זפורוז'יה
|
||||||||||||||||||||||||||||
זפוריז'יה (באוקראינית : Запоріжжя, ברוסית: Запорожье, זפורוז'יה) היא עיר בדרום-מזרח אוקראינה המהווה את מרכז מחוז זפוריז'יה. העיר נמצאת על הנהר דנייפר ממול לאי חורטיצה - בסיסם הראשון של הקוזקים במאה ה־17. אוכלוסיית העיר מונה כ-900 אלף תושבים (נכון ל-2004), בעיר קיימת קהילה יהודית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
העיר נוסדה ב-1770 לאחר סיפוח השטח לרוסיה בעקבות מלחמת רוסיה-טורקיה. שמה הראשון של העיר היה אלכסנדרובסק על שם הנסיך אלכסנדר גוליצין. בסוף המאה ה־19 נבנתה בסמוך לעיר מסילת ברזל ממוסקבה לקרים, דבר שהוביל לפיתוחה המהיר של העיר. ב־1921 שונה שם העיר לזפוריז'יה על שם בסיסו הראשון של החייל הקוזקי, ששכן באי סמוך לעיר. ב־1937 נבנתה ליד העיר תחנת כוח מימית על נהר הדנייפר, הגדולה ביותר בכל ברית המועצות, ובתי חרושת לאלומיניום וברזל. העיר נהפכה למרכז התעשייתי השלישי בגודלו באוקראינה. בהמשך התווספה תעשיית המכוניות (זאפורוז'ץ), וכן תעשיית מנועים למטוסים. ליד תחנת הכוח נבנה יישוב עירוני חדש שחובר לעיר העתיקה על ידי שדרות לנין באורך 13 ק"מ, אחד מהרחובות הארוכים בכל אירופה.
[עריכה] יהודים
הקהילה היהודית בזפוריז'יה, אשר מנתה ערב מלחמת העולם השניה כ 35,000 נפש, הושמדה כולה על ידי הגרמנים מיד לאחר כיבוש העיר באוקטובר 1941. באתר ההריגה נמצאת כיום שכונת מגורים ובמרכזה אנדרטה לזכר הנספים (הכתובת מדברת על אזרחים סוביטים שנרצחו, אך הכוונה ליהודי העיר).
לאחר המלחמה חזרו יהודים לעיר, אולם תחת המשטר הקומוניסטי נמענה כל פעילות דתית יהודית. רק לאחר נפילת ברה"מ ועצמאות אוקראינה (ב1991), קמו מחדש מוסדות הקהילה.כולל מוסדות חינוך קטנים. ב 1995 שלח ארגון הג'וינט לקהילה את הרב נועם שלזינגר אשר שיקם את החיים הדתיים היהודים בעיר. מ 1997 החליף אותו רב קהילת חב"ד, הרב נחום ארנטרוי.
[עריכה] ערים תאומות
לינץ, אוסטריה
מגדבורג, גרמניה- אוברהאוזן, גרמניה
בלפור, צרפת
לאטי, פינלנד
נובוקוזנצק, רוסיה
אשדוד, ישראל
