פאולו רוסי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 32: | שורה 32: | ||
ב-[[1980]] הושאל רוסי ל[[פרוג'ה (כדורגל)|פרוג'ה]], שם היה אחד הנאשמים בשחיתות וסמים (במשחק בין פרוג'ה ל[[אבלינו]], שהסתיים ב[[תיקו]] 2-2). הוא הורחק ל-3 שנים. על אף שטען לחפותו, החליטה ההתאחדות שלא לחנון אותו, אך קיצרה את השעייתו לשנתיים בלבד. עקב ההשעיה מכרה אותו פרוג'ה ב-[[1981]] תמורת חצי מיליון פאונד בלבד חזרה ליובנטוס. |
ב-[[1980]] הושאל רוסי ל[[פרוג'ה (כדורגל)|פרוג'ה]], שם היה אחד הנאשמים בשחיתות וסמים (במשחק בין פרוג'ה ל[[אבלינו]], שהסתיים ב[[תיקו]] 2-2). הוא הורחק ל-3 שנים. על אף שטען לחפותו, החליטה ההתאחדות שלא לחנון אותו, אך קיצרה את השעייתו לשנתיים בלבד. עקב ההשעיה מכרה אותו פרוג'ה ב-[[1981]] תמורת חצי מיליון פאונד בלבד חזרה ליובנטוס. |
||
מיד בתום השעייתו, ב-29 באפריל [[1982]], הוזמן רוסי לסגל הנבחרת הלאומית לקראת [[מונדיאל 1982]]. במונדיאל, הוביל רוסי את נבחרת איטליה לגביע המיוחל, ואף סיים כמלך השערים של |
מיד בתום השעייתו, ב-29 באפריל [[1982]], הוזמן רוסי לסגל הנבחרת הלאומית לקראת [[מונדיאל 1982]]. במונדיאל, הוביל רוסי את נבחרת איטליה לגביע המיוחל, ואף סיים כמלך השערים של הטורניר וכשחקן המצטיין. משחקו הידוע היה בסיבוב השני בו כבש [[שלושער]] נגד נבחרת ברזיל, במשחק בו ניצחה נבחרת איטליה 3:2. בחצי הגמר כבש צמד בניצחון 2:1 על [[נבחרת פולין בכדורגל|פולין]]. הוא כבש את שערה הראשון של איטליה בניצחון ב[[גמר מונדיאל 1982|משחק הגמר]] מול {{נבחרת|גרמניה}}, שהסתיים בתוצאה 3:1. אחרי המונדיאל, רוסי היה שותף לזכייה של יובנטוס בגביע האיטלקי, בשתי אליפויות, בגביע המחזיקות ובסופר קאפ אחד ו[[גמר גביע אירופה לאלופות 1985|בגביע אירופה לאלופות]]. בקיץ [[1985]] עבר רוסי ל[[מילאן]], אך כבש רק שני שערים בעשרים משחקים. אף על פי כן, זומן לסגל המסכם ל[[מונדיאל 1986]], אך לא זכה לשחק במהלך הטורניר. הופעתו האחרונה במדי הנבחרת הייתה מול [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], זמן קצר לפני המונדיאל. |
||
אחרי עונה כושלת במילאן הוא עבר ל[[הלאס ורונה]], שם סיים את הקריירה שלו בגיל 29 עקב פציעה. משחקו האחרון היה ניצחון מרהיב 0-3 מול [[נאפולי (כדורגל)|נאפולי]] של [[דייגו מראדונה]], אשר זכתה באליפות בסוף אותה עונה. |
אחרי עונה כושלת במילאן הוא עבר ל[[הלאס ורונה]], שם סיים את הקריירה שלו בגיל 29 עקב פציעה. משחקו האחרון היה ניצחון מרהיב 0-3 מול [[נאפולי (כדורגל)|נאפולי]] של [[דייגו מראדונה]], אשר זכתה באליפות בסוף אותה עונה. |
גרסה מ־11:22, 10 בדצמבר 2020
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
23 בספטמבר 1956 סנטה לוצ'יה שבאיטליה | |||
פטירה |
9 בדצמבר 2020 (בגיל 64) סיינה, איטליה | |||
שם מלא | פאולו רוסי | |||
גובה | 1.78 מטר | |||
עמדה | חלוץ | |||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
פאולו רוסי (באיטלקית: Paolo Rossi; 23 בספטמבר 1956 - 9 בדצמבר 2020) היה כדורגלן איטלקי. היה מלך השערים ונבחר לשחקן המצטיין במונדיאל 1982.
קריירה
רוסי נולד בסנטה לוצ'יה שבאיטליה. הוא התחיל את הקריירה שלו ביובנטוס כקיצוני, וממנה הושאל בעונותיו הראשונות לקומו. ולוויצ'נצה, שם הפך בהדרגה להיות חלוץ מרכזי. לאחר עונה בוויצ'נצה, שבמהלכה כבש 21 שערים בסרייה ב', נרכש רוסי על ידי הקבוצה ב-1.5 מיליון פאונד. בעונה השנייה, לעומת זאת, ירדה הקבוצה ליגה.
ב-1980 הושאל רוסי לפרוג'ה, שם היה אחד הנאשמים בשחיתות וסמים (במשחק בין פרוג'ה לאבלינו, שהסתיים בתיקו 2-2). הוא הורחק ל-3 שנים. על אף שטען לחפותו, החליטה ההתאחדות שלא לחנון אותו, אך קיצרה את השעייתו לשנתיים בלבד. עקב ההשעיה מכרה אותו פרוג'ה ב-1981 תמורת חצי מיליון פאונד בלבד חזרה ליובנטוס.
