ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נח היה דמות תנ"כית מפורסמת, אשר בדורו התרחש המבול המפורסם. סיפור המבול ותולדות חייו מתואר בפרשה הקרויה על שמו, בספר בראשית. נח חי במשך כ-950 שנה, וכונה על ידי התורה, כאיש צדיק ותמים בדורותיו.

תולדותיו[עריכת קוד מקור]

נח נולד בשנת א'נ"ו לבריאת העולם, ללמך בן מתושלח. התורה מבארת את בחירת ופירוש שמו, כתקוה וצפיה שיקל במעשיו בעתיד, על הקללה שרבצה על העולם, החל מחטא עץ הדעת, כלשון המקרא[1]: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרֲרָהּ ה'". על פי המדרש[2], מתואר שקודם לידתו של נח, הזהיר מתושלח את בנו למך, שהוא עתיד להוליד ילד שישקם את העולם, ולכן הורה לו לא לקרוא בשמו (נח), שמא המכשפים ישלטו בו ויהרגו אותו[3], ולכן לאחר שנולד כינה אותו בשם "מנחם", מהטעם שבאם בני האדם בדורו, יחזרו בתשובה, הוא ינחם אותם[2].

על פי אחד המדרשים עד לידת נח, נולדו אנשים ללא פיסוק באצבעות, וכאשר ראה למך שנח לומד עם פיסוק הבין שהוא זה שיתקן את המחרשה[4]. נח נולד כשהוא מהול, עובדה שגרמה למלך אביו לומד שהוא "ינחמנו", משום שקללת הקב"ה על האדמה, עתידה לפסוק רק כאשר יוולד אדם מהול[5].

בתלמוד[6] מובא מחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש, אודות הגדרת צדקותו במקרא, שהתבטאה עליו בכינוי "איש צדיק תמים בדורותיו"[7]. לדעת רבי יוחנן, רק בדורותיו חל עליו ההגדרה, ואילו בדורות אחרים, כדוגמת דורו של אברהם אבינו, לא היה מוגדר כצדיק, וזאת מהנאמר בהמשך הפסוק, "בדורותיו". ואילו לעומתו, ריש לקיש סובר, שההגדרה הייתה חלה עליו גם בדורות אחרים, משום שדורו היה מיוחד מאוד.

נח נתחתן עם נעמה בת למך בן מתושאל[8] ובהיותו בן 500 שנה, הוליד את שלשת בניו, שם, חם ויפת[9], על פי המדרש, מתואר שנח הוליד בנים בגיל זה משום שלא רצה שיהיו לו בנים בני מאה במבול, לאור כך שבין דין של מעלה מענישים בני אדם רק מגיל מאה[10].

מאה ועשרים שנה קודם המבול, שלח הקב"ה את נח ואת מתושלח שהיו מתריאים את אנשי הדור מפני המבול באם לא יחזרו בתשובה, אך בתגובה היו עונים להם בני האדם, בתרוצים שונים, הבטוחים בביטוחם, כדוגמת טענות שכאשר וירדו מים מן השמים, הרי הם גבוהים והם לא יטבעו, או באם יגיעו מים ממי תהום, הם יחסמו אותם עם כפות רגליהם[11]. על פי מדרש אחר, הם הגיבו שהם מלומדים בשחייה, וכי יש להם כלים לבטיחות מן מי התהום, כגון אוניה[12], ולאחר שראה הקב"ה שהם לא שומעים בקולו ציווה על נח לבנות את התיבה.

נח והמבול[עריכת קוד מקור]

תיבת נח

בעקבות מעשיהם הרעים של בני דורו, החל נח לבנות את התיבה במטרה להציל אותו ואת משפחתו מאסון המבול. התיבה נבנתה במשך כ-52 שנה, ולאחר מכן החל נח להכניס לתיבה מזון[13]. עד לימות המבול היו החיות הטמאות מרובות מהטהורות, אולם בהוראת הקב"ה הכניס נח כמות רבה של חיות טהורות (7 מכל מין) מהטמאות (2 מכל מין)[13]. מלבד השוהים בתיבה, שאר בני האדם נספו במבול, למעט עוג מלך הבשן, אשר ניצל לאחר שהכניס את אפו לתוך התיבה[14].

גודל התיבה הייתה כ-300 אמה באורכה, 50 אמה רחבה, וכ-30 אמה קומתה[15], ובכדי שהתיבה תהיה מוארת, הכניס נח לתיבה על פי ציווי ה', צוהר[15]. על פי מדרשי חז"ל, התיבה הייתה בנויה משלושה קומות, אחת בשביל נח ומשפחתו, השנייה בשביל החיות, והשלישית בשביל האשפה. נח שהה בתיבה במשך שנה, החל מי' בחשוון א'תקנ"ו. בעת שהותו בתיבה, התעסק נח בלהאכיל את החיות ועל פי חז"ל לא טעם אז טעם שינה[16]. לפני צאתו מן התיבה, הוא שלח את היונה במטרה לבדוק האם הסתיים המבול, שחזרה עם עלה זית בפיה, ובכך סימנה שנפסק המבול.

