קובה במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובה במשחקים האולימפיים
קובהקובה
הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג CUB
שם הוועד האולימפי הקובני
מדליות קיץ
דירוג:
18
זהב
84
כסף
69
ארד
82
סה"כ
235
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)
18961900190419081912192019241928193219361948195219561960196419681972197619801984198819921996200020042008201220162020
השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)
192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219941998200220062010201420182022

קובה משתתפת במשחקים האולימפיים עוד בטרם הייתה מדינה עצמאית, מאז אולימפיאדת פריז (1900). מאז אולימפיאדת מונטריאול (1976) נמצאת קובה בצמרת טבלאות המדליות האולימפיות, אם כי מאז אולימפיאדת בייג'ינג (2008) נחלשה מעט. בסך הכל, צברו הספורטאים הקובנים 235 מדליות, מהן 84 מדליות זהב, מה שממקם את קובה במקום ה-18 בטבלת המדליות של כל הזמנים. הענפים בהם מתבלטת קובה במיוחד הם איגרוף (ענף בו היא מדורגת במקום השני בטבלת המדליות של כל הזמנים אחרי ארצות הברית, עם 78 מדליות מהן 41 מדליות זהב), אתלטיקה (45 מדליות, מהן 11 מדליות זהב), היאבקות (27 מדליות מהן 11 מדליות זהב). וג'ודו (37 מדליות מהן 6 מדליות זהב). בבייסבול, שהוא ענף הספורט הפופולרי בקובה, העפילה נבחרת קובה לחמשת משחקי גמר שנערכו כשבייסבול נכלל במשחקים, וניצחה בשלושה מהם, יותר מכל נבחרת אחרת.

הוואנה הגישה את מועמדותה לאירוח המשחקים האולימפיים ב-2012, אך קיבלה את הדירוג הנמוך ביותר מבין תשע המועמדות בשלב המוקדם, ולא נכללה בין חמש המועמדות הסופיות.

קובה לא השתתפה מעולם באולימפיאדת חורף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1928-1900[עריכת קוד מקור | עריכה]

רץ המרתון אנדרין קרווחל

בעת שנערכה אולימפיאדת אתונה (1896), הייתה קובה מושבה ספרדית, והיא לא נטלה בה חלק. גם בעת שנערכה אולימפיאדת פריז (1900) קובה עדיין לא הייתה עצמאית, אלא שהפעם הייתה תחת ממשל צבאי אמריקני, בעקבות מלחמת ארצות הברית–ספרד, וספורטאים מטעמה התחרו תחת דגל ארצות הברית. הסייף רמון פונסט זכה במדליית זהב בתחרות הדקר לחובבים, ובמדליית כסף בטורניר הדקר למקצוענים וחובבים.

קובה הייתה אחת מ-12 המדינות שנטלו חלק באולימפיאדת סנט לואיס (1904). לפי רישומי הוועד האולימפי הבינלאומי, זכו הקובנים ב-9 מדליות, מהן 4 מדליות זהב, כולן בסיף. הישג זה הקנה לה את המקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית (שזכתה בכ-85% מהמדליות) וגרמניה. מבחינת דירוג, מדובר בהישג השיא של קובה בכל הזמנים. עם זאת, שני סייפים, אלברטסון ואן זו פוסט וצ'ארל סטאטהאם, שזכו יחדיו בשש מדליות, היו בכלל אמריקנים, אף שהם רשומים ברישומי הוועד האולימפי הבינלאומי כקובנים. הסייפים הקובנים שזכו במדליות היו רמון פונסט, זכה בשתי מדליות זהב נוספות, בדקר וברומח, ומנואל דיאס זכה במדליית זהב בחרב. ספורטאי קובני בולט נוסף היה רץ המרתון אָנְדָרִין קָרְוָוחָל, שסיים רביעי אף שסבל מקלקול קיבה במהלך המירוץ, לאחר שאכל תפוח מקולקל שקטף במטע בו עבר במהלך הריצה.

לאחר שנעדרה משלוש האולימפיאדות הבאות, שבה קובה והשתתפה באולימפיאדת פריז (1924), אך לא הגיעה בה להישגים, וכך גם באולימפיאדת אמסטרדם (1928). בשתי האולימפיאדות הבאות לא נטלה קובה חלק.

1972-1948[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמר ריצת 100 מטר באולימפיאדת טוקיו. זוכה מדליית הכסף, אנריקה פיגרולה, שלישי מימין.

