חג ההודיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5: שורה 5:
| כיתוב = חג ההודיה הראשון בזיון מאת ז'אן לואי ג'רום פריס ([[1863]]–[[1930]])
| כיתוב = חג ההודיה הראשון בזיון מאת ז'אן לואי ג'רום פריס ([[1863]]–[[1930]])
| שמות נוספים =
| שמות נוספים =
| סוג = רויזמן הגיי
| סוג = של
| סיבה = חג אזרחי עם שורשים [[נוצרים|נוצריים]] בו מכירים תודה בפרט על יבולי הסתיו ומכירים תודה בכלל לאלוהים, ב[[אמריקה הצפונית]] בלבד
| סיבה = חג אזרחי עם שורשים [[נוצרים|נוצריים]] בו מכירים תודה בפרט על יבולי הסתיו ומכירים תודה בכלל לאלוהים, ב[[אמריקה הצפונית]] בלבד
| סמלים =
| סמלים =

גרסה מ־11:49, 15 בינואר 2020

חג ההודיה
Thanksgiving Day
חג ההודיה הראשון בזיון מאת ז'אן לואי ג'רום פריס (1863–1930)
חג ההודיה הראשון בזיון מאת ז'אן לואי ג'רום פריס (18631930)
מדינה ארצות הברית, סנט לוסיה, נורפוק, ליבריה, קנדה, גרנדה, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג של
סיבה חג אזרחי עם שורשים נוצריים בו מכירים תודה בפרט על יבולי הסתיו ומכירים תודה בכלל לאלוהים, באמריקה הצפונית בלבד
מאכלים בשר הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מועד
תאריך
  • יום חמישי הרביעי של חודש נובמבר (ארצות הברית)
  • יום שני השני של חודש אוקטובר (קנדה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חג ההודיהאנגלית: Thanksgiving Day) הוא חג אזרחי הנחוג באמריקה הצפונית, שבו מבטאים אסירות תודה על יבולי הסתיו והכרת תודה כללית לאלוהים. על אף שלחג שורשים נוצריים, במשך שנים רבות נערך גם כחגיגה חילונית, ואף על ידי תושבי צפון אמריקה שאינם נוצריים.

בארצות הברית נחוג החג ביום חמישי הרביעי של חודש נובמבר, על פי מועד שנקבע בארצות הברית בשנת 1941 בהחלטה מיוחדת של הקונגרס ובחתימתו של הנשיא פרנקלין רוזוולט. בקנדה הוא נחוג ביום שני השני של חודש אוקטובר.

בארצות הברית

תרנגול הודו צלוי בתנור
ארוחת ערב אמריקאית מסורתית לחג ההודיה

מקור המנהג לערוך סעודת חג החל כבר בשנה הראשונה של ההתיישבות החדשה בארצות הברית. המתיישבים הראשונים נתקלו בקשיי התאקלמות רבים; הם לא הצליחו לגדל חיטה ומצבם הכלכלי והבריאותי התדרדר מאוד. רק לאחר שקיבלו עזרה מהילידים האמריקאים (אינדיאנים), החלה התאוששות. כדי להודות על היבול הוחלט לערוך סעודה חגיגית. הסעודה שהתקיימה ב-8 בספטמבר כללה את יבולי השנה האופייניים למושבות הראשונות (תירס, דלעת, בטטות ותפוחי אדמה), עם הזמן התפשט מנהג זה לשאר המושבות, עד שב-1863 החליט הנשיא לינקולן להפוך את הסעודה לחג לאומי.

חנינת תרנגול הודו

הנשיא ברק אובמה בטקס החנינה ב-2011

במסגרת חג זה מתרחשת בנוסף חנינה נשיאותית המכונה "חנינת תרנגול ההודו" בה מעניק נשיא ארצות הברית "חנינה" לתרנגול הודו לרגל החג, ובכך מציל אותו ממוות.

מקורה של המסורת במנהגם של אנשי התאחדות ההודו ומועצת הלול והביצים בארצות הברית להעניק מדי שנה תרנגול חי לנשיא, לצורך הגשתו בארוחת חג ההודיה. תחילתו של מנהג זה בימי כהונתו של הנשיא הארי טרומן.

