הבה נגילה

הבה נגילה הוא פזמון עברי, מן המפורסמים ביותר בעולם, שזכה למעמד של שיר עם.

מקור הלחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי גרסה אחת^[1], כותב הפזמון הוא אברהם צבי אידלסון, הנחשב לאבי המוזיקולוגיה העברית, המעשה הוא כדלקמן: כאשר נכנסו צבאות הגנרל הבריטי אדמונד אלנבי לירושלים ביום ראשון של חנוכה בשנת תרע"ח (1917), התעוררה שמחה רבה ביישוב היהודי, ורבים אף ראו במאורע סימן לביאת המשיח. אידלסון החליט לחבר פזמון לציון המאורע הגדול. הוא בחר מנגינה של ניגון חסידי ששמע אצל חסידי סדיגורה בירושלים ונרשמה על-ידו שנתיים קודם לכן, שינה אותה במקצת, כתב מילים למנגינה וכך נוצר הפזמון. הפזמון הושמע לראשונה בנשף שהתקיים בירושלים באותה שנה וזכה להצלחה רבה.

לפי הגרסה השנייה, הכותב הוא מי שהיה אז תלמידו של אידלסון, החזן משה נתנזון, שהלחין כמה מנגינות יהודיות מוכרות. לפי גרסה זו, נתנזון הלחין את השיר בהיותו בגיל 11 בעת תחרות כיתתית. לדברי בתו, אביה קיבל תחילה את הקרדיט על הלחנת השיר, אך לאחר שנים הפכה הדעה הרווחת להיות כי אידלסון הלחין את השיר, בשל מעמדו הבולט במוזיקולוגיה העברית וצניעותו של אביה.

המוזיקאית רוברטה גרוסמן, מפיקת הסרט "הבה נגילה", אומרת כי לדעתה אידלסון ונתנזון היו אנשים הגונים, וכי היא לא חושבת שהמשפחות שלהם משקרות בהקשר הזה; אלא שהיה שם שיתוף פעולה בין המורה לתלמיד בתהליך חיבור הפזמון, שנתפס באופן שונה אצל כל אחד מהם^[2].

מילות הפזמון הן: ”הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה, הָבָה נְרַנְּנָה, עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ” עם זאת, בנוסח המקורי של אידלסון נכתב "עורו נא אחים בלב שמח".

שלא כפי שנטען בעטיפת אחד התקליטים בו מופיע השיר, מקור המילים אינו מתהילים, למרות שהצירוף "נגילה ונשמחה" מופיע בתהילים, קי"ח, כ"ד.

היו ששיבשו את מילות הפזמון והבינו אותן כ"מוכרחים להיות שמח" (ומכאן הביטוי). ניתן להניח כי השיבוש נבע בעיקר מהשמעת הפזמון לעולים ולתושבים יהודים בחו"ל, שלא הכירו את המילים הספרותיות "עורו אחים בלב שמח".

הניגון החסידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחן השיר מבוסס על ניגון חסידי עתיק שמקורו מחצר וורקא, הניגון הושר גם בהרבה החצרות החסידיות, חסידות אלכסנדר שהיא הממשיך של וורקא, בהן חסידות חב"ד, חצרות בית רוז'ין, חסידות קרלין וחסידות בעלז. בחסידות בעלז ובחסידות סקווירא שימש לחן זה לניגון ההקפה השביעית בשמחת תורה.

לאחר תחילת השימוש החילוני בשיר, הורה האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלז^[3] להפסיק לזמר את הלחן, וכך גם ברוב החצרות הפסיקו לשיר את הניגון. למרות זאת בחסידות סקווירא המשיכו כל השנים לנגן את הלחן בשמחת תורה לפנות בוקר.

בחנוכה ה'תש"ע, קרא הרב יצחק גינזבורג "להחזיר עטרה ליושנה" ולחזור ולנגן ניגון זה^[4].

במוצאי שמחת תורה תשע"ד אמר האדמו"ר מבעלזא לחסידיו כי ניתן לחזור לשיר ניגון זה^[5].

בחג הסוכות תשע"ו 2015 ביקש האדמו"ר מויזניץ לשיר את הלחן - ללא המילים - בשמחת בית השואבה, כשהוא מקדים שמדובר בשיר חסידי עתיק שנלקח על ידי הציונים, ועל החסידים מוטל להשיבו למקורו^[6].

הלחן הוא בסולם פריגיש הנחשב לחריג במוזיקת פופ מערבית, אך פופולרי במוזיקה חסידית.

