ארפכשד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אַרְפַּכְשָׁד, הוא דמות בתנ"ך, בנו השלישי של שם בן נח, על פי בראשית י', כ"ב ודברי הימים, א' א' י"ז. על פי ספר היובלים [1]

Arphaxad.jpg

נפתלי הרץ טור-סיני מזהה אותו כאביהם האפונימי של הכשדים [2].

שמות אחיו על פי פרק י': עילם, אשור, לוד וארם. על פי דברי הימים א', היו לו עוד 4 אחים: עוץ, חול, גתר ומשך. אולם על פי בראשית, 4 האחרונים היו בני ארם, אחיו של ארפכשד. בנו של ארפכשד היה שלח.

על פי התנ"ך, ארפכשד נולד שנתיים לאחר המבול וחי 438 שנים. את שֶלַח ילד בגיל 35. יוסף בן מתיתיהו מציין כי ארפכשד נולד שתיים עשרה שנה לאחר המבול.‏[3]

השם ארפכשד מוזכר גם בספר יהודית (פרק א') כשמו של מלך מדי שנבוכדנצר ניצח [4]. בקוראן, הוא קרוי בשם "ארפכשו" [5].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר היובלים פרק ט', פסוק ה'
  2. ^ הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים - כרך האמונות והדעות, הלשון והספר בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים, מדור שלישי עולם ומלואו בהשקפת המקרא, פרק ו' "ארפכשד ומולדת האבות", עמ' 249, מאת נ. ה. טור-סיני, הוצאת מכון ביאליק, 1955
  3. ^ יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, ע"מ 17.
  4. ^ ספר יהודית פרק א'
  5. ^ תרגום עברי של הקוראן מן המאה הי"ז, חוה לצרוס-יפה


עשרה דורות מנח עד אברהם

נח - שם - ארפכשד - שלח - עבר - פלג - רעו - שרוג - נחור - תרח - אברהם