מיד בתום השעייתו, ב-29 באפריל 1982, הוזמן רוסי לסגל הנבחרת הלאומית לקראת מונדיאל 1982. במונדיאל, הוביל רוסי את נבחרת איטליה לגביע המיוחל, ואף סיים כמלך השערים של הטורניר וכשחקן המצטיין. משחקו הידוע היה בסיבוב השני בו כבש שלושער נגד נבחרת ברזיל, במשחק בו ניצחה נבחרת איטליה 3:2. בחצי הגמר כבש צמד בניצחון 2:1 על פולין. הוא כבש את שערה הראשון של איטליה בניצחון במשחק הגמר מול גרמניה, שהסתיים בתוצאה 3:1. אחרי המונדיאל, רוסי היה שותף לזכייה של יובנטוס בגביע האיטלקי, בשתי אליפויות, בגביע המחזיקות ובסופר קאפ אחד ובגביע אירופה לאלופות. בקיץ 1985 עבר רוסי למילאן, אך כבש רק שני שערים בעשרים משחקים. אף על פי כן, זומן לסגל המסכם למונדיאל 1986, אך לא זכה לשחק במהלך הטורניר. הופעתו האחרונה במדי הנבחרת הייתה מול סין, זמן קצר לפני המונדיאל.
אחרי עונה כושלת במילאן הוא עבר להלאס ורונה, שם סיים את הקריירה שלו בגיל 29 עקב פציעה. משחקו האחרון היה ניצחון מרהיב 0-3 מול נאפולי של דייגו מראדונה, אשר זכתה באליפות בסוף אותה עונה.
במשך כל הקריירה שלו, כבש פאולו רוסי 20 שערים ב-48 הופעות בינלאומיות. היו שראו אותו כשחקן מוכשר אך מעורר מחלוקת, והיו שראו אותו כאחד מנערי הפלא באיטליה של שנות ה-80, בזכות הטכניקה ויכולת הסיום שלו. הוא נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.
נפטר ב-9 בדצמבר 2020.
תארים
- הליגה האיטלקית השנייה: 1976/77
- אליפות איטליה: 1981/82, 1983/84
- הגביע האיטלקי: 1982/83
- גביע המחזיקות: 1983/84
- הסופר קאפ האירופי: 1984
- גביע אירופה לאלופות: 1984/85
- אישיים
- כדור הזהב: 1982
- כדור הזהב בגביע העולם: 1982
- כדור הכסף בגביע העולם: 1978
- נעל הזהב בגביע העולם: 1982 (6 שערים)
- הנבחרת המצטיינת של גביע העולם (2): 1978, 1982
- נבחרת השנה של פיפ"א (2): 1979, 1986
- מלך השערים בגביע אירופה לאלופות: 1982/83
- מלך השערים בליגה האיטלקית: 1977/78
- מלך השערים בליגה האיטלקית השנייה: 1976/77
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של פאולו רוסי
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
זוכי פרס כדור הזהב | |
---|---|
|
זוכי כדור הזהב של גביע העולם | |
---|---|
|
זוכי נעל הזהב של גביע העולם | ||
---|---|---|
מלך השערים | 1930: סטאבילה • 1934: ניידלי • 1938: לאונידאס • 1950: אדמיר • 1954: קוצ'יש • 1958: פונטיין • 1962: גארינצ'ה, ואוה, סאנצ'ס, ירקוביץ', איוואנוב ואלברט • 1966: אאוזביו • 1970: מילר • 1974: לאטו • 1978: קמפס | |
נעל הזהב | 1982: רוסי • 1986: ליניקר • 1990: סקילאצ'י • 1994: סלנקו וסטויצ'קוב • 1998: שוקר • 2002: רונאלדו • 2006: קלוזה • 2010: מילר • 2014: רודריגס • 2018: קיין • 2022: אמבפה |
מלך השערים של הסרייה א' | |
---|---|
|
נבחרת איטליה – מונדיאל 1978 | ||
---|---|---|
1 זוף • 2 בלוג'י • 3 קבריני • 4 קוצ'ורדו • 5 ג'נטילה • 6 מאלדרה • 7 מנפרדוניה • 8 שיראה • 9 אנטוניוני • 10 בנטי • 11 פצ'י • 12 קונטי • 13 פ. סאלה • 14 טארדלי • 15 זקארלי • 16 קאוזיו • 17 ק. סאלה • 18 בטגה • 19 גרציאני • 20 פוליצ'י • 21 רוסי • 22 בורדון • מאמן: ביארזוט |
נבחרת איטליה – מונדיאל 1982 (מקום ראשון) | ||
---|---|---|
1 זוף • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 קבריני • 5 קולובאטי • 6 ג'נטילה • 7 שיראה • 8 ורכובוד • 9 אנטוניוני • 10 דוסנה • 11 מריני • 12 בורדון • 13 אוריאלי • 14 טארדלי • 15 קאוזיו • 16 קונטי • 17 מסארו • 18 אלטובלי • 19 גרציאני • 20 רוסי • 21 סלבג'י • 22 גאלי • מאמן: ביארזוט |
נבחרת איטליה – מונדיאל 1986 | ||
---|---|---|
1 גאלי • 2 ברגומי • 3 קבריני • 4 קולובאטי • 5 נלה • 6 שיראה • 7 טריצ'לה • 8 ורכובוד • 9 אנצ'לוטי • 10 באני • 11 בארזי • 12 טנקרדי • 13 דה נאפולי • 14 די גנרו • 15 טארדלי • 16 קונטי • 17 ויאלי • 18 אלטובלי • 19 גלדריסי • 20 רוסי • 21 סרנה • 22 זנגה • מאמן: ביארזוט |