אורקש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורקש
Tell Mozan 1.jpg
מיקום
מדינה סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°03′25″N 40°59′50″E / 37.056944444444°N 40.997222222222°E / 37.056944444444; 40.997222222222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסל אריה מהמאה ה-21 לפנה"ס, נמצא באורקש. מוזיאון הלובר

אוּרקֶש (היום תל מוֹזַן) הוא תל השוכן למרגלות הרי הטאורוס במחוז אל-חסכה, בצפון סוריה. התל נוסד באלף ה-4 לפנה"ס כנראה בידי החורים, באתר שכנראה כבר היה מיושב במשך כמה מאות שנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורקש הייתה בעלת ברית של האימפריה האכדית באמצעות, לפי הסברה הרווחת, מסורת של נישואי שושלות. טרעם-אגדה (Tar'am-Agade) בתו של המלך האכדי נרם-סין נישאה כנראה למלך אורקש. בתחילת האלף ה-2 לפנה"ס העיר עברה לידיהם של שליטי מארי, עיר הממוקמת כמה מאות קילומטרים דרומה. מלך אורקש הפך צמית (וואסל) של מארי. תושבי העיר כנראה התמרמרו על כך, ובארכיון המלכותי במארי ישנן ראיות להתנגדות החזקה שלהם: במכתב אחד, מלך מארי מספר לעמיתו באורקש כי "לא ידעתי שבני עירך שונאים אותך בגללי. אבל אתה שייך לי, גם אם העיר אורקש לא." באמצע האלף, תל מוזן היה אתר דתי עבור ממלכת מיתני. העיר כנראה ננטשה ברובה בסביבות 1350 לפנה"ס, אם כי הסיבה לכך אינה ידועה לארכאולוגים בשלב זה.

זהות רוב השושלות ושליטי אורקש אינם ידועים, אך השמות הבאים זוהו כמלכי העיר-מדינה. שלושת המלכים הידועים הראשונים (רק שניים מהם ידועים בשמם) נשאו את התואר החורי אנדן (endan).

  • Tupkish endan.‏ 2250 לפנה"ס
  • Tish-atal endan‏ (תאריך לא ידוע)
  • Shatar-mat ‏(תאריך לא ידוע)
  • Atal-shen ‏(תאריך לא ידוע)
  • Ann-atal‏ 2050 לפנה"ס
  • Te'irru ‏ 1800 לפנה"ס

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר משתרע על פני כ-1350 דונם, כשרוב השטח מהווה את העיר התחתית. העיר העליונה תופסת כ-180 דונם, ומתנשאת לגובה של 25 מטר. יש בה 5 תלוליות והגבוהה בהן מוקפת חומת לבני בוץ שהייתה בערך 8 מטר רוחב ו-7 מטר גובה. באזור בו שוכן התל נמצאים אתרים נוספים מתקופה דומה למשל תל שאע'ר בזאר השוכנת 22 ק"מ דרומית לתל מוזאן, תל ארביד 45 ק"מ דרומית, ותל ברק 50 ק"מ דרומית לתל מוזאן.

מבנים חשובים שנחפרו כוללים את ארמון המלוכה של Tupkish, מבנה תת-קרקעי נקרומנטי, מקדש מונומנטלי עם רחבה בחזיתו, אזורי מגורים, שטחי קבורה, ואת חומות העיר הפנימית והחיצונית.

בדיקה ראשונית באתר נעשתה על ידי מקס מלוואן. אשתו, אגאתה כריסטי, כתבה כי הם בחרו שלא להמשיך באתר משום שהוא נראה כאתר רומאי.[1]. עם זאת, בחפירות מאוחרות יותר, לא נמצא זכר לשרידים רומאיים. מלוואן המשיך לחפור בתל שאע'ר בזאר, אתר נוסף דרומית לאורקש/תל מוזן. החפירות בתל מוזן החלו בשנת 1984 ונערכו במשך 17 עונות עד כה. העבודה נוהלה על ידי ג'ורג'יו בוצ'לטי (Giorgio Buccellati) מ-UCLA ומרילין קלי-בוצ'לטי (Marilyn Kelly-Buccellati) מאוניברסיטת קליפורניה. עונת 2007 הוקדשה בעיקר לעבודה על פרסום הממצאים. החפירות נעזרו בגופים שונים ובהם המכון הארכאולוגי הגרמני.

החפירות בתל מוזן משלבות טכנולוגיה בהקשר ארכאולוגי, גם בתיעוד הממצאים וגם בשימור האתר עצמו.

הממצאים מוצגים במוזיאון דיר א-זור כ-200 קילומטרים דרומית מערבית לאתר. המוזיאון מכיל ממצאים רבים ובהם את רוב לוחות החרסית בכתב יתדות שנמצאו במארי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Giorgio Buccellati and Marilyn Kelly Buccellati, Urkesh/Mozan Studies 3: Urkesh and the Hurrians : A Volume in Honor of Lloyd Cotsen, Undena, 1998, ISBN 0-89003-501-6
  • Rick Hauser, READING FIGURINES: Animal Representations in Terra Cotta from Royal Building AK at Urkesh (Tell Mozan), Undena, 2006, ISBN 0-9798937-1-2
  • Peter M. M. G. Akkermans and Glenn M. Schwartz, The Archaeology of Syria: From Complex Hunter-Gatherers to Early Urban Societies (c.16,000-300 BC), Cambridge University Press, 2004, ISBN 0-521-79666-0
  • Giorgio Buccellati, A Lu E School Tablet from the Service Quarter of the Royal Palace AP at Urkesh, Journal of Cuneiform Studies, vol. 55, pp. 45-48, 2003

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורקש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Come, Tell Me How You Live/Agatha Christie(אנ')