מם

מֵם (מלועזית: Meme - נהגה באנגלית: מִים) הוא כל מאפיין תרבותי שאינו חומרי שמשתכפל ומתפשט מאדם לאדם דרך תקשורת אנושית. לדוגמה אופנה במובנה הכללי אינה חומרית, אך מועברת ממוח למוח בדרך של אימוץ וחיקוי ועל ידי כך מתפשטת בקרב האוכלוסייה. באופן דומה, דת משתכפלת מההוגה (לדוגמה מוחמד וישו) אל מאמיניו הראשונים ומהם הלאה.

מם אמורה לאפיין את המקבילה התרבותית עם רכיבים של דמיון ושונות מהמונח הביולוגי גן. בעוד גן משתכפל ומתפשט באוכלוסייה באופן ביולוגי, מם מתפשט באופן תרבותי. המושג נטבע על ידי ריצ'רד דוקינס ב-1976 בספרו "הגן האנוכיי". המילה עצמה נהגית לעיתים קרובות על פי ההגייה האנגלית מִים.

השימוש הנפוץ במילה התגלגל לתאר תמונה המלווה בטקסט, לרוב משעשע, הקשור אליה. בשנים האחרונות מם באינטרנט נהפך לתופעה נפוצה ומוכרת.

המדע שעוסק בממים, שעודנו בחיתוליו, נקרא מֵמֵטיקה.

בהגדרה פורמלית, המֵם הוא יחידה של מידע שמשתכפלת ממוח אחד דרך תקשורת, ומאגרים לא-חיים של מידע (כגון: ספרים ומחשבים), למוחות או מאגרים אחרים.

היסטוריה של מושג המם

הרעיון של רעיונות שמתפשטים תחת חוקים כמו ביולוגיים קודם לטביעתו של המושג על ידי דוקינס; לדוגמה, ויליאם ס. בורוז טען כי "שפה היא וירוס".

ג'ון לורנט ב"כתב העת לממטיקה" אף הציע כי ייתכן שהמושג מֶם עצמו הגיע מכתביו של ביולוג גרמני לא מוכר בשם ריכארד זֶמון. ב-1904 פרסם את "המנם" (Die Mneme) (שפורסם באנגלית ב-1924). ספרו דן בהעברה תרבותית של חוויות, עם תובנות מקבילות לאלה של דוקינס. המושג "מנם" נתגלה גם ב"נשמתה של הנמלה הלבנה" (1927) מאת מוריס מטרלינק.

אוורט רוג'רס פיתח את תאוריית ההפצה של חידושים (Diffusion of innovations), שמסבירה איך ולמה אנשים מאמצים רעיונות חדשים. רוג'רס הושפע מגבריאל טארד, שבנה "חוקים של חיקוי", המסבירים כיצד אנשים מחליטים האם לחקות התנהגות של אחרים. פרנסיס הייליאן ניסח את הקריטריונים לסלקציה ממטית, שפתחו את התחום של ממטיקה יישומית, על מנת לבדוק את הקריטריונים האלה.

ריצ'רד דוקינס, בספרו הגן האנוכיי, מסביר כי מקור המונח הוא מהמילה מימזיס, המילה היוונית שפירושה "חיקוי". הוא ביקש להשתמש במילה אחת קליטה יותר, הנשמעת דומה במקצת למילה "גֵן". לפיכך, בחר לקצר את המונח מיממה וקרא ליחידה החדשה בשם מֵם (Meme), המתחרז עם גן (Gene). כמו כן, הוא מציין כי המונח החדש דומה בצלילו גם למילה Memory, שפירושה זיכרון, או של ה-même בצרפתית, שפירושו "אותו הדבר".

קיימים גם שני מושגים מקבילים שקדמו לפרסומו של דוקינס. אך הם מתחומים לא מדעיים והמושגים עצמם יותר ספציפיים. אחד הוא צורת מחשבה. מונח שבין השאר משמש בפסיכולוגיה הכרתית ובפילוסופיה הכרתית. והשני הוא אגרגור מתחום המיסטיקה וחקר הנסתר.

ממטיקה

ממטיקה היא המחקר של הממים, וכיום היא נחשבת כתת-תחום בסוציולוגיה. ממטיקה לוקחת מושגים מתאוריית האבולוציה (בפרט גנטיקה של אוכלוסיות) ומיישמת אותם על התרבות האנושית. ממטיקה גם משתמשת במודלים מתמטיים על מנת להסביר נושאים השנויים במחלוקת, כגון דת או מערכות פוליטיות.

יש להבחין בין ממטיקה לסוציוביולוגיה, העוסקת בבסיס הביולוגי להתנהגות אנושית. בסוציוביולוגיה, הישויות המשתנות הן הגנים, ואילו בממטיקה – הממים. ממטיקה מתייחסת לבני אדם כתוצרים של אבולוציה גנטית ותרבותית גם יחד.

לפי "אסוציאציה ממטית" מתייחסים אל ממים כבאים לעיתים קרובות בקבוצות, עם מם ראשי ותת מם, כשהראשי כולל בדרך כלל את מרכיביו האחרים. לדוגמה, המם לג'ינס כולל גם את המם לרוכסנים, בגדים מחוזקים, הצבע כחול, ביגוד כותנה, ומכפלות כפולות. המם "יהדות" כולל בתוכו את קדושת המקרא, רעיון התורה שבע"פ ואת מנהגי המצוות.

הרבה מהטרמינולוגיה הממטית לקוחה מהחלפת מונח גנטי במונח ממטי. לדוגמה: גנוטיפ ← ממוטיפ, מהנדס גנטי ← מהנדס ממטי, קומפלקס גנטי ← קומפלקס ממטי אבל הדמיון הזה משמש רבות דווקא להבחין בשוני בין המנגנונים שמשמשים להפצת גנים וממים.

אבולוציה ממטית

אבולוציה ממטית, כמו אבולוציה גנטית, לא יכולה להתרחש ללא מוטציות. כך רעיונות משתנים לעיתים קרובות כשהם משתכפלים - המאזין להרצאה משכפל במוחו את דבריו של המרצה, אך לעולם אינו מעתיק אותם אחד לאחד. הקורא בספר תופס את רעיונותיו בדרכו שלו. תופעת טלפון שבור עשויה לשנות מם באופן קיצוני. המוטציה גורמת לגיוון, שבעקבותיו הממים שמוצלחים יותר בשכפול נעשים לשכיחים יותר, ולכן יש להם סיכוי רב יותר לשרידה ולשכפול חוזר. אולם, בשונה מאבולוציה גנטית באבולוציה ממטית אין גנוטיפ חומרי שנמצא בבסיסו והגורמים והטווח שמייצר את הסינון והמוטציה שונה.

"סחף ממטי" הוא התהליך של שינוי של רעיון או מם בזמן שהוא משתכפל מאדם אחד לאחר. הסחף הממטי מתגבר כאשר המם מועבר בתנאים לא אופטימליים. יש גם לעיתים ממים המראים "אינרציה ממטית" שהיא תכונתו של מם להיות מבוטא באופן זהה ושתהיה לו את אותה השפעה בלי קשר למי שמקבל או קולט אותו. אינרציה ממטית גדלה כאשר המם מועבר באמצעות אמצעים מנמוניים, כגון חרוז, בהעברה של מם דרך תקשורת של שפה על מנת לשמור על הזיכרון של המם לפני העברתו או במם בצורת תמונה בו המבנה המקובע של תמונה וטקסט עליון ותחתון מייצר מבנה שקל לזיכרון לשכפלו.

בדומה לגנים, שאינם בהכרח תורמים תרומה חיובית לנושא אותם, גם ממים עשויים להיות מועילים, הרסניים, או חסרי השפעה: מם כגון מיליטריזם מביא את האוחזים בו לפעולות מסוכנות ועשוי להשמידם. הממים העומדים בבסיס הרפואה המודרנית (לדוגמת שיטת הניסוי הקליני, רעיון החיסון וכדומה) מביאים תועלת רבה לאוחזים בו. בעוד שיר קליט שלא ניתן להישכח לפרק זמן מסוים בדרך כלל לא ישפיע באופן משמעותי על אלו שנושאים אותו, לא לחיוב ולא לשלילה.

התפתחות תרבויות

דוקינס טוען כי תרבויות מתפתחות באופן דומה לאוכלוסיות או לאורגניזמים. רעיונות שונים מועברים מדור לדור, ורעיונות אלה עשויים לשפר או לגרוע מסיכוייהם של אותם אנשים לשרוד. תהליך זה משפיע על איזה רעיונות יעברו לדור שאחריו. לדוגמה, לתרבות מסוימת עשויה להיות דגם ושיטה מיוחדת ליצור כלים מסוימים, שלתרבות אחרת אין, ולכן התרבות עם השיטות המוצלחות יותר תצליח יותר. דבר זה מביא לכך כי השיטות האלה יאומצו על ידי חלק גדול יותר מהאוכלוסייה ככל שהזמן עובר. כל דגם ושיטה פועלים כיחידת אינפורמציה, שלאוכלוסיות מסוימות יש ולאחרות אין, והקיום של הדגם בדורות הבאים מושפע ישירות מהיעילות של המם וקלות השכפול שלו.

חיקוי

מאפיין חשוב של ממים הוא כי הם משוכפלים כמעט תמיד על ידי חיקוי, כלומר על ידי העתקת ההתנהגות של אדם אחר. ההתנהגות יכולה להיקלט מהסתכלות באדם אחר או ממקור אחר, כגון ספר או תווים. כשיכולת החיקוי התפתחה בבני אדם, היא נתגלתה כמועילה מאוד והגדילה את יכולתו של האדם להתרבות. ייתכן גם שהבחירה המינית של החקיינים הטובים ביותר הביאה להגברה גנטית של היכולת המוחית לחקות היטב.

ממים מתרבים על ידי חיקוי של פרט אחד בידי השני ויש צורך במוח מפותח דיו כדי להבין את ההתנהגות שמהווה מטרה לחיקוי וכן את היתרונות שלה. ניתן לראות חיקוי מורכב דיו רק בכמה מינים בכדור הארץ, הכוללים הומנואידים, לווייתנים, דולפינים, ציפורים שלומדות בין השאר לשיר על ידי חיקוי הוריהן. עם זאת, אפשר לטעון כי קיימים ממים פשוטים יותר במינים אחרים, לדוגמה התנהגות חקיינית נגרמת באופן מלאכותי אצל חולדות וסלפודים. ניתן לראות את ההתנהגות של בעלי חיים הצורכים תרופות כסוג של מם חייתי. יש מינים שנצפו בשעה שהם אוכלים דברים שאינם יכולים לעכל, כמו צמחים רעילים או פחם, על מנת למנוע דלקות או הרעלה. יש גם מקרים בהם בעל חיים אחד מחקה בעל חיים אחר, בני אדם גם משתמשים הרבה בחיות כמאטופורות שמתארות מבנים חברתיים או תכונות מסוימות, אבל תופעות אלה נדירות יחסית.

ממים, בדומה לגנים, יכולים לשרוד לתקופה ארוכה מאוד בהרבה מהאורגניזמים שנושאים אותם. גן מוצלח, כמו הגן לשיניים חזקות אצל האריות למשל, יכול להישאר זהה במאגר הגנים למשך מאות אלפי שנים. מם מוצלח יכול להשתכפל מאדם אחד לשני, לתקופה ארוכה לאחר שהוא הופיע לראשונה, לדוגמה הנטייה התרבותית לייצר ולעטות לבוש קיימת לפחות עשרות ואולי מאות אלפי שנים.

אנלוגיות ביולוגיות

באותו אופן שניתן להשתמש במושג הגן האנוכיי כנקודת מבט על מנת להבין את האבולוציה הביולוגית, ניתן להשתמש במושג המם על מנת להבין יותר טוב היבטים לא מובנים של התרבות האנושית, ושל התנהגות נלמדת בבעלי חיים אחרים. השאלה אם ממטיקה ראויה להיחשב כמדע עדיין פתוחה, ויש מבקרים הטוענים כי בניגוד לגנטיקה בה חוקי ההעברה מוגדרים היטב ומוכרים ממטיקה היא בגדר פסאודו-מדע בלבד.

מחשבות כיחידות נפרדות

אף שמדברים על ממים כיחידות נפרדות, אין זה אומר כי אנו מכמתים את המחשבה וכי יש "אטומים" של רעיונות שלא ניתן לחלקם לחלקים קטנים יותר. המם כיחידה הוא פשוט צורה נוחה לומר "חלק של מחשבה שמועתק מאדם לאדם", גם אם הוא מורכב מממים קטנים יותר. מם יכול להיות נאום שלם או מילה אחת. אך הגיוני כי המם של המילה ישרוד לזמן רב יותר בשלמותו, ואילו הנאום כולו ישתנה בוודאי במהירות רבה יותר בשל טעויות בזיכרון, גרסאות מקוצרות ומוטציות אחרות.

