חגיגת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ההרכב הכימי של קאתינון, החומר הפעיל ב"גת" ובשנים הראשונות של ייצור ה"חגיגת"

חגיגת הוא שם פופולרי לכל סם פיצוציות חוקי בישראל. החל משנת 2003, שווקה בפיצוציות ככמוסה צבעונית הממולאת בכ-200 מ"ג אבקה, אשר נצרכה בדרך כלל באמצעות הסנפה, בליעה או הזרקה. החומר הפעיל באבקה היה תחילה קאתינון (Cathinone), שהוא גם המרכיב הפעיל העיקרי בצמח הגת. כאשר החומר מוסנף מתחילה השפעתו תוך 20 דקות לערך, ובבליעה או שתייה לאחר כ-40 דקות.

בתחילת דרכה של החגיגת היא הופקה מעלי גת אשר בתהליך כימי סונן מהם החומר הפעיל קאתינון ונוצרה האבקה, בהמשך פותחה שיטה להפיק את הקאתינון בהרכבה כימית וכך התאפשר ייצורו ושיווקו ההמוני של הסם.

ככל האמפטמינים, מגביר הסם את קצב דפיקות הלב ומשחרר דופמין במוח; עלייה בריכוז מוליך עצבי זה במוח מעלה את מצב הרוח אך עשויה גם לגרום להזיות. בכמות קטנה (עד 30 מ"ג), יכול סם החגיגת לשמש כמעורר חושים ואפרודיזיאק, אך המינון הוא בעל טווח תרפויטי צר יחסית; כלומר, צריכה של מספר עשרות גרמים מעל המינון הנכון יכולה לגרום לסכיזופרניה ואף למוות עקב דימום מוחי או שיתוק שריר הלב.

משתמשים בחגיגת מדווחים על תחושת אופוריה, יצר מיני מוגבר, חדות, ערנות ורצון לדבר ולשתף אחרים ברעיונות, מחשבות ומעשים, אך גם על דכדוך, איבוד תיאבון ונדודי שינה ביום שלאחר נטילת הסם. כמו כן, דווחו תופעות לוואי כמו: קשיים בהשגת זקפה או אורגזמה, התקפי חרדה, כאב ראש, צביתת לסתות וחריקות שיניים בלתי רצוניות, רעד, כאבי בטן (שמקורן בכבד והכליות), בחילות והקאות, גלי חום וקור, התייבשות ואיבוד הכרה. בשימוש לאורך זמן דווח על פריחות בעור וסממני התמכרות. הסנפת הסם דרך האף גורמת לפיצוצים בנימי הדם הדקים והצפופים שבתעלות האף, ושימוש משותף בקשיות ההרחה יוצר מגע של דם בדם.

להערכת משטרת תל אביב נצרכות בישראל עשרות אלפי כמוסות חגיגת מידי חודש.[דרוש מקור]

השפעות ארוכות טווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשימוש תכוף וארוך טווח (חצי שנה ומעלה), החגיגת משפיעה על המוח גם בחיי היומיום ועשויה לגרום להופעה מוקדמת של מחלת פרקינסון. צרכני חגיגת ו\או חומרים מקבוצת הממריצים מאבדים אט-אט את יכולת השליטה העצמית ומפתחים טיקים, פרנויה, הפרעות שינה קשות, גמגום ומצבי רוח קיצוניים ומשתנים: התרגשות יתר, התקפות זעם, דיכאונות, חרדות וחוסר איפוק וריסון במצבי בכי או צחוק.

תופעות אלה או חלקן מופיעות לאחר שימוש ארוך מכיוון שבעת לקיחת הסם, החומר פועל על המערכת הלימבית במוח שהיא "מרכז מצב הרוח" וגורם לשינויים קיצוניים בתהליך הייצור והספיגה של המוליכים העצביים שמשפיעים על מצבי רוח (שמחה, עצב, כעס וכיוצא בזה). בעוד שבחיי היום-יום שינויים אלה איטיים ומשתנים בצורה מבוקרת, שימוש תכוף בחגיגת עשוי לגרום לשיבושים במנגנון עדין זה.[דרוש מקור]

המעמד החוקי של החגיגת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה היה לחגיגת מעמד חוקי כתוסף מזון, אך משרד הבריאות, לאחר בדיקות שביצע, הורה לאסור את מכירתו. לאחר שאירעו מספר מקרים שבהם משתמשים בסם אושפזו בבתי חולים, ומעטים מהם אף סבלו מפגיעה קשה במערכת העצבים המרכזית ובלב, הוחלט בשנת 2004 להכניס את הקאתינון לפקודת הסמים המסוכנים. עם זאת, עלי צמח הגת עצמו בצורתם הטבעית המיועדים ללעיסה, אינם נמצאים ברשימה זו. לפני האיסור על מכירתו, ניתן היה להשיגו בקיוסקים, פיצוציות ובחנויות מקוונות שונות. ברם, גם לאחר האיסור, הוא נמכר על ידי גורמים דומים בטענה שמדובר בתרכובת כימית שונה מעט מהסם המקורי, ועל כן חוקית.

הסם מיוצר במעבדות פיראטיות בצורה לא חוקית ולא מפוקחת (מה שמקשה על האפשרות לדעת אלו מרכיבים קיימים בכל כמוסה). התיקון לפקודת הסמים אוסר באופן גורף על הפצה ושימוש בכל הנגזרות של ארבעה חומרים כימיים המהווים את הבסיס לחגיגת - קאתינון, מתאקאתינון, אמפטמין, ומתאמפתמין[1]. בשנים האחרונות משולבים בסם מספר נגזרות דומות כגון אפדרין, אתילאמפתמין, בדָפּרון, ו-MDPV ‏ (MethyleneDioxyPyroValerone). סמים אלה מסוכנים בהרבה מהקאתינון והשפעותיהם דומות לאלה של הסם מתאמפטמין והאנלוגים שלו. ד"ר יששכר הרמן מנהל המרכז הרפואי לטיפול בנפגעי סמים, הגדיר את השימוש הרווח בחגיגת כ"מכת מדינה". בבדיקות מעבדה שערך, הוא מצא בכמוסות החגיגת מתאמפתמין[1] - מה שמסמן את החגיגת כסם המסוכן ביותר ששווק בישראל. עם זאת, בדיון שנערך בבית משפט השלום של תל אביב ב-3 בנובמבר 2009 בעניין הארכת מעצרו של חשוד באחזקת חגיגת, קבעה השופטת רחל גרינברג שהחגיגת אינו מוגדר בפקודת הסמים המסוכנים כ"סם מסוכן".‏[2] ביולי 2010 הוכנסו המרכיבים המרכזיים בייצור ה"חגיגת" לפקודת הסמים המסוכנים.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]