מולדת (אוניית מעפילים)

"מולדת"

מסלול ההפלגה של "מולדת"

מולדת הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעלייה ב' של "ההגנה". נקראה על שם הרצון הלאומי היהודי למולדת בארץ ישראל.

קורותיה

נבנתה בשנת 1876 כאוניית פיורדים בעלת מבנה צר וגבוה; תפוסה 750 טון; מנוע דיזל; 7-10 קשר; שמות קודמים: "San Felipe", "הנשר". אנשי המוסד לעלייה ב' רכשו את האונייה בשוודיה. ובה החלו עבודות ההכנה של האונייה להפלגה, והושלמו במרסיי, כחלק מההכנות הוקמו בה 1600 מקומות לינה, חלקם במבנה נוסף מעל סיפונה העליון, שירותים ומטבח. רב החובל והצוות היו ספרדים. מפקד האונייה היה איש הפלי"ם פבי גבר ולצדו צבי כצנלסון מהפלי"ם – אחראי על המים וחלוקת המזון; אלכס שכט מהפלי"ם - הדריך מעפילים בפעילויות עזר שונות; שרגא - חבר קיבוץ דגניה - שליח, גדי הילברום - מהפלי"ם, ואהרן שכטמן, גדעוני מנחם בן-ימי, מעפיל שלמד אלחוט בקורס של פלי"ם במרסיי.

1,568 המעפילים הגיעו במשאיות אל אתר עגינת האונייה במטפונטו, דרום איטליה. כבל נמתח מן האונייה אל החוף, והמעפילים הועברו בסירות גומי לאורך הכבל. המעפילים, רובם צעירים, כללו קבוצות נוער מכל הזרמים, נשים רבות בהריון, מרביתן ממזרח אירופה. המעפילים התארגנו בקבוצות, והיו בעלי תפקידים שארגנו את החיים באונייה בעזרת המלווים.

ההפלגה

הספינה הפליגה ב-23 במרץ 1947, בשעה 02:00. נתיב ההפלגה המתוכנן כלל את כרתים, רודוס, כף אנאמור (החוף הדרומי של טורקיה), כף אנדריאס (הקצה הצפון-מזרחי של קפריסין), דרומה במקביל לחופי סוריה ולבנון, עד חופי ארץ ישראל.

היציאה הייתה בים סוער. מתחילת הפלגתה האונייה נטתה שמונה מעלות בגלל חוסר התאמתה למספר הנוסעים הגדול, מטען אחר, ופחם להנעתה. הצוות השליך את רפסודות ההצלה מהסיפון העליון, וחפצים מיותרים אחרים לים בניסיון לאזן אותה. אולם ככל שחלף הזמן כך גברה ההטיה של הספינה והפכה למסוכנת. במשך כל ימי ההפלגה נערכו ניסיונות לאזן את הספינה על ידי הנעת הנוסעים והעברת חפצים מצד לצד. המצב החמיר כאשר, נוסף על הפחם הניצרך, מחסני המזון ומכלי המים התרוקנו אף הם. באזור קפריסין, כאשר הספינה נטתה כ-20 מעלות ומעלה, החלו לחדור מים לחדר המכונות, ומשאבות המים חדלו מפעולתן. אז יצאה המכונה הראשית מכלל פעולה, והיה צורך להזעיק עזרה לאחר תיאום עם מפקדת "ההגנה" בארץ ישראל.

ב-29 במרץ 1947 בשעה 11:00, התגלתה הספינה על ידי מטוס בריטי. אחר הצהריים הגיעו שתי משחתות בריטיות. בחצות אותו יום, בהיותה באזור קפריסין, הודיעה האונייה על קלקול במכונותיה. ב-30 במרץ שידרה הספינה קריאות אס.או.אס, לאחר שנטתה בצורה מסוכנת לצדדים. בשעה 13:00 קרבו המשחתות, שנענו לקריאת החירום. התנהל דו-שיח עם אנשי הספינה. הבריטים הפצירו באנשי הספינה להסגיר את עצמם, מפני שמצבם מסוכן מאוד. משלחת מעפילים עברה למשחתת הבריטית כדי לנהל משא ומתן על העברתם. המשחתת הבריטית נצמדה אל האונייה, והחלו בהעברת המעפילים. תחילה הועברו נשים וילדים. בסך הכל הועברו 500 בני אדם למשחתת ו-250 בני אדם לספינות סיור. השאר נשארו באונייה שנגררה לחיפה. בזמן המפגש והעימות עם הבריטים המשיכו המלווים והגדעוני בקשר עם מפקדת "ההגנה" בארץ, והתמידו בכך עד לכניסתה של האונייה לנמל חיפה.

ב-31 במרץ הורדו המעפילים ורובם נשלחו לניקוסיה, לאחד ממחנות המעצר בקפריסין, מלבד החולים והנשים ההרות.

מפקדת ההגנה פקדה על המלווים אנשי הפלי"ם להסתתר כדי להתחמק ממעצר. שרגא, אלכס, צבי, אהרון והגדעוני מנחם בן-ימי הסתתרו בשיפולי ספינה ופרט לאחרון חולצו בשלום. פבי גבר והצוות הספרדי יצאו עם המעפילים לספינת הגירוש. מנחם קפץ לים וניסה לשחות לשובר הגלים, אך נתפס והועבר למחנה המעצר בעתלית. בשלב מאוחר יותר יצא גד וארבעה עובדי האונייה הזרים זרים לצרפת. פבי גבר יצא כעבור מספר שבועות בדרכון מזויף מחיפה לגנואה, אחר כך הגיע לצרפת.

קישורים חיצוניים

• "מולדת", באתר פלי"ם
• האנייה "מולדת", באתר מוזיאון ההעפלה וחיל הים