה,תרומות) 21:16, 5 במרץ 2011 (IST)

כל איזומורפיזם בהכרח אופרטור? כלומר העתקה ממרחב לעצמו? נשמע נכון. אתה יכול לתת דוגמה לאופרטור שהוא לא איזומורפיזם? 109.65.10.147 21:19, 5 במרץ 2011 (IST)

אופרטור זו העתקה $\ T:V\to V$ ממרחב לעצמו. איזומורפיזם זו העתקה ליניארית $\ T:V\to W$ שהיא חד-חד-ערכית ועל. איזומורפיזם לא חייב להיות ממרחב לעצמו, אלא יכול להיות בין מרחבים שונים (אך איזומורפיים). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:24, 5 במרץ 2011 (IST)

אכן. אני סבור שלירן התבלבל. אלו מושגים שונים שאף אחד אינו גורר את השני. דניאל ב. 21:27, 5 במרץ 2011 (IST)

המושג Linear operator לא אומר שהוא בהכרח פועל מהמרחב לעצמו. לדעתי הערך שלנו על אופרטור לינארי - טועה. לירן (שיחה,תרומות) 21:29, 5 במרץ 2011 (IST)

האם אופרטור הוא מהמרחב לעצמו זו כבר שאלה של טרמינולוגיה ומוסכמות. במוסכמות שאני מכיר, כן - אופרטור הוא ממרחב לעצמו. העתרה ליניארית - יכולה לפעול גם בין מרחבים שונים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:32, 5 במרץ 2011 (IST)

אני לא מקבל את המוסכמות הללו. בדוק בויקיפדיה באנגלית, בצע חיפוש בגוגל על "linear operator between", ותיווכח שהמון פעמים הוא בין מרחבים שונים. התבונן בתורה המתמטית שנקראית operator theory. לדעתי כרגע הערך שלנו פשוט מטעה את הקורא. לירן (שיחה,תרומות) 21:34, 5 במרץ 2011 (IST)

ראה גם [3]. לירן (שיחה,תרומות) 21:35, 5 במרץ 2011 (IST)

וגם [4]. לירן (שיחה,תרומות) 21:35, 5 במרץ 2011 (IST)

דווקא אני מכיר את המונח אופרטור בהגדרה של $\ T:V\to V$. כך הגדירו לנו בהרצאה.

האם ההעתקה $T(a,b,0)=(0,a,b)$ היא איזומורפיזם? היא לא אופרטור, נכון? מה זאת אומרת שמרחבים איזומורפיים? הם זה ששניהם מעל אותו שדה ועם מימד זהה מספיק בשביל לקבוע שהם איזומורפיים? האם לא נובע מזה שכל אופרטור ( העתקה ממרחב לעצמו) חייב להיות איזומורפיזם כי כל מרחב איזומורפי לעצמו? 109.65.10.147 21:37, 5 במרץ 2011 (IST)

אתה צריך לפרט מהם המרחבים שבינם פועלת T בשביל שיהיה אפשר לקבוע האם היא איזומורפיזם. בכל מקרה, גם אם העתקה פועלת ממרחב לעצמו זה לא אומר שהיא איזומורפיזם כי יכול להיות לה גרעין. למשל, העתקת האפס ששולחת כל וקטור לוקטור האפס היא לא איזומורפיזם (אלא אם המרחב שהיא פועלת ממנו הוא מרחב האפס). לירן (שיחה,תרומות) 21:42, 5 במרץ 2011 (IST)

בוא נתייחס למונח "אופרטור" לפי ההגדרה שאני צריך. כלומר אופרטור היא העתקה לינארית ממרחב לעצמו. $\ T:V\to V$. האם קיימת דוגמה לא מנוונת לאופרטור שהוא לא איזומורפיזם? ולאיזומורפיזם שהוא לא אופרטור? 109.65.10.147 21:53, 5 במרץ 2011 (IST)

בהחלט כן. למשל, נניח כי $\,V=\mathbb {R} ^{2}$, ויהי $\,T(a,b)=(a,0)$. זהו אופרטור לינארי שאינו איזומורפיזם. לגבי איזומורפיזם שאינו אופרטור לינארי: יהיו $\,V_{1}=\mathbb {R} ^{4}$, $\,V_{2}=\mathbb {C} ^{2}$, זוג מרחבים וקטורים מעל $\,\mathbb {R}$. ההעתקה $\,T:V_{1}\to V_{2}$ המוגדרת על ידי $\,T(a,b,c,d)=(a+bi,c+di)$ היא איזומורפיזם שאינו אופרטור. לירן (שיחה,תרומות) 22:04, 5 במרץ 2011 (IST)

? עוזי ו. - שיחה 22:08, 5 במרץ 2011 (IST)

אין דרישה בהגדרה שהם יהיו מעל אותו שדה? 109.65.10.147 22:11, 5 במרץ 2011 (IST)

הם מעל אותו שדה. שניהם מרחבים וקטורים מעל R. לירן (שיחה,תרומות) 22:12, 5 במרץ 2011 (IST)

דיברתי על הדוגמה השניה. אחד הוא מעל $\,\mathbb {R} ^{4}$ והשני מעל $\,\mathbb {C} ^{2}$. 109.65.10.147 22:14, 5 במרץ 2011 (IST)

גם אני דיברתי על הדוגמה השנייה. שניהם מרחבים וקטורים מעל שדה המספרים הממשיים R. לירן (שיחה,תרומות) 22:17, 5 במרץ 2011 (IST)

דוגמה לאיזומופריזם שאינו אופרטור, יהי $\mathbb {R} ^{n}$ ויהי $\mathbb {R} [x]^{n}=\left\{a_{0}+a_{1}x^{1}+...+a_{n-1}x^{n-1}\ |\ a_{i}\in \mathbb {R} \right\}$ מרחב הפולינומים מדרגה n-1 מעל הממשיים. אזי ההעתקה המתאימה לכל פולינום $\ p(x)=a_{0}+a_{1}x^{1}+...+a_{n-1}x^{n-1}$ את הווקטור $\ \left(a_{0},a_{1},..,a_{n-1}\right)$ היא איזומורפיזם. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:14, 5 במרץ 2011 (IST)

רב סעדיה גאון

מדוע נאבק רב סעדיה גאון בקראים? תודה מראש

ראה יהדות קראית וסעדיה גאון. כעקרון, היהדות הרבנית רואה בקראים יהודים שאינם שומרים את המצוות כראוי ובהנהגה הקראית מי שמסיתים את היהודים שלא לשמור את המצוות כראוי. עדירל - שיחה 21:05, 6 במרץ 2011 (IST)

היהדות הרבנית רואה את התורה כשני חלקים. תורה שבכתב ותורה שבעל פה. כלומר אין אפשרות להבין ולפרש נכון את התורה הכתובה ללא המסורת שבעל פה. בלי תורה שבעל פה אין לנו כל מושג מה זה תפילין או מה זו שחיטה. הקראים לעומתם סבורים שכל אדם יכול לפרש את התורה הכתובה כפי ראות עיניו ואין הם מקבלים את הפרשנות של היהדות הרבנית לדורותיה. לדוגמה אם כתוב "לפני עיור לא תתן מכשול" הרבנים מפרשים אסור לך להכשיל מישהו בעבירה, לדעת הקראים הכוונה כפשוטה לא להניח מכשול בדרכו של עיור, אבל אין בעיה להאכיל אדם נבילה אם הוא אינו יודע מכך. וכן עשרות ומאות דברים. רב סעדיה גאון כממשיך ישיר של אמוראי בבל מייסדי התלמוד הוא ראש החץ במלחמה בקראים ששיטתם החלה לתפוס תאוצה רבה בדורו. Samuels - שיחה 18:08, 13 במרץ 2011 (IST)

הבעיות איתם מתמודדים הקרעים

מהם הבעיות איתם מתמודדים הקרעים בישראל??

הכוונה לקראים?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D

תחבורה ציבורית

האם מחובתה של המדינה לדאוג לכך שתהיה תחבורה ציבורית לכל מקום יישוב? האם יש קרטריונים בסיסיים כדי לקבל קו ציבורי שיעבור בישוב [מספר תושבים וכדומה]? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה מסמך שיצא על ידי מרכז המחקר והמידע בכנסת, שבודק ומשווה את המצב במדינות שונות בעולם. לגבי מדינת ישראל כתוב שם כך: "אין בישראל חובה חוקית להפעיל שירותי תחבורה ציבורית, ואין הגדרה בחוק אילו ישובים ייהנו משירותים כאלה ואילו לא. אין הגדרה מחייבת מהו גודל ישוב שזכאי לשירותי תחבורה ציבורית בתוכו, לקו ישיר למרכז העירוני הקרוב וכו'. שר התחבורה הוא בעל הסמכות להסדיר את שירותי התחבורה הציבורית, אולם לא מוטלת עליו חובה לעשות זאת. חובה זו לא חלה גם על הרשויות המקומיות." ‏david 1‏ • שיחה 18:45, 6 במרץ 2011 (IST)

היסוד הכי כבד ביקום

האם קיימת איזו תיאוריה שמגילה את כמות הפרוטונים בגרעין? אני יודע שמבחינה פרקטית זה מוגבל, כי יסודות כל כך כבדים לא יציבים. אבל עובדה שלפני כשנה נוצר ה117 למשך מספר רגעים. אז השאלה היא האם יתכן יסוד עם 158 פרוטונים? 250? יש איזו סיבה לשאר שיש סף מקסימום?

כידוע לי אורניום נחשב ליסוד הטבעי הכבד ביותר. האם זה אומר שבשום מקום ביקום אין פלוטוניום ומעלה? כלומר בהנחה שאין חייזרים שמבצעים ניסויים גרעיניים, אפשר להגיד שאטומי היסוד 117 שנוצרו הם הראשונים ביקום? 79.182.34.144 18:18, 6 במרץ 2011 (IST)

הגרעינים הכבדים ביותר בטבע, נוצרים בתהליך הנקרא הרכבה גרעינית או סינתזה גרעינית. הערך העברי דל ביותר, ולכן אתה מוזמן לעיין במקבילו האנגלי. עיקרו של דבר, גרעיני כל היסודות, עד לברזל, נוצרים בתהליכי מיזוג גרעיני. ה'כבדים' יותר, נוצרים בתהליכי התפוצצות של סופרנובות, ו'כובדו' של הגרעין ה'כבד' ביותר שנוצר, תלוי במסתו של כוכב-העל הזה, המכונה סופרנובה. במילים אחרות, 'גודלו' של המוצר תלוי ב'גודלו' של ה'מפעל' המייצר אותו. בנצי - שיחה 19:31, 6 במרץ 2011 (IST)

כנראה השאלות לי לא היו מובנות, למרות שרשמתי אותם די מפורש. ננסה עוד הפעם- האם קיימת איזושהי הגבלה תאורטית( לא פרקטית) על כמות הפרוטונים בגרעין? האם יתנו יסודות עם 158 פרוטונים? 250? האם האם היסודות הטרנס-אורניים שנוצרו בידי האדם הם היחידים מסוגם בכל היקום? כלומר האונונספטיום הראשון מבריאת העולם בכל היקום נוצר בדובנה לפני כשנה?

בעקרון אין הגבלה מספרית, אבל ככל שיהיו יותר פרוטונים הגרעין יהיה פחות יציב.

