הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי
British Indian Ocean Territory
Flag of the British Indian Ocean Territory.svg Coat of arms of the British Indian Ocean Territory.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: In tutela nostra Limuria - "לימוריה בחזקתנו"
המנון לאומי: האל נצור המלכה
I Vow to Thee, my Country
מיקום הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי
יבשת אסיה
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
דייגו גרסיה
7°18′0″S 72°24′0″E / 7.30000°S 72.40000°E / -7.30000; 72.40000
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלכה
- נציב
מלכה
אליזבת השנייה
קולין רוברטס
הקמה

8 בנובמבר 1965
שטח[1]
- דירוג עולמי
54,400 קמ"ר 
128 בעולם
אוכלוסייה ‏ ()
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
נפש 
(ללא דירוג)
נפש לקמ"ר
(ללא דירוג)
מטבע דולר אמריקני ‏ (USD)
אזור זמן UTC +6
סיומת אינטרנט .io
קידומת בינלאומית 246+

הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודיאנגלית: British Indian Ocean Territory) מכילה 2,300 איים שמשתייכים לארכיפלג צ'גוס (Chagos). הם ממוקמים במרכז האוקיינוס ההודי, בערך במחצית הדרך בין אפריקה לאינדונזיה, 6 מעלות דרומית לקו המשווה, כ-1,770 ק"מ מסיישל, 2,000 ק"מ ממאוריציוס וכ-2,500 ק"מ דרומית להודו.

הטריטוריה שייכת לממלכה המאוחדת (בריטניה), אם כי יש לה מעמד עצמאי. האי הגדול ביותר והיחיד שמיושב הוא דייגו גרסיה, והוא הדרומי ביותר. היישוב היחיד על האי הוא בסיס צבאי אמריקאי-בריטי. הארכיפלג משתרע על שטח של 54,400 קמ"ר, שממנו כלל השטח היבשתי של האיים הוא רק 60 קמ"ר, רובו (44 קמ"ר) בדייגו גרסיה. אוכלוסיית הטריטוריה הוערכה ב-2004 ב-4,000 נפשות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים התגלו בשנים הראשונות של המאה ה-16, על ידי שייטים פורטוגזים שנתנו לאי דייגו גרסיה את שמו. במשך שלוש מאות שנה נשכחו האיים עד אשר בסוף המאה ה-18 (1763 ואילך) הגיעו מספר משלחות בריטיות וצרפתיות לאיים, וסקרו ומיפו אותם. בעקבות המשלחות הללו ניסו הצרפתים והבריטים לישב את האיים, אך ללא הצלחה. שני הצדדים ניסו להקים במקום נמל שישמש כנקודת עצירה בשיט באוקיינוס ההודי. במהלך התקופה שהו באי מספר חיילים שננטשו או ששרדו מאוניות שטבעו. הם חיו ברעב ומחלות.

לבסוף ב-1793 הצליחו הצרפתים ששלטו במאוריציוס ליישב את האי, והקימו בו מפעל לעיבוד תוצרי הקוקוס. הם הביאו עימם לאיים עבדים שחורים מאפריקה. לאחר נפילת נפוליאון, בשנת 1814, השתלטו הבריטים על כל הטריטוריות הצרפתיות באוקיינוס ההודי ובכללן ארכיפלג כגוס, סיישל ומאוריציוס.

תחת השלטון הבריטי התבססו המטעים בדייגו גרסיה והוקמה שם אף מושבת מצורעים. המקום שימש גם כתחנת הצטיידות בפחם לאוניות בדרכן לאוסטרליה. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1859 נספרו שם 267 גברים, 45 נשים ו-46 ילדים. מתוך האוכלוסייה רק 20 היו ממוצא אירופי.

הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי (BIOT) נוסדה ב-8 בנובמבר 1965 ואיגדה בתוכה את הארכיפלגים צ'גוס, אלדברה, פרקוור ואיי דה-רוש. הם הופרדו מהקולוניה הבריטית במאוריציוס, כדי למנוע את איבוד השליטה הבריטית בהם עם יציאתה של מאוריציוס לעצמאות. לטענת הבריטים הם שילמו מענק של 3 מיליארד לירות שטרלינג כפיצוי למאוריציוס על ההפרדה. כאשר הוקמה סיישל, ב-1976, הועברו לשליטתה הארכיפלגים אלדברה, פרקוור ואיי דה-רוש. כתוצאה מכך נשארה הטריטוריה עם ארכיפלג בודד.

בשנת 1966, בשיאה של המלחמה הקרה, החלה ארצות הברית בשיתוף בריטניה לבנות בסיס אווירי בדייגו גרסיה. לצורך בניית הבסיס הוגלו 2,000 תושבי האי למאוריציוס ולסיישל. בשנת 2000 הכיר בית משפט בריטי בזכויות של התושבים הללו, העניק להם אזרחות בריטית והורה למצוא פתרון לבעיה. עד היום לא נמצא פתרון כזה.

בשנת 2016 יפוג חוזה החכירה של הבסיס הצבאי. סיישל ומאוריציוס תובעות בעלות על האיים.

שלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטריטוריה שייכת לכתר הבריטי ולכן הריבון שלה הוא המלכה אליזבת השנייה. היא אחראית למנות את הנציב ששולט באיים ואת עוזרו המנהלי. שניהם יושבים דרך קבע במשרד החוץ והמושבות הבריטי בלונדון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014