בתרבות העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר בוצע לראשונה ב-1918 וב-1922 הוקלט ויצא לאור על תקליט של חברת Polydor^[7]. ההקלטה הופצה בקהילות יהודיות באירופה ובארצות הברית. השיר הגיע לניו יורק שהייתה מרכז יהודי ומוזיקלי גם יחד, ותוך זמן קצר זכה לפופולריות רבה. הלחן הקליט והקצבי והמילים העבריות הפשוטות הפכו אותו ללהיט באוכלוסייה היהודית, והוא הפך לסימן הכר של חגיגות יהודיות ומושר בחתונות, ברי מצווה ובנות מצווה.

גם זמרים לא יהודים אימצו את השיר וביצעו אותו בהופעות ובכך הרחיבו את הפופולריות שלו בארצות הברית, ובהמשך בכל העולם, והקנו לו מעמד של סטנדרט מוזיקלי. אף שנכתבו לו מילים גם בשפות אחרות, ברוב הביצועים של השיר מושמעות המילים העבריות במלואן (לפעמים בשינויים שמקורם באי הבנת השפה), ולכן הוא כנראה השיר העברי הידוע ביותר בעולם.

הזמר הארי בלפונטה הגדיר את "הבה נגילה" כאחד משני עמודי התווך של הקריירה שלו (יחד עם "שיר סירת הבננה" (Day-O (The Banana Boat Song))), והעריך כי רבים מיהודי ארצות הברית התוודעו אל השיר לראשונה בביצועו.

זמר הפופ הפרסי ויגן דרדריאן ביצע קאבר לשיר "הבה נגילה"^[8]. נוסף לכך ויגן הוציא לאור את השיר "شاید بیایی" (בתעתיק לאנגלית: "Shayad Beeyaie"; בתרגום לעברית: "אולי תבוא"), אשר משתמש במקצב השיר "הבה נגילה".

קיימים גם ביצועים אינסטרומנטליים של השיר וקטעים ממנו משמשים כמוטיב בשירים ויצירות אחרות. מתעמלות בהתעמלות אומנותית, בהחלקה על סקטים ועוד, השתמשו בשיר כמנגינת ליווי בתחרויות בינלאומיות ובאולימפיאדה^[9]. בנוסף, ריקוד הבה נגילה הוא ריקוד מפורסם בקרב להקות מחול^[10].

ביוני 2023 פרסם ה"ניו יורק טיימס" על חידוש השמעת השיר באירופה וברחבי ארה"ב בברים, במסיבות, במועדוני לילה, באצטדיוני ספורט ועוד^[11].

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין האמנים שהקליטו את הפזמון או ביצעו אותו בקביעות נמנים:

אמנים ישראליים: יפה ירקוני, ריקה זראי, רן ונמה, חבצלת רון ועוד
הפסנתרן אירווינג פילדס
דלידה
הארי בלפונטה
ג'וזפין בייקר
דריו מורנו
הגיטריסט דיק דייל
בוב דילן
קוני פרנסיס
האחיות ברי
לילה פורוהר (אנ')

כמו כן, השיר בוצע במלואו או בחלקו בהופעות חיות של אמנים פופולריים, ובהם

בספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי קבוצות הכדורגל אייאקס וטוטנהאם הוטספר, נוהגים לעיתים לשיר את "הבה נגילה" כשיר עידוד. בישראל אוהדי מכבי תל אביב נוהגים לשיר אותו לעיתים קרובות. השיר בביצוע אינסטרומנטלי שימש כמוזיקת רקע בתרגילי התעמלות לנשים במכשיר הקרקע, התעמלות אמנותית והחלקה אמנותית של ספורטאים רבים. באולימפיאדת לונדון בשנת 2012, ביצעה המתעמלת אלי רייזמן את תרגיל הקרקע שלה כשברקע מתנגן השיר. על ביצוע זה זכתה במדליית זהב בתחרות. לדבריה של רייזמן, היא בחרה בשיר כמחאה על הימנעות הוועד האולימפי מציון 40 שנה לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן^[12]. לאחר הביצוע המרגש והסימבולי הזה באולימפיאדה, הוזמנה רייזמן להדליק את הלפיד בטקס הפתיחה של המכביה ה-19. במהלך עונת 20–2019 אוהדי מכבי תל אביב בכדורסל החלו לשיר את השיר בניצחונות הבית של הקבוצה. באולימפיאדת טוקיו המתעמלת הישראלית לינוי אשרם ביצעה את תרגיל הסרט שלה בהתעמלות אומנותית עם השיר ברקע וזכתה במדליית זהב.