אורנה ומשה דץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אורנה ומשה דץ (כונו גם דץ ודצה והדצים) הם צמד זמרים ישראלי שפעל יחד בשנים 1986 - 2006. במהלך שנות עבודתם המשותפות הוציאו הזוג דץ כעשרה אלבומים, אשר חלקם הגיעו למעמד אלבום זהב, ושש קלטות וידאו לגיל הרך. חמש מתוך השש, שהן גם המוכרות ביותר, מסדרת "טיף וטף". הקלטת יוצאת הדופן משנת 1995 היא "בא לי מסיבה לי עם דץ ודצה", אשר התבססה על שירים לימי הולדת מספרה של סמדר שיר "בא לי מסיבה לי".

קורות הצמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורנה כהן ומשה דץ הכירו במהלך מסע הופעות משותף ברחבי העולם במסגרת להקה נודדת של פסטיבל הזמר החסידי, אשר הופיעה בפני קהילות יהודיות ברחבי העולם. השניים נישאו והחלו לפעול ולהופיע במשותף בהצלחה רבה.

חשיפתם הציבורית הגדולה התרחשה בתחרות הקדם אירוויזיון של שנת 1987, בו הם שרו את השיר "קופידון". באותה השנה גם הוציאו את אלבומם הראשון "באותה המיטה", שכלל את שיריו של משה מצוות "חופים". את שיר הנושא שלו כתבה חני ליבנה (גם היא מצוות "חופים") והלחין מירון מינסטר. שירים נוספים בולטים באלבום היו "שיר דרכים" ו"שיר למענך". למרות הצלחת השירים, האלבום לא זכה לפרגון רב.

הצמד הוציא את אלבומם השני "בדרכי האהבה" בשנת 1989. חוה אלברשטיין, שהוציאה באותה שנה את אלבומה "לונדון", הייתה היועצת האמנותית והמפיקה המוזיקלית באלבום זה. האלבום זכה לתואר אלבום זהב. להיטי האלבום הם "מי", שכתבה והלחינה אלברשטיין, "בדרכי האהבה", "כל פעם מחדש" (שהשתתף כעבור שנתיים בפסטיגל, כנראה בחלק האומנותי), "לאן" ו"למה באת". הוא יצא מאוחר יותר על גבי תקליטור.

באותה השנה שודרה בטלוויזיה סדרת הילדים והנוער הצצקנים, שאת שיר הנושא שלה ביצעו אורנה ומשה דץ.

בניסיונם השני בקדם האירוויזיון, בשנת 1991, זכה הצמד עם השיר "כאן" במקום הראשון והעפיל לאירוויזיון ברומא בו זכה שירם במקום השלישי, מרחק שבע נקודות בלבד מהמקום הראשון. השיר הוצע במקור לירדנה ארזי עבור קדם האירוויזיון הפרטי שלה ב-1988, אבל זו דחתה את ההצעה.

בשנת 1992 יצא לאור אלבומם השלישי "פעמון הזכוכית". האלבום הופק על ידי אילן וירצברג. האלבום קיבל ביקורת שלילית מאוד, למרות שבין שיריו המצליחים נמצאים "חללית", "לכי אחרי במדבר", הבלדה "לב אחד", "ככה נועדנו לאהוב" ושיר הנושא, שתורגם מרוסית על ידי רחל שפירא.

שנה לאחר מכן, ב-1993, הוציא הצמד את אלבומם הרביעי "אריס - משל יווני". האלבום זכה להצלחה רבה והוקדש ללחנים עזובים של הזמר אריס סאן, שנפטר שנה קודם לכן. כבונוס צורפה גרסה מחודשת שלהם לשיר "חייך וחיי" של בועז שרעבי.

ב-1994 ביצעו את שיר הפתיחה החדש של התוכנית לילדים "המחסן של כאילו".

באותה השנה הוציא הצמד את אלבום האוסף הראשון שלו, "האוסף וכל מה שקדם", אשר כלל שירים מכל אלבומיהם הקודמים, ולראשונה נכלל באחד מאלבומיהם השיר "כאן" (אשר קודם לכן צורף כבונוס בלבד ל"בדרכי האהבה"). בנוסף, באלבום נכללה כבונוס גרסת הרמיקס לשיר "כאן".

השיר החדש היחידי שהיה באלבום האוסף הוא "כל מה שקדם", שכתבה חמוטל בן-זאב ללחן של סזן אקסו הטורקי. בהמשך צורף לאלבום באופן רשמי גם הסינגל "אנה", שגם אותו כתבה חמוטל בן-זאב ללחן טורקי. גם השיר הזה זכה להצלחה לא מבוטלת.

בשנת 1995 הוציאו את קלטת הווידאו "בא לי מסיבה לי עם דץ ודצה", שהתבססה על שירים לימי הולדת מספרה של סמדר שיר "בא לי מסיבה לי".

