ליפא יהלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליפא יהלום

ליפא יהלום (1913 - 16 בספטמבר 2006), היה אדריכל נוף ישראלי וחתן פרס ישראל לאדריכלות.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהלום נולד באנטופול שברוסיה הלבנה ועלה לארץ ישראל בגיל 20 במסגרת תנועת השומר הצעיר. עם עלייתו נמנה עם מייסדי קיבוץ כפר מנחם ולאחר מכן יצא להכשרה מקצועית במשרדו של אדריכל הנוף יחיאל סגל. יהלום היה שותפו של סגל עד לפתיחת משרדו הפרטי בשנת 1942, ובשנת 1953 חבר לדן צור וניהל עמו במשותף את המשרד, עד צאתו לגמלאות בשנת 1993.

במשך 60 שנות עבודתו היה יהלום ממייסדי אדריכלות הנוף המודרנית בישראל ויצק בעבודתו סממנים לאומיים וציוניים. עבודתו נעשתה בעיקר במגזר הציבורי וכללה קיבוצים, מבני ציבור, אתרי עתיקות ופארקים לאומיים: גן השלושה, אתרי העתיקות בקיסריה ובבית שאן, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, אחוזת הקבר של פולה ודוד בן-גוריון, בקעת הקהילות ביד ושם, גן העצמאות בפתח תקווה בראשית שנות ה-50, פארק צה"ל בשכונת קיראון שבקרית אונו ורבים אחרים. כעבור שנים הביע יהלום את הסתייגותו מהמאפיינים המוכרים שבעבודתו ומהתמסרותו לפולחן האתוס וההנצחה.

בשנת 1998 זכה יהלום, במשותף עם דן צור, בפרס ישראל לאדריכלות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נורית ליסובסקי, דיאנה דולב ונירית צור (עורכות), תבנית נוף, הגנים של ליפא יהלום ודן צור, הוצאת בבל, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]