פורט סעיד
| |||
 | |||
| מראה העיר מהנמל | |||
| מדינה |
 מצרים | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | פורט סעיד | ||
| תאריך ייסוד | 1859 | ||
| על שם |
מוחמד סעיד פאשא  | ||
| שטח | 1,294 קמ"ר | ||
| גובה | 6 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 791,749[1] (1 ביולי 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 611.7 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2023) | ||
| קואורדינטות | 31°16′N 32°17′E / 31.26°N 32.29°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.portsaid.gov.eg/default.aspx | |||
  | |||
פורט סעיד (בערבית: بورسعيد, תעתיק מדויק: בּוּרְסַעִיד) היא עיר נמל בצפון-מזרח מצרים ובירת המחוז הקרוי על שמה. העיר שוכנת על שפת הים התיכון בסמוך לתעלת סואץ, כ-165 ק"מ צפון-מזרחית לבירה קהיר. יש לה עיר תאומה בצדה השני של תעלת סואץ בשם פורט פואד. לפורט סעיד מעמד של אזור סחר חופשי. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2023 אוכלוסיית העיר מונה 791,749 בני אדם, והיא העיר החמישית בגודלה במצרים (אחרי קהיר, אלכסנדריה, גיזה ושוברא אל-ח'ימה).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר הוקמה בעת חפירת תעלת סואץ. היא תוארה בשנת 1878 על ידי אליעזר גרייבסקי שביקר בה בשנת 1873: "היא בנויה בנאוה לפי חוקי ומשטרי בונים חדשים"[2].
עד שנות ה-60 של המאה ה-20 הייתה עיר זו הגדולה והמבטיחה מבין שלוש ערי התעלה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, צבא האימפריה העות'מאנית פלש לעיר בניסיון להשתלט על התעלה, אך נהדף בידי הבריטים ששלטו במצרים.
בעיר היו מתדלקים את האוניות שהגיעו מאירופה ומציידים אותן במים ובמזון וכמו כן, נבנתה בה מספנה גדולה והוקמו בה מפעלים לעיבוד כותנה, מזון ומוצרים שהגיעו מאסיה כגון: אורז וטבק כך שהתפתח בה בסיס כלכלי יציב עד מלחמת ששת הימים (1967).
במבצע מוסקטר, שנערך בנובמבר 1956, השתלטו על העיר כוחות של בריטניה וצרפת. ישראל ניצלה השתלטות זו למבצע תושייה, להעלאת יהודי פורט סעיד ופורט פואד לישראל. לנוכח התנגדות בינלאומית נסוגו הכוחות הבריטים-צרפתים מפורט סעיד בדצמבר 1956.
בעקבות מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה שבאה אחריה (1970-1968) נהרסה העיר כמעט לחלוטין ונעזבה. לאחר מלחמת יום הכיפורים (1973) ופתיחתה המחודשת של תעלת סואץ (1975) חזרה העיר לתפקודיה הקודמים והתפתחותה נמשכת, אם כי בקצב נמוך יחסית ובפיגור ביחס ליתר ערי מצרים בבחינת הפיתוח הכלכלי-חברתי.
זירת קרבות בין ישראל למצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורט סעיד שימשה זירה לקרבות אחדים בין ישראל למצרים:
- בלילה הראשון של מלחמת ששת הימים ערכה שייטת 13 של חיל הים הישראלי את פעולת פורט סעיד, שבמהלכה חדרו שני זוגות צוללים לנמל פורט סעיד אך לא מצאו מטרות צבאיות וחזרו כלעומת שבאו.
- ב-21 באוקטובר 1967 ירו ספינות טילים מצריות שעגנו בנמל פורט סעיד טילים שגרמו לטיבוע המשחתת אילת.
- ב-31 במאי 1970 ערך חיל האוויר הישראלי את המבצע לניתוק פורט סעיד, שנמשך שלושה ימים ונועד לניתוק יבשתי של פורט סעיד והפצצה כבדה של מתקנים צבאיים שונים בסביבתה. הפעולה בוצעה כתגמול לפשיטה מצרית שבה נהרגו 18 חיילי צה"ל. הפצצות חיל האוויר היו אינטנסיביות והביאו להרס שיטתי של מתקני הצבא והתשתית המצרית בגזרה הצפונית והמרכזית של תעלת סואץ. בסך הכל הטילו מטוסי חיל האוויר כ-4,000 פצצות. העיר פורט סעיד, שמנתה אז כ-25,000 תושבים, ומחנות צבאיים בגזרת התעלה הצפונית והמרכזית נותקו למעבר יבשתי ונותקה אספקת המים אליהם. במהלך המבצע ולאחריו נעשה מאמץ מצרי לספק מים לעיר באמצעות סירות ובאמצעות הובלת כדי מים שנשאו חיילים ואזרחים בהליכה רגלית, בעיקר בשעות הלילה.
