זאב וולף הלוי טירנואר
 | |
| לידה |
תרל"ט או תרמ"ב סטמר |
|---|---|
| פטירה |
כ"ז באדר ב' תשי"ט צפת |
| כינוי | "הצדיק משוץ" |
| מקום קבורה | צפת |
| מקום פעילות | שימלאו סילבאניי, שאמקוט, לספז, סוצ'אבה, פלטיצ'ן, צפת |
| השתייכות | רבני רומניה, רבני בוקובינה, רבני טרנסילבניה, רבני ארץ ישראל, רבני צפת, חסידות |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, ש"ס, הלכה, מוסר, קבלה, חסידות |
| רבותיו | הרב יהודה גרינוולד, (ראב"ד סטמר), והרב משה גרינוולד, בעל "ערוגות הבושם" וראב"ד חוסט |
| תלמידיו |
בנו, הרב יוסף, חתנו, ר' אהרן יחיאל לייפר, הרבי מנדבורנה-באניה-צפת |
| חיבוריו | שו"ת "אגודת אזב", 'ט"ל אורות' (הלכות שבת), "טל תורה" (תורה ומועדים), חידושים על הש"ס ועל משנה תורה של הרמב"ם, חיבור של דרשות ושו"ת וחידושים על הש"ס והשו"ע |
  | |
הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט או תרמ"ב[1]-כ"ז באדר ב' תשי"ט) היה רבן של הערים לספז, שאמקוט, סוצ'אבה ופלטיצ'ן. מחבר הספר "ט"ל אורות" על הלכות שבת.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טירנואר נולד בסאטמר כבנם הבכור של הרב יעקב הלוי טירנואר ואסתר. היה תלמיד מובהק של הרב יהודה גרינוולד, ראב"ד סטמר, שהסמיכו לרבנות בבחרותו. כמו כן היה תלמידו של הרב משה גרינוולד, רבה של קהילת חוסט ומחבר ספר "ערוגות הבושם".
במשך שימש כמה שנים כדיין בשימלוי שבטרנסילבניה בתקופת הרב שלמה זלמן אהרנרייך, ולאחר מכן כיהן כראב"ד בכמה ערים, בהן לספז בחבל מולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, סוצ'אבה ופלטיצ'ן בבוקובינה. בסוצ'אבה כיהן כרב בתחילת המאה ה-20. עלה לישראל וישב בצפת וכיהן כרב בית-הכנסת "שארית הפליטה". מסופר עליו[דרוש מקור] שבהיותו רב במחוז סוצ'אבה (בסוצ'אבה או פלטיצ'ן) הייתה בצורת והרב טירנואר קיבץ מניין וארגן תפילה להורדת גשם, כשכולם עטופים בטליתות ועטורים בתפילין. מסופר שלאחר זמן קצר ירד הגשם, והיהודים והגויים תושבי הסביבה הודו לו והעניקו לו מתנות.
התמיד בלימודו יומם ולילה בתנאים קשים ביותר: במשך שנים רבות היה אוכל בימות החול חלה יבשה טבולה במים, כי לא היה מה לאכול חוץ ממה שנותר מחלות השבת. גם בתקופת השואה המשיך בלימודו אף שנאלץ לברוח ממקום למקום. בשואה נפטרו שתיים מבנותיו, רבקה ופראדיל, ונרצחו שניים מבניו, חיים אלתר יעקב וצבי.
לפני עלותו לארץ ישראל היה נוסע לצדיקי הדור כמו רבי ישכר דב רוקח מבלז, רבי ישראל צבי רוטנברג מקאסאני, רבי ישראל הגר מויז'ניץ (ישב בשנותיו האחרונות בגרוסוורדיין).
ב-17 שנותיו האחרונות לא אכל בשר מסיבה לא ידועה. נפטר ב-1959 ונטמן בבית הקברות היהודי העתיק בצפת.
היה חותנו של האדמו"ר מנדבורנה-צפת רבי אהרן יחיאל לייפר, שנישא לבתו ליבא. בן נוסף שניצל מהשואה היה הרב יוסף שהיה רב ושוחט ברדאוץ שבמחוז סוצ'אבה כשהוריו היו בארץ.
| תקופת חייו של הרב זאב וולף הלוי טירנואר על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ט"ל אורות על הלכות שבת (שני חלקים).
