מלחמת היהודים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: החלפה שוחזרה עריכה חזותית
ביטול גרסה 29946487 של 84.229.187.90 (שיחה)
תגיות: ביטול עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 1: שורה 1:
{{ספר
|שם=מלחמת היהודים
|תמונה=[[קובץ:Flavius Josephus, The Jewish War, Cologne, Ms. 163.jpg|220px]]
|כיתוב=עמוד השער של "מלחמת היהודים" בלטינית, כתב-יד קלן, מן [[המאה ה-12]].
|מאת=[[יוסף בן מתתיהו]]
|איורים=
|צילומים=
|שם בשפת המקור=Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμου πρός Ρωμαίυς
|שפת המקור=[[יוונית קוינה]],{{ש}}קודם לכן חובר ב"שפת אבותיו" (ככל הנראה [[ארמית]]).
|הוצאה=
|הוצאה בשפת המקור=
|שנת הוצאה=
|הוצאה בעברית=
|שנת הוצאה בעברית=
|סוגה=
|תרגום לעברית=[[קלמן שולמאן]]{{ש}}[[יעקב נפתלי שמחוני]]{{ש}}[[שמואל קרויזר|שמואל חגי]]{{ש}}ליזה אולמן
|תורגם לשפות=
|מספר עמודים=
|מסת"ב=
|סדרת ספרים=
|עורך=
|מהדורה ראשונה=
|מהדורות נוספות=
|מהדורה מדעית=
|מספר כרכים=
|מהדורה מוערת=
|הסכמות=
|כתבי יד=
|פרשנים=
|מקורות לכתיבת הספר=
|ויקיטקסט=
|היברובוקס=
|הבא=[[קדמוניות היהודים]]}}
'''מלחמת היהודים''', מתורגם גם כ'''מלחמות היהודים''' (ב[[לטינית]]: '''Bellum Judaicum''', ב[[יוונית]]: '''Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμου πρός Ρωμαίυς''', "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ה[[היסטוריון]] ה[[יהודי]] [[יוסף בן מתתיהו|יוספוס פלביוס]] (יוסף בן מתתיהו). הספר הוא דיווח היסטורי העוסק ב[[המרד הגדול|מרד הגדול]] בין השנים [[66]]–[[73]] לספירה, ובגורמים שהובילו אליו.

כתיבתו של יוספוס נייטרלית בעיקרה אך צצים בה מדי פעם דברי אבל וקינה על מר גורלו של העם היהודי וחורבן המקדש. עם זאת, רבים טוענים שליוסף ישנה נטייה ליפות את המציאות לטובתם של הרומאים. יש הקושרים זאת לכך שהספר עמד לבקרת הקיסר [[אספסיאנוס]].

כמו יתר ספריו של יוספוס, הספר בצורתו היוונית שרד בזכות הכנסייה הנוצרית ולא שומר ב[[יהדות רבנית|מסורת הרבנית]]. הכנסייה ראתה בספרו המתעד את חורבן [[ירושלים]] ו[[בית המקדש]] הוכחה לנכונות נבואתו של [[ישו]] על חורבן העיר, ולדוקטרינה הגורסת ש[[בחירת עם ישראל]] היא חזקת הכנסייה בלבד [[תאולוגיית החילופין|ושהיהודים שלא הצטרפו אליה איבדו את מעמדם]] כחלק מן העם.

==זמן חיבורו ושמו של הספר==
יוספוס חיבר את הספר לראשונה (סמוך לשנת [[73]]) ב"לשון אבותיו" (ככל הנראה [[ארמית]]. הנוסח המקורי [[חיבור אבוד|אבד]] ולא הגיע לידינו) על מנת לספר ליהודים היושבים במזרח "מעבר לנהר פרת" ולבני עמים אחרים באזור, את קורות מלחמת היהודים ברומאים, וזאת על-מנת להרתיע אותם מפני יציאה למלחמה ב[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]]. לאחר מכן תרגם יוספוס את הספר ליוונית בגרסה שנועדה בעיקר לנוכרים. הוא כתב את הספר בזמן שישב ברומא וקיבל לשם כך עזרה מאנשים אחדים בלשון היוונית.{{הערה|שם=נגד אפיון, ראשון, ט|יוסף בן מתתיהו, '''נגד אפיון''', [[S:קדמות היהודים - נגד אפיון#ט|מאמר ראשון, פרק ט]].}}
את המהדורה היוונית כתב לא לפני שנת [[75]], אז נבנה המקדש לאלילת השלום, שיוספוס מספר על השלמת בנייתו,{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''', הערות ובאורים (מאת המתרגם י"נ שמחוני) לספר ז', פרק 5, פסקה ז'.}} ולא אחרי שנת [[79]] לספירה, שנת מותו של הקיסר [[אספסיאנוס]], מכיוון שב"[[נגד אפיון]]"{{הערה|שם=נגד אפיון, ראשון, ט}} יוספוס מספר שהגיש לו חלקים מ"מלחמת היהודים" כדי לזכות באישורו לדברים שכתב. עם זאת, רוב החוקרים מעריכים שתיאורו השלילי של קאיקינה אליאנוס{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר ד, פרק 11, פסקאות ב-ג, סעיפים 644-634.}} נכתב בזמן שזה הוצא להורג על ידי טיטוס, ומשום כך נראה כי יוספוס עדיין ערך שינויים בחיבורו עד שנת 81, שנת מותו של טיטוס.{{הערה|תרגום ליזה אולמן ל'''מלחמת היהודים ברומאים''', מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 29, 35.}}

הגרסה היוונית אינה תרגום של ממש של הגרסה הראשונה בארמית, מאחר שיש בה דברים רבים שאינם רלוונטיים לקהל דובר ארמית או לקהל יהודי, ובהם תיאור המנהגים והאמונות של היהודים מנקודת מבט של הפילוסופיה היוונית והתייחסויות רבות לספרות היוונית. לגרסה היוונית ישנם מאפיינים יווניים רבים, הזרים להיסטוריוגרפיה והלכי הרוח של המזרח הקרוב, שכתובים בסגנון הרווח בחיבור היסטורי יווני: ניתוח אירועים על פי סיבה ותוצאה, מבנה רטורי, נאומים ארוכים, תיאורים ביוגרפיים וההתפלמסויות עם היסטוריונים אחרים.{{הערה|תרגום ליזה אולמן ל'''מלחמת היהודים ברומאים''', מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 37.}}

בחיבוריו המאוחרים יותר, מכנה יוספוס את יצירתו זו "מלחמת היהודים".{{הערה|יוסף בו מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר א, סעיף 203; ספר יח, סעיף 11; ספר כ, סעיף 258. '''חיי יוסף''', פרק 27, סעיפים 413-412.}} עם זאת, כתבי היד המוקדמים ביותר של החיבור הם מ[[ימי הביניים]], וניתנו להם אז כותרות שונות, בהן (מלבד "מלחמת היהודים") "ההיסטוריה היהודית של כיבוש ירושלים. לשם "כיבוש ירושלים" ישנן עדויות כבר בכתבי המתרגם והחוקר הנוצרי [[הירונימוס]], אולם ייתכן שכותרת זו פשוט משקפת את תחום העניין של המלומדים הנוצרים בחורבן ירושלים כהגשמת נבואתו של [[ישו]]. הכותרת "מלחמת היהודים" משקפת נקודת מבט רומאית.{{הערה|תרגום ליזה אולמן ל'''מלחמת היהודים ברומאים''', מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 36.}}

