דב כרמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית
היכל התרבות, תל אביב
בניין מגורים ברחוב גורדון 9, תל אביב
רחוב דיזנגוף 10, מקום משרדו של כרמי, 4/08

דב כרמי (1905, אודסה, רוסיה14 במאי 1962, י' באייר תשכ"ב, תל אביב) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשי"ז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמי נולד בעיר אודסה שבדרום-מערב רוסיה (כיום באוקראינה) בשנת 1905, ועלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1921. הוא החל בלימודי אמנות בבצלאל ועסק רבות בציור אך משיכתו לתחום האדריכלות הביאה אותו ללמוד את המקצוע. הוא השלים את השכלתו בשנת 1930 באוניברסיטת גנט שבבלגיה.

נישא לחיה, בת חיים מקלב, בנו של מרדכי מקלב, איש העלייה הראשונה ומראשי אנשי הציבור בפתח תקווה.

עד שנת 1932 עבד בירושלים עם מאיר רובין, ולאחר מכן עבר לתל אביב ופעל בשותפות עם אליהו פיטלסון (אביו של יונה פיטלסון) עד 1936. הוא עבד בשותפות עם מספר אדריכלים נוספים, בעיקר בתל אביב, ותכנן במהלך הקריירה המקצועית שלו יותר ממאתיים מבנים. סגנונו העיקרי של כרמי היה מודרניסטי, והוא השפיע רבות על דור של אדריכלים ישראלים.

כרמי זכה בפרס ישראל לאדריכלות בשנת 1957, והיה הראשון שקיבל את הפרס בתחום זה. מאוחר יותר קיבלו את הפרס גם שני ילדיו, האדריכלים רם כרמי (ה'תשס"ב) ועדה כרמי-מלמד (ה'תשס"ז). נכדתו, יעל מלמד, בתו של עדה כרמי-מלמד, היא מפיקה ישראלית-אמריקאית, זוכת פרס האוסקר לסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר לשנת 2012.

נפטר מהתקף לב ב-1962, בגיל 57, ונקבר בבית הקברות קריית שאול.‏[1]

בשנת 2010 נערכה בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו תערוכה רטרוספקטיבית לכרמי.

על שמו נקרא רחוב בתל אביב.

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]