קובה שבה והשתתפה באולימפיאדת לונדון (1948), בה זכה השייט קרלוס קארדנס במדליית כסף בדגם סטאר, הראשונה של קובה מזה 44 שנים. בשלוש האולימפיאדות הבאות לא זכתה קובה במדליות, עד שאנריקה פיגרולה זכה במדליית הכסף בריצת 100 מטר באולימפיאדת טוקיו (1964). באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) זכו הספורטאים הקובנים בארבע מדליות כסף, שתיים מהן באיגרוף (אנריקה רגווייפרוס ורולנדו גרביי) ושתיים במרוצי השליחים ל-100X4 מטרים, לגברים ולנשים. הייתה זו המדליה האולימפית הראשונה בה זכו נשים קובניות.

המתאגרף טאופילו סטיבנסון, שזכה בשלוש מדליות זהב רצופות בין 1972 ל-1980

באולימפיאדת מינכן (1972) השתפרו הישגיה של קובה, והיא זכתה ב-8 מדליות, מהן 3 מזהב (לראשונה מזה 68 שנים), שהקנו לה את המקום ה-14 בטבלת המדליות. חמש מהמדליות, ובהן כל מדליות הזהב, הושגו בענף האיגרוף. אורלנדו מרטינס, אמיליו קוראה וטאופילו סטיבנסון זכו במדליות זהב, חילברטו קאריו זכה במדליית כסף ודוגלאס רודריגס זכה במדליית ארד. האתלטית סילביה צ'יבאס זכתה בשתי מדליות ארד, בריצת 100 מטר ועם נבחרת השליחות בריצת 100X4 מטר. נבחרת הכדורסל זכתה אף היא במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר 67-61 לנבחרת ברית המועצות, וגברה על נבחרת איטליה 65-66 במשחק על המקום השלישי.

אולימפיאדת מונטריאול (1976)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז אולימפיאדת מונטריאול (1976), דורגה קובה בעשרת המקומות הראשונים כמעט בכל האולימפיאדות בהן השתתפה. ב-1976 דורגה במקום השמיני, לאחר שצברה 13 מדליות, מהן שש מזהב.

המתאגרפים הקובנים זכו ב-8 מדליות. טאופילו סטיבנסון שמר על תוארו, ושני מתאגרפים נוספים, חורחה הרנאנדס ואנחל הררה, זכו אף הם במדליות זהב. רמון דובאלון, אנדרס אלדאמה וסיקסטו סוריה זכו במדליות כסף, ורולנדו גרביי ולואיס מרטינס זכו במדליות ארד.

האצן אלברטו חואנטורנה היה לאדם הראשון והיחיד עד כה, שזכה במדליית זהב הן בריצת 400 מטר והן בריצת 800 מטר. באחרונה גם קבע שיא עולם חדש, 1:43.50 דקות. אתלט נוסף, אלחנדרו קסניאס, זכה במדליית כסף בריצת 110 מטר משוכות. במדליית זהב נוספת זכה הג'ודוקא הקטור רודריגס, הראשונה בענף זה.

נבחרת הגברים בכדורעף זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לברית המועצות, וגברה על יפן במשחק על המקום השלישי. נבחרת הנשים סיימה במקום החמישי. נבחרות הגברים בכדורסל ובכדורמים סיימו שתיהן במקום השביעי.

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתאגרף אנחל הררה (משמאל), שזכה במדליות זהב במונטריאול ובמוסקבה

לאולימפיאדת מוסקבה (1980) שלחה קובה 207 ספורטאים שהתחרו ב-19 ענפים. המשלחת זכתה ב-20 מדליות, מהן 8 מזהב. הישג זה הקנה לה את המקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות, גרמניה המזרחית ובולגריה.

המתאגרפים זכו ב-10 מדליות, וב-6 מתוך 11 מדליות הזהב האפשריות. טאופילו סטיבנסון היה למתאגרף השני בהיסטוריה שזוכה בשלוש מדליות זהב אולימפיות רצופות, ולראשון שעושה זאת במשקל כבד. אנחל הררה שמר אף הוא על תוארו ממונטריאול, וזכה במדליית הזהב השנייה שלו. אנדרס אלדאמה שיפר את הישגו ממונטריאול וזכה אף הוא במדליית זהב, ובמדליות זהב נוספות זכו חואן הרנאנדס, ארמנדו מרטינס וחוסה גומס. היפוליטו ראמוס ואדולפו הורטה זכו במדליות כסף וחוסה אגילאר וריקרדו רוחאס זכו במדליות ארד.