הסיבה היא שבגרעין הפרוטונים דוחים אחד את השני בדחיה חשמלית, ומושכים אחד את השני (יחד עם הנייטרונים) בעזרת הכוח הגרעיני החזק. הכוח הגרעיני החזק דועך עם המרחק בצורה יותר חדה מהכוח החשמלי. אז כשהגרעין גדול מדי, הוא לא מצליח להתגבר על הדחיה של הכוח החשמלי. eman • שיחה • ♥ 21:50, 6 במרץ 2011 (IST)

אז אם אתה יכול לעשות תרשים כוחות, למה אתה לא יכול לבנות מודל שיחזה את האטום הכבד ביותר שיתכן? נגיד 120 זה יתכן, 250 לא. בהערכה קצת יותר מדויקת אפשר להגיע לאיזה (סתם זרקתי)162 שהוא יהיה "גבולי". למה לא נבנה מודל כזה? 79.177.33.20 21:57, 6 במרץ 2011 (IST)

אי אפשר לעשות תרשים כוחות כי החישוב מסובך מדי. כיום אפשר לחשב ממש יציבות של גרעינים עם עד 12 נוקלאונים (פחמן). קרא גם את Island of stability שמדבר על ההשערה (שאינה נתמכת בחישוב מדויק או בניסוי) שקיים אי של יציבות עם יסודות כבדים מאוד ויציבים.

בנוגע לשאלה השנייה, די בוודאות נוצרו יסודות מאוד כבדים ביקום בסופרנובות, אבל הם דועכים מיד אז הם לא נשארים לנו בכוכבי הלכת. ‏Setreset • שיחה 08:20, 7 במרץ 2011 (IST)

יש גם כוכב נייטרונים. Tzafrir - שיחה 15:28, 8 במרץ 2011 (IST)

האם בנק מסוגל לשכפל כסף?

נכון שרוב הכסף של הבנק נמצא בצורה אלקטרונית? אז מה מונע מהם לעושות את העברה של "להוסיף בטעות" כמה אפסים לעצמם ובעזרת הכסף המשוכפל לקנות חברות? ברור שזאת עבריינות חמורה, אבל האם קיים מנגנון שמונע מהבנקים להגיד לעצמם את ההון בדרך וירטואלית? איך זה הולך? 79.182.34.144 18:48, 6 במרץ 2011 (IST)

יש אדם שתפקידו פיקוח על הבנקים והוא המפקח על הבנקים. פומפריפוזה - שיחה 18:56, 6 במרץ 2011 (IST)

ראה המפקח על הבנקים MT0 - שיחה 18:57, 6 במרץ 2011 (IST)

לבנק אין כסף בצורה אלקטרונית. יש לו כסף מזומן והבטחות מצד גורמים שונים לתת לו כסף, ביניהם הבטחות מבנק ישראל. כך שכל מה שהבנק יכול לעשות כדי לרמות את המוכרים זה להבטיח להם שהוא ישלם להם בעתיד ואז כשהמגיע מועד הפרעון לאמר להם "עבדתי עליכם". את זה יכול כל אחד לעשות גם בלי שיש לו בנק, ולכן מוכרים רבים דורשים תשלום מראש או בטחונות לפני שהם מוכרים חפצים שהקונה יכול לקחת ולהעלם. כשקונים חברות המצב יותר קל, לא פשוט לקחת חברה ולברוח איתה.

מה שבנק יכול לעשות, זה להבטיח להרבה מאוד אנשים שהוא ייתן להם כסף, בלי לשמור בכספות שלו מספיק כסף זמין כדי שאם הרבה לקוחות יבואו בבת אחת ויבקשו את הכסף הוא יוכל לתת להם אותו. במקרה הטוב זה נעשה כאשר הבנק מלווה יותר מדי כסף באופן שיקשה עליו לקבלו חזרה במהירות, או במקרה הגרוע כאשר עובדת של הבנק גונבת את הכסף. כדי למנוע זאת בכל מקרה, המפקח על הבנקים מחייב את הבנקים לשמור לעצמו עתודות מספקות של כסף זמין ובודק שהבנקים אכן עושים זאת. עדירל - שיחה 20:57, 6 במרץ 2011 (IST)

לבין אין כסף אלקטרוני? כלומר אתה רוצה להגיד לי שאמת קיים מקום שבו נמצאים 5000 שקל שלי במזומן עם שטרות ומטבעות בבנק? וברגע שאני מושך כסף מהכספומט מישהו הולך לכספת ומוציא מש 100 שקל? קשה לי להאמין שכך העניין. 79.181.30.140 21:07, 6 במרץ 2011 (IST)

עיין ערך מאזן. על הבנקים יש פיקוח הדוק, והם לא יכולים להלוות מעבר לשיעור מסוים מהונם. איתן - שיחה - 22:10, 6 במרץ 2011 (IST)

לבנק אין כסף אלקטרוני. כשאתה מביא את הכסף שלך לבנק, הבנק נותן לך הבטחה שתוכל לקבל את הכסף מתי שתרצה, שם אחוז מסויים (נגיד 12%) בכספת ואת השאר הוא מלווה לאנשים אחרים אשר עכשיו, בעקבות ההלוואה חייבים לבנק כסף. כך שיש לבנק קצת כסף בכספת, אך בעיקר רישומים על אנשים שחייבים לו כסף ואל מולם התחייבות של הבנק לשלם לאנשים אחרים כסף. אם יום אחד יבואו כל המפקידים וידרשו את כספם, נניח כי שמעו שהבנק עלול לקרוס, הרי שהבנק יקרוס, לא בגלל שאין לו מספיק כסף, אלא בגלל שאין לו מספיק כסף מזומן.

למה אתה מוכן לקבל מהבנק חתיכת נייר שכתוב עליו שהוא חייב לך 5000 שקל? כי אתה מאמין לבנק שכשתרצה את הכסף תוכל לקבל אותו. אם הבנק יתחיל להבטיח לאנשים יותר כסף משיש לו (נניח שהוא יתחייב על 5% ריבית בחודש על פקדונות) אז הבנק ימצא את עצמו די מהר עם התחייבויות הרבה יותר גדולות מכסף שיש לו (כסף וחובות שאנשים חייבים לו גם יחד). מכיוון שאתה מאמין לבנק, זה לא יתגלה מיד. אולם יבוא יום ובו כשאתה תבוא לדלפק ותבקש כסף יגידו לך שאין ואז הבנק יקרוס. כך קרה בבנק צפון אמריקה (מדהים שאין עליו ערך), אצל ברנרד מיידוף וגם במשבר מניות הבנקים (ישראל, 1983) (הבנקים הבטיחו לאנשים תמורת המניות שלהם סכומים הרבה יותר גבוהים משהיה להם). גם בעקבות המעילה בבנק למסחר נשאר הבנק בלי כסף, אבל זה בגלל שהפקידה פשוט לקחה את הכסף הביתה.

בקיצור, מה שאתה קורא כסף אלקטרוני זה פשוט רישומים של הבנק למי הוא חייב ומי חייב לו. הבנק יכול לטעון שנסיך ארץ זמביה חייב לו מליארדי דולרים ועל סמך "הבטחות לשלם בעתיד" לקנות הרים וגבעות, אבל יום התשלום בא יבוא ואלו שהאמינו לו לא יקבלו את הכסף. אבל כמו שאמרנו קודם, הבטחות שווא לשלם בעתיד אינן דווקא עניין לבנקים (אשר מצד אחד יש להם אמינות רבה כל שיותר קל להם לשקר, מצד שני - לא חבל לקלקל את האמינות, ומצד שלישי יש עליהם פיקוח יחסית הדוק). עדירל - שיחה 09:51, 7 במרץ 2011 (IST)

תשובה יפה! תודה. משה פרידמן - שיחה 19:25, 7 במרץ 2011 (IST)

מה שמיידוף עשה הוא הונאה פשוטה - הונאת פונזי. אבל יש בהחלט מקרים שבהם ערך נכסי הבנק (שהם בפרוש לא כסף מזומן) משתנה. משבר הסאבפריים שהחל את המשבר הכלכלי העולמי (2008) הוא דוגמה לכך: כולם הניחו שערך נדל"ן ימשיך לעלות ולהשתבח. לכן השתלם לממן משכנתאות. אנשים לקחו הלוואות למימון רכישת דירה. מכיוון שהיו הנחות אופטימיות לגבי הערך העתידי של הדירה, ההלוואות עמדו במקרים רבים על יותר מערך הדירה. בשלב מסוים העליה הזו הפסיקה. חלק מהאנשים לא יכלו, מסיבות שונות להחזיר את הכסף. והבנק לא יכול היה להחזיר לעצמו את ההלוואה אפילו ממכירת הדירה. פתאום הסתבר שכל מיני מוסדות בשוק הסתמכו על האשראי מאותן הלוואות, ומדברים דומים (בצורה לא ישירה. לדוגמה: דרך נייר ערך מגובה משכנתה). כמוכן רבים מאותם בנקים גדולים היו ממונפים בצורה רצינית. אחד הבנקים הגדולים (לא זוכר איזה מהם) היה אמנם עם יתרה חיובית במאזן של 23 מליארד דולר. אבל היתרה הזו כיסתה על כך שיש לו נכסים של בערך 623 מליארד דולר וחובות של בערך 600 מליארד דולר. עקב המשבר ירד ערך הנכסים. ופתאום הוא מצא את עצמו בחובות אדירים.

משבר מניות הבנקים היה סיפור אחר: הבנקים נחשבו בעיני הציבור להשקעה סולידית. בטוחה. אולם זו היתה הונאה שנוצרה בעזרת רכישת מניות מלאכותית. זה לא קשור ישירות להון העצמי של הבנק.Tzafrir - שיחה 15:24, 8 במרץ 2011 (IST)

זווית מעט אחרת על הנושא - נלך רגע לשאלה הבסיסית - מה זה בכלל כסף? מה ההבדל בין ספרה על גבי מסך המחשב שלך, שאומרת שיש לך 100 שקל בחשבון, לבין פיסת נייר (שטר) ביד שאומרת שיש לך 100 שקל? אם תיקח את השטר שלך ותשכפל אותו במכונת צילום - האם יהיו לך 200 שקל? כמובן שלא, כי מדובר בכסף מזוייף. גם אם תעבוד עם מדפסת מיוחדת ותיצור זיוף דיי אמין - עדיין אין לך 200 שקל, אלא 100 שקלים ושטר מזוייף כמחיר הנייר והדיו. מאותה בחינה אם פקיד בבנק מחליט להוסיף כסף שלא קיים - מדובר בזיוף - כסף ריק לחלוטין. אז ייתכן שהוא יצליח לעבוד על כמה אנשים, כמו שאולי תצליח לתת למוכר במכולת שטר מזוייף - אבל זה לא אומר שאכן מדובר בכסף.

