ביות בעלי חיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Gilgamesh (שיחה) לעריכה האחרונה של משתמשון
שורה 4: שורה 4:
[[קובץ:Man on donkey, Afghanistan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[חמור]] שבוית מה[[ערוד]], שימש ומשמש בעיקר כבהמת משא]]
[[קובץ:Man on donkey, Afghanistan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[חמור]] שבוית מה[[ערוד]], שימש ומשמש בעיקר כבהמת משא]]
[[קובץ:Camel ride along the beach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[גמל]] מכונה "ספינת מדבר" בשל עמידותו הגבוהה למקומות צחיחים.]]
[[קובץ:Camel ride along the beach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[גמל]] מכונה "ספינת מדבר" בשל עמידותו הגבוהה למקומות צחיחים.]]
'''ביות בעלי חיים''' (לעתים משתמשים במושג '''תירבות בעלי חיים''') הוא שם כולל לשינויים שעשה האדם ב[[בעלי חיים]] על מנת להתאים אותם לצרכיו.
'''ביות בעלי חיים''' (לעתים משתמשים במושג '''תרבות בעלי חיים''') הוא שם כולל לשינויים שעשה האדם ב[[בעלי חיים]] על מנת להתאים אותם לצרכיו.


יש בעלי חיים ש[[ביות|בויתו]] ללא שינוי בהתנהגותן הטבעית ([[דבורת הדבש|דבורי דבש]]), יש כאלו שעברו שינוי חלקי ([[חתול]]ים) ויש כאלו שעברו סיגול מלא לצורכי האדם (כל חיות המשק וה[[כלב]]ים) והתנהגותם שונה לחלוטין מחיי קרוביהם שחיים עדיין חיי בר.
יש בעלי חיים ש[[ביות|בויתו]] ללא שינוי בהתנהגותן הטבעית ([[דבורת הדבש|דבורי דבש]]), יש כאלו שעברו שינוי חלקי ([[חתול]]ים) ויש כאלו שעברו סיגול מלא לצורכי האדם (כל חיות המשק וה[[כלב]]ים) והתנהגותם שונה לחלוטין מחיי קרוביהם שחיים עדיין חיי בר.
שורה 16: שורה 16:
כתוצאה מתהליך הביות והברירה הלא-טבעית שגרם האדם לבעלי החיים, עברו רוב בעלי החיים המבויתים שינויים התנהגותיים ופיזיים כך שיסתגלו טוב יותר לצרכיו של האדם.
כתוצאה מתהליך הביות והברירה הלא-טבעית שגרם האדם לבעלי החיים, עברו רוב בעלי החיים המבויתים שינויים התנהגותיים ופיזיים כך שיסתגלו טוב יותר לצרכיו של האדם.


סוג של ביות היה התאמת בעלי חיים לנשיאת בני אדם או משאות. באזורים שונים בעולם בויתו בעלי חיים או שנעשה שימוש בבעלי חיים שכבר בויתו גם לשם נשיאת משאות. כך בויתו הסוס, החמור, הגמל, השור, היאק, הלמה, התאו, הפיל, נוצרה ההכלאה של פרד ונעשה שימוש בכלבים ובאילים לגרירת [[מזחלת|מזחלות]].
סוג של ביות היה התאמת בעלי חיים לנשיאת בני אדם או משאות. באזורים שונים בעולם בויתו בעלי חיים או שנעשה שימוש בבעלי חיים שכבר בויתו גם לשם נשיאת משאות. כך בויתו [[סוסיים|הסוס]], החמור, הגמל, השור, היאק, הלמה, התאו, הפיל, נוצרה ההכלאה של [[פרד]] ונעשה שימוש בכלבים ובאיילים לגרירת [[מזחלת|מזחלות]].