באתלטיקה, זכתה מריה קארידאד קולון במדליית זהב בהטלת כידון. אלחנדרו קסניאס זכה במדליית כסף שנייה ברציפות בריצת 110 מטר משוכות, ובמדליית כסף נוספת זכה סילביו לאונרד, בריצת 100 מטר. לאונרד הגיע בזמן זהה לזוכה במדליית הזהב, הבריטי אלן ולס (10.25 שניות), וניצחונו של ולס נקבע רק לאחר בדיקת פוטו פיניש. אתלט נוסף, לואיס דליס, זכה במדליית ארד בזריקת דיסקוס. מרים המשקולות דניאל נונייס זכה במדליית זהב, הראשונה בענף זה, ואלברטו בלנקו זכה במדליית ארד. שלושה ג'ודאים קובנים זכו במדליות כסף: חוסה רודריגס, חואן פרר ואיסאק אסקוי. הקלע רוברטו קסטריו זכה במדליית ארד בסקיט.

נבחרת הנשים בכדורעף סיימה במקום החמישי, ונבחרת הגברים סיימה במקום השביעי. נבחרות הכדורמים והוקי שדה סיימה במקום החמישי, ונבחרת הכדורסל סיימה במקום השישי. נבחרת הכדורגל, שהגיעה למשחקים במקום נבחרת ארצות הברית, העפילה לשלב רבע הגמר, בו הודחה בידי צ'כוסלובקיה.

קובה הייתה אחת מ-14 ממדינות הגוש המזרחי שהחרימו את אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). ב-1988 הצטרפה לבת בריתה קוריאה הצפונית לחרם קטן יותר, על אולימפיאדת סיאול, בו השתתפו, מלבדן, רק אתיופיה וניקרגואה.

אולימפיאדת ברצלונה (1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורלנדו הרננדס, שחקן נבחרת קובה בבייסבול באולימפיאדת ברצלונה
המתאגרף פליקס סבון (מימין), שזכה בשלוש מדליות זהב רצופות בין 1992 ל-2000

לאחר היעדרות של 12 שנים, שבה קובה והשתתפה באולימפיאדת ברצלונה (1992), בה הגיעה להישג הטוב בתולדותיה: 31 מדליות, מהן 14 מדליות זהב, שהקנו לה את המקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי המשלחת המאוחדת, ארצות הברית, גרמניה וסין.

גם במשחקים אלה היה האיגרוף הענף המוביל, עם 9 מדליות, מהן 7 מדליות זהב (מתוך 12 אפשריות). זוכי מדליות הזהב היו רוחליו מרסלו, חואל קסאמאיור, הקטור ויננט, חואן קרלוס למוס, אריאל הרנאנדס, פליקס סבון ורוברטו בלאדו. ראול גונסאלס וחואן הרנאנדס סיירה זכו במדליות כסף.

באתלטיקה זכו הקובנים ב-7 מדליות. חאבייר סוטומאיור זכה במדליית זהב בקפיצה לגובה ומריצה מרטן זכתה במדליית זהב בזריקת דיסקוס. במרוצי השליחים זכו הקובנים במדליית כסף בריצת 400X4 מטר ובמדליית ארד בריצת 100X4 מטר. במדליות ארד נוספות זכו רוברטו מויה בזריקת דיסקוס, אנה פידליה קירוט בריצת 800 מטר ויואנט קינטרו בקפיצה לגובה.

חמישה מתאבקים קובנים זכו במדליות. אלחנדרו פוארטו והקטור מיליאן זכו במדליות זהב, ולאסרו ריינוסו, וילבר סאנצ'ס וחואן מרן זכו במדליות ארד. בג'ודו זכתה אודאליס רווה במדליית זהב, אסטלה רודריגס זכתה במדליית כסף ואמריליס סבון ודריאוליס גונזאלס זכו במדליות ארד. בטורניר הגברים זכה ישראל הרנאנדס במדליית ארד. סייף הרומח אלוויס גרגורי זכה במדליית ארד בטורניר היחידים ובמדליית כסף עם הנבחרת הקובנית בטורניר הקבוצתי. מרים המשקולות פבלו לארה זכה במדליית כסף.

נבחרת הבייסבול זכתה במדליית הזהב, בטורניר האולימפי הרשמי הראשון בהיסטוריה, לאחר שגברה על ארצות הברית בחצי הגמר ועל טאיוואן בגמר. נבחרת הנשים בכדורעף זכתה אף היא בתואר האולימפי, לאחר שגברה על ארצות הברית בחצי הגמר, ועל המשלחת המאוחדת בגמר. נבחרת הגברים סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה לנבחרת הולנד בחצי הגמר ולארצות הברית במשחק על מדליית הארד. נבחרת הנשים בכדורסל סיימה במקום הרביעי, לאחר שהובסה בחצי הגמר 109-70 בידי סין והפסידה לנבחרת ארצות הברית 88-74 במשחק על מדליית הארד. נבחרת הכדורמים סיימה במקום השמיני.

