כלכלת שבדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התל"ג לנפש בשבדיה ב-2004 לפי מחוזות, באלפי כתר שבדי

כלכלת שבדיה היא כלכלה סוציאל-דמוקרטית בדומה ליתר ארצות סקנדינביה (נורבגיה, דנמרק ופינלנד). כלכלה זו הייתה מבוססת על שילוב בין מיסים גבוהים, מדיניות רווחה נדיבה, איגודים מקצועיים חזקים, מעורבות עובדים בניהול (בשבדיה שליש מהדירקטוריון בכל חברה עם יותר מ-100 עובדים הם נציגי האיגוד המקצועי) ובעלות ציבורית של חלק גדול מהמשק המתחלקת בין הממשלה, הביטוח הלאומי השבדי וקרנות הפנסיה הציבוריות. אולם בעקבות משבר כלכלי חמור בראשית שנות ה-90 החל תהליך של הורדת מיסים וקיצוץ בהטבות מדינת הרווחה. כן הוחל בשנות ה-2000 בתהליך של הפרטה[1]. החלק של הממשלה בתוצר ירד למעט מעל 50% ובכוונת הממשלה להמשיך להוריד אותו אל מתחת לרמה בבריטניה‏[2].

חוב לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחס של החוב הלאומי לתמ"ג בשבדיה נשמר מתחת ל-20% מהתמ"ג, עד שנות ה-20 של המאה ה-20 ועד תחילת מלחמת העולם השנייה נשאר בסביבות ה-20%. במהלך המלחמה, למרות הנייטרליות של שבדיה, עלה החוב ל-50% מהתמ"ג. בשנות ה-50 וה-60 ירד יחס החוב לתמ"ג ובשנות ה-70 של המאה ה-20 הגיע אל מתחת ל-25%. אולם בשנות ה-80 של המאה ה-20 זינק ל 65% בגלל הוצאות גדולות על מדיניות רווחה. משבר כלכלי קשה בשנת 1992. בשנת 1995 הגיע יחס החוב לתמ"ג אל מעל ל-75%. בעקבות המשבר ננקטו בשבדיה צעדי התייעלות, בהם מעבר מפנסיה ציבורית לפנסיה פרטית, העלאת גיל הפנסיה ל-67 ותחרות בין בתי ספר בעזרת שוברים[3]. מאז שנת 1992 שבדיה נמנעה כמעט לגמרי מתקציב גרעוני והיחס חוב תוצר ירד ל-40%.

אבטלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לרוב המדינות האירופאיות האחרות שימרה שבדיה שיעור אבטלה נמוך של שניים עד שלושה אחוזים מכוח העבודה לאורך שנות השמונים. שיעור נמוך זה הביא לאינפלציה, שנועדה לממן את עלות השכר, ואחרי משבר חריף בתחילת שנות התשעים זינקה האבטלה לשיעור של יותר מ-8 אחוז. בשנת 1996 קבעה הממשלה יעד להורדת האבטלה לשיעור של 4 אחוז עד שנת 2000. באותה שנה גדלה התעסוקה בשיעור של 90 אלף איש, השיעור הגדול מזה ארבעים שנה, והמטרה הושגה בסתיו אותה שנה. בשנים אחרי כן גדלה האבטלה שוב לשיעור של 7.1 אחוז ביוני 2005 ו-5.6 אחוז נכון לאוקטובר 2005.

באותה שנה הוצבה מטרה של הגעה לשיעור תעסוקה של 80 אחוז מכלל כוח העבודה בגיל עבודה, לעומת 77.9 בשנת 2000, אך מטרה זו לא הושגה ושיעור התעסוקה ירד ל-77.7 בשנת 2004 (נתונים). הפער בין שיעור המועסקים מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה ושיעור האבטלה בפועל נובע מקיזוז שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השבדית ממספר המובטלים הכולל, בניגוד להמלצות ה-ILO, של מובטלים לומדים או כאלו המצויים בפרויקטים של הכשרה לעבודה. נתוני האבטלה הכוללים הם:

  • מובטלים לפי המניין הרשמי: 254 אלף.
  • מובטלים, בלימודים: 80 אלף.
  • מובטלים, בפרויקטי הכשרה: 130 אלף.

סך כל המובטלים במשולב הוא 464 אלף, 10.9 אחוז מכלל כוח העבודה. נוסף על אלו, ישנם עוד 10 אחוז בעלי פנסיית נכות ועוד 2 אחוז בחופשה מתמשכת. לפי מניינים אחרים, שיעור המובטלים גבוה אף יותר ומגיע ל-14 עד 20 אחוז.

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sweden - Economy
  2. ^ North star, The Economist, June 9, 2011
  3. ^ Paying off government debt, page 16