תהליך הביות היה בין הגורמים שאפשרו לבני האדם שחיו בחברות של [[ציידים-לקטים]] לעבור להתיישבות קבע וחקלאות כי מקורות מזון (בשר ותוצרים אחרים) הפכו לזמינים יותר ואפשר היה להשיגם ללא נדודים.
תהליך הביות היה בין הגורמים שאפשרו לבני האדם שחיו בחברות של [[ציידים-לקטים]] לעבור להתיישבות קבע וחקלאות כי מקורות מזון (בשר ותוצרים אחרים) הפכו לזמינים יותר ואפשר היה להשיגם ללא נדודים.
[[קובץ:Indian-Elephant-444.jpg|ממוזער|פיל עם רוכב. הפיל האסייני אינו מבוית אלא מאולף לחיות עם אדונו. את הפיל האפריקני בכלל לא מאלפים]]
[[קובץ:Indian-Elephant-444.jpg|ממוזער|פיל עם רוכב. הפיל האסייני אינו מבוית אלא מאולף לחיות עם אדונו. את הפיל האפריקני בכלל לא מאלפים]]
ראיות מוקדמות ל[[כוורן|כוורנות]] מ[[ציור סלע|ציורי סלע]] מתארכות את ביות הדבורים ל-13,000 לפנה"ס. שלושת הבאים - העז, הכבש והחזיר - כולם בויתו בערך ב-8,000 לפנה"ס, באסיה. יש ראיות ארכאולוגיות מהעת האחרונה לביות של סוג של חתול סביב 7,500 לפנה"ס‏‏{{הערה|1=‏[http://e.walla.co.il/?w=/214/529057 נמצאו שרידי חיית המחמד העתיקה בעולם]‏}}. הראיות המוקדמות ביותר לביות הסוס (כנראה בצפון רוסיה) מתוארכות ל-4,000 לפנה"ס. זנים קטנים יותר של סוסים בויתו באלף השלישי לפנה"ס.
ראיות מוקדמות ל[[כוורן|כוורנות]] מ[[ציור סלע|ציורי סלע]] מתארכות את ביות הדבורים ל-13,000 לפנה"ס. שלושת הבאים - [[עז הבית|העז]], [[כבש הבית|הכבש]] [[חזיריים|והחזיר]] - כולם בויתו בערך ב-8,000 לפנה"ס, באסיה. יש ראיות ארכאולוגיות מהעת האחרונה לביות של סוג של חתול סביב 7,500 לפנה"ס‏‏{{הערה|1=‏[http://e.walla.co.il/?w=/214/529057 נמצאו שרידי חיית המחמד העתיקה בעולם]‏}}. הראיות המוקדמות ביותר לביות הסוס (כנראה בצפון רוסיה) מתוארכות ל-4,000 לפנה"ס. זנים קטנים יותר של סוסים בויתו באלף השלישי לפנה"ס.


תהליך הביות והפיזור של הזנים המבויתים הושפע מאוד מהקשר בין החצי המערבי לחצי המזרחי של כדור הארץ לאחר גילוי יבשת [[אמריקה]] על ידי [[אירופה|אירופאים]].
תהליך הביות והפיזור של הזנים המבויתים הושפע מאוד מהקשר בין החצי המערבי לחצי המזרחי של כדור הארץ לאחר גילוי יבשת [[אמריקה]] על ידי [[אירופה|אירופאים]].

גרסה מ־14:18, 15 ביולי 2014

לאפי מקבץ איילי צפון בשבדיה, שלהם שימוש רב תכליתי, מניהוג מזחלות, ועד אכילת בשרם ועשיית ביגוד מפרוותם.
אדם והאלפקה שלו בבוליביה
אישה קצ'ואנית ולמות מצויות
החמור שבוית מהערוד, שימש ומשמש בעיקר כבהמת משא
הגמל מכונה "ספינת מדבר" בשל עמידותו הגבוהה למקומות צחיחים.

ביות בעלי חיים (לעתים משתמשים במושג תרבות בעלי חיים) הוא שם כולל לשינויים שעשה האדם בבעלי חיים על מנת להתאים אותם לצרכיו.

יש בעלי חיים שבויתו ללא שינוי בהתנהגותן הטבעית (דבורי דבש), יש כאלו שעברו שינוי חלקי (חתולים) ויש כאלו שעברו סיגול מלא לצורכי האדם (כל חיות המשק והכלבים) והתנהגותם שונה לחלוטין מחיי קרוביהם שחיים עדיין חיי בר.

ההיסטוריה של הביות

ילדה מאכילה עיזים מבויתות בחצר ביתה במושב חרות

במשך שנים רבות חיו ההומינידים ובעלי החיים שבטבע זה לצד זה, ולעתים אכלו האחד את משנהו, מבלי שהאדם יצר שינוי התנהגותי או פיזי בבעלי החיים.