עוד הערה - בהחלט יש בנקים שיכולים ורשאים "לשכפל" כסף. בנק ישראל יכול להחליט שהוא רוצה להגדיל את ההון שבידי הציבור. הדבר עלול לגרום לאינפלציה, אבל מנגד להניע את גלגלי השוק. זהר דרוקמן - לזכר פול 21:09, 9 במרץ 2011 (IST)

שאלה במיומנויות מים

איזה תנועות דרושות כדי לצוף במים במקום אחד (לא תנועות שחיה), במים עמוקים ? כשמסתכלים על אנשים מיומנים במים, הם נראים שומרים את הראש מעל המים, או זזים קלילות לכאן ולכאן, ללא מאמץ נראה. בנצי - שיחה 19:43, 6 במרץ 2011 (IST)

לנפח את הראות. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובה בלתי 'מושקעת', בעליל. עדיף כבר לא להשיב מאשר כך. בנצי - שיחה 09:49, 8 במרץ 2011 (IST)

התשובה אולי נראית בלתי מושקעת, אבל היא נכונה, ניפוח הריאות הוא הדבר החשוב ביצירת ציפה חיובית, צוללים משתמשים בריאות בכדי לווסת את העומק בו הם נמצאים במים. צורה נוספת לשמר את הציפה היא כאשר אתה במאוזן למים להתפרס כדי לתפוס כמה שיותר שטח פנים על המים. במידה ואתה מאונך למים ורוצה לשמור על ציפה, תנועות רגליים, גם ללא סדר מסויים יתנו דחף כלפי מעלה, אך תנועה רגליים של סגנון החזה יתנו דחף יותר רציני, אך יותר קשה לבצעם ללא תנועה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 08:27, 8 במרץ 2011 (IST)

תודה. החלק האחרון בתשובתך הוא בכיוון הנכון, אם כי הוא כללי. התשובה שניתנה אינה רצינית ואינה מקצועית גם יחד. ברור לכל שמיומנויות אלה אינן נרכשות בחנות של בלונים בנפח כזה או אחר, אלא ברכישת מיומנויות מוטוריות מוגדרות היטב מבחינה טכנית. בנצי - שיחה 18:28, 9 במרץ 2011 (IST)

מהניסיון שלי כשחיין אני מסכים עם גיל (שיתקן אותי אם אני טועה, אבל גם היה שחיין). אני מוצא את הרעיון של הגדלת שטח הפנים שימושי במיוחד. גם תנודות איטיות עם הגפיים שאין משקיעים בהם מאמץ מספקים עילוי מספיק (כשהמפתח הוא לשמור כל הזמן על שטח הפנים כל שהתנועה האיטית תספיק). אדם מיומן בכך עושה זאת באופן בלתי מודע. דניאל ב. 18:35, 9 במרץ 2011 (IST)

שאלה בחדו"א- אינטגרציה על אי שיוויון

נגיד $f,g:R\to R$ גזירות ולכל x מתקיים $\ f'(x)<g'(x)$. יהיו a,b ממשיים כלשהם. הםא מותר לי להפעיל אינטגרל על שתי צידי האי שוויון הנתון? כלומר:

$\ f'(x)<g'(x)$ ולכן:

$\int _{a}^{b}f'(x)dx<\int _{a}^{b}g'(x)dx$

$f(x)|_{b}^{a}<g(x)|_{b}^{a}$

האם תקין התהליך? 79.178.51.14 19:56, 6 במרץ 2011 (IST)

כן. זוהי תכונה חשובה של אינטגרלים הידועה בשם תכונת המונוטוניות. מוכיחים אותה בכל קורס בסיסי באינפי. דניאל ב. 22:44, 6 במרץ 2011 (IST)

מה התכונות שהנאצים האמינו שיש להם ולכן הם "עליונים"?

הבנתי שזה מתחלק לתכונות פנימיות וחיצוניות. פנימיות - חריצות ודייקנות חיצוניות - שלמות גופנית (מראה) ויכולות אתלטיות

מה עוד משני אלה/ אחרים?

אני לא אענה לך, אבל אמליץ על ספרו של בעז נוימן, ראיית העולם הנאצית: מרחב, גוף, שפה 84.108.160.70 22:34, 6 במרץ 2011 (IST)

מי מכיר מי יודע (בוטניקה)

.

להלן סוג של פטריה שצמחה על גזע עץ רמת גני בשלהי חודש דצמבר האחרון, לאחר ימי הסערה הגשומים. אודה למי שיוכל לסייע לי בקטלוג לזן המתאים, לטובת הויקישיתוף תודה, מוטי --Assayas - שיחה 19:14, 7 במרץ 2011 (IST)

זאת פטרייה ששייכת לפטריות המדף. על איזה עץ היא גדלה? אוריה אורן - שיחה 12:24, 12 במרץ 2011 (IST)

תודה. אין לי שמץ (יכול להיות חרוב). אצלם גם אותו וברשותך אשאל אותך ישירות בדף שיחתך. בברכה --Assayas - שיחה 16:07, 12 במרץ 2011 (IST)

עץ חרוב בוודאות, בדקתי, מוטי --Assayas - שיחה 20:45, 12 במרץ 2011 (IST)

הוכחה ממש פשוטה בחדו"א

נתונה פונקציה $f:R\to R$ ששואפת ל+אינסוף כאשר איקס שואף לאינסוף ול+אינסוף כאשר איקס שואף למינוס אינסוף. צ"ל: קיימות שתי נקודות בהם ערך הפונקציה שווה, כלומר $x_{1}\neq x_{2},f(x_{1})=f(x_{2})$.

( זה חלק מתרגיל יתר גדול שבו צריך להוכיח שהפוקציה אינה על. הרעיון שלי זה להגיד שחייב להיות מינימום לפי משפט רול ואם יש מינימום אז הפונקציה $f:R\to R$ היא לא על. אולי יש דרך עוד יותר פשוטה)

הפונקציה רציפה אבל לא גזירה. עוזי ו. - שיחה 20:56, 7 במרץ 2011 (IST)

אופס.. רול לא ילך לי... אבל האם נכונה הטענה "אם פונקציה $f:R\to R$ רצפיה שואפת לפלוס אינסוף כאשר איקס שואף לאינסוף ולפלוס אינסוף כאשר איקס שואף למינוס אינסוף, אזי קיימות שתי נקודות $x_{1}\neq x_{2}$ בהם $f(x_{1})=f(x_{2})$"?

כן. עוזי ו. - שיחה 21:56, 7 במרץ 2011 (IST)

יש לזה הוכחה סבירה? בוא נגיד אני לא מכיר את זה כמשפט וממש מפחד להשתמש בטענות שלא מוכחות (עובדה- האינטואיציה שלי לא נותנת תמונה מלאה של חדו"א).

תשתמש במשפט ערך הביניים. דניאל ב. 22:36, 7 במרץ 2011 (IST)

לווין

שלום, רציתי לשאול האם כדאי להוריד אנימציה של מסלולו של לווין סביב כדור הארץ כשאני יודעת שהוא לא נכון, על אף העובדה שהוא נמצא בעמוד עצמו?

כדאי קודם כל לשאול שאלות ברורות איתן - שיחה - 20:56, 7 במרץ 2011 (IST)

איזה לווין, איזה עמוד ואיזו אנימציה? על מה השאלה בכלל?

רצוי לשאול את השאלה בדף השיחה של הערך שאליו את מתייחסת. עוזי ו. - שיחה 21:57, 7 במרץ 2011 (IST)

סקאדים

כמה זמן בערך לקח מאז שסקאד נורה עד לנחיתתו בישראל?? 89.138.164.70 22:13, 7 במרץ 2011 (IST) כמובן שאני מתכוון לאלו שנורו במלחמת המפרץ... 89.138.164.70 22:31, 7 במרץ 2011 (IST) מהירות הטיל היא 1.5 km/s . Nachum - שיחה 11:01, 8 במרץ 2011 (IST)

באיזו שכונה בבאר שבע...?

מגדל המגורים בן 14 הקומות בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן משנת 1966, היה המבנה הגבוה בעיר עד לתחילת שנות ה-90, 9/08. באיזו שכונה בבאר שבע מצוי בניין זה?

באיזו שכונה בבאר שבע מצוי מגדל ארבע עשר הקומות (ראו תמונה)?

תודה. עִדּוֹ - שיחה 00:00, 8 במרץ 2011 (IST)

שכונה ב'. ולקריאה נוספת ראו כאן. איתמר ק. - שיחה 00:26, 8 במרץ 2011 (IST)

תודה!. עִדּוֹ - שיחה 16:06, 8 במרץ 2011 (IST)

מחפש שם משפט בסיסי במתמטיקה

האומר שלפונק' רציפות תחת איזושהי התמרה תהיה נקודה בה ערך הפונקציה ישמר. (נשמע כמו 'מדורת השבט?')

תודה.

משפט הכיווצים של בנך. עוזי ו. - שיחה 09:17, 8 במרץ 2011 (IST)

ראה/י קטגוריה:משפטי נקודת שבת. דניאל ב. 10:28, 8 במרץ 2011 (IST)

שאלה בפיזיקה

(בהמשך לקודמת) למעשה היה ההקשר פיזיקלי - אם ניקח קערת מים, ונקנה מהירות זוויתית (איני יודע אם למוט בתוכה, או שנסובבה) נקבל היפרבולואיד. השאלה היתה להוכיח, ולהראות איפה יש נקודה שגובהה אינו משתנה במהלך הסיבוב. אני יודע שהשאלה לא לגמרי ברורה, אבל אשמח לעזרה :)

כיוון מסילות רכבת ישראל

מדוע כיוון תנועת הרכבות בארץ על גבי המסילות, הפוך לכיוון התנועה בכבישי הארץ והיא כמו בכבישי אנגליה ?
הרי זה לא שהאנגלים הקימו את מערך הרכבות בארץ, הטורקים קדמו להם. AaronShapira - שיחה 15:11, 8 במרץ 2011 (IST)

המומחה המקומי לרכבות, ועניינים הנוגעים ברכבת ישראל בפרט הוא משתמש:Easy n. קיפודנחש - שיחה 21:58, 8 במרץ 2011 (IST)

איך בודקים אם משוואה דיפרנציאלית לינארית?

אם רושמה לי משווה עם הרבה חזקות של איקס, אבל כל הנגזרות של Y הם ללא חזקה- האם המד"ר לינארית?

האם משוואה $3x-y+(x-2y)y'=2$ היא לינארית?

יש לך הגדרה מדויקת וממצה בערך משוואה דיפרנציאלית לינארית. אם המד"ר לא מהצורה הזאת, המד"ר לא ליניארית. בדוגמה שהבאת המד"ר היא לא ליניארית כי y כופל את 'y (מקדם מהצורה $\ p(x)y'$ זה בסדר, אך לא $\ yy'$). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:47, 8 במרץ 2011 (IST)

איך קוראים לזמר רקע (שהוא גם הגיטריסט) ששר עם סנדרה בשירה Maria Magdalena?

איך קוראים לזמר רקע (שהוא גם הגיטריסט) ששר עם סנדרה בשירה Maria Magdalena?

נראה לי שזה המפיק של השיר, מייקל קרטו. אנדר-ויק • אל תשאלו 18:43, 8 במרץ 2011 (IST)

לא נראה לי. אם מחפשים "Michael Cretu" בגוגל תמונות מוצאים כמובן תמנות שלו. הוא מתולתל עם זיפים. כנ"ל אם תחפש Michael Cretu - Samurai ביוטיוב - קליפ שלו מ-1985 אותה השנה בה צולם Maria Magdalena. לא כל כך דומה לדעתי לגיטריסט כחול העיניים ובעל השיער החלק.

שאלה בסיסית ביותר בכימיה (כמה חלקיקים?)

שאלה: כמה אטומי As יש ב- 5.21gr של החומר?

אני יודע שזה כמות המולים כפול מספר אבוגדרו. אבל איך מחשבים את כמות המולים? יש לי את המשקל האטומי בטבלה (74.92) אבל אני לא מצליח לקשר... 79.177.17.82 18:52, 8 במרץ 2011 (IST)

עוד שאלה: תרכובת מורכבת מפחמן+מימן. ידוע שהחומר מכיל 93.75% פחמן ו- 6.25% מימן באחוזים משקליים. מה הנוסחה האמפירית של החומר?

אותה הבעיה: אני יודע שהיחס בין משקל אטומי של פחמן לזה של מימן הוא 1:12. ויודע שהיחס בין משקליהם בתרכובת הוא 1:15. מה אני יכול להסיק מזה? 79.177.17.82 19:12, 8 במרץ 2011 (IST)

בקשר לשאלה הראשונה: המסה המולרית היא 75 (מעגלים למספר הקרוב ביותר). לכן יש לנו 5.21 חלקי 75 מול ארסן. ב-1 מול יש 6.02X10^23 אטומים. מכאן קל להמשיך לבד. AMIRBL25 - שיחה 20:32, 8 במרץ 2011 (IST)

בקשר לשאלה השנייה: נניח שמסת התרכובת 100 ג"ר. לכן, יש לנו 93.75 גרם פחמן ו-6.25 גרם מימן. המסות המולריות של החומרים האלה היא 12 ג"ר ו-1 ג"ר בהתאמה. עכשיו חלק את המסה שנתונה לך מכל חומר במסה המולרית שלו, ואז תגלה את מספר המולים של כל חומר. אחר כך מצא את היחס בין המולים, ולאחר מכן הצב את המספרים המתאימים ליד כל חומר (לדוג': אם היחס הוא 2:3 אז הנוסחה היא C2H3).

עזרת לי מאוד. 79.177.17.82 21:08, 8 במרץ 2011 (IST)

שאלה בלשון

מישהו מכיר מילים נוספות מסוג עיתונאי ומילונאי - דרך התצורה שלהן היא: (בסיס + צורן סופי) + צורן סופי??? תודה מראש 89.138.164.70 20:12, 8 במרץ 2011 (IST)

חשמלאי, חקלאי, בנאי, טכנאי, כבאי, חזאי, מחזאי, שמאי (בסיס+סיומת אי של בעל מקצוע) שפם אדום - שיחה‏‏ 20:22, 8 במרץ 2011 (IST)

אני חושב שלא לזה התכוון השואל. אם הבנתי נכון, הוא התכוון לכך שיש שני צורנים סופיים ("עיתון" ו"מילון" הן מילים שכבר מכילות צורן סופי "-וֹן" [שהתווסף לבסיסים מהשורשים של "עת" ו"מילה"], ואז עליהם התווסף הצורן -אי במילים "מילונאי" ו"עיתונאי"). מה שעולה לי בראש כרגע זה חידונאי, אולי אחשוב על עוד כמה בהמשך. :) בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 20:27, 8 במרץ 2011 (IST)

כן לזה בדיוק התכוונתי - שני צורנים סופיים 89.138.164.70 21:17, 8 במרץ 2011 (IST)

בימינו המציאו גם "דבוראי" במקום כוורן (שנשמע כמו קברן). שלום • שיחה • ד' באדר ב' ה'תשע"א • 23:18, 9 במרץ 2011 (IST)

יש הרבה. למשל, כל משפחת "-ני": חמדני, פתייני, פסנתרני, דחייני, לאומני, חובבני, צטטני, צורני וכו'.

כנראה שלא הבהרתי את כוונתי טוב מספיק, המילה צריך לייצג בעל מקצוע... אם אני אצליח למצוא עוד מילים אקבל בונוס בציון. אני וחבריי ניסיני רבות ולא הצלחנו... תודה מראש89.138.188.245 15:13, 12 במרץ 2011 (IST)

פיזמונאי

שאלה בנושא הכנסת וחבריה

אם ח"כ מסיעה מסוימת פורש, או הולך חלילה לעולמו, הרי נכנס במקומו לכנסת הבא בתור ברשימת המפלגה. מה קורה אם מצב כזה יקרה עכשיו בסיעת העצמאות של אהוד ברק?

יכנס החבר הבא ברשימה המקורית שהסיעה התפלגה ממנה, במקרה הזה ברשימת העבודה.

זה לא נראה לי נכון וגם לא הגיוני. החבר הבא ברשימה זו יחליף מישהו מסיעת העבודה. הפיצול של ברק וחבריו לא כולל את רשימת ההמתנה. או שכן? אם אפשר תשובה יותר מבוססת ולא איזו זריקת תשובה אנונימית. תודה.

"העצמאות" של אהוד ברק לא הוכרה כמפלגה והיא עדיין סיעה. פירוש הדבר שהיא נחשבת לסיעה פורשת בתוך אותה מפלגה, וזאת ללא שום קשר להצהרות הפוליטיקאים של שתי הסיעות (עבודה ועצמאות). מכאן, אם אחד מחברי סיעת "העצמאות" פורש או, חלילה, נפטר, במקומו יכנס לכנסת המועמד הבא ברשימה. מועמד חדש זה, כאשר יכנס לכנסת, יחליט אם יצטרף לסיעת "העצמאות" או לסיעה מהכונה עדיין "עבודה". --וידנפלד - שיחה 23:39, 9 במרץ 2011 (IST)

אגב זה קרה בעבר לפחות פעם אחת, מרדכי משעני (גשר) נכנס במקום אלי גולדשמידט (עבודה-מימד) בכנסת ה-15 מכיוון ששניהם התמודדו במקור ברשימת ישראל אחת.

מילה נוספת חוץ מאישה לאורגניזם שמפגין התנהגות נשית

יש רעיונות?, עלמה זאת המילה היחידה שאני יכול להביא אך היא באופן אוטומטי מותאמת לגיל הצעיר, אך מה באופן כללי?,

תודה.

נקבה. ‏Setreset • שיחה 12:48, 9 במרץ 2011 (IST)

גברת ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:29, 10 במרץ 2011 (IST)

ריבה, בחורה. שתיהן, כמו גם עלמה, ארכאיות ומתייחסות לאישה לא נשואה. עלמה הייתה מקובלת כתרגום ל-miss, גם לגבי בתולה זקנה בת שישים. נקבה וגברת מייצגות שני קצוות בסקאלה הנשית.שלומית קדם - שיחה 15:28, 11 במרץ 2011 (IST)

ריבה? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 15:43, 11 במרץ 2011 (IST)

מי יש לו ריבה כזאת ריבה יפה רכה שתי עיניה שושנים ונשמתה זכה. לך אלי אתפללה שמור נא לי את ריבתי. מי יש לו ריבה כזאת כמו חביבתי Nachum - שיחה 15:07, 12 במרץ 2011 (IST)

לומר שריבה זו "מילה לאורגניזם שמפגין התנהגות נשית" זה כמו לומר שמי ששאל את השאלה הזו זה "אורגניזם שמפגין כישורים דמויי אינטליגנציה" קיפודנחש - שיחה 17:26, 12 במרץ 2011 (IST)

מהי הפתולוגיה של שחזור איברים מתאי גזע?

איך למעשה בונים איבר אורגני חדש?, ממה הוא מורכב?, ומהם תאי הגזע המדוברים?

תודה!!!.

1, 2, 3‏ --MT0 - שיחה 13:37, 9 במרץ 2011 (IST)

שאלה בווקטורים

נתון: $\ a=(-8,-2,-4),b=(3,1,4)$. צריך למצוא שני וקטורים $u,v$ כך ש:

1. $b=u+v$
2. a מקביל לu
3. a מאונך לv

יש לכם רעיון איך עושים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרעיון הכללי פשוט: ליצור מספיק משוואות שמורכבות מרכיבים סקלריים (כלומר רכיבי v ו u) כך שיהיה ניתן לפתור את המשוואות.

במקרה הזה עליך ליצור לפוחת 6 משוואות (כי לכל וקטור יש 3 רכיבים)

המשוואות שתיצור הן:

• יש לך 3 משוואות מנתון 1
• מנתון 2 יש לך עוד 3 משוואות אך נוסף לך נעלם t (שהוא היחס בין a וu) ולכן עליך לחפש עוד משוואה
• נתון 3 מספק לך את המשוואה השביעית.

בהצלחה, שלום • שיחה • ד' באדר ב' ה'תשע"א • 18:45, 9 במרץ 2011 (IST)

חשב את המכפלה הפנימית של המשוואה b=u+v עם a; ולפי ההנחה u=ka עבור סקלר k כלשהו. עוזי ו. - שיחה 19:45, 9 במרץ 2011 (IST)

הכנסת תבנית לערך

ברצוני להכניס תבנית ערך בעבודה מעל לערך מבצע צלבן, עליו אני עובד כרגע, משום שאני כותב אותו מחדש ומרחיב אותו. מה בדיוק אלי לעשות. בתודה מראש. איש שלום - שיחה 13:34, 9 במרץ 2011 (IST)

עשיתי--בשורה הראשונה Nachum - שיחה 15:47, 9 במרץ 2011 (IST)

שאלה בפיקיה ניסיונית (שגיאות תקן)

[שאלה http://xmages.net/show.php/2542807_a-png.html] שאלה 3- איך יודעים מה צריך להיות ההפרש על מנת שהשגיאה תהיה קנה מ2%? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מנוע מלהכנס לקישור שצירפת. אם תנסה לנסח את הבעיה באופן כללי אשתדל לענות. משה פרידמן - שיחה 00:49, 11 במרץ 2011 (IST)

קשרים בינמולקולריים

האם מולקולה בעלת דיפול שיוצרת קשרי מימן, כמו אתנול, יכולה ליצור גם קשרי לונדון (קשרי ואן דר ואלס) בין החלקים במולקולות שאין עליהם קבוצת OH? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך אומרים "אינטגרבילי" בעברית?

ניתן לדיפרנציאל נקרא "גזיר". איך נקרא אובייקט שניתן לעשות לו אינטגרציה ( אסכמה)? 79.176.14.18 19:08, 9 במרץ 2011 (IST)

בחיים לא שמעתי שימוש במילה שונה מ"אינטגרבילי" ואני לא חושב שהאקדמיה עסקה בזה. גם החידוש של האקדמיה למילה אינטגרל, אַסכֶּמֶת, לא תפס. דניאל ב. 19:25, 9 במרץ 2011 (IST)

לדעתי אינטגרציה היא סכימה, לא אסכמה. אפשר לומר "בר סכימה" במקום אינטגרבילי, אבל זה באמת לא מקובל. 109.66.209.181 19:32, 9 במרץ 2011 (IST)

חשבתי אולי "מתאסכם" זה אינטגרבילי? איך אקדמיה לא חשבה על זה? 79.176.14.18 19:37, 9 במרץ 2011 (IST)

במשך השנים שינתה האקדמיה את המונח לאינטגרל. במילונים המוקדמים הוא מתורגם "אִנְטֶגְרָל", "נִסְכֶּמֶת", ובמילונים אחרים "סֶכֶם", ואילו במאוחרים הוא מתורגם "אִינְטֶגְרָל" או "אַסְכֶּמֶת". באופן דומה, גם המונח לאינטגרבילי השתנה מ"סָכִים" ל"אִסְכּוּמִי, בֶּן-אִסְכּוּם" במילונים החדשים. דוד - שיחה 19:45, 9 במרץ 2011 (IST)

פונקציה מוגדרת בקטע

אם אומרים לי "נתונה f המוגדרת בקטע [a,b]". האם זה אומר שלכל נקודה בקטע יש תמונה? האם אפשר להגיד שהפונקציה $1/x$ מוגדרת בקטע [-1,2]?