== מבנה הספר ==
[[קובץ:Menorah.JPG|שמאל|ממוזער|300px|תבליט הנמצא על [[שער טיטוס]] ב[[רומא]] ומתאר תהלוכת ניצחון בה נראים לגיונרים עטורי ניצחון נושאים כלים מכלי [[בית המקדש]]]]
[[קובץ:Vista general de Masada.jpg|300px|שמאל|ממוזער|[[מצדה]] - ספרו של יוספוס הוא המקור היחיד לתיאור המאורעות במקום בתקופת ה[[המרד הגדול|מרד]]]]
החלק הראשון (עד פרק י"ד בספר ב'), שהוא שליש מהספר, משמש מבוא היסטורי לחלקו השני, העיקרי. החלק הראשון כולל סקירה מהתקופה שבין גזירות [[אנטיוכוס הרביעי]] בשנת [[ג'תקצ"א]] ([[170 לפנה"ס]]) ועד מעשי הרצח והשוד של הנציב [[גסיוס פלורוס]], שהם לדעת יוספוס, הסיבה הישירה למרד, סוף שנת [[ג'תתכ"ו]] ([[66]]). חלק זה מהווה תקציר של האירועים שפורטו על ידו מאוחר יותר בספרים 11 - 20 של [[קדמוניות היהודים]], אשר מסתיים באירוע עליית גסיוס פלורוס, שם מוסר יוספוס שעל אירועי המלחמה שפרצה ניתן לקרוא בספר שכתב על מלחמת היהודים.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 20, פרק יא, פסקה א, סעיף 258.}}

החלק השני, העיקרי, הוא פרשת המלחמה עצמה. מראשית המרד בשנת 66 ועד כיבוש מבצרי היהודים האחרונים, בשנת [[73]]. יוספוס כותב בפרוטרוט את תולדות המלחמה, כעד־משתתף וכאדם שככל הנראה כתב רשימות בזמן אמת.
הוא מדבר על עצמו ב[[גוף שלישי]], לפי המנהג בתקופתו.{{הערה|[[דוד פלוסר]], '''יוספוס פלביוס''', [[אוניברסיטה משודרת]], עמ' 56.}}
הוא משבץ את תיאורו בתיאור מאורעות חשובים שקרו בעולם באותו זמן כגון מרידות ה[[גאלים]] וה[[שבטים גרמאניים|גרמאנים]], מלחמות ב[[ארמניה]] ועוד.

החיבור כולל שבעה "ספרים". כל אחד מהם נכתב במקור על מגילת פפירוס נפרדת.{{הערה|'''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''' (תרגום: ליזה אולמן), מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 33, הערה 50.}}
חלוקת הספרים לפרקים אינה של המחבר, אך היא קדומה, אולי אף בימיו, ונעשתה בידי עורכים. בשלב מאוחר יותר הוסיפו עורכים כותרת לכל פרק (לטינית: Epitome), הכותרת כוללת תקציר המחולק לסעיפים. אולם סעיפים אלה אינם זהים לסיעוף הפנימי של הפרקים, המופיע במהדורות הדפוס. נראה שזו עדות לכך שהיו שתי שיטות סיעוף שאחת שרדה בכותרות והשנייה בהוצאות הדפוס, לצד הטקסט.

במספר הוצאות מודרניות (למשל [[הוצאת מסדה]], [[1968]]) ויתרו על הסיעוף בכותרת על-מנת שלא לבלבל את הקורא.

ההוצאה המדעית הראשונה של הספר היא הוצאת [[ניזה]] (Niese), [[ברלין]] [[1894]]. בהוצאה זו נוספה לכל ספר משבעת הספרים חלוקה פנימית רציפה לפסוקים. לפיכך, ציטוטים ניתנים לעיתים בציון הספר ומספר הפסוק, או בציון הספר, מספר הפרק ומספר הסעיף.

==מקורותיו של יוספוס==
ב"מלחמת היהודים" ניכרות מאד השפעותיהם של ההיסטוריונים היווניים [[תוקידידס]] (המאה ה-5 לפנה"ס) ו[[פוליביוס]] (המאה ה-2 לפנה"ס), שתולדות חייו דומות לאלו של יוספוס: עירו השתייכה ל[[הליגה האכאית|ליגה האכאית]] שהתנגדה לרומאים, הוא עצמו נתפס והובא לרומא כבן ערובה, קשר שם קשרי ידידות עם מדינאים רומיים בכירים, השתכנע שהאימפריה הרומית בלתי מנוצחת, וכתב את תולדותיה, הכוללות גם את האירועים שהתרחשו בימיו ובארצו, במטרה להרתיע את נתיניה מלמרוד בה.{{הערה|תרגום ליזה אולמן ל'''מלחמת היהודים ברומאים''', מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 38-37.}}

יוספוס אינו מציין את המקורות ששימשו אותו בכתיבת "מלחמת היהודים", אך אין זה משום שניסה ליצור עמימות. חיבורים מן העת העתיקה נכתבו במגילות, מה שהציב מגבלה טכנית על פירוט המקורות המצוטטים, ובנוסף על כך היה מקובל בימים ההם לכתוב היסטוריה בסגנון רטורי. היסטוריונים מהעת העתיקה ציטטו את מקורותיהם לרוב רק במסגרת פולמוס עם מחברים אחרים. רבים מהם העדיפו להסתמך על מקור אחד, או לכל היותר על מקורות ספוּרים והעדיפו להתבסס על חיבור שכבר התפרסם.{{הערה|תרגום ליזה אולמן ל'''מלחמת היהודים ברומאים''', מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 45.}}

יוספוס הכיר את [[ספר מקבים א|ספר מקבים א']], שעמד בפניו בעת שכתב את ספריו. ספר חשוב נוסף שהיווה לו מקור הוא רשימותיו של [[ניקולאוס איש דמשק]], מזכירו של המלך [[הורדוס]]. ניקולאוס מדווח על התקופה של אחרית ימי החשמונאים וכל תקופת שלטונו של הורדוס. יוספוס חי ב[[תקופת הנציבות]] השנייה (66-44 לספירה). גם כאן סביר שנעזר בכרוניקות שונות שלא הגיעו לידינו, אך המקור החשוב והבולט לספר, שמיחד אותו כספר היסטורי מרתק במיוחד, היא עדות יוסף עצמו. בדבר המרד היה שותף מרכזי ופעיל הן בהכנת הגליל למלחמה והן בפרשת הקרב על [[יודפת (יישוב עתיק)|יודפת]], שאותה היה יכול למסור בפרטי פרטים משום שהיה מפקד היהודים בקרב. לאחר נפילתו בשבי הוא מפסיק לשחק תפקיד משמעותי בעלילה אך עדיין היה עד ממקור ראשון לרוב ההתרחשויות.
בעת שהותו במחנה הרומאים בזמן [[המצור על ירושלים (70)|המצור על ירושלים]], ניהל לדבריו תיעוד מסודר של האירועים וראיין עריקים מן העיר.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[S:קדמות היהודים - נגד אפיון#ט|מאמר ראשון, פרק ט]], סעיף 49.}}