משערים כי הביותים הראשונים לא היו פרי מחשבה או רצון, אלא נגרמו כתוצאה מתועלת הדדית שהפיקו החיה והאדם מהקשר שיצרו, לדוגמה: הזאב התריע מפני הגעת טורפים וקיבל בתמורה שאריות מזון מהציד. לכן מניחים שבעל החיים הראשון שבוית הוא הכלב, מעריכים שביותו החל כבר ב-10,000 לפנה"ס בתרבות הנאטופית. אולם, יש ראיות לקשר בין בני אדם לבין זאבים למשך 150,000 שנה.

כתוצאה מתהליך הביות והברירה הלא-טבעית שגרם האדם לבעלי החיים, עברו רוב בעלי החיים המבויתים שינויים התנהגותיים ופיזיים כך שיסתגלו טוב יותר לצרכיו של האדם.

סוג של ביות היה התאמת בעלי חיים לנשיאת בני אדם או משאות. באזורים שונים בעולם בויתו בעלי חיים או שנעשה שימוש בבעלי חיים שכבר בויתו גם לשם נשיאת משאות. כך בויתו הסוס, החמור, הגמל, השור, היאק, הלמה, התאו, הפיל, נוצרה ההכלאה של פרד ונעשה שימוש בכלבים ובאיילים לגרירת מזחלות.

תהליך הביות היה בין הגורמים שאפשרו לבני האדם שחיו בחברות של ציידים-לקטים לעבור להתיישבות קבע וחקלאות כי מקורות מזון (בשר ותוצרים אחרים) הפכו לזמינים יותר ואפשר היה להשיגם ללא נדודים.

פיל עם רוכב. הפיל האסייני אינו מבוית אלא מאולף לחיות עם אדונו. את הפיל האפריקני בכלל לא מאלפים

ראיות מוקדמות לכוורנות מציורי סלע מתארכות את ביות הדבורים ל-13,000 לפנה"ס. שלושת הבאים - העז, הכבש והחזיר - כולם בויתו בערך ב-8,000 לפנה"ס, באסיה. יש ראיות ארכאולוגיות מהעת האחרונה לביות של סוג של חתול סביב 7,500 לפנה"ס‏‏[1]. הראיות המוקדמות ביותר לביות הסוס (כנראה בצפון רוסיה) מתוארכות ל-4,000 לפנה"ס. זנים קטנים יותר של סוסים בויתו באלף השלישי לפנה"ס.

תהליך הביות והפיזור של הזנים המבויתים הושפע מאוד מהקשר בין החצי המערבי לחצי המזרחי של כדור הארץ לאחר גילוי יבשת אמריקה על ידי אירופאים.