אם יש קטע פנימי ב[a,b] שבו לפונקציה אין ערך - האם אז התנאי " f המוגדרת בקטע [a,b]" לא מתקיים? ~ סטודנט

כשאומרים שהפונקציה מוגדרת בקבוצה מסויימת מתכוונים שיש לה ערך בכל נקודה ונקודה. הפונקציה $1/x$ לא מוגדרת בקטע $\ [-1,2]$, אלא אם תתקן אותה ותגדיר שהיא מקבלת ב-0 את הערך 5, למשל. עוזי ו. - שיחה 21:10, 9 במרץ 2011 (IST)

כלומר הטענות "לכל נקודה c בקטע I יש $f(c)$" ו "הפונקציה מוגדרת בקטע I" הן שקולות?

מה שהטענה "נתונה f המוגדרת בקטע [a,b]" אומרת זה שאין נקודות אי רציפות, או ליתר דיוק מוגדר בהם ערך בצורה "ידנית"( או איך שקוראים למה שעשית כשרשמת "תגדיר שהיא מקבלת ב-0 את הערך 5"). אני מבין נכון? ~סטודנט

הטענה "לכל נקודה c בקטע I יש $f(c)$" אינה תקינה, למרות שבסלנג מתמטי (מסתבר שיש דבר כזה) היא אומרת ש"הפונקציה מוגדרת בקטע I".

כשאומרים ש"נתונה f המוגדרת בקטע [a,b]", אין בזה אף רמז לקיומן או העדרן של נקודות אי-רציפות; הפונקציה מוגדרת בכל נקודה, וזה הכל. עוזי ו. - שיחה 23:20, 9 במרץ 2011 (IST)

גלגול במישור משופע

ברצוני לדון בבעיה הקלאסית הבאה: (ראו איור)

גלגול במישור משופע

גלגל מתגלגל ללא החלקה על מישור משופע, מהי תאוצתו הקווית? בעקרון, לצורך חישוב המומנטים, ניתן לבחור כל ציר סיבוב שרוצים. נניח שאנו רוצים לפתור ביחס לציר העובר בנקודה O. גודל החיכוך הינו $f=mgsin\theta -ma$. נסמן את מומנט ההתמד סביב ציר זה I. משוואת המומנטים תהיה פשוט: $mr^{2}gsin\theta -mr^{2}a=Ia$. התוצאה היא $a={\frac {mr^{2}gsin\theta }{I+mr^{2}}}$. אם נרצה לפתור לפי סביב ציר A עם מומנט 'I נקבל את המשוואה: $mr^{2}gsin\theta =I'a$, שפתרונה $a={\frac {mr^{2}gsin\theta }{I'}}$, שזה זהה לפי משפט שטיינר. הבעיה שלי היא שאני לא מצליח לקבל תשובה הגיונית אם אני מנסה לפתור סביב ציר B. משה פרידמן - שיחה 21:52, 9 במרץ 2011 (IST)

למה הכפלת ברדיוס בריבוע? אני חושב שצריך להכפיל ברדיוס כדי לקבל את המומנט. ‏Setreset • שיחה 22:15, 9 במרץ 2011 (IST)

קיצרתי. במשוואת המומנטים אמורה להופיע תאוצה זויתית, ואני המרתי ישר לתאוצה קווית. יש להכפיל ברדיוס. הכי פשוט לראות שהיחידות נכונות משה פרידמן - שיחה 22:33, 9 במרץ 2011 (IST)

מישהו? האם הוכה המומחה? משה פרידמן - שיחה 21:28, 13 במרץ 2011 (IST)

כשהייתי נער, הדרך הערמומית לפתור שאלות כאלו הייתה דרך עבודה ואנרגיה (קל להראות שהתאוצה קבועה בזמן). קיפודנחש - שיחה 23:06, 13 במרץ 2011 (IST)

יש המון דרכים לפתור את הבעיה. פתרתי אותה למעלה בשתי דרכים. השאלה שאלה היא עקרונית: מדוע לא ניתן לפתור את הבעיה כאשר ציר הסיבוב הוא B, והאם התשובה לשאלה הזו יכולה ללמד על חוסר זהירות בו נקטתי כאשר בחרתי את הציר כ A? משה פרידמן - שיחה 23:55, 13 במרץ 2011 (IST)

עכשיו הבנתי את הקושי - לצערי כבר איני נער ולא אוכל לעזור כאן.... בברכה - קיפודנחש - שיחה 00:22, 14 במרץ 2011 (IST)

נדב"ר לאותיות באנגלית

קשה להבין אותיות באנגלית בשיחה טלפונית לדוג קשה מאוד להבין נכון מה האימייל של מישהו דרך הטלפון למשל: dor@nana.co.il דומה לtor@mama.co.il

ולכן רציתי לדעת האם קיים נדב"ר לאותיות באנגלית כמו שקיים לדוגמא בנדב"ר הצה"לי: א - אנגליה נ - נשר ת - תליאנד

תודה סנדי

שלום, ראי את הערך בויקיפדיה באנגלית: en:NATO phonetic alphabet . ‏DGtal‏ 16:44, 10 במרץ 2011 (IST)

אם כבר אז כבר: א - אלף ת-תלם. והמקור אינו צה"לי. Shannen - שיחה 17:55, 11 במרץ 2011 (IST)

איך פותרים מד"ר לינארית?

שאלה ממש קלה במד"ר. מצא פיתרון של המשוואה $\ y'-2y=x-4$ אשר משיק לציר הx בנקודה אחת. איך אני מוצא לזה פיתרון כללי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תכפיל את המשוואה ב $\ \exp(-2x)$. תקבל לפי כללי הגזירה של מכפלת פונקציות:

$\ (y\cdot \exp(-2x))'=(x-4)\cdot \exp(-2x)$. כל מה שנותר זה לעשות אינטגרציה אחת ולמצוא פונקציה המוגדרת עד כדי קבוע. את הקבוע תקבע לפי הדרישה שהוא יהיה משיק לציר X בנקודה אחת. משה פרידמן - שיחה 01:03, 11 במרץ 2011 (IST)

עשיתי אינטגרציה והכל והגעתי ל$y={\frac {2x-9}{4}}+{\frac {c}{e^{2x}}}$ ( השוואה שרמתי אתמול צריכה להיות עם פלוס). איך עכשיו אני משתמש בדרישה "אשר משיק לציר הx בנקודה אחת"?

מכאן אתה יודע שה-C צריך להיות זה שיאפס את הנגזרת עבור y=0 ‏. 109.66.209.181 11:39, 11 במרץ 2011 (IST)

על טעם ועל ריח..

למה יש אנשים שאוהבים מאכלים מסוימים, ואדם אחר לא אוהב את אותו המאכל? סיבות ביולוגיות? פסיכולוגיות? שניהם? אחר? תודה מראש! (: Golds770 - שיחה 20:33, 10 במרץ 2011 (IST)

זה בגלל שהם שמעו את הפתגם "על טעם ועל ריח אין מה להתווכח" ורוצים להראות שהוא נכון. איתן - שיחה - 20:56, 11 במרץ 2011 (IST)

מה זה J.S.P. כפי שבא לידי ביטוי במשפט הבא

נתקלתי בכתבה בעיתון פלסטיין פוסט מחודש דצמבר 1947 המתייחס לפעולה של כח משטרתי/צבאי שירה על אנשים. המשפט הוא:

• ...A J.S.P patrol fired on a number of Arabs manning a road block near

מהו אותו כוח הקרוי .J.S.P ? תודה Hanay • שיחה 23:14, 10 במרץ 2011 (IST)

תן בבקשה קישור לכל הכתבה ,--פו-איי - שיחה 23:55, 10 במרץ 2011 (IST)

(תני) -> Legionnaire shoots Jews, פלסטיין פוסט, 10 בדצמבר 1947 Hanay • שיחה 23:59, 10 במרץ 2011 (IST)

הכוונה ל- Jewish Settlement Police משטרת היישובים העבריים והם מוזכרים גם כאן "Two incidents took place in Rehovoth at about 300315 B hours and 300320 B hours respectively. They are as follows: (a) 20-30 shots were fired at a JSP patrol in Rehovoth. One policeman wounded in leg. No other casualties. (b) Light automatic fire was aimed from an easterly direction at Rehovoth Police Station. The Police answered with two 2" mortar shells and 6 red flares. There were no casualties." ]http://www.palestine-encyclopedia.com/EPP/Chapter05_3of3.htm כאן] מוטי - שיחה 00:06, 11 במרץ 2011 (IST)

מזה ET.EL ?

מופיע כציון הופעה מורחבת של מקור (בביביליוגרפיה).

.et al הוא קיצור של et alii, בלטינית: "ואחרים". מופיע כאשר רשימת השמות (בהקשר של ביבליוגרפיה, שמות המחברים של מאמר או ספר) ארוכה מכדי לציין את כולם. ישנם סטנדרטים שונים הקובעים מתי אפשר להשתמש בביטוי במקום לציין את השמות של כולם (לפי סטנדרט APA - כאשר ישנם מעל 6 שמות). בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 23:43, 10 במרץ 2011 (IST)

ובעברית אומרים (וכותבים) "מה זה" ולא "מזה". טוסברהינדי (שיחה) 23:51, 10 במרץ 2011 (IST)

אבל כבר במקרא אנחנו מוצאים: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' מזה (קרי: מַה זֶּה) בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה". (שמות ד, ב) דוד - שיחה 09:27, 11 במרץ 2011 (IST)

"אמר להו מזה בן מזה - יזה, ושאינו לא מזה ולא בן מזה יאמר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה? אמר לו רבי עקיבא: רבי יהושע נתפייסת? כלום עשינו אלא בשביל כבודך!" איתן - שיחה - 20:53, 11 במרץ 2011 (IST)

פעם ממש השתגעתי כשחיפשתי מי זה ה "Et Al" שמוזכר כנגן בכל מיני דיסקים... Ranbar - שיחה 11:24, 11 במרץ 2011 (IST)

מזכיר לי, שכשהייתי בת ארבע או חמש שאלתי מי זו "ועיקרן תחילה" שמוזכרת אחרי מרים שפירא או ראומה אלדר בתחילת החדשות.שלומית קדם - שיחה 15:34, 11 במרץ 2011 (IST)

למה צריך רופא מרדים?

מה כל כך מורכב בהרדמה שמצריך התמחות מיוחדת?