יוספוס מדגיש שקרא את ספרי הזיכרונות של הקיסרים.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[S:קדמות היהודים - נגד אפיון#י|מאמר ראשון, פרק י]].}} ספרי הזיכרונות הללו הם הקומנטרים (commentarii, רשומות) הקיסריים (ההיפוֹמְנֶמָטָה). ייתכן ומדובר בספר זיכרונות שכתב אספסיאנוס, אולם סביר יותר שמדובר בדוחו"ת-שדה של המפקדים הצבאיים. הקומנטרים הללו נזכרים בחיבוריו 3 פעמים. למרות שב"מלחמת היהודים" אין הוא מזכיר אותם כלל, אין ספק שהם היו לנגד עיניו בעת כתיבתו. ייתכן והסיבה לכך הייתה רצונו להדגיש את מעמדו כמחבר שהוא עד ראייה ולא קומפילאטור בלבד המסתמך על עדותם של אחרים.{{הערה|מגן ברושי, מהימנותו של יוסף בן מתתיהו: נתוני ריאליה במלחמת היהודים ומקורותיהם, בתוך: '''יוסף בן מתתיהו: היסטוריון של ארץ-ישראל''', עמ' 25-23.}}

==מניעים לכתיבת הספר==
המניע העיקרי לכתיבת הספר הוא הנצחת הסיפור ההרואי והמזעזע של חורבן יהודה, ירושלים והמקדש, והאסון הנורא שאירע לעם ישראל.

עוד היבט בספרו הוא הסכלות שבניסיון ההתנגדות לרומא, הוא מתאמץ להראות שהרומאים ברובם הם עם שנוהג באדיבות עם העמים שחיים תחת שלטונם, במובן זה הספר משמש כשופר [[תעמולה]] ל[[השושלת הפלאבית|שושלת הפלבית]] שיוספוס ישב בחצרם ברומא והוא מרבה בשבחיו לקיסרים אספסיאנוס ו[[טיטוס]].
אף על פי כן, בולט היחס החם לטיטוס בהשוואה לאובייקטיביות כלפי אספסיאנוס.{{הערה|מנחם שטרן, '''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון של 'מלחמת היהודים', עמ' 386.}} שמו של הספר עצמו, "מלחמת היהודים", מבטא את נקודת המבט הרומאית על המלחמה, שכן הרומאים נהגו לקרוא את מלחמותיהם על שם העמים שבהם נלחמו (למשל: "[[המלחמה הגאלית]]" או "[[המלחמה הפונית]]").{{הערה|מנחם שטרן, '''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון של 'מלחמת היהודים', עמ' 384.}}

ההיבט היהודי ניכר בספרו בכך שהוא מבקש להראות שהיהודים הם עם שוחר שלום המעדיף להימנע מאלימות.
את האחריות לפריצת המרד הוא תולה במיעוט קטן ותוקפני בתוך האומה היהודית שגרר את העם למרד חסר סיכוי ברומאים, בעוד שהרוב התנגד בתוקף למלחמה.{{הערה|מנחם שטרן, '''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון של 'מלחמת היהודים', עמ' 388.}}

בנוסף, מנסה יוספוס להצדיק את מעשיו בתקופת המרד ובמיוחד את מעברו למחנה הרומאים.

הספר נועד לא רק לספר על העבר, אלא גם מכוון לעתיד: להזהיר את היהודים היושבים מעבר ל[[פרת]] (באמצעות גרסתו הארמית המוקדמת של הספר), את היהודים בארצות הפזורה ההלניסטית שהיו שרויים בתסיסה, ואת יהודי ארץ ישראל, לבל ינסו למרוד שנית ברומא.{{הערה|מנחם שטרן, '''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון של 'מלחמת היהודים', עמ' 389–390.}}

==חשיבותו של הספר==
לדברי ההיסטוריון [[מנחם שטרן]], החיבור "מלחמת היהודים" הוא חלק מה"התפתחות הכללית של ה[[היסטוריוגרפיה]] היוונית, מאז ימות [[תוקידידס]]" וניתן לראות בו "דוגמה כמעט מושלמת של היצירה ההיסטוריוגרפית היוונית בעידן [[הקיסרות הרומית]]". לדעתו, במאה ה-1 לאחר תקופת [[אוגוסטוס]], לא ניתן "להצביע על דמות של היסטוריון יווני שישווה בעצמת כתיבתו ליוספוס של 'מלחמת-היהודים'".{{הערה|מנחם שטרן, '''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון של 'מלחמת היהודים', עמ' 379.}} לדעת שטרן, מדובר ב"ספר גדול מבחינה ספרותית ואמנותית", ואף אולי "ספר הפרוזה המזהיר ביותר של הספרות היהודית הלניסטית ויצירה גדולה ללא ספק גם לפי הממדים היווניים רומיים באותם דורות".{{הערה|מנחם שטרן, '''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', דרכו של יוסף בן מתתיהו בכתיבת ההיסטוריה, עמ' 410.}}

מלחמת היהודים הוא העדות היחידה כמעט, והמפורטת ביותר, למרד הגדול. בספר זה נמסרת תמונה מדויקת של ירושלים וארץ ישראל של התקופה. יוספוס הוא כותב בהיר ומפורט מאד. כתיבתו הסדורה והמדויקת, הנעדרת סיפורי מעשיות (אך אינה חפה מאינטרסים) מתאימה מאוד להנחיית המחקר המודרני.

בכל הקשור לתיאורי הארץ יוספוס הוא כותב אמין ומדויק, ככל שהמחקר הארכאולוגי מתפתח מתגלים ממצאים שמאששים את התיאורים של יוספוס. המחקר הארכאולוגי גם יוצא נשכר מהבחנתו של יוספוס וציונו המדויק את ה[[טופוגרפיה]]. הטופוגרפיה אינה משתנה באופן ניכר והיא מאפשרת לחופרים להבין את המפה אותה מצייר יוספוס.

אולם בכל הקשור לתיאור המרד ניתן להבחין במשנתו של יוספוס שמבקש לתאר את המרד כאי הבנה: פעולתם של מיעוט קיצוני שהצליח לגרור אחריו את כל העם בעקבות התנהגותם המושחתת של הנציבים הרומאים. ישנה ביקורת במיוחד על תיאורו את חורבן בית המקדש. המבקרים טוענים שהמניע העיקרי לתיאור זה הוא רצונו לנקות את פטרונו, הקיסר טיטוס, שביקש לשדר תדמית של קיסר נאור ומיטיב מאשמת החרבת מקום פולחן דתי - דבר שנחשב טאבו בעולם העתיק. בחברה היהודית במיוחד נהוג להוקיע את טיטוס משום החשבון ההיסטורי של העם היהודי עם קיסר זה, אך תיאורו של יוספוס את טיטוס כמי שלא רצה לשרוף את המקדש תואם את רוב המקורות הלא יהודיים מתקופתו, ואינו בלתי אמין בהכרח.

תיאור מצעד הניצחון ([[טריומף (מצעד ניצחון)|טריומף]]) ברומא (ספר ז, סעיפים 123–157) הוא התיאור המפורט ביותר של מצעד ניצחון רומי בכל הספרות הקלאסית.{{הערה|'''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''' (תרגום: ליזה אולמן), מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 24, הערה 41.}}

בספרו "[[נגד אפיון]]", מספר יוסף כי העניק את ספרו על המלחמה לאספסיאנוס וטיטוס, וכן גם למספר יהודים חשובים, "אנשים משכילים בחכמה יונית", כמו יוליוס ארכלאוס (בעלה של [[מרים (בת אגריפס הראשון)|מרים בת אגריפס הראשון]]{{הערה|[[אריה כשר]], '''נגד אפיון''', פירוש לספר ראשון, עמ' 76.}}), הורדוס הנאור, והמלך [[אגריפס השני]].{{הערה|שם=נגד אפיון, ראשון, ט}}

חלקים מתיאור המרד הגדול בספר עומדים בסתירה לתיאורו בספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] של יוספוס "[[חיי יוסף]]", שנכתב בערוב ימיו.