- שו"ת אגדת אזוב לפי ארבעת חלקי השו"ע
- טל תורה על התורה והמועדים
- חידושים על הש"ס ועל משנה תורה של הרמב"ם
- חיבור הכולל דרשות לשבתות וימים נוראים מהשנים תרע"ו-תרצ"ז, שו"ת וחידושים על הש"ס והשו"ע. 80 עמודים המורכבים מקונטרסים ודפים בודדים. נכתב בהיותו רבה של שאמקוט.[2]
- חיבור שרובו המכריע דרשות של רבו הרב גרינוולד מהשנים תר"ס-תרס"א ומה שדרש הוא בהקדמת תורת רבו. בנוסף לכך הביא דברים ששמע מרבנים אחרים ובהם רבו "ערוגת הבושם", האדמו"ר מקאסאני, רבי ישראל צבי רוטנברג, האדמו"ר מספינקה, רבי יצחק אייזיק וייס (ה"חקל יצחק"), ועוד.[3]
יצא לאור עד היום רק 'ט"ל אורות' בשתי מהדורות: מהדורה ראשונה בירושלים תשט"ו-תשי"ח בידי חתנו, האדמו"ר מנדבורנה-צפת, ומהדורה שנייה בירושלים תשמ"א על ידי נכדו ובנו הבכור של חתנו, ר' משה מאיר לייפר, שירש את אביו כאדמו"ר מנדבורנה-צפת ומאוחר יותר האדמו"ר מנדבורנה-ירושלים. בסיסה של המהדורה השנייה הוא דפוס צילום של הראשונה ועליו נוספו הוספות שונות. את חיבורו זה כתב הרב טירנואר בהיותו רבה של סוצ'אבה וסיימו ביום י"ג בניסן תרס"ח.
על ספרו 'ט"ל אורות' קיבל הרב טירנואר הסכמות נלהבות ובהם כתבו לו: "הרב הגאון חריף ובקי, צדיק ונקי" (הרב מרדכי יהודה לייב וינקלר), 'הרב המאוה"ג חסיד ויר"א כש"ת מו"ה' ("הרב המאור הגדול חסיד וירא אלוקים, כבוד שם תורתו/תפארתו מורנו ורבנו הרב" - הרב אהרנרייך משימלוי), 'הרה"ג גדול בתורה ומפורסם בחסידות וביראה טהורה צנא מלא ספרא חריף ובקי טובא (=מאוד) מו"ה הרז"ה' (הרב שאול בּרוֹך, הרבי מקאשוי ורב המקום והיה גם ראב"ד נייטרה), "הרב המאור הגדול חריף ובקי בחדרי התורה מצוין בחסידות ויראת ה' טהורה" (הרב חיים מרדכי רולר מניאמץ). וכן כתב לו הסכמה נלהבת הרב שמואל אנגיל מראדומישלה (או ראדימישלה) שהסכמתו אינה מופיעה בדפוס אך מוזכרת בשתיים מהסכמות שהודפסו ובהקדמת המחבר.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדיו:
- חיים אלתר יעקב - נרצח בשואה.
- צבי - נרצח בשואה.
- רבקה - נפטרה בשואה.
- פראדיל - נפטרה בשואה.
- הרב יוסף הלוי טירנואר - היה רב ושוחט ברומניה במחוז סוצ'אבה בעיר רדאוץ והתפלל בבית הכנסת הגדול של רדאוץ לאחר השואה ונפטר שם מהתקף לב בגיל צעיר.
- ליבה - אשת ר' אהרן יחיאל לייפר, הרבי מנדבורנה-צפת/באניה שהיה בן ר' דוד לייפר מבאניה שנרצח בשואה. עלתה עם הוריה ובעלה לארץ והשתכנו בצפת.