לאחר המבול[עריכת קוד מקור]

כאשר יצא נח ובניו מן התיבה ברך אותם ה' שירבה את זרעם, והתיר להם לאכול בשר[17]. כאשר חשש נח להתעסק במצות פריה ורביה, מכיוון שהם עלולים למות ממבול נוסף שיביא עליהם ה' באם יחטאו, הבטיח לו הקב"ה, שבאם העולם יחטא, תופיע בשמיים קשת, שתזכיר להם את הברית שכרת הקב"ה עם נח[18].

שכרות נח[עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שכרות נח

לאחר שניצל נח מן המבול, נטע כרם, הפיק ממנו יין, ושתה ממנו לשכרה. חם, בנו של נח, הבחין בנח שוכב באוהלו, כשהוא שיכור, מעורטל וערוותו חשופה. הוא סיפר על כך לשם וליפת אחיו. שם ויפת נכנסו לאוהל בהליכה אחורנית, כדי לכסות את ערוותו של נח השיכור מבלי לראות את ערוות אביהם. לאחר שהתפכח נח משכרותו, ונודע לו על שהתרחש, הטיל קללה על כנען בנו של חם, וברך את שם ויפת. קללתו של כנען היא שיהיה "עבד עבדים".


צאצאיו של נח[עריכת קוד מקור]

לאחר שהקב"ה השמיד את כל החי מלבד נח ואשתו נעמה, ומשפחתם והחיות בתיבה, נח הפך לאבי האנושות כולה. בניו ייצגו את אבות אבותיהם של העמים אשר באו לאחר מכן. אלו הם:

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שם
 
 
 
 
 
חם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עילםאשורלוד
 
מצרים
 
כוש
 
פוט
 
כנען
 
 
 
מגוגמדיתבלמשך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארפכשד
 
ארם
 
 
 
 
 
לודים
 
 
סבא
 
 
 
 
 
 
צידון
 
 
גמר
 
יון
 
 
תירס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ענמים
 
 
חווילה
 
 
 
 
 
 
חת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלח
 
 
 
 
עוץ
 
 
 
להבים
 
 
סבתה
 
 
 
 
 
 
יבוסי
 
 
 
 
 
אשכנז
 
 
אלישה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חול
 
 
 
נפתחים
 
 
סבתכא
 
 
 
 
 
 
אמורי
 
 
 
 
 
ריפת
 
 
תרשיש
 
 
 
 
 
 
 
עבר
 
 
 
 
גתר
 
 
 
פתרוסים
 
 
נמרוד
 
 
 
 
 
 
גרגשי
 
 
 
 
 
תגרמה
 
 
כתים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מש
 
 
 
כפתורים
 
 
רעמה
 
 
 
 
 
 
חיווי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דודנים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגיקטן
 
 
 
 
 
 
 
כסלוחים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ערקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבא
 
 
 
 
סיני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלמודד
 
 
עובל
 
פלשתים
 
 
 
דדן
 
 
 
 
ארוודי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלף
 
 
אבימאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צמרי
 
 
 
 
 
 
חצרמות
 
 
שבא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חמתי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ירח
 
 
אופיר
 
 
 
 
 
הדורם
 
 
חווילה
 
 
 
 
 
 
 
 
אוזל
 
 
יובב
 
 
 
 
 
דקלה
 

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ ספר בראשית, פרק ה', פסוק כ"ט.
  2. ^ 1 2 ילקוט שמעוני, בראשית, רמ"ז, מב.
  3. ^ משום שאין המכשפים שוטלים בשמו של האדם. ילקוט שמועני, שם.
  4. ^ פירוש הרא"ש בשם רבי יהודה החסיד.
  5. ^ מדרש תנחומא, בראשית יא, ה.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ח, עמוד א'.
  7. ^ ספר בראשית, פרק ו', פסוק ט'.
  8. ^ ילקוט מעם לועז, בראשית, עמ' קצ.
  9. ^ ספר בראשית, פרק ה', פסוק ל"ב.
  10. ^ שוחר טוב, א, י"ב.
  11. ^ פרקי דרבי אליעזר, כ"ב.
  12. ^ רש"י, איוב, כ"ד, י"ח
  13. ^ 1 2 פרקי דרבי אליעזר, כ"ג
  14. ^ ילקוט שמעוני,נח, רמ"ז, נו.
  15. ^ 1 2 ספר בראשית, פרק ו', פסוק ט"ו.
  16. ^ תנחומא, נ"ח, ב.
  17. ^ בראשית רבה, ל"ד, א.
  18. ^ רש"י על פרשת נח, ט', ט"ז