==תרגומים וגרסאות==
[[קובץ:Bellum Judaicum-sulman-1862.jpg|150px|ממוזער|שמאל|מהדורתו של קלמן שולמאן, וילנה 1862]]
התרגום הקדום ביותר לשפה שאינה יוונית הנמצא בידינו הוא תרגום הספר השישי, ל[[סורית]]. תרגום זה נמצא בסוף כתב יד המכיל גם את ה[[פשיטתא]]. יש חוקרים המשערים כי תרגום זה נעשה הישר מן המקור העברי או הארמי.

במאה הרביעית תורגם הספר ללטינית, תוך עיבוד וקיצור. קיצור זה נקרא "ספר הגסיפוס", לכאורה על-שם [[הגסיפוס]], אחד מההיסטוריונים הקדומים של הכנסייה, לו יוחס העיבוד, אולם למעשה מקורו של השם בשגיאת [[תעתיק]] שמו של יוספוס{{הערה|תרגום ליזה אולמן, מבוא עמ' 16}} ומשום כך מכונה המעבד "[[פסאודו-הגסיפוס]]". על בסיס מקור זה נכתב בימי הביניים בעברית "[[יוסיפון (ספר)|ספר יוסיפון]]".

התרגום שתרם להפצת הספר ב[[מערב אירופה]] הוא התרגום ללטינית של אחד מ[[אבות הכנסייה]], [[טיראניוס רופינוס|רופינוס איש אקוילה]] {{אנ|Tyrannius Rufinus}}, מן המאה הרביעית. תרגום זה היה מוכר גם על ידי היהודים המשכילים בימי הביניים ונקרא "יוסיפון לרומיים".

התרגום העברי המלא הראשון הוא של [[קלמן שולמן]], המשכיל היהודי שתרגם רבות עבור בית ההוצאה של [[האלמנה והאחים ראם]]. תרגומו יצא לאור ב-1863 ונעשה מתוך התרגום לגרמנית של פארט (Parett), כלומר תרגום מכלי שני, ולא ישירות מן המקור היווני. התרגום יצא בשם "מלחמות היהודים עם הרומאים" וייתכן שמשם השתרש השיבוש "מלחמות היהודים" (ברבים, במקום "מלחמת היהודים") בשם הספר בעברית.{{הערה|'''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''' (תרגום: ליזה אולמן), הקדמה מאת ליזה אולמן, עמ' 1, הערה 1.}}

==מהדורות עבריות ואחרות==
'''עברית''':
* [מהדורה זמינה ברשת] [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3atext%3a1999.01.0147 מהדורת אינטרנט של מהדורת "ניזֶה" (B. Niese, Berlin, 1895)], [[מהדורה מדעית]] של נוסח המקור היווני, באתר [[פרויקט פרסאוס]].
* [http://books.google.com/books?id=2DM-AAAAYAAJ מהדורה זמינה ברשת (חלקית)] '''ספר מלחמות היהודים עם הרומאים''', חֻבַּר בשפת יפת, עם הקדמה והערות מאת [[קלמן שולמאן]], דפוס [[האלמנה והאחים ראם|יוסף ראובן ראם]], וילנה חלק א' (תרכ"א 1861), [http://books.google.com/books?id=2DM-AAAAYAAJ חלק ב' (תרכ"ג 1862)]; תרמ"ד<sup>2</sup> 1888 (ב' כרכים); תרע"ג 1913 (ב' כרכים, דפוס סטריאוטיפי).
:''ככל הידוע, התרגום הראשון לעברית. תורגם מהמהדורה הגרמנית המתורגמת של היינריך פארט (1856, ראו להלן ברשימה "מהדורות מתורגמות לשפות אחרות")''.
* [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=42 מהדורה זמינה ברשת] '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''', בתרגומו של ד"ר י.נ. שמחוני ([[יעקב נפתלי שמחוני]]), [[הוצאת שטיבל]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=42 תרפ"ג (1923)]; תרצ"ח/ט<sup>2</sup>; [[תל אביב]] 1929; תר"צ 1930; 1933; 1935; 1940; [[הוצאת מסדה]], תל אביב, תש"י 1950 לערך (ב' כרכים, ד"ס של מהדורת תל אביב, תש"ה לערך); תשט"ו 1955 (ד"ס של מהדורת תל אביב, תש"י לערך); תשט"ז 1956 (ד"ס תשט"ו); תשי"ז 1957 (ד"ס תשט"ז); 1968. (''מהדורה זו, [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]] 1968, היא המהדורה המקובלת בקרב חוקרים ישראליים, ובה משתמשים בדרך כלל בימינו כמקור העיקרי לציטוט'')
* '''מלחמת היהודים''', תרגום חדש על ידי [[שמואל חגי]], ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], תשכ"ד (1964). (''תרגום פחות מדויק מתרגומו של י"נ שמחוני, אך בעברית קלה וקריאה יותר; משמש בעיקר במערכת החינוך'').
* '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', עריכה: [[ישראל שצמן]]; תרגום: ליזה אולמן; [http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/?page_id=250 מבוא]: יונתן פרייס, [[הוצאת כרמל]], ירושלים 2009.

'''התרגום הסורי העתיק - הפשיטתא''':
* [https://web.archive.org/web/20110926092424/http://cpart.byu.edu/files/Ceriani_Veteris%20Testamentum%20(7a1).pdf מלחמת היהודים] בכתב יד אמברוסיאנו, אחד מכתבי היד של הפשיטתא (ארמית-סורית), (בכתב היד הספר מופיע בסופו, בעמ' 660 - 679 של כתב היד. אולם בקובץ הדפים מסודרים באופן יורד, מהסוף להתחלה, והספר מופיע מעמוד 37 עד עמוד 18) (קובץ בגודל 530 מגה-בייט)
{{ניווט|כותרת=מהדורות מתורגמות לשפות אחרות|מוסתר=כן|יישור טקסט=ימין|הסתרה=כן|תוכן=
יידיש:
* ‫'''די אידישע מלחמות / פון יוסף בן מתתיהו הכהן (יוסיפוס פלאוויוס)''',‬ וילנה: [[ב"א קלעצקין]], תרע"ד-1914.
* ‬'''‫די לעצטע טעג פון ירושלים / ארויסגענומען פון זעקסטן בוך פון יוסיפוס פלאוויוס יודישע מלחמות'''; [תרגם] [[זליג קלמנוביץ'|ז’ קאלמאנאוויטש]], ברלין: כלל פארלאג, 1922.
'''גרמנית''':
* היינריך פַּארָט, 1856.
<div style="direction: ltr;">* Heinrich Paret, '''[http://books.google.co.il/books?id=R2M-AAAAcAAJ des Flavius Josephus Geschichte ded juedischen krieges]''', Stuttgarth 1856, (733 עמודים)</div>
* גִּפְרֶרֶר
* קְלֶמֶנְטְץ
* קוֹהוֹט
'''ערבית''':
* '''ספר איסטוואר דליהוד: אש נצאר עלא ואלדינה פי חרבן [[בית המקדש]] ואש עדדאו פלגלות / [מתורגם לערבית בידי] יוסף בלא"א דוד גנאסייה''', [[ג'רבה]]: דפוס ח’ חדאד, תשי"ז (1956).
רוסית:
* Иосиф Флавий, '''Иудейская война''', תורגם על ידי [[יעקב שרתוק]] ב-[[1900]]{{כ}}{{הערה|1=[http://www.vehi.net/istoriya/israil/flavii/voina/index.html ИУДЕЙСКАЯ ВОЙНА]}}
}}

