באד-טיבירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יתד החרס שהוקדש על ידי אנתמנה מלך לגש לאלוהי העיר באד-טיבירה. מוזיאון הלובר

באד-טיבירה הייתה עיר עתיקה בשומר. משמעות השם הוא "הקיר של עובדי הנחושת" או "מבצר חרשי הנחושת". אתר העיר זוהה עם תל אל-מדינה (Tell al-Madineh) במחוז ד'י קאר 10 ק"מ צפונית מזרחית לתל סנקרה (העיר העתיקה לרסה) בדרום עיראק ליד תעלת המים איטורונגל (Iturungal).

שמה של העיר מופיע ברשימת המלכים השומרית כאחת הערים שהיו קיימות לפני המבול. שמה האכדי היה דור-גורגורי (Dûr-gurgurri). שמה היווני בפי ההיסטוריונים היוונים ברוסוס, אבידנוס (Abydenus) ואפולודרוס מאתונה (Apollodorus of Athens) היה פנטיביבלוס (Pantibiblos). שם זה אולי משקף שם נוסף שלה פטיבירה (Patibira) שמשמעותו "תעלת חרשי הנחושת".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רשימת המלכים השומרית, באד-טיבירה הייתה העיר השנייה בשומר לאחר ארידו, שבה הייתה קיימת מלוכה לפני המבול. בתקופה שההגמוניה על שומר הייתה בידי העיר, מלכו בה שלושה המלכים הבאים: אנ-מן-לו-אנה, אנ-מן-גאל-אנה ודומוזיד. העיר הייתה מוקפת חומה והייתה מוקפת בכפרים ואדמה. האל הפטרון של העיר היה תמוז.[1]

הטקסט השומרי המספר על ירידת האלה איננה לשאול, מציין את מקדש העיר אי-מוש-כאלאמה (E-mush-kalamma). על פי הסיפור, איננה מרתיעה את השדים משאול התחתיות לקחת את בנה לולאל (Lulal), שחי בעליבות והמרכז הפולחני שלו היה בבאד-טיבירה. בסופו של דבר הם לקחו במקומו את דומוזיד מלך ארך שחי בשפע ובפאר. מלך זה מזוהה עם דומוזיד הדייג (Dumuzid, the Fisherman), מלך ארך שמלך בה לאחר המבול בין המלכים לוגלבנדה (Lugalbanda) וגילגמש.

"טקסט אחווה" שנמצא בכתב יתדות על גבי יתד חרס בצורת חרוט המוכנס לקירות מבנה בעת בנייתו, הוקדש לאלוהי באד-טיבירה, ומספר על הסכם אחווה שנחתם בין אנתמנה מלך לגש ולוגל-כיניש-דודו שליט ארך. הכתובת: "אלה היו הימים כשאנתמנה שליט לגש ולוגל-כיניש-דודו שליט ארך חתמו על חוזה של אחווה". על פי הכתובת, אנתמנה מתאר עצמו כבונה מקדש העיר אי-מוש לאלים איננה ותמוז, תחת התואר המקומי שלו לוגל-אי-מוש.

השליטה על העיר עברה במהלך השנים בין לרסה, שמלכה סין-אידינם טען שהוא בנה חומה גדולה בבאד-טיבירה, לאיסין, שמלכה ליפיט-אישתר טען שבנה בעיר את "בית הצדק".

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פני שטח תלולית האתר נמצאו חלקי לבנים שנשא את כתובת שמו של אמר-סין, מלך מהשושלת השלישית של אור שחי במאה ה-21 לפנה"ס. חתיכות של לבנים מזוגגות היו פזורות על פני כל השטח הגדול והן מהוות אינדיקציה לחורבן העיר על ידי שריפה.

מדיווח של הצבא האמריקאי שסקר אתרים ארכאולוגים בעיראק לאחר מלחמת עיראק, האתר נבזז ונראו בו בורות שוד.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • W.F. Leemans, Tablets from Bad-tibira and Samsuiluna's Reconquest of the South, JEOL, vol. 15, pp. 214–218, 1957/58

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]