הרדמה. רופא מרדים "משחק" עם מצב ההכרה ומדכא את התפקוד של מערכת העצבים. פעמים רבות הוא מבצע פעולות אלו על אנשים שאינם בקו הבריאות. המיומנות והידע שלו מאפשרים לבצע פעולות אלו באופן מבוקר בלי להרוג את הבנאדם וכן להשיבו להכרה ללא פגיעה מתמשכת. יוסי • שיחה 23:51, 10 במרץ 2011 (IST)

היו לא מעט מקרים בהם הרדמה לא מקצועית הרגה את המטופל. לדעתי גם בארץ היתה פרשה על רופאה אחת שהרדימה למוות ילדה. 79.179.10.121 23:58, 10 במרץ 2011 (IST)

יותר מזה, השם "רופא מרדים" מטעה ולא פעם ביקשו לשנותו. הרופא המרדים הוא האחראי בעת ניתוח על חיי המטופל בכל ההיבטים. הרופא המנתח עסוק בטיפול במערכת מסויימת אותה הוא מנתח. ניתן לומר כי מבחינת המנתח זה שמחובר למערכת גם בן-אדם חי, זה ממש עול (בציניות, כן). כמומחה הרופא המנתח לא יכול להיות אחראי גם על פרמטרים רבים אחרים, שלא קשורים ישירות לעבודתו. כאן נכנס המרדים, שתפקידו להיות ער לכל מיני תרחישים שיכולים לקרות בגוף החולה ובמצב הכרתו בעת הניתוח. הרופא המרדים מכיר את מחלות הרקע של המטופל ואת התרופות אותן הוא נוטל ובמקרים רבים מראיין את המטופל לפני ההליך (בניגד למנתח ש"בא, מתקן והולך"). בגלל החיוניות והמרכזיות של התפקיד יש מנותחים הפונים למרדים באופן פרטי (שר"פ). Ranbar - שיחה 11:21, 11 במרץ 2011 (IST)

הרופאה שהרדימה ילדה למוות חטאה פעמיים - גם הזריקה לה מינון גדול פי כמה מן הדרוש לגילה ולמשקלה וגם הנמיכה עד למינימום את אזעקת המוניטור, כדי שלא תפריע לה לישון (!!!) בשעת ההרדמה. וכשהעירו את תשומת לבה למצוקת המורדמת, חשבה שהבעיה היא בפגם במוניטור וניסתה לטפל בו. עד שהתפנתה לבדוק את הילדה שבאחריותה, כבר היה מאוחר מדי. מסתבר, שלא כל מרדים מומחה ורשלנות פושעת יכולה להכשיל גם מומחה.שלומית קדם - שיחה 15:41, 11 במרץ 2011 (IST)

שלום לכם, זה למי שמבין ב-מ.העצבים

אני מאד אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי ממש בגדול ובעממיות על הענף הסימפתטי והענף הפרא-סימפטתי, בדוגמאות שימחישו מה תפקידן של אלו ועוד מה שצריך לדעת באופן בסיסי, למי שרק מתחיל ללמוד על הנושא,

המון תודות!

אני חושב שמערכת העצבים האוטונומית כתוב בצורה פשוטה למדי. הערך גם כולל דוגמאות בסיסיות. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:53, 11 במרץ 2011 (IST)

מיסוי והשקעות

שאלה על מועד מיסוי: נגיד שיש לי כסף M שאפשר לבחור עבורו אחד משני מסלולים: לשלם עליו מס T ואז להשקיע את מה שנשאר ולזכות בתשואה X, או להשקיע אותו קודם, ורק בתום ההשקעה (תקופה ארוכה) לשלם עליו מס. על פניו אין חשיבות למועד המיסוי, כי $\ (1-T)*(MX)=X*[(1-T)*M]$‏. אבל פעם שאלתי רו"ח והוא טען שעדיף לדחות את תשלום המס לעתיד, כי אז כספי המס שנשארים ברשותי עושים תשואה שחוזרת אלי. הוא בזמנו גם הצליח לשכנע אותי בזה דרך חישוב, אבל עכשיו אני מסתכל על השוויון הפשוט לעיל ולא מסוגל לשחזר את החישוב שהוא עשה אז. מישהו יכול לראות מדוע דחיית תשלום המס מאפשרת להגדיל את התשואה? תודה, 109.66.209.181 09:06, 11 במרץ 2011 (IST)

החוק הראשון במימון - הכנסות היום, הוצאות מחר.

זה משנה מאוד מתי אתה משלם מס! בוא נסתכל על הדוגמא הבאה:
- הריבית במשק (או עבור השקעה אחרת חסרת סיכון) היא r=5%
- בידיך 100,000₪ כיום, בבנק!
- נניח כי הפרוייקט (חסר הסיכון) שלך מרוויח 15% מההשקעה הראשונית בשנה הראשונה, וסכום זהה בכל שנה אח"כ.
- משך הפרוייקט 20 שנה.
- שיעור המס הוא 20%.
נתבונן על הערך-הנוכחי-הנקי (NPV) של הפרוייקט שלנו בשני המקרים.
תכנית (א) - הכנסות קודם, מיסוי אח"כ:
בעצם יש לך אנונה (משכנתא הפוכה - משלמים לך) ל-20 שנה, עם קבוע הכנסה, C=15,000₪. נוסחאון אנונה, יגלה לך שהערך הנוכחי של אנונה זו (PV) הוא PV=186,933₪ וכמה אגורות.
עכשיו כדי לחשב ערך נוכחי נקי, נקזז הוצאות.
במקרה שלנו, המדובר ב-20% מההון התחילי שלך (מה שמס הכנסה רצו במקור). היינו מינוס 20,000₪.
סך הכל, הענ"נ הוא, NPV=186,933-20,000=166,933₪.
תכנית (ב) - מיסוי קודם, השקעה אח"כ:
במקרה הנוכחי, אתה משקיע רק לאחר שמס הכנסה טמנו ידם בכיסך.
היינו, כעת סכום ההשקעה העומד לרשותך הוא 100,000-20,000=80,0000₪.
כאמור, הכנסות הפרוייקט שלך הן פונקציה של ההשקעה הראשונית. ליתר דיוק, 15% מההשקעה הראשונית (ותזרים כנ"ל ל-20 שנה).
עתה, 15% מ-80,000₪ (סכום ההשקעה הראשוני, במקרה זה), הם 12,000₪.
מכאן החישוב מקביל לחישוב הקודם - אנונה המשולמת לך למשך 20 שנה. אך קבוע ההכנסה הוא, C=12,000₪.
שוב, נוסחאון ומחשבון יגלו לנו כי הערך הנוכחי של אנונה זו, הוא PV=149,547₪ וכמה אגורות.
אך במקרה זה, אין לנו הוצאות נוספות ולכן, NPV=149,547-0=149,547₪.
זה הפרש של מעל ל-37,000₪ בדוגמא הנוכחית.

זה בדיוק הסיפור המפורסם בנוגע לתחשיבי בלאי.
רואי-חשבון, תמיד רוצים שהבלאי יוכר להם עכשיו, ולעומתם המדינה (=מס-הכנסה) מעוניינת לדחות את ההכרה בבלאי כמה שיותר קדימה.
מדוע זה המצב? ומדוע זה בכלל אותו סיפור?
תיזכר שבלאי מוכר כהוצאה. על הוצאות, לא משלמים מס.
מקרה (א): בלאי-ישר (לינארי). הבלאי על המכונה, או גורם-יצור אחר (לדוגמא, מחשב) מתפרס על פני כל שנות חייה של המכונה/גורם-יצור.
מפעל קונה מכונה יקרה ב-100,000₪. בעוד 10 שנים היא תהיה מיושנת ומקרטעת, והמפעל יאלץ לקנות חדשה.
אם מחשבים בלאי ישר, מקבלים כי "100% בלאי" נגרמים לאורך 10 שנים - היינו 10% בלאי בשנה.
בכל שנה, יכירו מסך הכנסה בבלאי של 10,000 ₪ (שהם 10% ממחיר המכונה המקורי).
נניח שלמפעל 100,000 ₪ הכנסות בשנה, אז יגבה מהם מס רק על 90. כי 10 הוכרו להם כהוצאה הנגרמת מבלאי.
מקרה (ב): כל הבלאי מוכר למפעל כיום.
המפעל הכניס השנה 100K, והוכרו לו הוצאות בלאי בשווי 100K גם כן. סך הכל למפעל אין השנה כל רווח, והוא לא משלם מס.
מה שהראינו קודם זה שעבור "סכומים זהים", תמיד כדאי להרוויח עכשיו, ולשלם אח"כ.
הדבר הזה תקף תמיד, וגם במקרה זה.
ובמקרה זה, גם בעל המפעל, וגם המדינה, שניהם רוצים להיות זה שירוויח עכשיו.
במקרה (ב) המדינה לא מרוויח כלום עכשיו, והיא עצובה.
במקרה (א) המדינה מתחיל להרוויח כבר השנה, והיא שמחה.
עבור בעל המפעל, הפרצופים הפוכים.
לכן זה קריטי לכל אחד מהם מתי הוא משלם/מקבל כמה.

תודה, אבל כנראה פספסת את זה שכתבתי שמדובר במודל שבו אתה תשלם מס על התשואה, כך שהמדינה משתתפת בכל הרווחים העתידיים שלך, לכן דחיית תשלום המס אוטומטית מגדילה את המס שתשלם. עד כמה שאני מבין, זה אומר שלא משנה מתי משלמים את המס, כל עוד מסלולי ההשקעה המדוברים הם לינאריים - כאלה שהתשואה שלהם היא בלתי תלויה בסכום ההשקעה (למשל קניית מניות או אג"ח, בניגוד לפתיחת מסעדה שמחייבת סכום מינימום קשיח).

זה נכון שאם אני מקים עסק, נניח, וצריך סכום ראשוני מינימלי, אכן יהיה עדיף לדחות את תשלום המס משום שתשלום של המס בהתחלה יגרור חסר כספי וצורך בהשלמת הון, שתגרור עלויות מימון. אבל אם לא מדובר על מסלול השקעה שכזה, האם יש עדיין יתרון כלשהו לגישת "הכנסות היום, הוצאות מחר"? כי אני לא רואה כזה: אם אני מתחיל עם סכום של 100,000 ש"ח, לא משנה אם קונים בו מניות, מחכים שהן יעלו ל-200,000 ש"ח ואז משלמים 40,000 ש"ח (20 אחוז מס, נניח) ונשארים עם 160,000 נטו, או שמתחילים בכך שמשלמים 20 אחוז מס על ה-100,000 ש"ח, משקיעים את ה-80,000 ש"ח הנותרים ונשארים בסוף עם אותו סכום בדיוק - 160,000 פטורים ממס. 109.66.209.181 18:41, 11 במרץ 2011 (IST)

מיסוי והשקעות

שאלה על מועד מיסוי: נגיד שיש לי כסף M שאפשר לבחור עבורו אחד משני מסלולים: לשלם עליו מס T ואז להשקיע את מה שנשאר ולזכות בתשואה X, או להשקיע אותו קודם, ורק בתום ההשקעה (תקופה ארוכה) לשלם עליו מס. על פניו אין חשיבות למועד המיסוי, כי $\ (1-T)*(MX)=X*[(1-T)*M]$‏. אבל פעם שאלתי רו"ח והוא טען שעדיף לדחות את תשלום המס לעתיד, כי אז כספי המס שנשארים ברשותי עושים תשואה שחוזרת אלי. הוא בזמנו גם הצליח לשכנע אותי בזה דרך חישוב, אבל עכשיו אני מסתכל על השוויון הפשוט לעיל ולא מסוגל לשחזר את החישוב שהוא עשה אז. מישהו יכול לראות מדוע דחיית תשלום המס מאפשרת להגדיל את התשואה? תודה, 109.66.209.181 09:06, 11 במרץ 2011 (IST)

העתקתי את שאלתך כי המומחה שלפני נתן תשובה ארוכה מדי.

רואה החשבון צדק- תמיד עדיף לדחות מס. יש להסתכל על מודל רב שנים. נניח שההשקעה היא 100,000, המס הוא 20% והתשואה השנתית היא 10%. אם תשלם מס בתום כל שנה - יישאר לך 8% נטו. לאחר 9 שנים יהיו לך 199,900.