==ראו גם==
* [[קדמוניות היהודים]]
* [[חיי יוסף]]
* [[נגד אפיון]]
* [[יוסיפון (ספר)|ספר יוסיפון]]
* [[העדות הפלוויאנית]]
* [[שער טיטוס]]
* [[השושלת הפלאבית]]
* [[המרד הגדול]]
* [[יודפת (יישוב עתיק)|יודפת]]
* [[בית המקדש השני]]
* [[מצדה]]

==לקריאה נוספת==
* [[מנחם שטרן]], '''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', ירושלים: [[יד יצחק בן-צבי]], תשנ"א-1991. מאמרים על "מלחמת היהודים" בעמ' 378–407.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* יונתן פרייס, [http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/?page_id=250 מבוא ל"מלחמת היהודים" מאת פלביוס יוספוס], ([http://magnespress.co.il/pdf_files/mavo1.pdf PDF]) - מופיע בראש מהדורת התרגום של ד"ר ליזה אולמן
* [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=42 מלחמת היהודים], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=12030|שם=יעקב נפתלי שמחוני|שם היצירה=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים}}
* {{הארץ|שלמה אבינרי|יוספוס פלאביוס הוא הציוני הראשון|1.1183437|8 בינואר 2010}}
* {{הארץ|אוריאל רפפורט|היה או לא היה|1.1194906|26 במרץ 2010}}
* {{חיים של אחרים|"תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים"|8 באוגוסט 2011|%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%A7%D7%99}}
* {{קתדרה|[[מרדכי גיחון]]|סודות ההצלחה של הצבא הרומאי על-פי מלחמת היהודים ליוסף בן-מתתיהו|21.8|21, אוקטובר 1981}}

'''סקירת מהדורות התרגום העבריות'''
* רמי נוידרפר, [http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3341.htm יצירת מופת - תרגום חדש ומוער למלחמת היהודים ברומאים של פלאוויוס יוספוס], מאמר המשווה בין תרגומי הספר לעברית באתר [[אימגו]]
* {{הארץ|אבריאל בר-לבב|ד"ר יעקב נפתלי הרץ שמחוני ור' שמואל קרויזר: שניים אוחזין ב"מלחמות היהודים"|1.1201953|14 במאי 2010}}

'''הערכת התרגום החדש של ד"ר ליזה אולמן (2009)
* [https://www.e-vrit.co.il/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9D-details.aspx הקדמתה של ליזה אולמן לתרגומה החדש של הספר] ב[[עברית (קורא ספרים אלקטרוני)#חנות הספרים|חנות הספרים האלקטרונית "עברית"]].
* "''בראשונה כתבתי בשפת בני ארצי''", בעקבות ריאיון עם ליזה אולמן, '''[[ארץ וטבע]]''' - המגזין הגאוגרפי הישראלי, גיליון 124, נובמבר-דצמבר 2009, כסלו תש"ע. (עמ' 28–33)
* {{הארץ|דליה קרפל|בגיל 87, סיימה ליזה אולמן לתרגם את "מלחמת היהודים". והיא רק התחילה לתרגם בגיל 77|1.1183110|1 בינואר 2010}}
* {{הארץ|עלית קרפ|יותר סופר או יותר היסטוריון|1.1194910|26 במרץ 2010}}
* {{הארץ|שמואל פיינר|אביר כל סופרי קדמוניות|1.1194912|26 במרץ 2010}}
* {{הארץ|יואב רינון|כמו חיה הטורפת את בשרה|1.1194904|26 במרץ 2010}}
* {{הארץ|א"ב יהושע|לא אחים ולא מלחמת אחים|1.1194907|26 במרץ 2010}}
* {{הארץ|מואיז בן הראש|כבר לא אקטואלי|1.1194917|26 במרץ 2010}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ספרות יהודית בתקופת בית שני]]
[[קטגוריה:ספרות יהודית בתקופת בית שני]]

גרסה מ־14:10, 26 בנובמבר 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים ריקים [ שנת הוצאה בעברית, מהדורות נוספות, שנת הוצאה, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מלחמת היהודים
Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμου πρός Ρωμαίυς
עמוד השער של "מלחמת היהודים" בלטינית, כתב-יד קלן, מן המאה ה-12.
עמוד השער של "מלחמת היהודים" בלטינית, כתב-יד קלן, מן המאה ה-12.
מידע כללי
מאת יוסף בן מתתיהו
שפת המקור יוונית קוינה,
קודם לכן חובר ב"שפת אבותיו" (ככל הנראה ארמית).
סוגה היסטוריוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
תרגום קלמן שולמאן
יעקב נפתלי שמחוני
שמואל חגי
ליזה אולמן
סדרה
הספר הבא קדמוניות היהודים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμου πρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו). הספר הוא דיווח היסטורי העוסק במרד הגדול בין השנים 66–73 לספירה, ובגורמים שהובילו אליו.

כתיבתו של יוספוס נייטרלית בעיקרה אך צצים בה מדי פעם דברי אבל וקינה על מר גורלו של העם היהודי וחורבן המקדש. עם זאת, רבים טוענים שליוסף ישנה נטייה ליפות את המציאות לטובתם של הרומאים. יש הקושרים זאת לכך שהספר עמד לבקרת הקיסר אספסיאנוס.

כמו יתר ספריו של יוספוס, הספר בצורתו היוונית שרד בזכות הכנסייה הנוצרית ולא שומר במסורת הרבנית. הכנסייה ראתה בספרו המתעד את חורבן ירושלים ובית המקדש הוכחה לנכונות נבואתו של ישו על חורבן העיר, ולדוקטרינה הגורסת שבחירת עם ישראל היא חזקת הכנסייה בלבד ושהיהודים שלא הצטרפו אליה איבדו את מעמדם כחלק מן העם.

