אילנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אילנית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
תאריך לידה 17 בספטמבר 1947 (בת 67)
מקור תל אביב, ישראל
שנות פעילות 1966 – היום
סוגה זמר עברי
פופ
חברת תקליטים אן אם סי
הד ארצי
פונוקול
התקליט

חנה דרזנר (נולדה ב-17 בספטמבר 1947), הידועה יותר בשם הבמה "אִילָנִית", היא זמרת ישראלית הפעילה מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 ואשר הייתה פופולרית במיוחד במהלך שנות ה-70 ושנות ה-80.

אילנית היא אחת הזמרות הפופולריות ביותר בישראל מאז סוף שנות השישים. היא הקליטה יותר מ-600 שירים ויותר מ-30 אלבומים רבי מכר. היא זכורה כחלק מהצמד "אילן ואילנית", שהקים האמרגן שלמה צח ("אילן"), שהיה לבעלה עד שנת 1973, וכן היא הזמרת הראשונה שייצגה את ישראל באירוויזיון עם השיר "אי שם" וזכתה במקום הרביעי, הישג מכובד למדינה המשתתפת בפעם הראשונה. סמלה המסחרי הוא שערה הארוך הבלונדיני. בין להיטיה נמצאים שירים רבים שהפכו לנכס צאן ברזל בזמר העברי: "כבר אחרי חצות", "רינגולי", "בשנה הבאה", "רק הירח", "אי שם", "שיר של יום חולין", "אהבתה של תרזה דימון" ועוד. אילנית הייתה לזמרת שזכתה הכי הרבה פעמים בתואר "זמרת השנה" (8 פעמים) עד היום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריה ותחילת דרכה בצמד "אילן ואילנית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנית נולדה בתל אביב בשם חנה דְרֶזְנְר לצילה וטוביה, שעלו ארצה מפולין. ב-1952, בהיותה בת 5, עברה משפחתה לברזיל, שם נקשרה למקצבים דרום אמריקאיים. ב-1960, בהיותה בת 13, שבה המשפחה לארץ, וחנה התגלתה בתחרות כישרונות צעירים ב-1962, כשהיא בת 15 בלבד. בישראל למדה בתיכון תלמה ילין.

שלמה צח, לימים בעלה, ביקש ממנה להצטרף אל שלישייה שהקים בשם "גידי, צח וחנה", אך זמן קצר לאחר מכן פרש גידי, ואילנית וצח נותרו כצמד בשם "אילן ואילנית" (בהתחלה נקראה השלישייה "גידי, צח וגילה", ועם פרישתה של גילה ב-1964 השם הפך ל"גידי צח וחנה", ואז, עם פרישתו של גידי, נוצר הצמד הזה). האלבום הראשון של הצמד, שנקרא בפשטות "אילן ואילנית", הופק ב-1966. שניים משיריו, "לכל אדם כוכב", שכתב גלעד בן ש"ך, ו"בואי סניורינה", שכתב חיים קינן, הפכו במהירות ללהיטים שצעדו זמן רב בראש מצעד הפזמונים. הצמד זכה להצלחה גדולה מאוד בשנות השישים בישראל ובעולם וייצג את ישראל בפסטיבלים בינלאומיים; רק מאוחר יותר התברר לחנה ששם הבמה שלה "אילנית" הוא שם של צפרדע, אבל זה לא הפריע לה, ובשיא הצלחתם, לפחות תשעה זוגות של תאומים נקראו "אילן ואילנית".

סולו ראשון ושנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1968 פרסמה אילנית את שיר הסולו הראשון שלה, "כבר אחרי חצות" (עמוס אטינגר/נורית הירש), שנכלל בתקליטון אחד עם השיר "בוא ונשתגע בחולות" של "אילן ואילנית".

הופעתה של אילנית בפסטיבל הזמר של 1969 נחשבת הופעת הסולו הראשונה שלה על הבמה. היא ביצעה את "שיר בארבעה בתים" (אהוד מנור/נחום היימן), אך לא זכתה בתחרות. על אף זאת השיר עצמו זכה להצלחה.

