לינץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לינץ' שנעשה בטקסס שבארצות הברית בשנת 1920

לִינְץ'אנגלית: Lynch או Lynching) הוא פעולה אלימה של המון המוציא להורג אדם בלי הליך משפטי, בטענה כי אותו אדם ביצע פשע. הלינץ' מלווה, פעמים רבות, בעינויים ובפגיעות אחרות במוצא להורג. המונח מתייחס גם לגזר דין מחמיר או גזר דין מוות המושת על אדם בלי הליך משפטי נאות על ידי בית דין שזכה בסמכות שלא כדין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המונח בבעל מטעים ושופט שלום מווירג'יניה בשם ויליאם לינץ', שבזמן מלחמת העצמאות של ארצות הברית עמד בראש בית-משפט ארעי שהוקם להטיל עונשי מוות על לויאליסטים (תומכי אנגליה).

משפטי לינץ' היו מנהג נפוץ באירופה של ימי הביניים ואחריהם. בבתי המשפט הפהמיים (Vehmgericht), מהמאה השתים-עשרה ואילך, השיתו נציגי הדוכס וטריבונלים משפט מחמיר בהליכים משפטיים בסיסיים. כך גם לגבי חוקי האליפקס גיבט וחוקי קופר (Cowper) בהם נקבע גזר דין מוות אחרי ביצועו. מעשי לינץ' היו גם אירוע שגור במהלך פוגרומים שבוצעו ביהודים וכן בפגיעה במיעוטים אחרים, כמו צוענים. בארצות-הברית של המאה התשע-עשרה והעשרים, במיוחד בדרום של אחרי מלחמת האזרחים, נפוצו מעשי לינץ': בשנים 1882-‏1951 בוצעו 4,730 מעשי לינץ', וכמעט שלושה רבעים מהם בוצעו בשחורים. מקרי לינץ' הפכו נדירים יותר במחצית השנייה של המאה העשרים, אך זכו להד רב על רקע המאבק לזכויות השחורים בדרום ארצות-הברית.

בישראל ידוע המקרה של הלינץ' ברמאללה, אשר התרחש בשנת 2000 .

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]