אולימפיאדת אטלנטה (1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת אטלנטה (1996) זכתה קובה ב-25 מדליות בתשעה ענפים שונים, מהן 9 מזהב, שהקנו לה את המקום השמיני בטבלת המדליות.

האיגרוף שוב היה הענף הבולט, עם 7 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. שלושה מתאגרפים קובנים שמרו על תואריהם מברצלונה, הקטור ויננט, אריאל הרנאנדס ופליקס סבון, ואליהם הצטרף מייקרו רומרו. חואן הרנאנדס סיירה זכה במדליית כסף שנייה ברציפות, וארנלדו מסה ואלפרדו דוברחל זכו אף הם במדליות כסף.

הג'ודאית דריאוליס גונזאלס שיפרה את הישגה מברצלונה וזכתה במדליית זהב. אסטלה רודריגס זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות, ואמריליס סבון זכתה במדליית ארד שנייה ברציפות. לגנה ורדסיה ודיאדניס לונה זכו אף הן במדליות ארד, ובטורניר הגברים זכה ישראל הרנאנדס במדליית ארד שנייה ברציפות. המתאבק פיליברטו אסקוי זכה במדליית זהב, חואן מרן שיפר את הישגו מברצלונה וזכה במדליית כסף, ואלכסיס וילה זכה במדליית ארד. מרים המשקולות פבלו לארה שיפר אף הוא את הישגו מברצלונה וזכה במדליית זהב.

באתלטיקה זכתה אנה פידליה קירוט במדליית כסף בריצת 800 מטר, שהייתה המדליה האולימפית השנייה שלה, ויואלבי קסאדה זכה במדליית ארד בקפיצה משולשת. שני שחיינים קובנים זכו לראשונה במדליות, במשחה ל-100 מטר גב, בו זכה רודולפו פלקון במדליית כסף, ונייסר בנט במדליית ארד. סייף הדקר איוואן טרווחו זכה במדליית כסף, ונבחרת הרומח זכתה במדליית ארד.

נבחרת הבייסבול שמרה על תוארה, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת ניקרגואה, ובגמר על נבחרת יפן. גם נבחרת הנשים בכדורעף שמרה על תוארה, לאחר ניצחונות על נבחרות ברזיל וסין בחצי הגמר ובגמר. נבחרת הגברים סיימה במקום השישי. גם נבחרת הנשים בכדורסל סיימה במקום השישי.

אולימפיאדת סידני (2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתלט איוואן פדרוסו, שזכה במדליית זהב בקפיצה לרוחק בסידני
המתאגרף גיירמו ריגונדו, שזכה במדליות זהב בסידני ובאתונה

לאולימפיאדת סידני (2000) שלחה קובה את המשלחת הגדולה בתולדותיה, שמנתה 229 ספורטאים. ספורטאיה זכו ב-29 מדליות, מהן 11 מזהב, שהקנו לה את המקום התשיעי בטבלת המדליות.

המתאגרפים זכו בשש מדליות. פליקס סבון שוב זכה במדליית זהב, והיה למתאגרף השלישי בהיסטוריה שזוכה בשלוש מדליות זהב אולימפיות. שלושה מתאגרפים נוספים זכו אף הם במדליות זהב, גיירמו ריגונדו, מריו קינדלאן וחורחה גוטיירס. מייקרו רומרו איבד את תוארו וזכה במדליית ארד, ובמדליית ארד נוסף זכה דיוחנס לונה.

גם באתלטיקה זכו הקובנים בשש מדליות. אנייר גארסיה זכה במדליית זהב בריצת 110 מטר משוכות ואיוואן פדרוסו זכה במדליית זהב בקפיצה לרוחק. חאבייר סוטומאיור, שהשתתפותו בתחרות אושרה חרף בדיקה בה התברר כי השתמש בקוקאין, זכה במדליית כסף בקפיצה לגובה, והישג דומה רשם יואל גארסיה בקפיצה משולשת. אוסליידיס מננדס זכתה במדליית ארד בהטלת כידון, ובמדליית ארד נוספת זכתה נבחרת השליחים בריצת 100X4 מטר.