לעומת זאת אם המס משולם בסוף התקופה - לאחר 9 שנים יהיו לך 235,794. הרווח הוא 135,794 ןהמס שינוכה הוא 27,158 - 20% מהרווח.יישארו לך 208,636 - יותר מאשר באופציית מיסוי שנתי. איתן - שיחה - 19:41, 11 במרץ 2011 (IST)

תודה, אבל לא זה מה ששאלתי... השאלה שלי היא לא על מיסוי שנתי של הרווחים אלא על מיסוי ראשוני של הקרן כולה, לעומת מיסוי מאוחר של הקרן וגם של הרווחים או הריבית שהיא נושאת עם השנים. ככל שאני רואה, בכל התחשיבים (שהם גרסה כזו או אחרת של טור הנדסי) הסכום הסופי הוא ביחס ישר לסכום הראשוני, לכן הסכום נטו לא תלוי במועד תשלום המס. אני משתמש במספרים בדוגמה שלך: האם זה משנה אם אני משקיע את ה-100,000 ש"ח, מקבל אחרי 9 שנים 235,794 ומשלם *על הכל, כולל הקרן והרווחים* מס של 20 אחוז, האם התוצאה היא שונה מאשר תשלום של המס על הקרן ביום הראשון, כך שנשארים לי 80,000 ש"ח ואני משקיע אותם באותו האופן כאשר אין כל מס מעבר לכך? נראה לי שלא, זה מה שאני מנסה לוודא...

לא משלמים מס על קרן. זה מקור הטעות שלך.

אם אתה מתחיל מראש ב-80,000 אז אחרי 9 שנים יהיו לך כ-188,000 שקל נטו, לעומת 208,636. בכל מקרה דחיית המס מקנה לך רווח - בגלל שהמס הנדחה מייצר בעצמו רווח. איתן - שיחה - 20:24, 11 במרץ 2011 (IST)

תקרא שוב את השאלה שלי - אני שואל על מקרה שבו כן משלמים מס על הקרן. יש לי הון במסלול מסוים. אם אני מושך אותו לחשבון העו"ש שלי אני משלם עליו מס מסוים. לחליפין, אני יכול להשקיע אותו לכמה שנים, ואז לשלם (את אותו אחוז מס) על השווי שיהיה אז. המס הנדחה מייצר רווח, אבל במקרה שאני שואל עליו, יהיה מס גם על הרווח הזה. 109.66.209.181 20:32, 11 במרץ 2011 (IST)

אם תתן יותר פרטים ניתן יהיה לסייע. לא ברור לי למה אתה נדרש לשלם מס על קרן (אלא אם כוונתך לרווחים שהצטברו ושאתה כולל אותם בקרן) איתן - שיחה - 20:45, 11 במרץ 2011 (IST)

ניסיתי בכוונה לשאול שאלה כללית שתוכל לסייע לקוראים נוספים, אבל אם זה משנה: בחיסכון פנסיוני מקבלים פטור מסוים ממס על הסכום הנחסך, עד תקרה, אבל בסופו של יום משלמים מס על הקצבה כשמגיעים לגיל פרישה. אני מנסה לראות אם יש באמת יתרון בשימוש בפטור הזה ממס, בהינתן שבסופו של דבר אני אשלם אותו בכל זאת - לא רק על הסכום שאפקיד אלא גם על כל התשואה שהוא יעשה לאורך השנים. העניינים האלה הם עולם ומלואו ויש ימבה שיקולים, לכן אני מנסה להסתכל בינתיים על מקרה פשטני שבו מדובר על מס שהוא אחוז מסוים ולא פרוגרסיבי, ועד כמה שאני מבין, לפחות במקרה הזה אין רווח בדחיית המס. 109.66.209.181 21:05, 11 במרץ 2011 (IST)

החוק השני של ניוטון- מהו?

האם החוק השני של ניוטון הוא הגדרה של כוח? או אולי הגדרה של מסה? או שהוא חוק טבע שמקשר בין שתי גדלים לא קשורים? 79.181.39.169 14:08, 11 במרץ 2011 (IST)

הגדרה של מסה. קיפודנחש - שיחה 20:54, 11 במרץ 2011 (IST)

תקרא חוקי התנועה של ניוטון --פו-איי - שיחה 20:13, 12 במרץ 2011 (IST)

לא הייתי אומר שהחוק השני הוא רק הגדרה של מסה. החוק הזה, בראש ובראשונה, קובע שיש קשר לינארי בין הכח לתאוצה. זו בפירוש לא תשובה לשאלתו של השואל, אבל אני לא חושב שהתשובה של קיפודנחש מספקת. משה פרידמן - שיחה 21:27, 13 במרץ 2011 (IST)

החוק אומר שעבור גוף נתון יש קשר לינארי בין כוח ותאוצה. יחס זה מגדיר את "מסת הגוף". עבור גוף אחר נקבל יחס אחר, ולכן לגוף האחר יש מסה אחרת. (חוק הכבידה מספק "הגדרה אלטרנטיבית" למסה, דבר שהטריד והציק לפיזיקאים עד שבא אלברט איינשטיין וניסח את תורת היחסות הכללית. אם נורא רוצים אפשר לומר שהעובדה שניוטון סיפק שתי הגדרות לא קשורות למושג המסה מהווה את הפגם הבולט ביותר בתורתו, פגם שנתן את המוטיבציה העיקרית לפיתוח היחסות הכללית) קיפודנחש - שיחה 23:14, 13 במרץ 2011 (IST)

אתה מערבב בין שני דברים. הדבר הראשון הוא עצם הקביעה שיש קשר ליניארי בין כח לתאוצה לכל גוף. זה דבר חשוב מאוד בפני עצמו. מעבר לזה, מהגדרה זו נובע שיש מקדם יחס כלשהו, ולשיטתך זוהי הגדרת המסה. הגם שניתן להתווכח על פרשנות זו, גם אם נקבל אותה היא איננה יכולה לבטא את מהותו של החוק השני. לדוגמא, האם לדעתך הפרשנות הנכונה לתורת הדינמיקה הניוטונית המתוקנת היא שינוי בהגדרת המסה? ייתכן, אבל זוהי פרשנות אפשרית בלבד. אני מניח שמנסחי התורה יעדיפו להתייחס אליה כתיקון שונה. בכל אופן, גם אם הגדרת המסה נובעת באופן מיידי מהחוק השני, היא תוצר לוואי שלו ואיננה מבטאת את מהותו. משה פרידמן - שיחה 00:07, 14 במרץ 2011 (IST)

בהסתמך על דברי דדו כאן חוקי ניוטון הם, על פי סדרם המקובל:

1. הנחת קיומה של מערכת אינרציאלית.
2. הגדרה של מושג הכוח.
3. טענה שקיים גודל - תנע - שעובר בין אובייקטים הפוגעים זה בזה, והוא תלוי ביחס ישר לכמות החומר שכולל כל אובייקט והמהירות היחסית ביניהן; כלומר, חוק שימור התנע.

אלעזר, מפר את תנאי החסימה --132.69.229.145 00:24, 14 במרץ 2011 (IST)

קשר בין אנרגיה פוטנציאלית לכוח

שני גופים טעונים בעלי מסה M1, M2 בזמן t=0 רחוקים מאוד. הם נעים אחד כלפי השני במהירות התחלית V01, V02 והעתקים שלהם הם X1(t), X2(t). והשאלה היא "מצא על ידי שימוש בנתונים את הקשר בין אנרגיה פוטנציאלית לכוח"

קודם כל מצאתי ביטוי של כוח הפועל על גוף: $F1(t)=M1d^{2}x_{1}(t)/dt^{2}$, כנ"ל לגבי השני. כמו כן. אני יודע שלכל גוף מתקיים $0.5MV_{0}^{2}=0.5MV^{2}(t)+E_{p}(t)$אבל איך אני מקשר בין הנוסחאות?

חמצן( שאלה באקולוגיה)

האם זה נכון שהרוב המוחלט של החמצן מיוצר על ידי עצות ים ועל ע"י עצים? כלומר שבירוא יערות לא באמת גורם לבעיות אקולוגיות גלובליות ( מן הסתם שללוקליות כן)?

רוב הפוטוסינתזה (התהליך שבו פחמן דו חמצני מפורק וחמצן משתחרר) קורה באוקיינוסים, על ידי אצות. זה לא סותר את העובדה שבירוא יערות גורם לנזקים גדולים מאוד. גם אם הקטנת כמות הפוטוסינתזה היא קצת פחות משמעותית, יש עוד השפעות חשובות (סחף קרקעות, זיהום אויר, השפעה על אקלים מקומי ועוד). יואלפ - שיחה 08:37, 13 במרץ 2011 (IST)

מבצע בול עץ

משהו יכול לספר לי על מבצע בול עץ? משנות ה-60-70?

סליחה על הבורות אבל...

אם קטפנו צמח מסויים, מהחצר, ומיד לאחר מכן שמנוהו בקערה עם מים למען החול יעזבו וישקע --- האם זה יכול לפגום בערך הויטמיני\מינראלי שבצמח?.

לצורך הדוגמה, אם קטפנו מרווה (שיש בה כמות מכובדת של אומגה-3 מסוג ALA), ושמנוה בקערה למען ישקע החול... האם למשל זה יכול לחסל את האומגה 3?...

(לשים בקערה למשך 8 דקות לפחות).

צמח בשם perilla

מה השם העברי שלו?,

תודה.

כנראה שאין לו שם בעברית ומכנים אותו בשם היפני "שיסו", הוא דומה לבזיליקום. שנילי - שיחה 20:20, 12 במרץ 2011 (IST)

פרילה, ראה כאן [5]--פו-איי - שיחה 20:23, 12 במרץ 2011 (IST)

לא מצליח להבין ההבדל בין מערך ניסויי למערך מתאמי

האם מנוע קיטור העלה את מעמד האישה?

אני לא היסטוריון או אנתרופולוג או משהו. אבל יש לי איזו השערה שמעניין אותי אם מישהו מאנשי המקצוע מסכים איתה. אני טוען שמעמד האישה היה נחות בהרבה מזה של הגבר בגלל הבדלים הפיזיולוגים. כלומר שגברים בממוצע יותר חזקים פיזית מנשים, יותר ניידים ומהירים ולכן בעלי אפשרויות להשיג דברים יותר בקלות. מכיוון שיכולות פיזיות אלו היו חשובים מאוד, האישה היתה נחותה בהרבה יחסית לגבר ( כי היא לא יכלה לבצע מטלות רבות שגבר כן). וגלל זה במשך מאות שנים הנשים היו נחות מהגברים והחברה נבנתה כך שנשים הפכו לכמעט משוללות זכויות, כי באופן טבעי חזק לוקח מהחלש (ומתוך טוב לב מגן עליו, אם יש בכך צורך).

אבל נקודת התפנית היתה מנוע- כלומר כלי שמסוגל לייצר כוח ומהירות ללא קשר לנתונים פיזיים של מי שמפעיל אותו. כלומר גם גבר וגם אישה יכולים להוציא את אותה האנרגיה ליחידת זמן ולכן לגבר אין יתרון מובהק. ומכיוון שלנתונים פיזיים של אדם אין יותר משמעות כל כך מכרעת ( אדם חזק יכול לבצע את אותם המטלות כמו אדם חלש), אז מעמד האישה הולך ועולה. ומזה נובע גם שהבדלי מעמדות בין נשים לגברים הם לא "עיוות היסטורי", אלא תוצאה של הבדלים פיזיולגיים שצפוי להיעלם באופן טבעי.

האם יש איזה מחקר היסטורי שמסכים אם התאוריה שלי? 79.178.23.92 12:20, 12 במרץ 2011 (IST)

ישעיהו ליבוביץ טען אותו דבר בספר "שיחות על עולם ומלואו".

מה שבאמת שינה את מעמד האישה היה המצאת הפטיש. תחשוב על זה: איזה גבר יכול להתמודד מול אישה עם פטיש?

לא הבנתי את הבדיחה. 109.65.206.227 22:45, 13 במרץ 2011 (IST)

יצור המוני של חלליות

בסופו של דבר, חללית לא מאויישת היא תרכובת כימית של מתכת ועוד חלקים נוספים.

