יוון (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יָוָן, הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית כבנו הרביעי מתוך שבעה של יפת בן נח, ואביהם של אלישה, תרשיש, כתים ודדנים. יוון מזוהה כאבי העם היווני על ידי יוסף בן מתתיהו.

העולם כפי שהיה ידוע לעברים

שמו של יוון מופיע במקור העמים שבספר בראשית: "בְּנֵי יֶפֶת - גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס. וּבְנֵי, גֹּמֶר--אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת, וְתֹגַרְמָה. וּבְנֵי יָוָן, אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים, וְדֹדָנִים." (בראשית , י', ב'-ד')

בספר דניאל מוזכר יוון ככל הנראה בהתייחסות לאלכסנדר הגדול[1][2].

צאצאי יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שיוון מזוהה כאבי העמים ההלניים, בניו מזוהים עם עמים אחרים לחופו הצפון מזרחי של הים התיכון. אלישה מזוהה על ידי רוב החוקרים עם אלשיה, יוסף בן מתתיהו זיהה את אלישה עם האאולים שישבו בפלופונסוס ובחוף הצפוני של אנטוליה המערבית;‏[3] תרשיש עם תרשיש המעשירה בדרום טורקיה; כתים עם קפריסין ודדנים עם רודוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר דניאל, פרק ח פס' 21-22 ופרק י"א פסוק 2
  2. ^ Commentary on the Whole Bible Volume IV
  3. ^ "אלישה", אנציקלופדיה מקראית א, עמ' 352


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.