הג'ודאיות לגנה ורדסיה וסיבליס וראנס זכו במדליות זהב. דריאוליס גונזאלס איבדה את תוארה וזכתה במדליית כסף, ובמדליית כסף נוספת זכתה דלמה בלטראן. בתחרויות הגברים זכה מנולו פולוט במדליית ארד. המתאבק פיליברטו אסקוי שמר על תוארו מאטלנטה. חואן מרן זכה במדליית כסף שנייה ברציפות, שהייתה גם המדליה האולימפית השלישית שלו. במדליות כסף נוספות זכו יואל רומרו ולאסרו ריבאס, ואלכסיס רודריגס זכה במדליית ארד. שני לוחמי טאקוונדו קובנים זכו לראשונה במדליות אולימפיות. אנחל מטוס זכה במדליית זהב ואורביה מלנדס זכתה במדליית כסף. גם חותרי קאנו קובנים זכו לראשונה במדליות. לדיס בלסיירו זכה במדליית כסף במקצה היחידים ל-1,000 מטר, ובמקצה המקביל לזוגות זכו גם אברהים רוחאס ולאובלדו פריירה במדליית כסף. בסיף, זכתה נבחרת הגברים בדקר במדליית ארד.

נבחרת הנשים בכדורעף זכתה בתואר האולימפי בפעם השלישית ברציפות, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת ברזיל, וגמר על נבחרת רוסיה, לאחר שכבר פיגרה 2-0 במערכות. אף נבחרת כדורעף עד כה, גברים או נשים, לא הצליחה לזכות שלוש פעמים ברציפות בתואר האולימפי פרט לנבחרת הנשים של קובה. לעומתה, נבחרת הבייסבול, שהגיעה לאולימפיאדה בלתי מנוצחת, הפסידה לראשונה לנבחרת הולנד בשלב המוקדמות, ולנבחרת ארצות הברית במשחק הגמר, וזכתה במדליית הכסף. נבחרת הגברים בכדורעף ונבחרת הסופטבול סיימו שתיהן במקום השביעי.

אולימפיאדת אתונה (2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתאגרף יאן ברתלמי, אחד מהמתאגרפים הקובנים שזכו במדליית זהב באולימפיאדת אתונה

באולימפיאדת אתונה (2004) זכו הספורטאים הקובנים ב-27 מדליות בתשעה ענפים שונים, מהן 9 מזהב, שמיקמו אותה במקום ה-11 בטבלת המדליות.

גם הפעם האיגרוף היה הענף הבולט ביותר, עם 8 מדליות מהן 5 מזהב (מתוך 11 אפשריות). גיירמו ריגונדו ומריו קינדלאן שמרו על תואריהם מסידני, ובמדליות זהב נוספות זכו יאן ברטלמי, יוריוקיס גמבואה ואודלנייר סוליס. יודל ג'ונסון ולורנסו אראגון זכו במדליות כסף, ומיצ'ל לופס נונייס זכה במדליית ארד.

באתלטיקה זכו הקובנים בחמש מדליות. אוסליידיס מננדס קבעה שיא אולימפי בהטלת כידון (71.53 מטר), ויומיליידי קומבה זכתה במדליית זהב בהדיפת כדור ברזל. ביידוי פטיש זכתה ייפסי מורנו במדליית כסף, ויונאיקה קרופורד זכתה במדליית ארד. אנייר גארסיה איבד את תוארו בריצת 110 מטר משוכות, וזכה במדליית ארד.

המתאבק יאנדרו קינטנה זכה במדליית זהב, רוברטו מונסון זכה במדליית כסף ואיוואן פונדורה זכה במדליית ארד. שישה ג'ודאים קובנים זכו במדליות, אך בניגוד לעבר, איש מהם לא זכה במדליית זהב. דאימה בלטראן רשמה את ההישג הגבוה ביותר, כשזכתה במדליית כסף שנייה ברציפות. דריאוליס גונזאלס זכתה במדליית ארד, שהייתה המדליה האולימפית הרביעית ברציפות שלה. אמריליס סבון, שזכתה במדליות ארד בברצלונה ובאטלנטה, זכתה במדליית ארד נוספת. יוריסליידי לופטיי ויוריסל לבורדה זכו אף הן במדליות ארד, ובתחרויות הגברים זכה יורדניס ארנסיביה במדליית ארד. חותרי הקאנו איברהים רוחאס ולדיס בלסיירו זכו במדליית כסף במקצה הזוגות ל-500 מטר, ובמדליית כסף נוספת זכתה לוחמת הטאקוונדו יאנליס לברדה. הקלע חואן מיגל רודריגס זכה במדליית ארד בסקיט.

נבחרת הבייסבול שבה וזכתה במדליית הזהב, חרף הפסד לנבחרת יפן בשלב המוקדמות, לאחר שגברה על נבחרת אוסטרליה במשחק הגמר. נבחרת הנשים בכדורעף לא הצליחה לשחזר את הישגיה מהאולימפיאדות הקודמות, והסתפקה במדליית הארד, לאחר שהפסידה לנבחרת סין בחצי הגמר וגברה על נבחרת ברזיל במשחק על המקום השלישי.

אולימפיאדת בייג'ינג (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאירון רובלס מנצח בריצת 110 מ' משוכות באולימפיאדת בייג'ינג
המתאבק מיחאין לופס (משמאל), שזכה במדליות זהב בבייג'ינג, בלונדון ובריו דה ז'ניירו

אולימפיאדת בייג'ינג (2008) הייתה החלשה ביותר מבחינת קובה מאז שבה להשתתף במשחקים. ספורטאיה זכו אמנם ב-24 מדליות (בשמונה ענפים שונים), אך רק שלושה מהם זכו במדליות זהב - האצן דאירון רובלסריצת 110 מטר משוכות), המתאבק מיחאיל לופס וייפסי מורנו ביידוי פטיש לאחר פסילתה בעקבות אימרוץ של אוקסנה מיינקובה. הישג זה הקנה לה את המקום ה-29 בטבלת המדליות, הנמוך ביותר מאז אולימפיאדת מקסיקו סיטי (אם כי בדירוג לפי מספר המדליות הכולל, דורגה קובה במקום ה-12).

שמונה מתאגרפים קובנים אמנם זכו במדליות, אך לראשונה מאז אולימפיאדת מקסיקו סיטי, אף אחד מהם לא זכה במדליית זהב. אנדרי לפיטה, ינקיאל לאון, קרלוס בנטו ואמיליו קוראה זכו במדליות כסף, וימפייר הרנאנדס, יורדניס אוגאס, רוניאל איגלסיאס ואוסמאי אקוסטה. גם בג'ודו לא זכו הקובנים במדליות זהב, אך צברו 6 מדליות. בתחרויות הנשים זכו יאנט ברמוי, אנאיסי הרנאנדס ויאלניס קסטיו במדליות כסף ואידיאליס אורטיז זכתה במדליית ארד. בטורניר הגברים זכה יורדניס ארנסיביה במדליית ארד שנייה ברציפות, וגם אוסקר ברייסון זכה במדליית ארד.

פרט לזכייתם של רובלס ומורנו במדליות זהב, זכו עוד ארבעה קובנים במדליות בתחרויות האתלטיקה. יארליס באריוס זכתה במדליית כסף בזריקת דיסקוס ומידסליאדיס גונזלס במדליית כסף בהדיפת כדור ברזל שהוענקה לה שנים לאחר התחרויות בעקבות פסילת ספורטאיות אחרות בשל אימרוץ. איברהים קאמחו זכה במדליית ארד בקפיצה לרוחק, ולאונל סוארס עשה זאת בקרב עשר. רוכבת האופניים יואנקה גונסאלס זכתה במדליית כסף במרוץ הנקודות, והיא הקובנית הראשונה שזכתה במדליה בענף זה. הקלעית אגליס יאימה קרוס זכתה במדליית ארד בירי בשלושה מצבים ולוחמת הטאקוונדו דאינליס מונטחו רשמה הישג דומה. מדליות נוספות הוענקו לספורטאי קובה בהיאבקות ובהרמת משקולות לאחר המשחקים האולימפיים בעקבות פסילת ספורטאים בשל אימרוץ.

לוחם טאקוונדו נוסף, אנחל מטוס, זוכה מדליית הזהב בסידני, היה מעורב בתקרית בלתי ספורטיבית, כאשר בעט בראשו של שופט במהלך הקרב על מדליית הארד מול הקזחי ארמן צ'ילמנוב. הדבר אירע לאחר שהשופט פסק על הפסד טכני לחובתו של מטוס, משום שלא שב לזירה בזמן לאחר שנפצע במהלך הקרב. התאחדות הטאקוונדו העולמית החליטה להשעות את מטוס ואת מאמנו מפעילות ספורטיבית לצמיתות. נשיא קובה לשעבר, פידל קסטרו, התבטא בעניין לטובתו של מטוס, וטען כי הספורטאים הקובנים הופלו לרעה במהלך האולימפיאדה, גם בענף האיגרוף[1].