זמן חיבורו ושמו של הספר

יוספוס חיבר את הספר לראשונה (סמוך לשנת 73) ב"לשון אבותיו" (ככל הנראה ארמית. הנוסח המקורי אבד ולא הגיע לידינו) על מנת לספר ליהודים היושבים במזרח "מעבר לנהר פרת" ולבני עמים אחרים באזור, את קורות מלחמת היהודים ברומאים, וזאת על-מנת להרתיע אותם מפני יציאה למלחמה באימפריה הרומית. לאחר מכן תרגם יוספוס את הספר ליוונית בגרסה שנועדה בעיקר לנוכרים. הוא כתב את הספר בזמן שישב ברומא וקיבל לשם כך עזרה מאנשים אחדים בלשון היוונית.[1] את המהדורה היוונית כתב לא לפני שנת 75, אז נבנה המקדש לאלילת השלום, שיוספוס מספר על השלמת בנייתו,[2] ולא אחרי שנת 79 לספירה, שנת מותו של הקיסר אספסיאנוס, מכיוון שב"נגד אפיון"[1] יוספוס מספר שהגיש לו חלקים מ"מלחמת היהודים" כדי לזכות באישורו לדברים שכתב. עם זאת, רוב החוקרים מעריכים שתיאורו השלילי של קאיקינה אליאנוס[3] נכתב בזמן שזה הוצא להורג על ידי טיטוס, ומשום כך נראה כי יוספוס עדיין ערך שינויים בחיבורו עד שנת 81, שנת מותו של טיטוס.[4]

הגרסה היוונית אינה תרגום של ממש של הגרסה הראשונה בארמית, מאחר שיש בה דברים רבים שאינם רלוונטיים לקהל דובר ארמית או לקהל יהודי, ובהם תיאור המנהגים והאמונות של היהודים מנקודת מבט של הפילוסופיה היוונית והתייחסויות רבות לספרות היוונית. לגרסה היוונית ישנם מאפיינים יווניים רבים, הזרים להיסטוריוגרפיה והלכי הרוח של המזרח הקרוב, שכתובים בסגנון הרווח בחיבור היסטורי יווני: ניתוח אירועים על פי סיבה ותוצאה, מבנה רטורי, נאומים ארוכים, תיאורים ביוגרפיים וההתפלמסויות עם היסטוריונים אחרים.[5]

בחיבוריו המאוחרים יותר, מכנה יוספוס את יצירתו זו "מלחמת היהודים".[6] עם זאת, כתבי היד המוקדמים ביותר של החיבור הם מימי הביניים, וניתנו להם אז כותרות שונות, בהן (מלבד "מלחמת היהודים") "ההיסטוריה היהודית של כיבוש ירושלים. לשם "כיבוש ירושלים" ישנן עדויות כבר בכתבי המתרגם והחוקר הנוצרי הירונימוס, אולם ייתכן שכותרת זו פשוט משקפת את תחום העניין של המלומדים הנוצרים בחורבן ירושלים כהגשמת נבואתו של ישו. הכותרת "מלחמת היהודים" משקפת נקודת מבט רומאית.[7]

מבנה הספר

תבליט הנמצא על שער טיטוס ברומא ומתאר תהלוכת ניצחון בה נראים לגיונרים עטורי ניצחון נושאים כלים מכלי בית המקדש
מצדה - ספרו של יוספוס הוא המקור היחיד לתיאור המאורעות במקום בתקופת המרד

החלק הראשון (עד פרק י"ד בספר ב'), שהוא שליש מהספר, משמש מבוא היסטורי לחלקו השני, העיקרי. החלק הראשון כולל סקירה מהתקופה שבין גזירות אנטיוכוס הרביעי בשנת ג'תקצ"א (170 לפנה"ס) ועד מעשי הרצח והשוד של הנציב גסיוס פלורוס, שהם לדעת יוספוס, הסיבה הישירה למרד, סוף שנת ג'תתכ"ו (66). חלק זה מהווה תקציר של האירועים שפורטו על ידו מאוחר יותר בספרים 11 - 20 של קדמוניות היהודים, אשר מסתיים באירוע עליית גסיוס פלורוס, שם מוסר יוספוס שעל אירועי המלחמה שפרצה ניתן לקרוא בספר שכתב על מלחמת היהודים.[8]

החלק השני, העיקרי, הוא פרשת המלחמה עצמה. מראשית המרד בשנת 66 ועד כיבוש מבצרי היהודים האחרונים, בשנת 73. יוספוס כותב בפרוטרוט את תולדות המלחמה, כעד־משתתף וכאדם שככל הנראה כתב רשימות בזמן אמת. הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי, לפי המנהג בתקופתו.[9] הוא משבץ את תיאורו בתיאור מאורעות חשובים שקרו בעולם באותו זמן כגון מרידות הגאלים והגרמאנים, מלחמות בארמניה ועוד.

החיבור כולל שבעה "ספרים". כל אחד מהם נכתב במקור על מגילת פפירוס נפרדת.[10] חלוקת הספרים לפרקים אינה של המחבר, אך היא קדומה, אולי אף בימיו, ונעשתה בידי עורכים. בשלב מאוחר יותר הוסיפו עורכים כותרת לכל פרק (לטינית: Epitome), הכותרת כוללת תקציר המחולק לסעיפים. אולם סעיפים אלה אינם זהים לסיעוף הפנימי של הפרקים, המופיע במהדורות הדפוס. נראה שזו עדות לכך שהיו שתי שיטות סיעוף שאחת שרדה בכותרות והשנייה בהוצאות הדפוס, לצד הטקסט.

במספר הוצאות מודרניות (למשל הוצאת מסדה, 1968) ויתרו על הסיעוף בכותרת על-מנת שלא לבלבל את הקורא.

ההוצאה המדעית הראשונה של הספר היא הוצאת ניזה (Niese), ברלין 1894. בהוצאה זו נוספה לכל ספר משבעת הספרים חלוקה פנימית רציפה לפסוקים. לפיכך, ציטוטים ניתנים לעיתים בציון הספר ומספר הפסוק, או בציון הספר, מספר הפרק ומספר הסעיף.

מקורותיו של יוספוס

ב"מלחמת היהודים" ניכרות מאד השפעותיהם של ההיסטוריונים היווניים תוקידידס (המאה ה-5 לפנה"ס) ופוליביוס (המאה ה-2 לפנה"ס), שתולדות חייו דומות לאלו של יוספוס: עירו השתייכה לליגה האכאית שהתנגדה לרומאים, הוא עצמו נתפס והובא לרומא כבן ערובה, קשר שם קשרי ידידות עם מדינאים רומיים בכירים, השתכנע שהאימפריה הרומית בלתי מנוצחת, וכתב את תולדותיה, הכוללות גם את האירועים שהתרחשו בימיו ובארצו, במטרה להרתיע את נתיניה מלמרוד בה.[11]

יוספוס אינו מציין את המקורות ששימשו אותו בכתיבת "מלחמת היהודים", אך אין זה משום שניסה ליצור עמימות. חיבורים מן העת העתיקה נכתבו במגילות, מה שהציב מגבלה טכנית על פירוט המקורות המצוטטים, ובנוסף על כך היה מקובל בימים ההם לכתוב היסטוריה בסגנון רטורי. היסטוריונים מהעת העתיקה ציטטו את מקורותיהם לרוב רק במסגרת פולמוס עם מחברים אחרים. רבים מהם העדיפו להסתמך על מקור אחד, או לכל היותר על מקורות ספוּרים והעדיפו להתבסס על חיבור שכבר התפרסם.[12]

יוספוס הכיר את ספר מקבים א', שעמד בפניו בעת שכתב את ספריו. ספר חשוב נוסף שהיווה לו מקור הוא רשימותיו של ניקולאוס איש דמשק, מזכירו של המלך הורדוס. ניקולאוס מדווח על התקופה של אחרית ימי החשמונאים וכל תקופת שלטונו של הורדוס. יוספוס חי בתקופת הנציבות השנייה (66-44 לספירה). גם כאן סביר שנעזר בכרוניקות שונות שלא הגיעו לידינו, אך המקור החשוב והבולט לספר, שמיחד אותו כספר היסטורי מרתק במיוחד, היא עדות יוסף עצמו. בדבר המרד היה שותף מרכזי ופעיל הן בהכנת הגליל למלחמה והן בפרשת הקרב על יודפת, שאותה היה יכול למסור בפרטי פרטים משום שהיה מפקד היהודים בקרב. לאחר נפילתו בשבי הוא מפסיק לשחק תפקיד משמעותי בעלילה אך עדיין היה עד ממקור ראשון לרוב ההתרחשויות. בעת שהותו במחנה הרומאים בזמן המצור על ירושלים, ניהל לדבריו תיעוד מסודר של האירועים וראיין עריקים מן העיר.[13]

