עוג מלך הבשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הוא דמות מקראית, המוזכרת כמלך של ארץ הבשן בתקופת נדודי בני ישראל במדבר; נלחם מול בני ישראל באדרעי ונוצח. במדרש מתואר עוג כאדם גדול ממדים ואגדות שונות נקשרו בשמו. על פי המדרש, עוג הוא היחיד ששרד את המבול חוץ מנוח ומשפחתו.

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטתו של עוג על פי ציור ישן
דולמן מבזלת בגולן - מלכותו של עוג מלך הבשן. דולמן דומה מצאו על יד רבת עמון

אזכורו של עוג בקשר למלחמתו בישראל מופיע בספר במדבר:

"וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן, וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי.. וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ, עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ"[1]

בספר דברים מופיע פסוק שמתאר את מיטתו של עוג מלך הבשן, ואת מיקומה:

"כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ, בְּאַמַּת אִישׁ"[2]

פירושו של הרמב"ן לפסוק:

"...כי עוג זה נקרא מלך האמורי בעבור כי מלך עליהם, אבל הוא עצמו מן הרפאים הוא, ולהגיד על גבהו וגודלו כי היו הרפאים עם גדול ורם כענקים. אמר כי ערשו ערש ברזל, לא יסבול אותו ערש עצים כשאר בני אדם, והוא בעיר רבה שהייתה עיר מושב... והנה נשארה מטתו שמה ברבה אשר היא עתה לבני עמון, והעמונים קיימו אותה לעדות כי השמידו עם גדול ורם, והאיש הגבור אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים לכדו ממנו מלכותו..."[3]

במאה הקודמת נמצא על יד רבת עמון דולמן ייחודי לאזור, שמידותיו הן בגודל המתאים לתיאור הפסוק. כמו כן, הוא עשוי אבן בזלת - דבר שאולי מתקשר לתיאור "ערש ברזל".‏[4]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוג נהרג בקרב מול עם ישראל בשנה ה-40 לנדודיהם במדבר. על פי חישובי המקרא, זה יוצא בשנת 1271 לפנה"ס (ב'ת"ץ). על פי המדרש, כאשר עם ישראל באו לכבוש את הבשן, עוג רצה להפיל עליהם הר. הוא עקר הר מהמקום שלו, ובא לזרוק על בני ישראל. כדי שזה לא יקרה, הקב"ה זימן להר המון נמלים שאכלו אותו מבפנים, ויצרו מין טבעת. ההר נפל על הצוואר של עוג, ובנס, השיניים שלו גדלו בן רגע, ולא נתנו לו אפשרות להוציא את ההר מצווארו. כך הוא מת מחנק.

אבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל גמרא גמירי לה אמר מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי איזיל ואיעקר טורא בר תלתא פרסי ואישדי עלייהו ואיקטלינהו אזל עקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה ואייתי קודשא בריך הוא עליה קמצי ונקבוה ונחית בצואריה הוה בעי למשלפה משכי שיניה להאי גיסא ולהאי גיסא ולא מצי למשלפה והיינו דכתיב (תהילים ג) "שני רשעים שברת"...[5]

בפולקלור ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת סרטי שרק מתורגם המונח Ogre בדיבוב לעברית ל-'עוג', כדי להתאים לתנועת השפתיים של הדמויות המצוירות.

במאה ה-19, במהלך הכשרת השטח לבניית מגרש הרוסים בירושלים, נתגלה שריד עמוד גדול מחובר לסלע האם, המוצג במקומו עד היום. עמוד זה נקרא בפי ילדי ירושלים בשם 'אצבע עוג מלך הבשן', בשל גודלו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • " Kosman, Admiel: The Story of a Giant Story - The Winding Way of Og King of Bashan in the Jewish Aggadic Tradition", in: HUCA 73, (2002) pp. 157-190.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר במדברפרק כ"אפסוקים ל"ג-ל"ה
  2. ^ ספר דבריםפרק ג'פסוק י"א.
  3. ^ פרשנות רמב"ן לפסוק הקודם.
  4. ^ מעובד מתוך הספר 'התנך כהיסטוריה / ורנר קלר'
  5. ^ גמרא ברכות, דף נ"ד, עמוד ב'.