הבלתי חוקיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרזת הסרט

הבלתי חוקיים (או הבלתי לגאליים, מוכר גם בשם לא תפחידונו) הוא סרט משנת 1948 שצולם בנתיבי ההעפלה מאירופה לארץ ישראל. הסרט משלב עלילה בדיונית, שבמרכזה זוג מעפילים, בצילומים תיעודיים. הסופר היהודי-אמריקאי מאיר לוין כתב, הפיק וביים את הסרט. ארבעה אנשי צוות - לוין, השחקנים טרסקה טורס ויענקל מיכאלוביץ (לימים יצחק מיכאלי), והצלם ברטראן הס - הפליגו בדצמבר 1947 באוניית המעפילים "לא תפחידונו". הם השתלבו בין המעפילים, ונעצרו לימים ספורים אחרי שהאונייה נתפסה בידי הבריטים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוג ניצולי שואה, שרה (טרסקה טורס) ומיכה (יענקל מיכאלוביץ) וילנר, מנסים לחדש את חייהם בפולין. הם מבקרים בכפר הולדתו של מיכה ומגלים שלא נותר בו אף יהודי. הם מתיישבים בבית נטוש בורשה ומבקרים בחורבות הגטו. שרה מודיעה למיכה שהרתה, והיא רוצה שהילד ייוולד בארץ ישראל. השניים יוצאים לדרך בקבוצת מעפילים, אך נאלצים להיפרד כאשר מיכה נעצר בגבול צ'כוסלובקיה. שרה ממשיכה לבדה לווינה, ממתינה שם למיכה במשך כמה שבועות, ומתנדבת בבית החולים רוטשילד המטפל בפליטים. היא מסכימה להפליג לבדה באוניית מעפילים מחשש שבשלב מאוחר יותר של ההריון לא תוכל להפליג כלל. בינתיים מיכה משתחרר, והשניים מתאחדים על אוניית המעפילים לא תפחידונו. האונייה מפליגה מאיטליה לארץ ישראל, ונעצרת על ידי משחתות בריטיות.

הפקת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין החליט להפיק את הסרט בעקבות פרשת אוניית המעפילים אקסודוס. הוא פנה אל ארגון ידידי ההגנה בארצות הברית, אשר מימן את ההפקה וסייע ביצירת קשר עם תנועת הבריחה ומנגנון ההעפלה באירופה. לוין כתב באוטוביוגרפיה שלו כי שכנע את אנשי הארגון לתמוך במיזם בנימוק "נניח שבימי יציאת מצרים הייתה מצלמה והייתה אפשרות לתעד את האירוע. מה הייתם חושבים לו מנהיגים יהודים היו מונעים זאת?"

השילוב בין סרט תיעודי לסרט עלילתי נוצר כדי לשמור על רציפות למרות הצורך לצלם בכל קטע קבוצת פליטים אחרת, אך גם בהשפעת הקולנוע האירופאי של סוף שנות ה-40.

לוין גיבש בפריז צוות מצומצם ובו שלושה אנשים. טרסקה טורס, אשתו לעתיד של לוין, הייתה אז סופרת מתחילה, אלמנת מלחמה ואם לילדה בת שנתיים. יענקל מיכאלוביץ (לימים יצחק מיכאלי) היה מורה במוסד ליתומים. לא היה להם ניסיון קודם במשחק. הצלם הראשון, אנדרה קאוביין, פרש עקב הקשיים הפיזיים במסע. הצלם השני, ז'אן-פול אלפן, עזב ערב ההפלגה בגלל התחייבויות קודמות. הצלם השלישי, ברטראן הס, היה עובד של חברת החדשות פאתה, והושאל תמורת צילומים מן ההפלגה.

לאחר קשיים רבים הצליחו לצלם את הסרט, להבריח את הסלילים מחוץ לארץ-ישראל ולערוך אותו. גרסה קצרה של הסרט הופצה לפני קום המדינה וזכתה להדים רבים. אך ריבים בין מאיר לוין לבין הארגון היהודי-אמריקני שמימן את הסרט הביאו לכך שהגרסה הארוכה הופצה רק לאחר קום המדינה.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליאת שטייר-לבני, "סיפור הפקתו של - The Illegals הסרט הראשון באורך מלא שתיעד עליה בלתי לגאלית", עיונים בתקומת ישראל 15, עמ' 393-412