יוספוס מדגיש שקרא את ספרי הזיכרונות של הקיסרים.[14] ספרי הזיכרונות הללו הם הקומנטרים (commentarii, רשומות) הקיסריים (ההיפוֹמְנֶמָטָה). ייתכן ומדובר בספר זיכרונות שכתב אספסיאנוס, אולם סביר יותר שמדובר בדוחו"ת-שדה של המפקדים הצבאיים. הקומנטרים הללו נזכרים בחיבוריו 3 פעמים. למרות שב"מלחמת היהודים" אין הוא מזכיר אותם כלל, אין ספק שהם היו לנגד עיניו בעת כתיבתו. ייתכן והסיבה לכך הייתה רצונו להדגיש את מעמדו כמחבר שהוא עד ראייה ולא קומפילאטור בלבד המסתמך על עדותם של אחרים.[15]

מניעים לכתיבת הספר

המניע העיקרי לכתיבת הספר הוא הנצחת הסיפור ההרואי והמזעזע של חורבן יהודה, ירושלים והמקדש, והאסון הנורא שאירע לעם ישראל.

עוד היבט בספרו הוא הסכלות שבניסיון ההתנגדות לרומא, הוא מתאמץ להראות שהרומאים ברובם הם עם שנוהג באדיבות עם העמים שחיים תחת שלטונם, במובן זה הספר משמש כשופר תעמולה לשושלת הפלבית שיוספוס ישב בחצרם ברומא והוא מרבה בשבחיו לקיסרים אספסיאנוס וטיטוס. אף על פי כן, בולט היחס החם לטיטוס בהשוואה לאובייקטיביות כלפי אספסיאנוס.[16] שמו של הספר עצמו, "מלחמת היהודים", מבטא את נקודת המבט הרומאית על המלחמה, שכן הרומאים נהגו לקרוא את מלחמותיהם על שם העמים שבהם נלחמו (למשל: "המלחמה הגאלית" או "המלחמה הפונית").[17]

ההיבט היהודי ניכר בספרו בכך שהוא מבקש להראות שהיהודים הם עם שוחר שלום המעדיף להימנע מאלימות. את האחריות לפריצת המרד הוא תולה במיעוט קטן ותוקפני בתוך האומה היהודית שגרר את העם למרד חסר סיכוי ברומאים, בעוד שהרוב התנגד בתוקף למלחמה.[18]

בנוסף, מנסה יוספוס להצדיק את מעשיו בתקופת המרד ובמיוחד את מעברו למחנה הרומאים.

הספר נועד לא רק לספר על העבר, אלא גם מכוון לעתיד: להזהיר את היהודים היושבים מעבר לפרת (באמצעות גרסתו הארמית המוקדמת של הספר), את היהודים בארצות הפזורה ההלניסטית שהיו שרויים בתסיסה, ואת יהודי ארץ ישראל, לבל ינסו למרוד שנית ברומא.[19]

חשיבותו של הספר

לדברי ההיסטוריון מנחם שטרן, החיבור "מלחמת היהודים" הוא חלק מה"התפתחות הכללית של ההיסטוריוגרפיה היוונית, מאז ימות תוקידידס" וניתן לראות בו "דוגמה כמעט מושלמת של היצירה ההיסטוריוגרפית היוונית בעידן הקיסרות הרומית". לדעתו, במאה ה-1 לאחר תקופת אוגוסטוס, לא ניתן "להצביע על דמות של היסטוריון יווני שישווה בעצמת כתיבתו ליוספוס של 'מלחמת-היהודים'".[20] לדעת שטרן, מדובר ב"ספר גדול מבחינה ספרותית ואמנותית", ואף אולי "ספר הפרוזה המזהיר ביותר של הספרות היהודית הלניסטית ויצירה גדולה ללא ספק גם לפי הממדים היווניים רומיים באותם דורות".[21]

מלחמת היהודים הוא העדות היחידה כמעט, והמפורטת ביותר, למרד הגדול. בספר זה נמסרת תמונה מדויקת של ירושלים וארץ ישראל של התקופה. יוספוס הוא כותב בהיר ומפורט מאד. כתיבתו הסדורה והמדויקת, הנעדרת סיפורי מעשיות (אך אינה חפה מאינטרסים) מתאימה מאוד להנחיית המחקר המודרני.

בכל הקשור לתיאורי הארץ יוספוס הוא כותב אמין ומדויק, ככל שהמחקר הארכאולוגי מתפתח מתגלים ממצאים שמאששים את התיאורים של יוספוס. המחקר הארכאולוגי גם יוצא נשכר מהבחנתו של יוספוס וציונו המדויק את הטופוגרפיה. הטופוגרפיה אינה משתנה באופן ניכר והיא מאפשרת לחופרים להבין את המפה אותה מצייר יוספוס.

אולם בכל הקשור לתיאור המרד ניתן להבחין במשנתו של יוספוס שמבקש לתאר את המרד כאי הבנה: פעולתם של מיעוט קיצוני שהצליח לגרור אחריו את כל העם בעקבות התנהגותם המושחתת של הנציבים הרומאים. ישנה ביקורת במיוחד על תיאורו את חורבן בית המקדש. המבקרים טוענים שהמניע העיקרי לתיאור זה הוא רצונו לנקות את פטרונו, הקיסר טיטוס, שביקש לשדר תדמית של קיסר נאור ומיטיב מאשמת החרבת מקום פולחן דתי - דבר שנחשב טאבו בעולם העתיק. בחברה היהודית במיוחד נהוג להוקיע את טיטוס משום החשבון ההיסטורי של העם היהודי עם קיסר זה, אך תיאורו של יוספוס את טיטוס כמי שלא רצה לשרוף את המקדש תואם את רוב המקורות הלא יהודיים מתקופתו, ואינו בלתי אמין בהכרח.

תיאור מצעד הניצחון (טריומף) ברומא (ספר ז, סעיפים 123–157) הוא התיאור המפורט ביותר של מצעד ניצחון רומי בכל הספרות הקלאסית.[22]

בספרו "נגד אפיון", מספר יוסף כי העניק את ספרו על המלחמה לאספסיאנוס וטיטוס, וכן גם למספר יהודים חשובים, "אנשים משכילים בחכמה יונית", כמו יוליוס ארכלאוס (בעלה של מרים בת אגריפס הראשון[23]), הורדוס הנאור, והמלך אגריפס השני.[1]

חלקים מתיאור המרד הגדול בספר עומדים בסתירה לתיאורו בספרו האוטוביוגרפי של יוספוס "חיי יוסף", שנכתב בערוב ימיו.

תרגומים וגרסאות

מהדורתו של קלמן שולמאן, וילנה 1862

התרגום הקדום ביותר לשפה שאינה יוונית הנמצא בידינו הוא תרגום הספר השישי, לסורית. תרגום זה נמצא בסוף כתב יד המכיל גם את הפשיטתא. יש חוקרים המשערים כי תרגום זה נעשה הישר מן המקור העברי או הארמי.