נבחרת הבייסבול, בהשתתפות אחרונה באולימפיאדה, העפילה לגמר חמישי ברציפות, זכתה במדליית הכסף לאחר שהפסידה לנבחרת קוריאה הדרומית. נבחרת הנשים בכדורעף סיימה את שלב הבתים ללא הפסד, אך הפסידה בחצי הגמר לנבחרת ארצות הברית, ובקרב על מדליית הארד לנבחרת סין.

אולימפיאדת לונדון (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתלטית יאריסלי סילבה חוגגת את זכייתה במדליית כסף בקפיצה לרוחק באולימפיאדת לונדון

באולימפיאדת לונדון (2012) זכו הקובנים ב-15 מדליות, המספר הנמוך ביותר מזה 36 שנים. 5 מהמדליות היו מדליות זהב.

ארבעה מתאגרפים קובנים זכו במדליות. רובייסי רמירס ורוניאל איגלסיאס (תוך ניצחון על אלוף העולם המכהן אוורטון לופס) זכו במדליות זהב ולאסארו אלברס ויסניאל טולדו זכו במדליות ארד. הג'ודוקא אידיאליס אורטיז זכתה במדליית זהב, יאנט ברמוי זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות ואסלי גונסאלס זכה אף הוא במדליית כסף. המתאבק מיחאין לופס שמר על תוארו, וליוואן לופס זכה במדליית ארד. שני מתאבקים נוספים, פדרו מויינס ויוניור אסטרדה סיימו במקום החמישי. במדליית הזהב החמישית זכה הקלע לאוריס פופו, בירי מ-25 מטר באקדח אש מהירה. בשלב המוקדמות קבע פופו שיא עולם, 592 נקודות.

יאריסלי סילבה זכתה במדליית כסף בקפיצה במוט ולאונל סוארס זכה במדליית ארד שנייה ברציפות בקרב עשר. יארליס באריוס סיימה במקום הרביעי בזריקת דיסקוס, ואולם מאוחר יותר התברר כי זוכת מדליית הכסף, הרוסייה דריה פישצ'לניקובה, השתמשה בחומרים אסורים. מדליית הכסף ניטלה ממנה, ויתר הספורטאיות קודמו בדירוג, כך שלבאריוס ניתנה בדיעבד מדליית ארד. אתלטים קובנים נוספים רשמו הישגים נאים: אורלנדו אורטגה סיים במקום השישי בריצת 110 מטר משוכות, ייפסי מורנו סיימה במקום השישי ביידוי פטיש, אלקסי קופיו סיים במקום השמיני בקפיצה משולשת ויארגריס סאביניה סיימה במקום התשיעי בקפיצה משולשת.

לוחם הטאקוונדו רובליס דספאניה זכה במדליית ארד, וכך גם מרים המשקולות איוואן קמבר. מרים משקולות נוסף, יואלמיס הרנאנדס, סיים במקום השביעי. ספורטאים קובנים שהשיגו הישגים בענפים אחרים כללו את הקופץ למים חוסה גרה (מקום חמישי בקפיצה מ-10 מטר, ומקום חמישי בקפיצה סינכרונית מ-10 מטר, יחד עם ג'יינקלר אגירה), חותרי הקאנו חוסה קרלוס בולנס וסרגיי טורס (מקום שישי במקצה הזוגות ל-1000 מטר), רוכבת האופניים ליסנדה גרה (מקום שישי במרוץ אופני מסלול), רוכבת האופניים מרלייס מחיאס (מקום שישי באומניום), השחיין אנסר גארסייה (מקום שביעי במשחה ל-100 מטר חופשי והחותר אנחל פורניה (מקום שביעי).

אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתאבק איסמאל בוררו (משמאל) עונד את מדליית הזהב על הפודיום בריו

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) ירדו הישגי הקובנים עוד יותר, והסתכמו ב-11 מדליות, מהן 5 מדליות זהב.

