פלג (דמות מקראית)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פֶּלֶג הוא דמות מקראית המוזכרת בספר בראשית י', כ"ה. הוא היה בנו של עבר, אחיו של יקטן ואביו של רעו. "וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן". לפי המקרא, חי 239 שנה. היו לו בנים ובנות נוספים, בנו רעו נולד, כשהיה בן 30.
השם פלג ניתן לו, על פי המסופר בתנ"ך, כי בימיו נפלגה הארץ- כשהכוונה היא, ככל הנראה, למעשה בלילת הלשונות שבסיפור מגדל בבל. מכיוון שלא סביר ששמו ניתן לו על שם מאורע שהתרחש במהלך חייו, ייתכן כי הכוונה היא כי בלילת הלשונות אירעה בימיו של עבר, אביו.
| עשרה דורות מנח עד אברהם | ||
|---|---|---|
|