שם תמונה תאריך ביות משוער מיקום שימושים
אלפקה בערך 3,500 לפנה"ס פרו צמר, בשר, חלב ומשא.
בנטנג לא ידוע דרום מזרח אסיה בשר, חלב ומשא.
גמל חד-דבשתי בערך 2,500 לפנה"ס חצי האי ערב בשר, רכיבה ומשא.
גמל דו-דבשתי בערך 2,500 לפנה"ס אסיה המרכזית בשר, רכיבה ומשא.
חתול בערך 7,500 לפנה"ס הסהר הפורה- המזרח התיכון הדברת מזיקים ומחמד.
פרה בערך 8,000 לפנה"ס מצרים או אפריקה שמדרום לסהרה בשר, חלב ומשא.
כלב בערך 10,000 לפנה"ס אסיה שמירה, ציד, נחייה, גישוש ומחמד.
חמור בערך 4,000 לפנה"ס מצרים משא ורכיבה.
גאור לא ידוע דרום מזרח אסיה בשר, חלב ומשא.
עז בערך 8,000 לפנה"ס המזרח התיכון בשר, חלב וצמר.
חזיר ים בערך 900 לספירה פרו בשר ומחמד.
סוס בערך 4,000 לפנה"ס אוקראינה רכיבה ומשא.
למה בערך 3,500 לפנה"ס פרו בשר, חלב, צמר ומשא.
ארנבון בערך 1,500 אירופה בשר, פרווה ומחמד.
חזיר בערך 8,000 לפנה"ס סין בשר.
אייל הצפון בערך 3,000 צפון רוסיה בשר, עור, חלב ומשא.
כבשה בערך 8,000 לפנה"ס המזרח התיכון בשר, חלב וצמר.
תאו המים בערך 4,000 לפנה"ס סין בשר, חלב ומשא.
זבו בערך 8,000 לפנה"ס הודו בשר, חלב ומשא.
יאק בערך 2,500 לפנה"ס נפאל בשר, חלב, פרווה ומשא.
דבורה בערך 4,000 לפנה"ס דרום אסיה דבש.
טוואי המשי בערך 3,000 לפנה"ס סין משי ומחמד.
אווז הבית בערך 5,000 לפנה"ס מצרים וסין בשר, ביצים, נוצות ושמירה.
ברווז הבית בערך 4,000 לפנה"ס סין בשר, ביצים ונוצות .
יונת הבית בערך 3,000 לפנה"ס חופי הים התיכון בשר, ביצים, נוצות, דואר ומחמד.
יונה ברברית בערך 500 לפנה"ס צפון אפריקה מחמד.
תרנגול בערך 3,500 לפנה"ס דרום מזרח אסיה בשר, ביצים ונוצות.
חמוס הבית בערך 1,500 לפנה"ס אירופה מחמד.
תרנגול הודו בערך 100 לספירה מקסיקו בשר, ונוצות.
יחמור בערך 1,000 לפנה"ס חופי הים התיכון בשר ועור.
אוגר שנות -30 ארצות הברית מחמד.
שועל המאה ה-19 אירופה מחמד.
מינק המאה ה-19 אירופה מחמד.
קנרית המאה ה-15 האיים הקנריים מחמד.
דג זהב ב-300-400 לספירה סין מחמד.
קוי המאה ה-19 יפן נוי ומחמד.
שליו יפני המאות 12 - 20 יפן בשר, ביצים ומחמד.

תאריכים אלה אינם מוחלטים, והם נשענים על ראיות מועטות בלבד המצויות כיום בידי המדענים.

מטרות הביות

  • שמירה ורעיית בעלי חיים
  • חברה והפגת בדידות
  • שימוש בכוח ושרירי בעל החיים (תחבורה, הנעת מיכון חקלאי, שאיבת מים, סיבוב אבני ריחיים)
  • מקורות מזון ישירים: אכילת בשרם (וכן שתיית דם בהמות בכמה שבטים).
  • מקורות מזון עקיפים: שימוש בחלבם, אכילת ביציהן, צריכת דבש שאגרו.
  • עזרה בהשגת מזון (ציד).
  • מקור לתוצרי משנה (צמר, משי, דונג, עור, דבק, מיתרים) ושימוש בצואתם כדשן
  • תקשורת (יונת דואר).

ביות הכלב

ערך מורחב – ביות גזעי כלבים עתיקים

ביות הכלב התרחש לפני 14,000 - 100,000[2] שנים ויש הגורסים שאף לפני 135,000 שנים‏‏[3]. יש גורסים גם שהוא התרחש פעמים רבות ובאופן בלתי תלוי[1]. לתהליך זה היו השפעות רבות על האדם ויש הרואים בתהליך סימביוזה לכל דבר בין האדם לכלב[2].

סוגיה אחרת הקשורה בביות הכלב היא הקטנת נפח המוח. תהליך הביות של חיות רבות על ידי האדם כלל הקטנה של מוח החיות המבויתות. אזורי מוח ששימשו בטבע את החיות האלה עבור תפקודים שהאדם החל לעשות במקומן במהלך הביות, הצטמקו. רקמת עצב דורשת אנרגיה רבה. מוטנט שהצטמק לו אזור מוחי שאינו בשימוש עוד, צורך פחות מזון והוא בעל יתרון אבולוציוני. אזורי מוח העוסקים בקבלת החלטות וזיהוי סכנות מצומקים אצל חיות מבויתות בהשוואה לחיות הבר.

