אבי טולדנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אבי טולדנו (נולד ב-4 באפריל 1948) הוא זמר ומלחין ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולדנו נולד בעיר מקנס שבמרוקו. בגיל 14 הצטרף לתנועת הנוער השומר הצעיר, שם התעוררה אהבתו לציונות, וכעבור כשנתיים, בינואר 1965, החליט יחד עם חבריו לתנועה לעלות לישראל. טולדנו עלה לארץ לאחר שזייף את חתימת אביו על הטופס שאישר את עלייתו ארצה. תחילה שהתה הקבוצה מספר חודשים במחנה עולים של הסוכנות היהודית במרסיי שבצרפת, ומשם עלו לארץ ונקלטו בקיבוץ רוחמה.

כבר כנער גילה טולדנו את כשרונו במוזיקה, והחל להתפרסם בארץ בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות". לתוכנית זו שלח שירים שכתב והלחין בעצמו. המלחין משה וילנסקי, ששמע את שיריו בתוכנית, הזמין אותו לשיר את השיר "זוהי יפו", שהלחין למילים של יוסי גמזו עבור סרט תיעודי קצר על העיר יפו. השיר זכה להצלחה רבה, והביא לפרסומו הראשון של טולדנו עוד בטרם גיוסו לצבא.

את שירותו הצבאי העביר בלהקת גייסות השריון, שבה היה שותף לתוכניות "שישה ימים בטנק" ו"פשוט שריונר". שם הוא שירת לצד דליה כהן, שאחר כך הפכה לזמרת בזכות עצמה. כסולן התבלט בשירים "אחי הצעיר יהודה", "שלא לאהוב אותך איך אפשר", "מי שחלם" ו"שריונים 69".

תחילת קריירת הסולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד במהלך שירותו הצבאי בשנת 1968, הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, "אבי טולדנו עם דוד קריבושי ותזמורתו", בעיבודיו של דוד קריבושי. נכללו בו השירים "זוהי יפו" ו"שלא לאהוב אותך איך אפשר".

בשנת 1969 השתתף בפסטיבל הזמר עם השירים "את הרוח" (רימונה דינור/רפי בן משה) ו"בדרך חזרה" (אהוד מנור/נורית הירש), שאיתו זכה במקום השלישי. באותה שנה יצא אלבומו השני "אבי", ובו להיטים נוספים שיצרו מנור והירש, כ"איך עף הזמן" ו"ראיתי את הקיץ". שיר נוסף מוכר מהאלבום היה גרסת כיסוי בעברית לשירה של מרי הופקין "כאלה היו הימים", בתרגומו של מיקי הרטבי (הגרסה המקורית בעברית הוקלטה לראשונה על ידי שולי נתן). הרטבי תרגם עבור האלבום גם את שירו של טום ג'ונס "Delilah", שבגרסתו העברית נקרא "עם בוא הלילה". את שם האלבום ליוותה כתבה המרמזת על פרסומו של טולדנו, עם בדיחה סמלית: "כאשר בתך אומרת 'אבי', היא אינה מתכוונת לבעלך, אלא לאבי טולדנו...". כמו כן הקליט טולדנו באותה שנה את השיר "עם רדת יום" (יעקב שבתאי/יוחנן זראי) עבור הסרט "מצור". הצלחותיו באותה שנה הביאו לזכייתו בתואר זמר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.

בשנת 1970 יצא אלבומו השלישי "בגן ערפילי", שמתוכו התפרסמו השירים "בעיר זרה" (אהוד מנור/יוחנן זראי) ו"שושנת הרוחות", שהלחין טולדנו למילים של דידי מנוסי. באותה שנה זכה במקום הראשון בפסטיבל לשירי ילדים שנערך בפעם הראשונה, עם השיר "למה ככה", שכתב דודו ברק והלחין שייקה פייקוב. שותפתו לזכייה זו הייתה עירית ענבי, שהייתה אז ילדה בת עשר. השיר בביצוע השניים זכה לפופולריות רבה, והוא אחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל. וכן, דבר זה הביא לפרסומה של ענבי. טולדנו המשיך להשתתף גם בפסטיבלים הבאים עם השירים "חיפושית הקצב", "חג יובל" ו"שיר בלה לה לה".

באותה שנה הוציא טולדנו אלבום רביעי הנקרא "בשירי עמים", ובו שירי עם ממדינות שונות בתרגום לעברית. אחד המוכרים שבהם הוא "אבירים של שולחן עגול", שכתבה מרים ילן שטקליס על פי לחן עממי צרפתי.

