לדלג לתוכן

מלגיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקום אפשרי של מלגיום ליד החידקל

מלגיוםכתב יתדות: ma-al-gi-imKI) הייתה עיר-ממלכה מסופוטמית קדומה, שמיקום בירתה טרם זוהה. היא שגשגה במיוחד בתקופת הברונזה התיכונה, בערך בשנים 2000 לפני הספירה – 1600 לפני הספירה. מיקומה המשוער ממוקם על נהר החידקל, דרומית למקום בו נהר דיאלא מסתעף, וסמוך לגבולות השטחים שבשליטת לרסה, בבל ועילם. אלי הממלכה העיקריים היו אנכי ודמינקה (אנ').

שלושה משליטיה זוהו בוודאות, באמצעות עדות מכתובות שונות בהן נכתבו שמותיהם: הראשון: תאקיל-איליסו (בתעתיק: Takil-ilissu)‏ מלך מלגיום ‏, בנו של איסתרו-אשו (בתעתיק: Istaran-asû)‏ השני: אמגור-סין (בתעתיק: Imgur-Sin)‏ בנו של אילי-אבי (בתעתיק: Ili-abi)‏, והשלישי: איפק-איסתר (בתעתיק: Ipiq-Ištar)‏ בנו של אפיל-אילישו (בתעתיק: Apil-Ilišu)‏. השליט השלישי הוא בן זמנו של חמורבי מבבל, שציין סכסוך עם המלגיום בשניים משמות השנה שלו (10 ו-35). במחקר הוצעו שמות של שלושה שליטים נוספים, שו-קאקה (בתעתיק: Šu-Kakka)‏, נבי-אנליל (בתעתיק: Nabi-Enlil)‏ ושו-אמורום (בתעתיק: Šu-Kakka)‏, המהווים שלושה דורות של שושלת, והמבוססים על שם השנה של סו-קאקה לכבוד האלה דמקינה. משערים כי הם שלטו בתקופה המיידית שלאחר תקופת אור 3.

במרדף אחר התפשטות טריטוריאלית, מלכי לרסה כיוונו למלגיום, כשגונגונום מציין את כיבושה בשנת הם ה-19 שלו, בסביבות שנת 1914 לפני הספירה, סין-אידינם (Sin-Iddinam)‏ מציין תבוסה בשנת השם החמישית שלו בסביבות שנת 1844 ווארד-סין (Warad-Sîn)‏ מאזכר אותם בכתובת בערך 1831 לפני הספירה. חמורבי, בקואליציה מפוארת יחד עם שמשי-אדד הראשון ואיבאל-פי-אל השני (Ibal-pi-el II) (מאשנונה), התמודד נגד מלגיום עד ששליטה נכנע תמורת 15 כיכרות כסף. ניצחונו של חמורבי, למעשה שחרר את מלגיום משילטון העלימים, והמלך איפק-אישתר (Ipiq-Ištar)‏, התחייב לספק סיוע וחיילים במערכה של חמורבי נגד לרסה. אולם מסיבות שטרם ידועות, חמורבי פנה נגד בעלי בריתו ובזז את העיר בשנת 1758 לפני הספירה בקירוב, תוך גירוש חלק גדול מאוכלוסייתה לבבל.

מצבה של מלגיום בתקופה הבבלית התיכונה ובתקופות המאוחרות יותר היה צנוע הרבה יותר והיא שמשה כמחוז מינהלי בשם מלגו (Malgu) והעיר כונתה בשם מליקי (Maliki).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב