לדלג לתוכן

מנחם ברבש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם ברבש
לידה יולי 1916 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ספטמבר 2006 (בגיל 90) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנחם ברבש (בן רבי בן שניאורסון) (יולי 1917[1] - ספטמבר 2006) היה מראשי שירות המודיעין של ההגנה בתל אביב, ולאחר קום המדינה פעיל ציבור. סייע בהקמת יישובים בנגב, השתתף בהכנות ללכידת אייכמן והרברטס צוקורס, ושימש נספח כלכלי בתאילנד.

נולד בבלארוס לרחל ולרב ישראל משה ברבש, משפחה מחסידות חב"ד, מצאצאי בעל התניא, (דור שביעי). אביו היה רב בחב"ד. בשנת 1936 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והיא התיישבה בתל אביב. ריכז את סניף בורוכוב של הנוער העובד והלומד. התגייס לפלמ"ח. התנדב להגיע לגטו ורשה אך התוכנית לא יצאה לפועל. הצטרף לש"י כאחראי על הקשר עם הצבא הבריטי ומשטרת המנדט.

ב-10 במאי 1948 נחטף יחד עם יוסף אבידר ושני אנשי הגנה נוספים, על ידי אנשי לח"י. החטיפה בוצעה על ידי אנשי הלח"י שבקשו לשחרר את ראשי הלח"י בחיפה שנעצרו שלושה ימים קודם לכן על ידי ההגנה, שבקשה למנוע פעילות של הלח"י נגד הבריטים[2]. ברבש וחבריו הוחזקו במלונת שומרים בכרם ליד זכרון יעקב[3]. לאחר מספר ימים הושג הסכם בתיווך לוי אשכול לשחרור הדדי של חטופי ההגנה והלח"י עם התחייבות של הלח"י שלא לפעול נגד הבריטים וברבש שוחרר.

במלחמת העצמאות נפצע בהפצצת מטוסים מצרים.

לאחר מלחמת העצמאות מונה על ידי שרת העבודה גולדה מאיר למנהל מחוז הנגב של משרד העבודה. בתפקידו סייע בהקמת יישובים חדשים ואכלוסם בעולים, בסלילת כבישים[4] ובהקמת מפעלים בנגב. בין היתר עזר להקים את העיר דימונה[5].

בשנת 1958 יצא לדרום אמריקה בשליחות המגבית היהודית והשתתף בהכנות ללכידת אדולף אייכמן. לאחר החטיפה הוכרז כאישיות בלתי רצויה וחזר עם משפחתו לישראל. בשנת 1963 התמנה לאחראי על עיירות הפיתוח בישראל. בתקופה זו יצא בשליחות "כלל" לארגנטינה.

בעת שהותו בארגנטינה התבקש על ידי חברו מאיר עמית לסייע לחוליה שרדפה אחרי הרברטס צוקורס. שימש כתצפיתן החוליה, ולאחר החיסול, היה מבוקש על ידי האינטרפול[6].

בשנים 19681972 היה הנספח הכלכלי בשגרירות ישראל בתאילנד[7] והניח את היסודות לשיתוף פעולה עם הארצות השכנות.

בשנים 19731982 היה אחראי על הדיור בצפון הארץ בחברת עמיגור. לאחר שפרש ניהל את קרן "תנופה לצמיחה" שהקימו יצחק בן אהרון וישראל קיסר.

ברבש כתב את הספר "האופציה הגרעינית של מדינת ישראל", שבו ניסה להעלות נושא-לוואי לבעיית האיום הגרעיני הנוגע לישראל והציג שאלות והערות בתחום המהותי-העקרוני.

בשנת 1945 התחתן ברבש עם רות הבר ונולדו להם 3 ילדים: אורי, בני והאחות הצעירה חני פרל-ברבש.

עץ משפחתו


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור
זלמן מלאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה לאה
אלטשולר[א]
 
רבי דובער שניאורי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הצמח צדק, רבי
מ"מ שניאורסון
 
חיה מושקא
שניאורסון
(אנ')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זלטא
שניאורסון[ב]
 
רבי ישראל
נח שניאורסון
 
שרה
שניאורסון[ג]
 
(1) רבי יהודה
לייב שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
בתו של שלמה פריידעס[ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום שניאורסון[ה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר ליבא
שניאורסון
 
רבי שמריה
נח שניאורסון
 
 
 
רחל מוניסזון[ו]
 
רבי שלמה זלמן שניאורסון
 
 
 
 
רבקה[ז]
 
 
 
 
 
רבי שלום דובער
שניאורסון (רצ'יצ'ה)
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מנדל[ח]
שניאורסון (בברויסק)
 
מוסיא (אשת
דוד ברבש)[ח]
 
גב' גינזבורג[ח]
 
גב' הנלין[ח]
 
(2) יהודה לייב
שניאורסון[ח]
 