כוחות אבולוציוניים המשפיעים על המם

יכולתו של גן לשרוד אינה תלויה רק ביעילות של ההתנהגות או של חלק הגוף שהוא מקודד, אלא גם בהצלחתו לעקוף את ההגרלה התרבותית הרגילה על ידי כך שהוא נמצא ביותר מ-50% מהזיגוטים באורגניזם. כך גם הלחצים ההתפתחותיים של ממים כוללים יותר מאמיתותם או מיעילותם הכלכלית או האחרת, ולפעמים הם אף כוללים דברים שונים לגמרי, לדוגמה:

• ניסיון – מם שמתאים לניסיון האנושי ישרוד;
• שמחה – אם מם משמח אנשים, הם יזכרו אותו;
• פחד – אם מם מצליח לשכנע אנשים שיש להם ממה לפחד אם לא יזכרו אותו, הם יזכרו אותו;
• צנזורה – אם ארגון כלשהו הורס את מערכות השימור של מם מסוים, המם יסבול מאד;
• כלכלה – אם מם מסוים נמצא בתרבות המצליחה מבחינה כלכלית, למם זה יהיה קהל גדול בהרבה;
• מיוחדות – אם המם מאפשר לנושאיו לאפיין עצמם כמיוחדים (כמנהיגים, אינטליגנטים וכו') אז המם יתפשט. המם עצמו אינו רוצה לעשות דבר מה; הוא פשוט משתכפל או לא.
• אלימות – אם מם מייצר קנאות או אלימות כלפי ממים מתחרים זה מגדיל מאוד את הסיכוי שישרוד למשך תקופה ארוכה.

וירוסים ממטיים

יישום שנוי במחלוקת של רעיון ה"מם האנוכי" הוא הרעיון שיש ממים שמתנהגים כמו וירוסים: כלומר, הם מועברים הלאה גם במחיר פגיעה בנושאים אותם, פשוט כיוון שהם כל כך טובים בזה. יש שטוענים כי דתות (במיוחד דתות מסיונריות) וכתות פועלות בצורה הזו, כשחלק מהאמונה כוללת צורך להפיץ את הממים שלה ולהתנגד לממים מתחרים וכך אמונות מועברות הלאה עם או בלי קשר לעובדה שהן מועילות או לא למאמין.

יש גם עמדה, שגורסת שדתות מסורתיות יותר פועלות כמו מערכות חיסוניות מנטליות, בכך שהן מונעות ממחשבות חדשות להיכנס למערכת. וכך הדת מגנה על האדם מפני אמונות חדשות, בעצם שמרנותה.

בידוד

באבולוציה גנטית, מקובל כי על מנת לפצל מין אחד לשניים, יש צורך בהפרדה גאוגרפית מסוימת בין שני המינים, כגון רכס הרים חדש או נהר. הפרדה זו תמנע משתי הקבוצות להתרבות זו עם זו, וכך המוטציות שלהן לא יעברו מאחת לשנייה וייווצרו שני מינים שונים. תופעה דומה מאוד יכולה לקרות בממים. בדרך כלל, האוכלוסייה בעלת המם בהכרתה מעורבבת מספיק כך שהמם נמצא אצל הרבה אנשים באופן שווה. אך אם הקבוצה האחת מתפצלת לשניים, ייתכן כי ייווצרו שני סוגים שונים של מם, עד שיהיו שונים לגמרי אחד מהשני. דוגמה טובה לזה הן מאות השפות השונות שנתגלו בפפואה גינאה החדשה, באזור ההררי שבו הריבוי התאפשר בשל ההפרדה הגאוגרפית החזקה בין האזורים השונים של האי.