בשנת 1996 יצא לאור אלבומם החמישי "אורנה ומשה דץ השישי". האלבום הצליח וכלל את השירים "כך אלוהים ברא אותנו" בסגנון הקאנטרי, וחידושים ל"ילד השדה" של גדעון כפן ו"הוא יהיה לי בעל" של עדנה גורן מהסרט "שני קוני למל", אותו שרו עם דורי בן זאב, שגם שר שם קטע ראפ. מחבר השיר, משה סחר, אף כתב במיוחד בית חדש לשיר עבור משה, מנקודת מבטו של "הבעל". כיוון שמלחין השיר, שאול ברזובסקי כבר לא היה בין החיים, הלחין משה דץ את הבית החדש בעצמו. "זרע השלום" הוא הקטע הקצר המסיים את האלבום.

באותה השנה ביצעו את הפתיח לטלנובלה הישראלית-ארגנטינאית "המוסד" שיצר יאיר דורי.

בשנת 1999 הוציא הצמד את אלבומם השישי "אורנה ומשה דץ", המוכר גם בשם "הגבר הראשון". באלבום מצליח זה בלטו השירים "אני שר לך", "תאכל אותה" (עם ליאור פרחי, שהוציא את אלבומו "גבר משתגע", שאת שיר הנושא שלו שרים פרחי ומשה דץ), חידוש ל"חידה את לי", חידוש ל"דרך ארוכה" (עם להקת עדן) והדואט עם דקלון לשירו "ונמתי שיר" ("איילת חן").

בשנת 2000 הוציא הצמד את אלבום האוסף השני, "אתה בלבי", אשר כלל מספר שירים חדשים, בהם גם הדואט "שיהיה רק טוב" עם הזמר הרוסי הפופולרי פיליפ קירקורוב, השיר "ברכת הארץ" אותו ביצעו עם להקת חיל האוויר והלהיט "אתה בלבי", המבוסס על להיט של הזמר המצרי עמר דיאב. בעקבות פרסום השיר, האשים דיאב את הצמד ב"גניבת" שיר וב"ביזה" של התרבות המצרית, תוך שימוש בהתבטאויות אנטישמיות‏[1].

בשנים 2000-1997 הוציא הצמד עוד שלושה אלבומים עם שירים לילדים, בסדרה העונה לשם "טיף וטף".

אורנה ומשה הנחו את קדם האירוויזיון בשנת 2001.

באוקטובר 2006 הוציאו השניים משחק מחשב המבוסס על שירי "טיף וטף".

במרץ 2012 חזרו השניים להופיע יחד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2006 השניים התגרשו לאחר 21 שנות נישואין שבמהלכם נולדו להם שני ילדים‏[2][3].

באוקטובר 2013 בנם עומר דץ השתתף בתוכנית הריאלטי הכוכב הבא[4].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים

  • באותה המיטה (1987)
  • בדרכי האהבה (1989)
  • פעמון הזכוכית (1992)
  • אריס - משל יווני (1993)
  • אורנה ומשה דץ השישי (1996)
  • אורנה ומשה דץ/הגבר הראשון (1999)

אלבומי ילדים

  • בא לי מסיבה לי עם דץ ודצה (1995)
  • טיף וטף לטף (1997)
  • טיף וטף 2 (1999)
  • בארץ הדמיון עם טיף וטף (2000)

סינגלים

  • כאן (1991) - תקליט שדרים עם חמש גרסאות שונות לשירם המצליח מהאירוויזיון "כאן".
  • שיהיה רק טוב (הנה הוא מגיע) (2000) - שיר שבצעו הדצים עם פיליפ קירקורוב ונכלל באוסף "אתה בליבי".

אוספים

  • האוסף וכל מה שקדם (1994) - אלבום האוסף הראשון של השניים, שכלל להיטים משנות השמונים ותחילת שנות התשעים. כבונוס צורפה גרסת רמיקס לשיר "כאן".
  • התקליט הראשון ועוד (1998) - אוסף הכולל את כל שירי אלבומם הראשון ושירים נוספים שהקליטו ולא הופיעו בשום מקום (הכוונה היא שהשירים לא הופיעו באף אחד מהתקליטים שהצמד הוציא).
  • אתה בליבי - המיטב (2000) - אלבום עם להיטיהם של הדצים שהוקלטו בשנות התשעים.
  • טיף וטף - המיטב (2003) - אוסף כפול המסכם את שירי קלטות הווידאו של הסדרה המצליחה לילדים "טיף וטף".
  • מארז טיף וטף (2005) - קופסה הכוללת את כל ה-DVD של הסדרה יחד עם אלבום אוסף המיטב הכפול.

קלטות/DVD

  • טיף וטף לטף (1999)
  • טיף וטף 2 - הגן של הדצים (2000)
  • בא לי מסיבה לי עם דץ ודצה (מהדורת הדי.וי.די) (2002)
  • בארץ הדמיון עם טיף וטף (2003)
  • טיף וטף - המשפחה שלי (2004)
  • טיף וטף 5 – אני ישראלי (2005)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רועי נחמיאס ואילת יגיל, כוכב מצרי: "הישראלים גונבים לנו שירים", באתר ynet‏, 28 בדצמבר 2010
  2. ^ רון לוין וערן סויסה, מעריב, דץ איט, נפרדים, באתר nrg מעריב, 22 בדצמבר 2006
  3. ^ אורנה ומשה דץ נפרדים, באתר ynet‏, 22 בדצמבר 2006
  4. ^ זוהר ישראל, ‏הדץ הנכון, באתר ‏mako‏‏, ‏31 באוקטובר 2013‏