בשנות השבעים הייתה אילנית אחת הזמרות המצליחות ביותר בישראל. בין השנים 1971 ל-1977 זכתה שבע פעמים רצופות בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל, ועד היום היא הזמרת עם מספר הזכיות הגבוה ביותר בתואר.

ב-1970 זכתה במקום השלישי בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "אהבתה של תרזה דימון" ("מול חלונך וגם מול חלוני..."), שהלחינה נורית הירש למילים של לאה גולדברג. ב-1971 זכתה במקום שלישי בפסטיבל זמר בינלאומי באתונה, עם השיר "ושוב איתכם", שיצרו דודו ברק ונורית הירש. באותה שנה זכתה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "רק הירח" (שמרית אור/דני עמיהוד), שאותו שרה בליווי עוזי חיטמן ויגאל חרד.

ב-1972 יצא אלבום הסולו הראשון של אילנית, "אילנית". בין שיריו המוכרים היו "פעם לאהוב", "לאורך השדרה שאין בה איש" ו"בפרוט נבל ועוגב".

אילנית נבחרה להיות הזמרת הראשונה שתייצג את ישראל בתחרות האירווזיון שנערכה ב-1973 בלוקסמבורג עם השיר "אי שם", שכתבו אהוד מנור ונורית הירש. השיר הגיע למקום הרביעי, הישג מכובד למדינה שמשתתפת בתחרות בפעם הראשונה. הופעתה של אילנית הייתה עם שמלת פסים (וללא אפוד מגן מתחתיה, למרות מה שחשבו אז). הקדימו את השיר אן מארי דוד, המוקדדס מספרד וקליף ריצ'רד. השיר זכה להצלחה גם במצעדי הפזמונים בישראל, ובמצעדי הפזמונים השנתיים של קול ישראל ושל גלי צה"ל דורג במקום השני. השיר נכלל באלבום הסולו השני של אילנית, שיצא באותה שנה וכלל גם להיטים כ"ללכת שבי אחרייך" ו"אחי גיבורי התהילה", שנכתבו שניהם בעקבות מלחמת יום הכיפורים. לאחר ההופעה יצאה במופע היחיד הראשון שלה "רסיטל עם אילנית".

ב-1974 זכתה במקום השני בפסטיבל זמר בטוקיו עם השיר "שירו שיר לשמש". באותה שנה השתתפה בפעם הרביעית בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "אם ייפול הכוכב שלי" שזכה במקום השני. באותה שנה נבחנה לתפקיד גילה זוהר בסרט "צ'רלי וחצי" אולם לא זכתה לבסוף בתפקיד.

ב-1975 יצא אלבומה "טיול לילי ושירים אחרים שאני אוהבת", ובו גרסאות כיסוי לשירים עבריים ישנים.

ב-1976 השתתפה אילנית ב"חגיגת הזמר העברי", שבה ביצעה את השיר "שיר של יום חולין" ("אם יש בי מיתרים..."), שכתבה רחל שפירא והלחין יאיר רוזנבלום. השיר הפך לאחד מלהיטיה הגדולים ביותר. הוא נכלל באלבומה "תקליט מס' 20 במקצב ברזילאי ובשירים נבחרים", שיצא באותה שנה, וכלל גם את השירים "ארץ" ו"אל תשמעי לקול לבך".

בשנת 1977 התבקשה אילנית לשוב ולייצג את ישראל באירוויזיון. נכתבו מספר שירים לקראת התחרות, בהם "נסיך החלומות" ("ולנטינו") (שמרית אור/קובי אשרת), אך הוועדה בחרה בסופו של דבר בשיר "אהבה היא שיר לשניים" (עדנה פלג/אלדד שרים), שהגיע רק למקום ה-11 אך עדיין זכה להצלחה. גם בארץ השיר הפך ללהיט. "נסיך החלומות" בוצע בסוף על ידי גלי עטרי בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1978.