המשך שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 השתף בסרטו של ג'ורג' עובדיה "אריאנה", ווביצע בו את שיר הנושא. בשנת 1972 השתתף בשנית בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "חג יובל", שנוצר גם הוא על ידי דודו ברק ושייקה פייקוב.

בשנת 1974 יצא אלבומו החמישי "סתם בן אדם", שהורכב ברובו משירים שהלחין למילים של אבי קורן. הלהיט הגדול באלבום היה "מה חשוב היום", שהלחין טולדנו עם אריה גור למילים של עוזי חיטמן. מהשירים שכתב קורן התפרסם "אני זוכר רק שיר". בשנה זו זכה טולדנו בפסטיבל שירי משוררים לילדים עם השיר "ידידי טינטן", שהלחין קובי אשרת למילים של מרים ילן שטקליס. שיר זה הפך ללהיט ענק עד היום. (בפזמון השיר "לאב בוי" של הזמרת דנה אינטרנשיונל צוטטו שתי השורות הראשונות של פזמון השיר הנ"ל: "והוא ישן במיטתי/ והוא אוכל מצלחתי").

בשנת 1976 הוציא את האלבום "זירת חיי", ובו השיר "בתחנה המרכזית", שעמו זכה שנה קודם לכן ב"פסטיבל שירי הבירה". את השיר הלחין רוני וייס למילים של משה בן שאול, ופרט לו הלחין טולדנו את כל שירי האלבום.

לקראת סוף שנות השבעים יצא למסע הופעות באירופה, ובשנת 1978 יצא עם מופע יחיד בשם "לה בוהם" - ערב שנסונים של שארל אזנבור, שבעצמו הגיע ונכח בהופעת הבכורה. המילים העבריות לשירים נכתבו בידי פזמונאים שונים, ובהם אהוד מנור ודודו טופז. מרבית השירים הוקלטו בהמשך באוסף "השנסונייר". הגרסה העברית לשיר "שתי גיטרות" (בתרגומו של טופז) זכתה בתחילת שנות השמונים לגרסת כיסוי על ידי דורון מזר.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מספר שנים בצרפת שב טולדנו לישראל. בשנת 1980 הוציא את האלבום "צלע", שאת רוב שיריו כתבה שמרית אור. מתוכו זכו להצלחה הלהיטים "ליאורה", שנכתב לאשתו דאז ליאורה טולדנו, "אדם נשאר ילד" ו"כל חיי", שנבחר כ"שיר השנה" של גלי צה"ל באותה שנה.

בשנת 1981 התמודד בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "קרנבל", שהגיע למקום השלישי. כעבור שנה השתתף בשנית בתחרות זו עם השיר "הורה", שהלחין למילים של יורם טהרלב, ועמו זכה במקום הראשון. ב- 1982 ייצג טולדנו את ישראל באירוויזיון, וזכה במקום השני. טולדנו זכה בשנה זו בתואר זמר השנה במצעד הפזמונים השנתי של גלי צה"ל, והקליט בדואט עם "זמרת השנה", עפרה חזה, את "שיר הנבחרים" "אחרי החגים". טולדנו הלחין את השיר למילים של אהוד מנור. שיר זה הופיע באלבומה של חזה "חי". חזה הקליטה באותה שנה גם את לחנו של טולדנו לשיר "מכתב אהבה", עבור אלבומה "פיתויים".

השירים "הורה" ו"קרנבל" נכללו באלבומו של טולדנו "מפגשים", שיצא באותה שנה. כהמשך לאלבומו הקודם, גם באלבום זה נכתבו רוב השירים בידי אור.

בשנת 1983 הלחין לחזה את השיר "חי", שזכה גם הוא בקדם אירוויזיון ובמקום השני באירוויזיון. השיר נבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנה זו.

בתקופה זו רשם טולדנו נוכחות ערה בתחרויות שירי הילדים השונות. בשנת 1980 הלחין את השיר "ברוגז שולם", שאיתו זכה מייק בורשטיין במקום הראשון בפסטיבל לשירי ילדים. בשנים 1981 ו-1982 השתתף בשירוויזיון עם השירים "יום הולדת" ו"אבא אבא". בשנת 1983 זכה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "ביחד", ובשנת 1984 ביצע בחלק החוץ תחרותי (האומנותי) של הפסטיבל את השיר "למה במכות". בשנת 1985 השתתף בפסטיגל עם השיר "יום גדול".

בשנת 1984 יצא במופע יחיד שגם תועד לאלבום, "תעודת זהות", בבית ליסין, המבוסס על חייו. את רוב שירי המופע כתב יורם טהרלב, ובהם "קוראים לי אבי טולדנו", אשר היה מעין "היכרות" קומדית איתו. באותה שנה יצא אלבומו "אני רק עובר", שבו נכלל הדואט עם חזה "אחרי החגים". מהאלבום הצליח שיר הנושא.

בקדם אירוויזיון לשנת 1985 התחרתה ירדנה ארזי עם שיר שהלחין לה טולדנו, "עוד נגיע", למילים של אהוד מנור. כעבור שנה הלחין טולדנו לקדם האירוויזיון, עבור חיים משה, את שירה של לאה לופנפלד "לחיים".

בשנת 1986 יצא אלבומו של טולדנו "תרקדי את הלילה". שיר הנושא, שטולדנו כתב והלחין, זכה להצלחה רבה. גם השיר "בכל הכוח" מהאלבום, שאת מילותיו כתב שמואל קלוסקי, זכה להצלחה.

בשנת 1987 השתתף במחזמר "עלובי החיים" בתיאטרון הקאמרי. בשנת 1988 הוציא את האלבום "ויקטור", שבו כתב לראשונה את רוב מילות השירים, אך לא זכה להצלחה.

בשנת 1989 ניסה את כוחו שוב בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "דיינו", אך הפסיד לצמד גילי וגלית, ששרו את השיר "דרך המלך" ונסעו לייצג את ישראל באירוויזיון. באותה שנה הקליט את האלבום "שר חנוך לוין", המורכב כולו מלחניו לשירים של חנוך לוין. אחדים מהם התפרסמו קודם לכן בלחנים שונים, כ"שחמט" ו"התעמלות בוקר".

שנות התשעים ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 צילם סרט תיעודי במרוקו על סיפור חייו שנקרא "בית לבן". הסרט שודר בערוץ הראשון.

לקדם אירוויזיון 1991 הלחין את "הבה נגילה גילה", שביצע בתחרות אורי פיינמן. בשנת 1992 הקליט את האלבום "מרוקר", ובו שירים שנכתבו על פי מנגינות מרוקאיות עממיות.

בשנת 1993 יצא אלבום אוסף של טולדנו בשם "קול שירי". באלבום נכללה גרסה חדשה של טולדנו לשיר "זוהי יפו". אגב, זהו האוסף הראשון שלו שיצא על גבי פורמט CD. באותה שנה השתתף בסרט "הירושה" לצידם של אלון אבוטבול ויעל אבקסיס. טולדנו גם שר את שיר הנושא של הסרט, "אלך איתך", בדואט עם בתו טל.

בשנת 1998 יצא אלבום אוסף נוסף (וכפול) של טולדנו, "כל חיי". בשנת 2000 יצא במופע יחיד שנקרא "קפה פריז". כעבור שנתיים הוציא אלבום בשם "פרחי הזמן", עם גרסאות מחודשות לשירים עבריים ישנים.

בשנת 2005 הוציא את האלבום "ברגוע", ובו חידוש לשיר "מה חשוב היום".

בשנת 2008 הוציא את האלבום "את ואני והוא", שאותו הפיץ תחילה רק ברשת האינטרנט, ורק מאוחר יותר היה ניתן לקנייה בחנויות או אתרי מוזיקה ישראלית.

בשנת 2011 השתתף בתוכנית המציאות של ערוץ 24 "היכל התהילה", והודח תוכנית אחת לפני הגמר, אך חזר ב"גלגל הצלה". בתוכנית הגמר סיים טולדנו במקום הרביעי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות התשעים נישא לחגית, אחותו של הזמר עופר לוי. לזוג שלושה ילדים: יונתן, ליהי וליאור. מתגורר בגן יבנה. לטולדנו גם שלושה ילדים מנישואיו הראשונים לליאורה, בהם טל טולדנו (מנחה בערוץ הראשון וזמרת) - ממנה יש לו גם נכדים. בסתיו 2013 נודע כי השניים נפרדו.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבי טולדנו עם דוד קריבושי ותזמורתו - 1968
  • אבי - 1969
  • מיטב שירי אבי טולדנו - 1970
  • בגן ערפילי - 1970
  • בשירי עמים - 1970
  • סתם בן אדם - 1974
  • זירת חיי - 1976
  • השירים היפים - 1977
  • לה בוהם - 1978
  • צלע - 1981
  • מפגשים - 1982
  • תעודת זהות - 1983
  • אני רק עובר - 1984
  • תרקדי את הלילה - 1986
  • ויקטור - 1988
  • שר חנוך לוין - 1989
  • מרוקר - 1992
  • קול שירי (אוסף) - 1993
  • כל חיי - (אוסף כפול) - 1998
  • להיטי זהב (אוסף כפול) - 1998
  • פרחי הזמן - 2002
  • ברגוע - 2005
  • את אני והוא - 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


[[קטגוריה:]]