במאה הרביעית תורגם הספר ללטינית, תוך עיבוד וקיצור. קיצור זה נקרא "ספר הגסיפוס", לכאורה על-שם הגסיפוס, אחד מההיסטוריונים הקדומים של הכנסייה, לו יוחס העיבוד, אולם למעשה מקורו של השם בשגיאת תעתיק שמו של יוספוס[24] ומשום כך מכונה המעבד "פסאודו-הגסיפוס". על בסיס מקור זה נכתב בימי הביניים בעברית "ספר יוסיפון".

התרגום שתרם להפצת הספר במערב אירופה הוא התרגום ללטינית של אחד מאבות הכנסייה, רופינוס איש אקוילה (אנ'), מן המאה הרביעית. תרגום זה היה מוכר גם על ידי היהודים המשכילים בימי הביניים ונקרא "יוסיפון לרומיים".

התרגום העברי המלא הראשון הוא של קלמן שולמן, המשכיל היהודי שתרגם רבות עבור בית ההוצאה של האלמנה והאחים ראם. תרגומו יצא לאור ב-1863 ונעשה מתוך התרגום לגרמנית של פארט (Parett), כלומר תרגום מכלי שני, ולא ישירות מן המקור היווני. התרגום יצא בשם "מלחמות היהודים עם הרומאים" וייתכן שמשם השתרש השיבוש "מלחמות היהודים" (ברבים, במקום "מלחמת היהודים") בשם הספר בעברית.[25]

מהדורות עבריות ואחרות

עברית:

ככל הידוע, התרגום הראשון לעברית. תורגם מהמהדורה הגרמנית המתורגמת של היינריך פארט (1856, ראו להלן ברשימה "מהדורות מתורגמות לשפות אחרות").
  • מהדורה זמינה ברשת תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, בתרגומו של ד"ר י.נ. שמחוני (יעקב נפתלי שמחוני), הוצאת שטיבל, תרפ"ג (1923); תרצ"ח/ט2; תל אביב 1929; תר"צ 1930; 1933; 1935; 1940; הוצאת מסדה, תל אביב, תש"י 1950 לערך (ב' כרכים, ד"ס של מהדורת תל אביב, תש"ה לערך); תשט"ו 1955 (ד"ס של מהדורת תל אביב, תש"י לערך); תשט"ז 1956 (ד"ס תשט"ו); תשי"ז 1957 (ד"ס תשט"ז); 1968. (מהדורה זו, מסדה 1968, היא המהדורה המקובלת בקרב חוקרים ישראליים, ובה משתמשים בדרך כלל בימינו כמקור העיקרי לציטוט)
  • מלחמת היהודים, תרגום חדש על ידי שמואל חגי, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשכ"ד (1964). (תרגום פחות מדויק מתרגומו של י"נ שמחוני, אך בעברית קלה וקריאה יותר; משמש בעיקר במערכת החינוך).
  • תולדות מלחמת היהודים ברומאים, עריכה: ישראל שצמן; תרגום: ליזה אולמן; מבוא: יונתן פרייס, הוצאת כרמל, ירושלים 2009.

התרגום הסורי העתיק - הפשיטתא:

  • מלחמת היהודים בכתב יד אמברוסיאנו, אחד מכתבי היד של הפשיטתא (ארמית-סורית), (בכתב היד הספר מופיע בסופו, בעמ' 660 - 679 של כתב היד. אולם בקובץ הדפים מסודרים באופן יורד, מהסוף להתחלה, והספר מופיע מעמוד 37 עד עמוד 18) (קובץ בגודל 530 מגה-בייט)
מהדורות מתורגמות לשפות אחרות
יידיש:
  • ‫די אידישע מלחמות / פון יוסף בן מתתיהו הכהן (יוסיפוס פלאוויוס),‬ וילנה: ב"א קלעצקין, תרע"ד-1914.
  • ‬‫די לעצטע טעג פון ירושלים / ארויסגענומען פון זעקסטן בוך פון יוסיפוס פלאוויוס יודישע מלחמות; [תרגם] ז’ קאלמאנאוויטש, ברלין: כלל פארלאג, 1922.

גרמנית:

  • היינריך פַּארָט, 1856.
* Heinrich Paret, des Flavius Josephus Geschichte ded juedischen krieges, Stuttgarth 1856, (733 עמודים)
  • גִּפְרֶרֶר
  • קְלֶמֶנְטְץ
  • קוֹהוֹט

ערבית:

  • ספר איסטוואר דליהוד: אש נצאר עלא ואלדינה פי חרבן בית המקדש ואש עדדאו פלגלות / [מתורגם לערבית בידי] יוסף בלא"א דוד גנאסייה, ג'רבה: דפוס ח’ חדאד, תשי"ז (1956).

רוסית:

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלחמת היהודים בוויקישיתוף

סקירת מהדורות התרגום העבריות

הערכת התרגום החדש של ד"ר ליזה אולמן (2009)

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק ט.
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, הערות ובאורים (מאת המתרגם י"נ שמחוני) לספר ז', פרק 5, פסקה ז'.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ד, פרק 11, פסקאות ב-ג, סעיפים 644-634.
  4. ^ תרגום ליזה אולמן למלחמת היהודים ברומאים, מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 29, 35.
  5. ^ תרגום ליזה אולמן למלחמת היהודים ברומאים, מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 37.
  6. ^ יוסף בו מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר א, סעיף 203; ספר יח, סעיף 11; ספר כ, סעיף 258. חיי יוסף, פרק 27, סעיפים 413-412.
  7. ^ תרגום ליזה אולמן למלחמת היהודים ברומאים, מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 36.
  8. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק יא, פסקה א, סעיף 258.
  9. ^ דוד פלוסר, יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, עמ' 56.
  10. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים (תרגום: ליזה אולמן), מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 33, הערה 50.
  11. ^ תרגום ליזה אולמן למלחמת היהודים ברומאים, מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 38-37.
  12. ^ תרגום ליזה אולמן למלחמת היהודים ברומאים, מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 45.
  13. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק ט, סעיף 49.
  14. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק י.
  15. ^ מגן ברושי, מהימנותו של יוסף בן מתתיהו: נתוני ריאליה במלחמת היהודים ומקורותיהם, בתוך: יוסף בן מתתיהו: היסטוריון של ארץ-ישראל, עמ' 25-23.
  16. ^ מנחם שטרן, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון של 'מלחמת היהודים', עמ' 386.
  17. ^ מנחם שטרן, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון של 'מלחמת היהודים', עמ' 384.
  18. ^ מנחם שטרן, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון של 'מלחמת היהודים', עמ' 388.
  19. ^ מנחם שטרן, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון של 'מלחמת היהודים', עמ' 389–390.
  20. ^ מנחם שטרן, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון של 'מלחמת היהודים', עמ' 379.
  21. ^ מנחם שטרן, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, דרכו של יוסף בן מתתיהו בכתיבת ההיסטוריה, עמ' 410.
  22. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים (תרגום: ליזה אולמן), מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 24, הערה 41.
  23. ^ אריה כשר, נגד אפיון, פירוש לספר ראשון, עמ' 76.
  24. ^ תרגום ליזה אולמן, מבוא עמ' 16
  25. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים (תרגום: ליזה אולמן), הקדמה מאת ליזה אולמן, עמ' 1, הערה 1.
  26. ^ ИУДЕЙСКАЯ ВОЙНА
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מלחמת_היהודים&oldid=29946490"