אלבומה האחרון של אילנית בשנות השבעים היה "רגשות מעורבים", שיצא ב-1978 וכלל שירים כ"הנה ימים באים" ו"הנה בא השלום", ברוח הסכם השלום בין ישראל למצרים.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-80 התמקדה אילנית בעיקר בשירים בעלי גוון "לאומי" דוגמת "בללייקה" (שהוקדש ליהדות הדממה והיה אמור להיות מבוצע על ידי ירדנה ארזי), "שיר על נחלים" ו"חלק בעולם".

ב-1980 יצא אלבום אוסף כפול של אילנית בשם "ארבעה צדדים".‏[1] באלבום נכללו גם מספר שירים חדשים, שמהם הצליח השיר "אני לא מאמינה". ב-1981 יצא אלבומה "אל הדרך", שמתוכו הצליח במיוחד שיר הנושא, שכתבה שמרית אור והלחינה נורית הירש. גם השיר "נחמה" מהאלבום, שהלחינה הירש למילים של רחל שפירא, זכה להצלחה.

אלבומה הבא, "אולי עוד פעם", יצא ב-1984. בין שיריו המוכרים היו "שיר על נחלים" ו"אם ובנה". ב-1985 התפרסם ספר שיריה "(ו)עכשיו כולם ביחד" ועמו שיר הנושא, שהפך להיט ברדיו. באותה שנה יצא אלבום אוסף של אילנית באותו שם, שבו נכלל השיר "בללייקה", שכתב יורם טהרלב והלחין קובי אשרת.

בשנת 1986 השתתפה בפרויקט מיוחד שהופק בסגנון שירי הצדקה שפורסמו באותה תקופה, שבו נאספו מיטב האמנים הישראליים ושרו את השיר "עם אחד שיר אחד", שהכנסותיו הוקדשו לילד הנכה.

באלבומה "סרט בשחור לבן" מ-1987 בלטו מלבד שיר הנושא גם השירים "רק בינתיים", "חלק בעולם", שהוקלט למשרד ה"ליביתרום" של קרן ליב"י, ובמיוחד בלט השיר "חבר", שתיאר את געגועיה לתקופת "אילן ואילנית". בשיר עצמו נמצאים רימוזים לשירים מסוימים של הצמד.

לקראת סוף שנות ה-80 החלה הקריירה שלה לדעוך, והיא חדלה לנפק להיטים.

בשנות ה-80 ביצעה אילנית את שירי הפתיחה של רבות מסדרות הטלוויזיה לילדים הפופולריות של התקופה, כגון "פרפר נחמד", "בבית של פיסטוק", "הלב", "הקוסם מארץ עוץ" ו"טאו טאו".

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991 הוציאה אילנית את האלבום "בוא נתחיל מבראשית", שהיה חריג בנוף אלבומיה. משירי האלבום, שרובו היה בסגנון הפופ, הצליחו "זמן שחלף" (שבוצע בעברית ופורטוגזית), "ארץ נהדרת", "בוא נתחיל מבראשית", ו"גן הסתיו". הרצועה הפותחת את האלבום היא מחרוזת להיטים של אילנית בשם "עוד תראה עוד תראה". באותה שנה יצא "21 הלהיטים הגדולים של אילנית", האוסף הראשון של אילנית שיצא על גבי דיסק.

האוסף "כבר אחרי חצות - אוסף שירי אהבה" מ-1994 כלל את מיטב להיטיה של אילנית העוסקים באהבה, רובם נכתבו על ידי משוררים ידועים. באלבום נכללה גם גרסה מחודשת של אילנית לשיר "חייך וחיי" של בועז שרעבי.

בשנת 1995 אילנית סגרה מעגל והוציאה את אלבום האולפן "חלום ברזילאי", שהכיל גרסאות בעברית לשירים ברזילאים מוכרים. באלבום זה חזרה אילנית לשתף פעולה עם אהוד מנור, שיצר את הנוסח העברי לשירים, ועם המוזיקאי קובי אשרת. בין השירים הבולטים: "אסור לסמבה למות", "שתי מזוודות בחושך", "חמישי-שי-שבת" ו"על פני האדמה". באותה שנה יצא אוסף הנקרא "נאסף תשרי, אוסף מס' 3", שרובו לא מרכז את להיטיה הגדולים, אלא יותר שירים מאלבומיה משנות השבעים והשמונים.

ב-1999 יצא אלבום אוסף של אילנית הנקרא "כך היה כך יהיה", והוא מורכב מחמישה תקליטורים. נכלל בו שיר חדש בשם "המלאכים הולכים על בהונות".

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור הראשון של המאה ה-21 הופיעה לצד נורית הירש במופע משותף וכן במופע "חמש הדיוות" לצד ירדנה ארזי, רותי נבון, שלומית אהרון ומרגלית צנעני. המופע המשותף עם הירש הוביל להוצאת האוסף "הנה ימים באים", המאגד להיטים של אילנית שהולחנו על ידי הירש. האוסף נפתח בגרסה מחודשת מ-2003 של "רק בינתיים".

בקיץ 2006 הוציאה אילנית שיר חדש לאחר הפסקה ארוכה. השיר, שנכתב על ידי קרן פלס (ושמו כנראה לא נחשף), הופק על ידי בן זוגה דאז של פלס, המוזיקאי איתי פרל. מדובר בשיר שכתבה פלס במיוחד לכבוד יום הולדתו החמישים של אביה וביקש מאילנית, זמרת שאותה הוא מעריץ, לבצע אותו במסיבת יום ההולדת. אילנית נענתה לבקשה ואמרגנה שלמה צח החליט שמדובר בשיר שכדאי להוציא לרדיו.

באפריל 2008 הוציאה את האלבום "ישראלית", בהפקתו של תומר הדדי, הכולל 10 שירים העוסקים בתרבות הישראלית (או "ישראליות"). משתתפים בו יוצרים ותיקים: רחל שפירא, נורית הירש, דודו ברק, יואב גינאי, שייקה פייקוב, וחיים קינן, לצד יוצרים צעירים: תומר הדדי ועמית צח, בנם של שלמה צח והזמרת אילנה אביטל. טרם צאתו, יצאו מהאלבום הסינגלים "ישראלית", שכתבו דודו ברק ותומר הדדי, "ארץ החידות", שכתב יואב גינאי והלחין הדדי ו"הענבים ממש טובים הקיץ" (חיים קינן/נורית הירש). באלבום נכללה גם גרסה מחודשת לשיר "ללכת שבי אחרייך". בשנת 2009 הופיעה בתפקיד אורח בטלנובלה "חשופים" כמגדת עתידות.

לאחר צאת האלבום יצא אוסף כפול של אילנית מסדרת "המיטב" של חברת NMC.

בשנת 2012 השתתפה בעונה השביעית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" בערוץ 2, אך פרשה בשל בעיות רפואיות בגב וברגל שנגרמו עקב מחלת העקמת.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966 נישאה לשלמה צח, ובשנת 1973 התגרשה ממנו.

לאחר מכן נישאה בשנית לנחום גת. מנישואין אלה נולד ב-22 בספטמבר 1975 בנה היחיד עמיחי, שהופיע עימה ב-1984 בקליפ לשירה "אם ובנה", שהופק במסגרת התוכנית "שעה טובה". מאוחר יותר התפרסם מהשתתפותו בתוכנית הטלוויזיה "המירוץ למיליון", שבה זכה במקום השני.

בסוף שנות השבעים התגרשה בשנית. מאוחר יותר פגשה את אלי טמיר ונישאה לו בשלישית. את בתו של טמיר מנישואיו הראשונים נטלי היא גידלה כבתה. מתגוררת כיום בכפר שמריהו.

אחיה, אליעזר (לצו) דר, איש גלי צה"ל לשעבר, כיהן כיושב ראש אגודת העיתונאים בתל אביב.

תחומי פעילות ושיתופי פעולה בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנית השתתפה בפסטיבלים רבים בישראל ובעולם ובתחרויות האירוויזיון. במהלך הקריירה העשירה שלה הופיעה באולמות החשובים בעולם, בין היתר בפסטיבלים בטוקיו ובאתונה, הספיקה להקליט במספר רב של שפות (בהן: אנגלית, פורטוגזית, ספרדית, צרפתית, סווהילית, יפנית וגאורגית).

עטיפת חלק שירי הפופ והייצוג של האוסף, "אי שם"

אילנית הרבתה לשתף פעולה עם צמד הכותבים מנור והירש והפכה רבים משיריהם ללהיטים, כמו "בשנה הבאה" ו"ללכת שבי אחרייך". היא הקליטה גם משיריהם של יוצרים נוספים, בהם רחל שפירא ("נחמה", "שיר של יום חולין", "חלק בעולם", "שיר על נחלים"), שמרית אור ("אל הדרך", "אני לא מאמינה", "רק הירח", "בשביל אל הכפר") ושייקה פייקוב ("ארץ ארץ", "רינגולי" ("אילן ואילנית")), "אחי גיבורי התהילה", "תבורכי ארצי", "בפרוט נבל ועוגב", "לאורך השדרה שאין בה איש", "חמסין של ניסן").

היא הוציאה יותר משלושים אלבומים, רבים מהם אלבומי זהב. זכתה לכמה וכמה ספיישלים טלווזיונים, ובהם התוכנית הראשונה שצולמה בצבע בישראל, בשנת 1973 בבימויו של ראלף ענבר. היא התבלטה בשירי פופ קלילים ובשירי ארץ-ישראל. "סמלה המסחרי" היה שערה הבלונדיני הארוך (הסמל הקודם היה צמות).

להיטים נבחרים (כולל את אלה של "אילן ואילנית")[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעם לאהוב
  • כבר אחרי חצות
  • אם ייפול הכוכב שלי
  • שיר של יום חולין
  • תבורכי ארצי
  • בפרוט נבל ועוגב
  • ארץ ארץ
  • אי שם
  • אהבתה של תרזה דימון
  • לכל אדם כוכב
  • בשנה הבאה
  • רק הירח
  • אהבה היא שיר לשניים
  • בללייקה
  • לאורך השדרה שאין בה איש
  • אל הדרך
  • ללכת שבי אחרייך
  • ושוב איתכם
  • רק בינתיים
  • חלק בעולם
  • נחמה
  • הנה ימים באים
  • פרפר נחמד
  • הבית של פיסטוק
  • הלב
  • ארץ נהדרת
  • אולי עוד פעם
  • ישראל שלי חוגגת
  • הילדים של סיוון

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנית הרבתה להקליט שירים בעברית ובשפות זרות, אשר חלקם הגדול יצא על גבי תקליטונים ואינם מופיעים באלבומיה הרשמים. רובם הגדול של תקליטונים אלו מצא את מקומו באוסף המחומש "כך היה כך יהיה" שיצא בשנת 1999.

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אילנית (1972) - אלבום הסולו הראשון של אילנית הנו תוצאה של שיתוף פעולה פורה בין הזמרת לבין המוזיקאי בועז שרעבי.
  • אילנית (1973).
  • שירו שיר לשמש (1974).
  • טיול לילי ושירים אחרים שאני אוהבת (1975) - גרסאות חדשות לשירי א"י (ארץ ישראל) ישנים.
  • אילנית, סולו? הופעה פומבית (1976) - אלבום הופעת הקברט הראשון של אילנית, שהוא אלבום ההופעה היחיד שהוציאה.
  • תקליט מס' 20 במקצב ברזילאי ובשירים נבחרים (1976) - כשם התקליט, זהו התקליט ה-20 במספר של אילנית והוא מורכב משירים בקצב ברזילאי ומשירים נבחרים שאילנית הקליטה.
  • רגשות מעורבים (1978).
  • אל הדרך (1981).
  • אולי עוד פעם (1984).
  • סרט בשחור לבן (1987).
  • בוא נתחיל מבראשית (1991).
  • חלום ברזילאי (1995) - אלבום שהוקדש לשירים ברזילאיים בנוסח עברי של אהוד מנור.
  • ישראלית (2008).

אלבומי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עֲמִיחַי בִּגְבוּל יַרְדֵן - אילנית בשירי ילדים (1969) - אלבומה הראשון של אילנית שהוקדש כולו לשירי ילדים.
  • אִילָנִית לִיְלָדִים (1970).
  • אילנית שרה אן-דן-דינו וגלי (תקליטון) (1971).
  • אילנית בשירי חג לילדים (1972).
  • שירי משוררים לילדים (1974).
  • להיטים לילדים (1974).
  • שירים שילדים אוהבים והשירים היפים של מרים ילן שטקליס (1976).

אלבומי אילן ואילנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אילן ואילנית (1967) - אלבום הבכורה של הצמד, שיצא אחר כך על גבי דיסק.
  • יחד ולתמיד (1968).
  • סביב לעולם (1968).
  • Jlan und Jlanit - האלבום הגרמני משנת 1970 של הצמד.
  • בשנה הבאה (תקליטון) (1970).
  • אילן ואילנית (1970) - אלבום שהניב להיטים כמו: "עכשיו עכשיו", "מיריקה", "שיר שבת", "עולם נהדר" ועוד.
  • שוב איתכם (1971).
  • ישראל שלי חוגגת (1973) - אלבומם האחרון של הצמד, שאחרי שהוא יצא, הוא התפרק.

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלהיטים הגדולים של אילנית (1973) - אוסף שיריה של אילנית שיצאו בתקליטונים.
  • להיטים לילדים (1974) - אוסף שירי ילדים אשר הכיל שירים שהושרו בפסטיבלי שירי ילדים שונים.
  • להיטי הזהב (1978).
  • ארבעה צדדים (1980) - אלבום אוסף אשר כלל שני תקליטים עם שירים שטרם יצאו באלבומיה הרשמיים של אילנית עד כה.‏[1]
  • מתנה לילדים (1983) - אוסף שירי ילדים, בין השאר בולט שיר הנושא מתוך תוכנית הטלוויזיה "בבית של פיסטוק".
  • עכשיו כולם ביחד (1985) - ספר השירים הראשון של אילנית, במקביל לתקליט אוסף זה, שאליו הוקלטו במיוחד שיר הנושא והשיר "בללייקה".
  • 21 הלהיטים הגדולים של אילנית (1991) - כולל שירים של הצמד "אילן ואילנית".
  • כבר אחרי חצות - אוסף שירי אהבה (1994) - אוסף להיטיה של אילנית העוסקים באהבה. רוב השירים נכתבו על ידי משוררים ידועים. נכלל באוסף חידוש לשיר "חייך וחיי" של בועז שרעבי.
  • נאסף תשרי, אוסף מס. 3 (1995) - אוסף שירים של אילנית, אך לאו דווקא הלהיטים הגדולים, אלא שירים שהופיעו מאלבומיה משנות השבעים ושנות השמונים.
  • כך היה כך יהיה - האוסף המחומש (1999) - אוסף בן 5 דיסקים, המאגד את כל שיריה המובחרים של אילנית מ-34 שנות קריירה. לצד השירים שהופיעו בעבר באלבומיה הרשמיים של הזמרת, מופיעים לראשונה שירי בונוס, כדוגמת שירם המשותף של הצמד אילן ואילנית משנת 1998 "שלא יגמר" שהוקלט לכבוד שנת היובל למדינה, וכן שיר אחד חדש שהוקלט במיוחד לאוסף "המלאכים הולכים על בהונות" (ר. שפירא/נ. הירש). חלקי האלבום הם: ללכת שבי אחריך ׁׁ- אוסף שירי ארץ ישראל, כל מקום - אוסף שירים בינלאומיים, אי שם - אוסף שירי הפופ והייצוג, ושוב איתכם - אוסף שירי אילן ואילנית, שיר של יום חולין - אוסף הבלדות.
  • הנה ימים באים - אילנית & נורית הירש - האוסף (2003) - אוסף שירי אילנית שהולחנו על ידי נורית הירש, אליו הוקלט חידוש לשיר "רק בינתיים". יש המוסיפים לשם האלבום את המשפט "מופע משותף".
  • אילנית - המיטב (2008) - אוסף כפול עם מיטב הלהיטים של אילנית, וכן של הצמד "אילן ואילנית".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 יוסי חרסונסקי, אילנית: ארבעה צדדים, מעריב, 8 באוקטובר 1980.