- קרב פורט סעיד הוא הקרב הימי הראשון בין חיל הים הישראלי לחיל הים המצרי במלחמת יום הכיפורים. הקרב נערך בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר בין ספינות טילים ישראליות לספינות טילים מצריות בקרבת נמל פורט סעיד. השתתפו בו גם ספינת מטולי רקטות מצריות ומטוסי F-4 פנטום וסקייהוק של חיל האוויר הישראלי. בקרב הוטבע סטי"ל מצרי מדגם אוסה.
- בהמשך מלחמת יום הכיפורים, בלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר 1973, ערך חיל הים הישראלי את מבצע ליידי, שבו פשטו לחמי שייטת 13 על נמל פורט סעיד. בפעולה הוטבעו ארבעה כלי שיט מצרים. שני לוחמים של שייטת 13 הוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע.
יהודי פורט סעיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקהילה היהודית בפורט סעיד החלה סמוך לתחילת עבודות כריית תעלת סואץ בשנות ה-60 של המאה ה-19. עם פתיחתה והקמת הנמל ב-1869 החלו להגיע סוחרים ובעלי מקצוע חלקם מאירופה וחלקם מעדן הבריטית. בשלב מאוחר יותר הגיעו גם יהודים נתיני האימפריה העות'מאנית, בעיקר מטורקיה וארץ ישראל. בימי פריחתה הגיע מספרם ליותר מאלף נפש והיו בה בית ספר, שני בתי כנסת ורב ששימש גם כמוהל ושוחט. הבולט שביהודיה היה סיימון ארצט (Simon_Arzt) שהקים בה בית כל בו גדול אותו ניהל בשנות ה-30 של המאה ה-20 גדליה ניימן (אביהם של יובל נאמן ורות בן-ישראל). אחרי הקמת מדינת ישראל נותרו בה כ-300 יהודים וכולם עזבוה בעקבות מבצע סיני. היהודים ממוצא עדני שהיו בעלי נתינות בריטית פונו על ידי הבריטים והתיישבו רובם באנגליה. בעלי נתינויות אחרות פונו על ידי הצרפתים ו-68 הועלו על ידי חיל הים הישראלי במבצע תושייה.[3]
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערים התאומות של פורט סעיד הן:
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פורט סעיד- פורט סעיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פורט סעיד (מצרים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Egypt: Governorates, Major Cities & Towns - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, citypopulation.de
- ^ אליעזר גרייבסקי, מסע או משא ארץ הקדם, עברי אנכי, 12 ביולי 1878
- ^
יעקב רוזן־קניגסבוך, ואלה שמות יהודי פורט סעיד, באתר הארץ, 15 באפריל 2018
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 קהיר  אלכסנדריה | |||||||||
| 1 | קהיר | קהיר | 9,801,536 | 11 | פיום | פיום | 531,861 |  גיזה  שוברא אל-ח'ימה | |
| 2 | אלכסנדריה | אלכסנדריה | 5,362,517 | 12 | אל-ח'וסוס | אל-קליוביה | 502,864 | ||
| 3 | גיזה | אל-גיזה | 4,458,135 | 13 | זקאזיק | א-שרקיה | 460,501 | ||
| 4 | שוברא אל-ח'ימה | אל-קליוביה | 1,275,700 | 14 | אסמאעיליה | אסמאעיליה | 450,388 | ||
| 5 | פורט סעיד | פורט סעיד | 791,749 | 15 | אסואן | אסואן | 401,890 | ||
| 6 | סואץ | סואץ | 716,458 | 16 | שישה באוקטובר | אל-גיזה | 376,302 | ||
| 7 | אל-מנסורה | א-דקהלייה | 632,330 | 17 | דמנהור | אל-בחירה | 329,572 | ||
| 8 | אל-מחלה אל-כוברא | אל-ע'רביה | 614,202 | 18 | קהיר החדשה | קהיר | 319,488 | ||
| 9 | טנטא | אל-ע'רביה | 597,694 | 19 | דמיאט | דמיאט | 312,863 | ||
| 10 | אסיוט | אסיוט | 562,061 | 20 | אל-מניא | אל-מניא | 298,021 | ||