מחתנו, הרבי מנדבורנה-צפת, שנשא לאישה את בתו ליבה, נולדו נכדיו:
- ר' משה מאיר לייפר - הרבי מנדבורנה-ירושלים. חתן הרב שלמה זלמן אהרנרייך משימלוי. מחבר "משמרת השבת", "משמרת המועדות", "אורות משה". יש לו קהילות גם בבני-ברק, בית שמש ולונדון.
- ר' חיים אלתר דוד לייפר - הרבי מנדבורנה-חיפה. למד בישיבת צאנז בנתניה ומכהן כרב קהילת צאנז בחיפה משנים לפני היותו אדמו"ר.
- ר' מרדכי יצחק לייפר מקאלוש - חתן ר' דוד משה רוזנבוים מקרצ'ניף, המכהן כאדמו"ר מקאלוש ברמת בית שמש ג' ולפני כן בשכונת הר נוף בירושלים ובבורו פארק.
- ר' ישכר דב בר פנחס לייפר - הרבי מנדבורנה-צפת. חתן ר' שמעון נתן נטע בידרמן מללוב. מתגורר בבית אביו ושם פועל בית הכנסת אורחים.
- ר' ישראל יעקב צבי לייפר.
- בת, אשת ר' ישראל שנייבלג, הרבי מזידיצ'וב-באלחוב בבית שמש שנפטר בניסן תשע"ג.
מקור השם טירנואר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקובל ששם המשפחה מעיד שמקור משפחתו של הרב טירנואר מהעיר טרנבה בסלובקיה ולפי המקובל היא העיר שהתפרסמה על שמו של רבי יצחק אייזיק מטירנא, מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים שחי במאה השנייה לאלף השישי לבריאת העולם (ה'ק'-ה'קצ"ט) לפי תאריך העברי, בין המחצית השנייה של המאה ה-14 למחצית הראשונה של המאה ה-15 בתאריך הלועזי. אך העיר הזו היא בסלובקיה ואז הייתה בהונגריה הגדולה, ורבותיו של ר' יצחק אייזיק מטירנא היו מאוסטריה, וכן "ספר המנהגים" הנודע שלו מבוסס בעיקר על מנהגי אוסטריה ולא הונגריה, לכן מסתבר יותר שמדובר בעיר בחבל בוהמיה שהיום הוא בצ'כיה וקשור תרבותית באוסטריה, שלה הגיות שונות קרובות מאוד לעיר שבסלובקיה והכתיבים "טירנא" ו"טירנוי" יכולים להתייחס גם אליה, והיא מתאימה יותר מהעיר הסלובקית. הרב שמואל הכהן וינגרטן מסיק כך במחקרו "ר' יצחק אייזיק מטירנא ותולדותיו"[4] וכותב שהעיר הסלובקית נהגתה בזמנו של ר' יצחק אייזיק בדל"ת בידי היהודים כפי שנמצאו בכתובות של מצבות שם שכתוב בהן למשל "דירנויא",[5] אך העיר הצ'כית נהגתה תמיד בטי"ת בידי היהודים בכל צורות הכתיב שלה.
במקורות מסוימים ר' יצחק אייזיק כונה "רבי אייזיק טירנוער" (כמו בכתב העת המעיין, גיליון תשרי תשט"ו, עמ' ל"ו-ל"ז).
"טירנוער" הוא כתיב יידי של שם המשפחה, כשהכתיב המקובל יותר הוא "טירנויער", והנושאים שם משפחה זה על גרסאותיו נחשבים צאצאי רי"א מטירנא.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דברי ההקדמה של נכדו, ר' משה מאיר לייפר, למהדורה השנייה של 'ט"ל אורות' בתשמ"א.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונת הרב טירנואר, באשכול 'תמונת הגה"ק ר"י גריוולד זצוק"ל' בפורום "משפחות סופרים וימי עולם" שממערכת הפורומים של אוצר החכמה
- על ספר "ראשית חכמה" שנתן מתנה הרב משה גרינוולד לתלמידו ר' זאב וולף הלוי טירנויער לרגל חתונתו וההקדשה שכתב, באתר של "קדם - בית מכירות פומביות"
- מכתב הלכתי מאת רבי זאב וולף הלוי טירנויאר, בידספיריט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרת זהויות  |
|
|---|