אשכנז (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אַשְׁכְּנַז, דמות מקראית, היה בנו הראשון של גומר בן יפת ונינו של נֹחַ (בראשית י' 2-3).

לפי מסורות קדומות, העיר רג'ו די קלבריה בדרום איטליה נוסדה על ידי אַשְׁכְּנַז. על הגעתם של יהודים לעיר כתבו יוסף בן מתתיהו והירונימוס.

בספר ירמיהו נזכרת ממלכה בשם אשכנז כעם הקרוב למני ואררט, אבל אין לדעת מי הוא "עם אשכנז" ובאיזה אזור ישב:

Cquote2.svg

שְׂאוּ-נֵס בָּאָרֶץ, תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם--הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט, מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז; פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר, הַעֲלוּ-סוּס כְּיֶלֶק סָמָר.

Cquote3.svg
– ירמיהו נ"א 27

בתעודות האשוריות מימי אסרחדון (אשר מלך בין השנים 681 ו-668 לפנה"ס) נזכר השם אשכנז אבל לא נאמר שם היכן היה מיקומו. יש סברה שמדובר בסקיתים אשר נקראו באשורית אישגוזה‏[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל קרויס, "השמות אשכנז וספרד", תרביץ ג' (ד'), תמוז תרצ"ב, עמ' 435-423

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]