6 מהמדליות, למעלה ממחצית, הושגו באיגרוף. רובייסי רמירס שמר על תוארו, ושני מתאגרפים נוספים זכו במדליות זהב, ארלן לופס וחוליו ססאר לה קרוס. לאסארו אלברס זכה במדליית ארד שנייה ברציפות, וגם ג'ואניס ארחילאגוס ואריסלאנדי סאבון זכו במדליות ארד. רוניאל איגלסיאס איבד את תוארו והודח בשלב רבע הגמר, כמו גם שלושה מתאגרפים קובנים נוספים, יוסוואני וייטייה, יסניאל טולדו ולנייר פרו. המתאבק מיחאין לופס זכה בתואר האולימפי בפעם השלישית ברציפות. איסמאל בוררו זכה אף הוא במדליית זהב, ויסמאני לוגו זכה במדליית כסף. יווליס בונה וריינריס סאלאס סיימו במקום החמישי, ואלחנדרו ואלדס סיים במקום השביעי. הג'ודאית אידיאליס אורטיז איבדה את תוארה, אך זכתה במדליית כסף, שהייתה המדליה האולימפית השלישית שלה. שלושה ג'ודאים נוספים סיימו במקום החמישי, אלכס גרסיה מנדוסה, דיאריס מסטרה אלברס ויאלניס קסטיו. באתלטיקה זכתה דניה קבאיירו במדליה היחידה, מדליית ארד בזריקת דיסקוס. לאונל סוארס סיים שישי בקרב עשר, יאריסלי סילבה סיימה שביעית בקפיצה במוט, יורחליס רודריגס סיימה שביעית בקרב שבע, לאסרו מרטינס סיים שמיני בקפיצה משולשת ונבחרת השליחים בריצת 400X4 מטר סיימה במקום השישי.

ספורטאים קובנים נוספים שבלטו בריו: המתעמל מנריקה לרדואט סיים במקום החמישי בתרגיל המקבילים ובמקום השישי במתח, הקלע לאוריס פופו שאיבד את תוארו באקדח אש מהירה סיים במקום החמישי, החותר אנחל פורנייר סיים במקום השישי, חותרי הקאנו חורחה דיין וסרגיי טורס סיימו במקום השישי במקצה הזוגות ל-1000 מטר, רוכבת האופניים מרלייס מחיאס סיימה במקום השביעי באומניום, מרימת המשקולות מרינה רודריגס סיימה במקום השמיני וכדורעפני החופים ניוואלדו דיאס וסרחיו גונסאלס הודחו בשלב רבע הגמר.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים
הג'ודאית אודאליס רווה, שזכתה במדליית זהב בברצלונה
האתלט לאונל סוארס, שזכה במדליות ארד בקרב עשר באולימפיאדות בייג'ינג ולונדון

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדות הקיץ:[2]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סך הכל
אולימפיאדת פריז (1900) 1 1 0 2
אולימפיאדת סנט לואיס (1904) 3 0 0 3
1908–1920 לא השתתפה
אולימפיאדת פריז (1924) 0 0 0 0
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) 0 0 0 0
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) לא השתתפה
אולימפיאדת ברלין (1936)
אולימפיאדת לונדון (1948) 0 1 0 1
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 0 0 0 0
אולימפיאדת מלבורן (1956) 0 0 0 0
אולימפיאדת רומא (1960) 0 0 0 0
אולימפיאדת טוקיו (1964) 0 1 0 1
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 0 4 0 4
אולימפיאדת מינכן (1972) 3 1 4 8
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 6 4 3 13
אולימפיאדת מוסקבה (1980) 8 7 5 20
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) לא השתתפה
אולימפיאדת סיאול (1988)
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 14 6 11 31
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 9 8 8 25
אולימפיאדת סידני (2000) 11 11 7 29
אולימפיאדת אתונה (2004) 9 7 11 27
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 3 10 17 30
אולימפיאדת לונדון (2012) 5 3 7 15
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) 5 2 4 11
אולימפיאדת טוקיו (2020) 7 3 5 15
סך הכל 84 69 82 235

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בענפי הקיץ:[3]

ענף זהב כסף ארד סך הכל
איגרוף איגרוף 41 19 18 78
אתלטיקה אתלטיקה 11 14 20 45
היאבקות היאבקות 11 6 10 27
ג'ודו ג'ודו 6 15 16 37
סיף סיף 4 3 3 10
בייסבול בייסבול 3 2 0 5
כדורעף כדורעף 3 0 2 5
הרמת משקולות הרמת משקולות 2 1 5 8
קיאק קאנו/קיאק 1 3 0 4
טאקוונדו טאקוונדו 1 2 3 6
קליעה קליעה 1 1 3 5
שחייה שחייה 0 1 1 2
אופניים אופניים 0 1 0 1
שיט שייט 0 1 0 1
כדורסל כדורסל 0 0 1 1
סך הכל 84 69 82 235

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיקי שגיא, פידל קסטרו: "מזדהה עם הבועט בראש השופט בבייג'ינג", באתר ynet, 31 באוגוסט 2008
  2. ^ "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-14 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  3. ^ "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-14 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)