דוגמאות לממים

• טכנולוגיה היא דוגמה ברורה מאליה, כגון מכוניות או אטבי נייר. טכנולוגיה גם מציגה את המצב של "מוטציה" ממטית שמביאה לאבולוציה. ייתכן כי היו דגמים רבים של סיכות נייר, בעלי יעילות משתנה, ורק חלקם שרדו
• פרקטיקות וטרמינולוגיות של תחומים מקצועיים ומדעיים כמו רפואה, פיזיקה ומשפטים המשועתקות בגלוי ובמשתמע בתהליכי הלמידה והחברות של העוסקים בהן
• דתות, מיתולוגיה ומיסטיקה
• תאוריות קונספירציה
• רעיונות כמו חירות, צדק, בעלות, אנציקלופדיות פתוחות, אגואיזם או אלטרואיזם
• אידאולוגיות
• בדיחות והומור
• זמרירים (ג'ינגלים) ושירים שקשה להפסיק לשיר
• קטעים מסרטים
• תרבות ילדים: משחקים, שירים, פעילויות וכו'
• תרבות ארגונית בגופים כמו צבא, מערכת פוליטית של מדינה או בנק
• ממים אינטרנטיים: תופעות אינטרנט, סלנג, שיווק, ויראלי וכו'
• דמויות בדיוניות ותכונותיהן, החל בהאנשה של המוות וכלה בכפת הקוף
• מכתבי שרשרת
• עצות רפואיות ובטיחותיות, תרופות סבתא
• מתכוני אוכל
• הטיה קבוצתית כלשהי
• אופנות

ראו גם

• תופעת אינטרנט

לקריאה נוספת

• סוזאן בלקמור (הקדמה ריצ'רד דוקינס, מבוא ועריכה מדעית בעברית פרופ`יוני מזרחי), מכונת הממים, דביר והמכללה האקדמית עמק יזרעאל, 2009.
• יונתן מזרחי. "מציורי המערות לטלפון החכם: האבולוציה של המציאות המדומה". תל אביב: סטימצקי, 2017.

• Aunger, Robert. 2000. Darwinizing culture: the status of memetics as a science. Oxford: New York: Oxford University Press.
• Aunger, Robert. 2002. The electric meme: a new theory of how we think. New York: Free Press.
• Brodie, Richard. 1996. Virus of the mind: the new science of the meme. 1st Edition. Seattle, Wash.: Integral Press.
• Distin, Kate. 2005. The selfish meme: a critical reassessment. Cambridge, U.K. ; New York: Cambridge University Press.
• Durham, William H. 1991. Coevolution: genes, culture, and human diversity. Stanford, Calif.: Stanford University Press.
• Edmonds, Bruce. 2005. The revealed poverty of the gene-meme analogy - why memetics per se has failed to produce substantive results. Journal of Memetics - Evolutionary Models of Information Transmission 9(1).
• Edmonds, Bruce 2002. Three Challenges for the Survival of Memetics. Journal of Memetics - Evolutionary Models of Information Transmission 6(2).
• Fog, Agner. 1999. Cultural selection. Dordrecht; Boston: Kluwer Academic Publishers.
• Lynch, Aaron. 1996. Thought contagion: how belief spreads through society. 1st Edition. New York, NY: BasicBooks.
• Westoby, Adam 1996. The Ecology of Intentions: How to make Memes and Influence People: Culturology. Boston: Center for Cognitive Studies.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מם בוויקישיתוף

• להרצאה מתורגמת לעברית של ד"ר סוזאן בלקמור בנושא הממים על בסיס ספרה "מכונת הממים" שתורגם לעברית
• מכונת הממים בעברית
• הטקסט של הפרק "הגן האנוכיי" של דוקינס, פרק 11, "ממים: המשתכפלים החדשים" (באנגלית)
• השפה כוירוס (באנגלית)
• ה"מימס" – כיצד מפיצים רעיונות באינטרנט, מאמר ב"קפטן אינטרנט", תרגום מ-NYT
• ירדן ירושבסקי, התרבות היא וירוס, באתר "האייל הקורא"
• סיני גז, אפקט העדר, באתר nrg‏, 30 בנובמבר 2008
• תומר פרסיקו, ממטיקה: הברירה הטבעית של הרעיונות, הידען, 7 במרץ 2010
• ריצ'רד דוקינס, וירוסים של המחשבה (באנגלית)
• עידו סולומון, ‏הממים שוטפים הרשת, באתר ‏מאקו‏, 14 ביולי 2012
• מם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דע את המם שלך. אתר המאגד תופעות איטרנט.