גב' וישלצקי[ח]
 
הרב שניאור[ט][ח] זלמן שניאורסון
 
רחל מגזניק[ח]
 
 
משה
שניאורסון[ח]
 
(3) יהודה לייב
שניאורסון[ח]
 
ביילא
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שניאורסון[י]
 
ישראל משה ברבש[י"א]
 
שיינה רבקה[י"ב]
 
שמואל בזפלוב[י"ג]
 
 
 
דבורה לאה שניאורסון[י"ד]
 
יצחק שניאורסון (אנ') [ט"ו]
 
פישל
שניאורסון
 
חיים ישעיה שניאורסון[ט"ז][ח]
 
אשתו
 
פנחס
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רחל שניאורסון
 
שניאור זלמן ברבש[י"ז]
 
 
 
מנחם ברבש
 
שטרה דובקין[י"ח]
 
אליהו דובקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה בזפלוב[י"ט]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גבי ברבש
 
אורי ברבש[כ]
 
בני ברבש[כ"א]
 
נחמה דקל
 
יהודה דקל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבישי דקל

- עץ זה הוא חלק ממשפחת שניאורסון ענף מהרי"ל מקאפוסט, והוא מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת אדמור"י חסידות קאפוסט, חוליה המקשרת בין דורות, סבי המשפחה, ילדי מהרי"ל מקאפוסט וילדיהם של שאר אדמו"רי קאפוסט
- להרחבה על שושלת האדמור"ים ראו בעץ שושלת חב"ד, להרחבה על סבי המשפחה וחלקים אחרים של המשפחה ראו בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון[כ"ב]
- אדמור"י בית קאפוסט סומנו בצבע כזה | קישור לענף אחר במשפחת שניאורסון סומן בבצבע תכלת | מספור בצבע אדום כגון זה: (2) - כדי להבדיל בין שלושת ה"יהודה לייב" השונים

הערות:

  1. ^ ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)
  2. ^ ‏זלטא שניאורסון‏ (Q91481822).
  3. ^ מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 2 בשורת הנשים
  4. ^ ספר הצאצאים עמוד 135
  5. ^ לענף שלו ראו כאן
  6. ^ ספר הצאצאים עמוד 172
  7. ^ מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 3 בשורת הנשים
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 ספר הצאצאים, עמוד 214
  9. ^ ‏שניאור זלמן שניאורסון (רעפקא)‏ (Q90392481)
  10. ^ מספר 591 בספר הצאצאים, עמוד 292
  11. ^ מספר 593 בספר הצאצאים, עמוד 293
  12. ^ מספר 597 בספר הצאצאים, עמוד 293 | כרטיס ביד ושם
  13. ^ שימש כרב העיר בברויסק, במקום הסבא שמריה נח שניאורסון עד להירצחו בשואה | אביו הוא יעקב מרדכי בזפלוב - ‏יעקב מרדכי בזפלוב‏ (Q117074631)
  14. ^ ספר הצאצאים עמוד 294, קטע מספר 623, ועמוד 386 קטע מספר (623) 578
  15. ^ ספר הצאצאים עמוד 291, קטע מספר 578
  16. ^ ‏חיים ישעיה שניאורסון‏ (Q93565199) | התחתן עם בת המשפחה, הנדל - בתו של הרה"ק רבי מרדכי דב מהורנסייפול. הוא ואשתו מופיעים גם בעץ משפחת טברסקי
  17. ^ מספר 1186 בספר הצאצאים, עמוד 387
  18. ^ או: שטערנא | מספר 599 בספר הצאצאים, עמוד 293
  19. ^ בעלה שניאור זלמן בזפלוב בן יעקב מרדכי בזפלוב - ‏יעקב מרדכי בזפלוב‏ (Q117074631)
  20. ^ מספר 2169 בספר הצאצאים
  21. ^ מספר 2170 בספר הצאצאים
  22. ^ מקורות העץ כאן הם מספר הצאצאים אלא אם כן נכתב אחרת
  • האופציה הגרעינית של מדינת ישראל, הוצאת כרטא[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ יהודה לפידות, חזרה לחטיפות, אתר דעת
  3. ^ יוסף איזר, בדרך לצה"ל, עמ' 303
  4. ^ סלילת הכביש לסדום, בתמונה גולדה מאיר עם מנחם ברבש
  5. ^ גולדה בביקור בדימונה בבנייתה, בתמונה גולדה מאיר עם מנחם ברבש
  6. ^ נירית אנדרמן, עכבר העיר אונליין, "אקציה" במקום "אקשן", באתר הארץ, 22 באוקטובר 2008
  7. ^ מנחם ברבש, שבירת כלים מסוכנת, באתר הארץ, 14 במרץ 2001
  8. ^ האופציה הגרעינית של מדינת ישראל באתר סימניה