איי מריאנה
איי מריאנה (Mariana Islands) ולעתים המריאנה (במאה ה-20 נקראו גם "איי הגנבים") הם קבוצת האיים הצפוניים ביותר שבאיי מיקרונזיה במערב האוקיינוס השקט, הנמצאים בשליטת ארצות הברית, מטעם האו"ם. שטח האיים הוא 1007 קמ"ר, מגואם עד קרוב ליפן. מבחינה פוליטית נחלקים האיים לשתי יחידות נפרדות - גואם (האי הדרומי ביותר) ואיי מריאנה הצפוניים.
רוב התושבים הם בני תערובת (אינדונזים, ספרדים, פיליפינים ויפנים) שעוסקים בחקלאות, ומגדלים בעיקר קוקוס, אורז, טבק, סוכר וכותנה. מלבד אלו, במספר איים יש מחצבים שונים, כגון מנגן.
היסטוריה [עריכה]
האירופי הראשון שהגיע אל האי הוא פרדיננד מגלן, בשנת 1521. בשנת 1667 התיישבו באיים מיסיונרים ספרדים, שנשלחו מטעם מריאנה, מלכת ספרד.
ספרד דרשה רשמית את השליטה באיים וכי ייקראו על שם המלכה מריאנה, כפי שאכן קרה.
לאחר מלחמת ספרד-ארצות הברית, ויתרה ספרד על החלק הדרומי של האיים, והשאירה לעצמה את החלק הצפוני, שאותו מכרה מאוחר יותר לגרמניה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נלקחו שטחים אלו מגרמניה, וחבר הלאומים החליט להשאיר אותם בחזקת האימפריה היפנית, מלבד גואם, שנשאר בידי ארצות הברית, ואף הוא כיום טריטוריה בידי ארצות הברית.