אחת העדויות המוקדמות ביותר לביות הכלב היא קבורה של גור זאבים או כלבים ביחד עם אישה באתר הנאטופי עינן בעמק החולה בישראל, והמוצגת במוזיאון האדם הקדמון במעיין ברוך. זוהי הקבורה המוקדמת ביותר הידועה של זאב או כלב (קשה להבדיל ביניהם בגיל צעיר לפי השלד), וגילה כ- 14,000-15,000 שנה, לפי תיארוך פחמן 14 מכויל. קבורות כלבים מהתרבות הנטופית נמצאו גם בטרסת מערת היונים בגליל המערבי[4][5].

קריטריונים לביות

ג'ארד דיאמונד בספרו רובים, חיידקים ופלדה, מתאר שישה קריטריונים לביות. על פי התאוריה שלו, רק התאמה לכל ששת הקריטריונים מאפשרת ביות של בעל החיים, ולכן מתוך המגוון הרב של בעלי חיים בטבע, רק מעטים מאד ניתנים לביות.

  1. תזונה גמישה - בעלי חיים שניזונים ממגוון של מקורות מזון ויכולים להתקיים על מזון זול יחסית. מבחינה זאת רוב אוכלי הבשר אינם מתאימים לביות, כי מזונם יקר - יש לספק להם בעלי חיים אחרים למאכל, וגידולם של אלה דורש משאבים כלשעצמו. אוכלי בשר שבויתו הם בדרך-כלל מינים שמסוגלים להתקיים במידה מסוימת גם על מזון צמחי, וכאלה שניזונים ממגוון של בעלי-חיים החיים בסמיכות לאדם. אוכלי עשב מתאימים לביות אם הם ניזונים מסוגים שונים של עשבים נפוצים.
  2. התבגרות מהירה - בעלי חיים בעלי משך היריון קצר, שמגיעים לבגרות מינית בתוך שנים מעטות לכל היותר. התבגרות מהירה מאפשרת לבני האדם התערבות ברבייה והשבחת גזע. גורי כלבים, למשל, נולדים בתוך שבועות אחדים ומגיעים לבגרות בתוך שנה בערך. לפילים, לעומת זאת, משך היריון ארוך מאוד והתבגרות איטית. לפיכך פילים אינם מתאימים לביות. דיאמונד מבהיר שאין להתבלבל עם הפילים שבשביה: הם אינם מבויתים, כלומר, עברו שינוי כלשהו, אלא כלואים.
  3. אפשרות לרבייה בשביה - יצורים שאינם מוכנים להזדווג ולהתרבות בשביה אינם מתאימים לביות, ובמקום זה צריך לתפוס אותם בטבע. קשה להרבות יצורים כמו הפנדה והצ'יטה בשביה.
  4. מזג נוח - מסוכן להחזיק בשבי יצורים גדולים שהם אגרסיביים כלפי בני אדם. לבופאלו האפריקאי, לדוגמה, יש מזג לא צפוי והוא מסוכן ביותר לבני אדם. בעלי חיים שנבהלים בקלות גם הם אינם מתאימים לביות. היעל, לדוגמה, נבהל בקלות מבני אדם ונוטה לברוח, ויש לו יכולת קפיצה גבוהה שמאפשרת לו לברוח בקלות ממקום סגור.
  5. היררכיה חברתית ניתנת לשינוי - בעלי חיים חברתיים שקשורים זה לזה בקשרי שליטה, ויכולים לראות בבן אדם את החוליה הגבוהה ביותר בשרשרת השליטה, כלומר בן אדם ממלא את תפקיד ה"מנהיג" במקום אחד הפרטים בלהקה או בעדר.
  6. אינסטינקט עדר - בעלי חיים שחיים בלהקות גדולות או בעדרים. קל לכנס אותם במקום סגור, והם בדרך כלל אינם נרתעים מהצפיפות.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נמצאו שרידי חיית המחמד העתיקה בעולם
  2. ^ Behavioral Genetics and Animal Science
  3. ^ טמפל גרנדין בספרה "חיות בתרגום" עמוד 304 של הגרסה האנגלית, על סמך מחקר של דר' Wayne‏
  4. ^ James Serpell‏, The domestic dog: its evolution, behaviour, and interactions with people, pp 10-12. Cambridge University Press, 1995.
  5. ^ SJM Davis and FR Valla, Evidence for domestication of the dog 12,000 years ago in the Natufian of Israel, Nature 276, 608-610 (7 December 1978).