אם כבר יש בידינו מתכון ומיכשור ליצור כאלה, למה לא יוצרים יצור המוני של כאלה?, למה צריך כלכך הרבה תקציב כדי לשלוח חלליות לכוכבים אחרים?,

אם יש בידינו המתכונים לאיך לבנות חללית שתקדח בקרח של יורופה, או לחללית שתצלם מיקרוסקופית או ננו-סקופית (סליחה על הבורות אם אני לא מדייק במונחים), את סלעי המאדים?.

זה באמת מאד מתסכל כשחושבים על זה?, איפה נאסא?!, זה לכאורה קטן עליה..!

לא הבנתי למה את\ה מתוסכל\ת. יוסי • שיחה 17:32, 12 במרץ 2011 (IST)

יצור המוני נהיה משתלם כלכלית רק כשמייצרים המון. כלומר מחיר היצור ליחידה אחת מתוך 50 לא יהיה משמעותית נמוך מהמחיר ליחידה בבניית יחידות בודדות. כדי להוריד מחיר משמעותית צריך מין הסתם לייצר לפחות מאות יחידות, אם לא אלפים. (למיטב ידיעתי, גם בייצור מטוסי קרב, שנמכרים במאות יחידות, חלק מהיצור הוא ידני). עכשיו השאלה, איפה מאות הלקוחות שישלמו מאות מליוני דולרים בשביל החלליות שלך?

אין בכך להעיד שלא נעשים מאמצים להוזיל את עלויות הייצור של החלליות. קרא למשל את ספייס שיפ 1. 84.108.160.70 18:21, 12 במרץ 2011 (IST)

תה או קפה

שלום לכולם, יש לי איזה ויכוח קטן עם חבר... כל בוקר אני שותה תה והוא שותה קפה. רצינו לדעת מה מהשניים יותר בריא או איזה מהשניים עדיף לשתות על בסיס יומי... תודה לעונים!

תקרא כאן [6] --פו-איי - שיחה 01:10, 15 במרץ 2011 (IST)

במאמר הזה יש אי דיוקים, למשל אין הוכחה ששתיית קפה מעלה את לחץ הדם. מומלץ לקרוא בויקי האנגלית על השפעת קפה על הבריאות. אגסי - שיחה 00:27, 13 במרץ 2011 (IST)

חתול

האם לחתול יש בעלים באמת? חתולים אינם יצורים חברתיים כמו כלבים שיש להם אינסטינקטים שבטיים והם רואים באדם את המנהיג של הלהקה. חתולים הם אינדיבידואלים. אז איך זה שחתולים מתקשרים לבני אדם, מתקשרים איתם, ויודעים לבקש אוכל בצורה שהאדם יבין, במקום לנסות לחטוף ממנו את המזון ולברוח?

בלי קשר להגדרה של "בעלים", חתול יכול ללמוד מי מביא לו מזון באופן קבוע, כך שלא צריך לחטוף את המזון ולברוח. חתול גם יכול ללמוד איזה התנהגות שלו תגרום לספק המזון לספק את המזון *עכשיו*. יואלפ - שיחה 08:42, 13 במרץ 2011 (IST)

טוקסידו בארץ

שלום וברכה, רציתי לשאול האם יש אירועים בארץ בהם מגיעים בחליפת טוקסידו מליאה? ואם יש - איזה מין אירועים אלו והאם אולי אפשר הפניות. תודה וכל טוב, מיכה פוך

כשתתחתן תלבש טוקסידו וכאן יסבירו לך מתי מומלץ ללבוש טוקסידו. סקרלט - שיחה 19:23, 18 במרץ 2011 (IST)

האם לאחר אימון ריצה אני אמור לשקול יותר או פחות מאשר לפני האימון?

הדבר עלה עקב ויכוח . האם יתכן שבסוף אימון ריצה אשקל במשקל, ואראה עליה במשקל? ולא ירידה? השאלה מתייחסת כמובן למשקל של אחרי האימון ביחס למשקל שלפני האימון.

אאל"ט, שינוי מסת השומן\שרירם מייד לאחר האימון הוא קטן. שינוי בכמות הנוזלים בגוף יכול להיות יותר גדול - מי ששתה הרבה ולא השתין יכול לשקול יותר בסוף האימון.יואלפ - שיחה 08:39, 13 במרץ 2011 (IST)

המשקל שלך לא יכול לעלות כל עוד לא אכלת כלום. זה שהפעלת שרירים ובזבזת קלוריות יקטין את המסה שלך. Corvus,(שיחה) 22:43, 13 במרץ 2011 (IST)

אימון גופני דורש הרבה אנרגיה. כדי להפיק אנרגיה זו, בזמן האימון (או כל פעילות גופנית מאומצת), הגוף מעכל חומרי אנרגיה רבים. האנרגיה מפעילה את שרירי הגוף ונפלטת החוצה בצורת חום. חום זה מעלה את הטמפרטורה של הגוף. כדי לשמר את הטמפרטורה בתחום סביר ולא מסוכן לגוף, הגוף מקרר את עצמו על ידי הזעת יתר. המאמץ דורש גם חמצן רב יותר ועל כן תהיה גם נשימת יתר. הזעה גדולה זו והנשימה גורמים לאיבוד נוזלים. איבוד זה יכול להיות גרמים ספורים במאמץ קל עד לליטרים במאמץ קיצוני (ריצת מרתון, למשל). על כן, אם לא תשלים, בזמן האימון, את כמות הנוזלים שהפסדת על ידי שתיה במידה שווה, בסוף האימון משקלך יפחת במידת הנוזלים שאתה בגרעון. ד"ר --וידנפלד - שיחה 23:01, 14 במרץ 2011 (IST)

שאלה בפיירפוקס

איך מוסיפים אתרים בשורה שבה רושמים כתובת של אתר? כלומר כל פעם שאחלץ על החץ למטה יפתח איזה אתר שאני רוצה. איך מוחקים משם אתרים? 109.65.206.227 22:48, 13 במרץ 2011 (IST)

עם העכבר על השורה המבוקשת, לוחצים על המקש 'del', זה תופס גם בהשלמות של טפסים ושדות. נת- ה- - שיחה 22:59, 13 במרץ 2011 (IST)

(השאלה כמו שהבנתי אותה): נניח ביקרת באתר שאתה לא רוצה שאמא שלך (או מישהו אחר שמשתמש באותו המחשב) יגיע אליו בזכות הנדיבות של השוא"ש בהשלמת הכתובת. השוא"ש עושה זאת בעזרת ההיסטוריה, והוא מרשה לך להסיר פריטים ספציפיים מההיסטוריה. לכן כדי להסיר את האתר המביך מההשלמה, היכנס להיסטוריה, עכבר ימני על האתר המביך, ובחר במחיקה (אפשר גם בעזרת המקלדת). קיפודנחש - שיחה 23:21, 13 במרץ 2011 (IST)

תודה על העזרה בשמירה על פרטיות, אבל עברתי את הגיל שבו אני צריך למחוק היסטוריה של אתרים מהסוג הנרמז. במיוחד מאימא...

התכוונתי אך ורק לשורה של הכתובת שאני לא יודע איך להוסיף לשם אתרים כך שהם יהיו שם קבוע (נראה לי שפיירפוקס בוחר לי באופן אקראי איזה כתובת לזכור ואיזה לא). השיטה של ללחוץ del באמת עוזרת. 109.67.202.20 17:20, 14 במרץ 2011 (IST)

אלגברה ליניארית

אשמח לעזרה קטנה עם התרגיל שפה (מדובר בתרגיל + פיתרון חלקי). החלק שלא הבנתי מסומן באדום. איך בדיוק הגיעו לווקטורים הללו? גם איך מצאו את הווקטורים הללו לפני שחישבו את הטרנספורמציה S?

ראה שורות 1 ו-4 בדף התרגיל, ואת הערכים וקטור קואורדינטות ומטריצה מייצגת. עוזי ו. - שיחה 13:18, 14 במרץ 2011 (IST)

מימד באלגברה

מה מימד של כל הפולינומים מעלה 3 לכל היותר? זה 3 או 4? תרומות/79.182.206.236 21:13, 14 במרץ 2011 (IST)

4. הבסיס הסטנדרטי של $\ F_{\leq 3}[x]$ הוא $\ \{1,x,x^{2},x^{3}\}$.אורי מוסנזון - שיחה 21:48, 14 במרץ 2011 (IST)

אולי הממד האלגברי שלו הוא 4 , אבל אפשר להציג תצוגה מלאה שלו בשני ממדים . תודה , סליחה פולינום מסיים , תודה .

אפשר למצוא התאמה חד חד ערכית בין כל הפולינומים הללו למספר יחיד. אבל מה הקשר? דניאל ב. 10:42, 15 במרץ 2011 (IST)

לא חד חד ערכית , אפשר בשני ממדי x I y להציג " כמעט" את כולם ומסויים אפשר בשנים . תודה ויש קשר .

אתה טועה, אפשר את כולם עם פרמטר יחיד. מפעילים פעמיים את עקום פאנו. ואין שום קשר לממד. דניאל ב. 05:39, 16 במרץ 2011 (IST)

מה מקור הביטוי "מה תודה, תתפשטי!"?

ייאמר לזכותי שחיפשתי קודם בגוגל וגם כאן באתר, ומצאתי את זה: 1 . לא ברור לי אם ענו שם בצחוק או ברצינות אבל בכל מקרה זה לא נראה לי המקור האמיתי. תודה לעונים. Gidip - שיחה 09:13, 15 במרץ 2011 (IST)

תודה .

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ל"ב, סעיף י"ב. יְשֻׁרוּן • שיחה 20:14, 15 במרץ 2011 (IST)

אני דווקא חושבת שהבדחיה על הפיל והנלמה זה אכן המקור. --Goldmoon - שיחה 10:28, 15 במרץ 2011 (IST)

אכן, המקור הוא הבדיחה הזו, על שני חלקיה ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:13, 15 במרץ 2011 (IST)

ניתן למדוד קרינת רנטגן במונה גייגר?

לאחר בדיקת CT מונה גייגר יראה שיש ממני קרינה רדיו אקטיבית?

קודם כל קרא את הערך מונה גייגר שרושם בפירוש "מונה גייגר יכול לאתר קרינת אלפא, בטא ,גמא וקרני רנטגן". אחר מכן כשאי לקרוא את קרני רנטגן ורדיואקטיביות. אני יודע שזה די הרבה, אבל אם זה מעניין אותך נסה לקרוא.

לבסוף, אתה לא מקרין רנטגן אחרי הבדיקה, בדיוק כמו שאתה לא מקרין אולטרה סגול אחרי שיזוף והאוכל שלך לא מקרין במיקרו אחרי חימום במיקרוגל. Corvus,(שיחה) 17:43, 15 במרץ 2011 (IST)

האם באמת זה אותו הדבר? אין באמת שום סיבה שאוכל יקרין בתדר מיקרו. אבל אם הוקרנת ברנטגן, ונוצר עירור k-shell למצב מטא-סטבילי באטום שבגופך, אתה בהחלט עלול לקרון רנטגן לאורך זמן. לא שיש סיבה לחשוב שזה קורה, או לפחות קורה באופן משמעותי, אחרי הקרנה של CT, אבל ההשוואה למיקרוגל לא ברורה לי. אגב, לשואל, אתה קורן רדיואקטיבית גם ללא צילום CT. משה פרידמן - שיחה 22:39, 16 במרץ 2011 (IST)