הנשיא הראשון שידוע ששחרר את התרנגול שהוענק לו היה ג'ון קנדי, שעשה זאת באופן ספונטני ולא רשמי כשאמר "בואו פשוט נשמור אותו". הנשיא שהחל את מסורת החנינה הנשיאותית היה ג'ורג' בוש האב. "הוא לא יסיים על שולחן ארוחת הערב של אף אחד, לא הבחור הזה", אמר בוש על התרנגול שהוענק לו ב-1989. מאז העניקו כל נשיאי ארצות הברית חנינות רשמיות לתרנגולים שניתנו להם. החנינה ניתנת בטקס הנערך בגן הוורדים של הבית הלבן, במהלכו נוהגים הנשיאים להשמיע הערות מבודחות.

בטקס החנינה משתתפים בכל שנה שני תרנגולים, למקרה שאחד מהם לא יוכל "למלא את חובותיו", ושניהם זוכים לחנינה. בעבר נשלחו התרנגולים המשוחררים לחווה בווירג'יניה, ולאחר מכן לדיסנילנד או לדיסניוורלד, שם שימשו אורחי כבוד בתהלוכת חג ההודיה. התרנגולים המיועדים לחנינה מאומנים לעמוד ברעשים חזקים ובהבזקי מצלמות כדי שיוכלו להשתתף בטקס. מאחר שהם מגודלים באותם תנאים כמו התרנגולים המיועדים לשחיטה, בדרך כלל הם אינם מאריכים ימים לאחר שחרורם.

בקנדה

החל משנת 1879 החג מצוין גם בקנדה באופן קבוע. לאורך השנים חלו שינויים במועדי החג, ובשנת 1957 נקבע רשמית להיות ביום שני השני של חודש אוקטובר. התאריך נקבע לזמן זה הואיל וזהו זמן סיום הבשלת היבולים והקציר בקנדה, שעקב שעות האור הארוכות בקיץ מבשילים בה היבולים מוקדם יחסית למדינות דרומיות יותר, וגם עקב הקירבה לתאריך גילוי אמריקה על ידי קולומבוס (12 באוקטובר 1492).

חג ההודיה הוא יום שבתון פדרלי לעובדים הפדרליים, וכן יום שבתון כללי מוכרז בחוק ברוב הפרובינציות והטריטוריות (להוציא ניופאונדלנד ולברדור, נובה סקוטיה ואי הנסיך אדוארד).

מנהגי החג

סעודת החג מהווה את מוקד החג. זוהי ארוחת ערב גדולה, שמתחילה בשעות אחר הצהריים. אוכלים בה בעיקר תרנגול הודו צלוי, ולכן מכונה החג גם "יום תרנגול ההודו". מעריכים כי כ-45 מיליון תרנגולי הודו נאכלים בארצות הברית ביום זה, אם כי יש הסוברים שהערכות אלה מוגזמות.[1]

המאכלים האופייניים לחג מבוססים על רכיבי מזון שהתגלו לאדם הלבן עם גילוי אמריקה ולא היו ידועים בעולם הישן, כגון חמוציות, תירס, פקעות מאכל, וכן יבולי סתיו ויבולים כתומים המזכירים את צבעי הסתיו, כגון דלעת, בטטה, גזר, אפרסקים וכיוצא באלה. זאת אף על פי שהמאכלים הללו (בהם תרנגול ההודו) לא נאכלו בסעודה הראשונה.

יהודים בחג ההודיה

מרבית יהודי ארצות הברית נוהגים לחגוג את חג ההודיה, שכן הוא אינו חג בעל אופי דתי-נוצרי. ישנם רבנים אורתודוקסים רבים שמאשרים ואף ממליצים ליהודים לחגוג את חג ההודיה, אולם ישנם גם רבנים שמתנגדים, משום "חוקות הגויים".[2] היהדות הרפורמית תומכת באופן גורף בחגיגת חג ההודיה.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים