בוריס ברזובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בוריס אבּרמוביץ' בַּרַזובְסְקירוסית: Борис Абра́мович Березо́вский; שמו הרשמי באנגליה: פלאטון אלנין; באנגלית: Platon Elenin;‏ 23 בינואר 194623 במרץ 2013) היה איש עסקים רוסי בן לאב יהודי, אחד מהאוליגרכים הרוסים - אנשי עסקים שצברו עושר רב אחרי התמוטטות ברית המועצות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזובסקי נולד במוסקבה לאב יהודי ולאם שאביה היה יהודי. בשנת 1967 סיים לימודים במכון ליערנות במוסקבה במגמת מחשבים, ובשנת 1973 סיים את לימודיו באוניברסיטת מוסקבה במגמת מתמטיקה שימושית. קיבל תואר דוקטור בשנת 1983. לאחר מכן נבחר להיות חבר בהתכתבות באקדמיה הרוסית למדעים בשנת 1991, וראש מעבדה במכון לבעיות ניהוליות של האקדמיה. באותה התקופה פרסם מעל 100 עבודות מחקר מדעיות.

ברזובסקי החל להתעסק בענייני עסקים בשנת 1989 תחת ה"פרסטרויקה", דרך קנייה ומכירתם מחדש של מכוניות מסוג AutoVAZ, או בשם המוכר יותר שלהן "לאדה". בשנת 1992 הוקמה חברת למכירת מכוניות חדשה בשם "LogoVaz", עם ברוזבסקי כנשיאה של החברה. החברה הפכה להיות מאוד מוצלחת בסחר של מכוניות הלדה. הרווח העיקרי של החברה הגיע מייצוא מזויף של מכוניות הלדה, אשר נקנו לשם מכירתם מחדש בחו"ל, למרות שבעצם נמכרו בשווקים פנימיים. במשך תקופת האנרכיה ששררה ברוסיה בשנות ה-90, ברזובסקי, כמו הרבה אנשי עסקים, סומן על ידי המאפיה הרוסית, שהייתה מאוד חזקה במוסקבה באותה העת. ברזובסקי הצליח להינצל מכמה ניסיונות התנקשות. בשנת 1994, בעוד המרצדס שלו החלה לצאת ממפקדתו, פצצה ענקית אשר הוטמנה בה התפוצצה, וגרמה לעריפת ראשו של הנהג של ברזובסקי, אך הוא עצמו נותר ללא פגע.

ב-1993 עלה ברזובסקי לישראל, אך שנה לאחר מכן עזב את המדינה ואף ויתר על אזרחותו. בהמשך התנצר‏[1].

במשך כהונתו של בוריס ילצין כנשיא רוסיה, ברזובסקי היה בין אנשי העסקים אשר קיבלו גישה לנשיא. הוא ניצל את קשריו הפוליטיים כדי לרכוש חלק מהחברות המקומיות, בהן AutoVAZ עצמה, חברת התעופה אארופלוט, וכמה נכסי נפט, אותם ארגן לחברת סיבנפט. ברזובסקי הקים בנק כדי לממן את פעולותיו, כמו כן רכש ברזובסקי כמה תחנות טלוויזיה. אחזקות אלה בתחנות הטלוויזיה, סיפקו את התמיכה הנחוצה לבחירתו מחדש של בוריס ילצין לנשיאות בשנת 1996. עם תחנות הטלוויזיה נימנות ORT ו TV6. ברזובסקי גם רכש את העיתונים Nezavisimaya Gazeta (העיתון הבילתי תלוי), Novye Izvestiya (ידיעות חדשות), וKommersant (המנהל). בשנים 1996 - 1997 הוא היה סגן המזכיר של מועצת הביטחון של רוסיה.

ברזובסקי היה תומך מוביל בליברליזציה בכלכלה ובפוליטיקה של רוסיה. לעתים קרובות נהג להתערב בפוליטיקה, בעזרת השקעות במדיה הליברלית, באמצעות קנדידטים פיננסיים ליברליים, הצהרות פוליטיות ועוד.

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה שהחליף את בוריס ילצין בשנת 1999, לא אהב את השקפותיו של ברזובסקי לגבי צ'צ'ניה, או את כוחו הפוליטי, ופתח בחקירה על פעולות העסקים שלו. מחשש ממאסר, ברח ברזובסקי ללונדון, שם קיבל מקלט מדיני. הוא נאשם בהונאה ושיתוף פעולה פוליטי, אך ממשל רוסיה לא היה מסוגל לקבל אותו לידיו. ברזובסקי מתח ביקורת חריפה על האדמיניסטרציה הרוסית החדשה. הוא טען שפוטין יביים מהפכה במקום לעזוב את תפקידו עד 2009, כפי שנדרש על פי החוקה הרוסית.

בשנת 2003 שינה ברזובסקי באופן רשמי את שמו לפלטון אלנין. לא ניתנה הסיבה להחלפת שמו, אך פלטון הוא שמה של הדמות הראשית בסרט Tycoon, סרט אשר מבוסס על חייו. בדצמבר 2003 אושר לברזובסקי לטוס תחת שמו החדש לגאורגיה, דבר שעורר רתיחה פוליטית בינה לבין רוסיה.

בשנים האחרונות עשה ברזובסקי עסקים עם ניל בוש, אחיו הצעיר של נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, על ידי השקעה בחברה שלו משנת 2003. בשנת 2005 נפגש ניל עם ברזובסקי בלטביה, ודבר זה גרם למתח בין לטביה לרוסיה.

בספטמבר 2005, זמן קצר לאחר שראש ממשלת אוקראינה יוליה טימושנקו פוטרה על ידי הנשיא ויקטור יושצ'נקו, האשים נשיא אוקראינה לשעבר לאוניד קראבצ'וק את ברזובסקי במימון קמפיין הבחירות של יושצ'נקו, ואף פרסם מסמכים המראים העברת כספים מחברות שהיו לטענתו בבעלותו של ברזובסקי לחברות שהיו לטעתו בבעלותם של תומכים רשמיים של יושצ'נקו. ברזובסקי אישר שהוא אכן נפגש בלונדון עם נציגים של יושצ'נקו לפני הבחירות , ואף שהכסף אכן הועבר מחברות בבעלותו, אך סירב להכחיש או לאשר, שבחברות שעליהם הועבר הכסף, נעשה שימוש בקמפיין הבחירות של יושצ'נקו. מימון של קמפיין בחירות על ידי אזרחים זרים, נחשב ללא חוקי באוקראינה.

בינואר 2006, הצהיר ברזובסקי בראיון לתחנת רדיו מבוססת ממוסקבה שהוא מתכוון להפיל בכוח את האדמיניסטרציה של ולדימיר פוטין.

ברזובסקי נישא שלוש פעמים, והיה אב לשישה ילדים. הוא בילה את רוב זמנו באחוזתו שבלונדון. הוא הקדיש את עיקר זמנו לחתירה תחת המשטר הנוכחי ברוסיה, ובמסגרת פעילות זו היה מעורב בין השאר באירועים שהובילו לבחירתו של ויקטור יושצ'נקו כנשיא אוקראינה, מול המועמד שנתמך על ידי ולדימיר פוטין, ויקטור יאנוקוביץ'.

בשנת 2013, ב-23 במרץ, נמצא ברזובסקי מת בביתו בקרבת בירת אנגליה, לונדון. על פי הדיווח ברשת סקיי, הוא התאבד ונמצא בחדר האמבטיה שלו. בדיקה פתולוגית שנערכה לאוליגרך העלתה כי הוא מת כתוצאה מתלייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]