עוג מלך הבשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הוא דמות מקראית, המוזכרת כמלך של ארץ הבשן בתקופת נדודי בני ישראל במדבר; נלחם מול בני ישראל באדרעי ונוצח. במדרש מתואר עוג כאדם גדול ממדים ואגדות שונות נקשרו בשמו.

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטתו של עוג

אזכורו של עוג מופיע בספר במדבר (פרק כא,33-35):

וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן, וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי.. וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ, עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ.

תיאור מפורט יותר מופיע בספר דברים (ג,1-13) המוסיף את פרטים שונים; ביניהם (פסוק 11) מופיעה ההתפארות בגודל הניצחון על עוג מהסיבה הבאה:

כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ, בְּאַמַּת אִישׁ.

כלומר:

Cquote2.svg

..כי עוג זה נקרא מלך האמורי בעבור כי מלך עליהם, אבל הוא עצמו מן הרפאים הוא, ולהגיד על גבהו וגודלו כי היו הרפאים עם גדול ורם כענקים. אמר כי ערשו ערש ברזל, לא יסבול אותו ערש עצים כשאר בני אדם, והוא בעיר רבה שהייתה עיר מושב.. והנה נשארה מטתו שמה ברבה אשר היא עתה לבני עמון, והעמונים קיימו אותה לעדות כי השמידו עם גדול ורם, והאיש הגבור אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים לכדו ממנו מלכותו' (פרשנות רמב"ן לפסוק)

Cquote3.svg

המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא מכונים יושבי הבשן הקדמונים רפאים[1], כשאותם רפאים הם אנשים גדולי ממדים (כדוגמת ענקים בספרות מיתולוגית). שמואל אפרים ליונשטאם משער שהדולמנים הגדולים שהיו פזורים בשטח מתקופת הברונזה הקדומה היו חלק מהתפיסה שהובילה לתיאור יושבי המקום כאנשים גדולי ממדים[2].

במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעוג משמעות רחבה בתורה שבעל-פה, בהקשר לסיפור תיבת נח. על פי המדרש, מלבד נח, שם, חם, יפת ונשותיהם, שרד גם עוג את המבול.

בפולקלור ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת סרטי שרק מתורגם המונח Ogre בדיבוב לעברית ל-'עוג', כדי להתאים לתנועת השפתיים של הדמויות המצוירות.

במאה ה-19, במהלך הכשרת השטח לבניית מגרש הרוסים בירושלים, נתגלה שריד עמוד גדול מחובר לסלע האם, המוצג במקומו עד היום. עמוד זה נקרא בפי ילדי ירושלים בשם 'אצבע עוג מלך הבשן', בשל גודלו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • " Kosman, Admiel: The Story of a Giant Story - The Winding Way of Og King of Bashan in the Jewish Aggadic Tradition", in: HUCA 73, (2002) pp. 157-190.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך בכמה מקומות במקרא, לדוגמה: בראשית יד,5; דברים ג,11
  2. ^ בתוך אנציקלופדיה מקראית כרך ב עמ' 369