חוות החיות (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוות החיות
Animal Farm 1954 Film Poster.jpg
פוסטר הסרט "חוות החיות", 1954
שם במקור: Animal Farm
בימוי: ג'ון הלאס וג'וי בצ'לור
הפקה: ג'ון הלאס וג'וי בצ'לור
תסריט: מבוסס על ספרו של ג'ורג' אורוול חוות החיות
שחקנים ראשיים: גורדון הית' (מספר), מוריס דנהאם (כל החיות)
מוזיקה: מאטיאש שייבר
הקרנת בכורה: 29 בדצמבר 1954
משך הקרנה: 80 דקות
שפת הסרט: אנגלית
דף הסרט ב-IMDb

חוות החיותאנגלית: Animal Farm) הוא סרט הנפשה בריטי משנת 1954. הסרט הוא עיבוד לרומאן בעל שם זהה של ג'ורג' אורוול. הסרט עוקב בדייקנות אחר העלילה של הספר ובדומה לספר גם מטרת הסרט לשמש אלגוריה לקומוניזם ולברית המועצות.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח בתיאור של רודנותו של בעל החווה ג'ונס (המסמל את ניקולאי השני, קיסר רוסיה) שמגיע למצב בלתי נסבל עד שבכינוס על החיות מ'ייגור הזקן (המסמל את קרל מרקס) שבנשמת אפו האחרונה פורס לפניהם חזון לחברת חיות חדשה שבה תנתנה זכויות שוות לחיות. החיות מגרשות את ג'ונס ובונות חברה חדשה בחווה, שמעתה מתקראת "חוות החיות", בתחילה אורח חייהם הוא שוויוני והם מצליחים להדוף התקפות לכיבושה מחדש של החווה מצד בני האדם אולם במהרה המצב הולך ומדרדר - במאבק הכוחות בין סנובול (המסמל את לאון טרוצקי) לבין נפוליאון (המסמל את יוסיף סטלין) מנצח נפוליאון והוא מנהיג משטר רודנות בראשות החזירים שרומס את השוויון והחוקים בחוות החיות ומנצל לתועלתו האישית את יושביה.

בסופו של דבר החיות נוכחות לדעת שאין שום הבדל בין ג'ונס לנפוליאון ועוזריו, אולם בעוד שאורוול בחר לסיים את הרומן בסצנה הזאת, הוסיפו כותבי התסריט סצנת סיום לפיה החיות מגייסות את עזרתן של חיות בחוות שכנות וביחד הם מגרשים את נפוליאון והחזירים מן השלטון.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוא סרט ההנפשה הראשון באורך מלא שהופק בבריטניה, מפיקיו היו ג'ון הלאס וג'וי בצ'לור.

בשנת 2000 הניו יורק טיימס פרסם מאמר שבו הוא טען שה-CIA מימן באופן חשאי את קניית זכויות עיבוד הספר לסרט מאלמנתו של אורוול ועשו מאמצים לשנות את העלילה המקורית כך שתדגיש יותר את הפן האנטי-קומוניסטי בסיפור כחלק ממלחמת התעמולה כנגד ברית המועצות בזמן המלחמה הקרה.‏[1]

ביקורות ותגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם צאת הסרט לאקרנים נשמעו בבריטניה ביקורות מהללות, על כי סרט זה יצא מאולפנים בריטיים ולא מהוליווד. סרט זה היה מראשוני סרטי ההנפשה שיועדו לקהל הרחב ולא רק לילדים, והביקורות היללו את אופי ציור הדמויות בו. מצד שני נשמעה ביקורת על סיומו ה"הוליוודי" המתקתק של הסרט, סיום שלפי הביקורות לא היה נכתב מעולם על ידי היוצר ג'ורג' אורוול, מאחר שהוא "מגיש לפיו של הצופה את הנמשל במקום להשאירו כסאטירה מלאנכולית ומאופקת".‏[2].

כאשר הופץ הסרט לראשונה, ניתן לסרט סיווג "X" , המקבילה לקטגוריה המגבילה צפייה מתחת לגיל 18. זאת ככל הנראה עקב האלימות המרומזת בו בנוגע לנושאים פוליטיים. הסרט סווג מאז מחדש בקטגוריית "U" (יוניברסל), המתאים לכל הקהלים.

בשנת 1956 היה הסרט מועמד לפרס באפט"א בקטגוריית סרטי הנפשה.

הסרט הוקרן בישראל לראשונה בסוף שנות החמישים אולם באותה עת הייתה המודעות לכתיבתו של אורוול מועטה והסרט ירד מן המסכים בתוך זמן קצר‏[3]. כעבור עשרות שנים הוקרן הסרט מספר פעמים בטלוויזיה הישראלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לורנס צוקרמן, "כיצד הסי-איי-איי משחק משחקים מלוכלכים בתרבות שלנו". הניו יורק טיימז, 18.3.2000 (באנגלית)
  2. ^ Author unknown, "Animal Farm" on the screen", The Manchester Guardian, 1955
  3. ^ ג'ורג' אורוול, מתחת לאף שלך (מאנגלית: יועד וינטר שגב; עריכה מדעית: גיורא גודמן), 2005, בדברי המבוא של גיורא גודמן בעמ' 48